Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח בתשרי תשפ״ג | 23 אוקטובר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות קט

הדף היום מוקדש באהבה על ידי קבוצת הדרן חשמונאים לחברה-חברותא שלנו, פיליס הכט, לרגל שמחת בר המצוה של בנה כלב, שנחגג בשבת בראשית. פיליס היקרה (גיטל פאשע בת מאשה רחל), אנו תקוה ותפילה שאור שמחתכם ילווה אותך ברפואתך בע”ה!!
באהבה רבה מאתנו.

המחלוקת השלישית בין אדמון לחכמים היא במקרה שאב התחייב לתת כסף לחתנו לנדוניה ואז פושט את הרגל, האם הארוס יכול לעכב את הנשואין ללא הגבלת זמן או האם האישה יכולה להתעקש שתתחתן איתה או תגרש אותה? גרסה אחרת מופיעה בתוספתא שבה המחלוקת היא רק במקרה שבו האישה עצמה התחייבה לנדוניה, אבל אם זה היה האב, כולם מסכימים שהאישה יכולה לעמוד על כך שהוא יתחתן איתה או יגרש אותה שכן לא היא זו שהתחייבה. ברייתא אחרת מגבילה את הדין לאישה בוגרת, כי אם היא קטנה והתחייבה כסף, אין כלום לדבריה מכיוון שהיא קטנה. רבן גמליאל תמך באדמון ורבי יצחק בן אלעזר פסק כרבן גמליאל במקרים שהוא תמך בשיטת אדמון. רבי זירא פסק במחלוקות של אדמון וחנן נגד החכמים. נראה מדבריו שהוא סותר את מה שאמר רבי יצחק, ולכן הם מציעים קריאה/הבנה אחרת של פסיקתו של רבי זירא. אם אחד חתם על מסמך מכירה בין שני אנשים ואז טוען אחר כך שהשדה נגנב ממנו, אדמון והחכמים חולקים אם מאמינים לאותו אדם. אולם שניהם מסכימים במקרה בו אחד חתם על שטר בדבר מכירת שדה אחד שבו כתוב כי הוא גובל בשדה הבעלים, כי החותם אינו יכול לבוא ולטעון שהרכוש הגובל נגנב ממנו. אילו היה זה דיין שחתם על קיום חתימות העדים, הדיון הזה לא היה רלוונטי שכן אנו מניחים שדיינים מתייחסים רק לחתימות ולא לתוכן המסמך. במקרה השני, לגבי גבול השדה המכור, אם המכירה היתה למי שטוען אחר כך שהקרקע הצמודה נגנבה ממנו, אזי ניתן לקבל את התביעה שנגנבה שכן ניתן לומר שהיתה עילה להסכים לדברי המוכר כדי להבטיח שהמכירה תצא לפועל. מובא מקרה שבו אחד טען שהקרקע נגנבה ממנו ולאחר מכן מת, לאחר שמינה אפיטרופוס במקומו שיטפל בתיק עבור יתומיו. האפיטרופוס העלה שני טיעונים, אחד אחר השני, והצליח להשיג את כל הקרקע עבור היתומים. אם מישהו נסע ועם החזרה כבר לא נזכר היכן היה לו שביל שהוביל מרכושו דרך רכוש השכן מסביב, אדמון וחכמים חלוקים בשאלה האם הוא מקבל את הדרך הקצרה ביותר או שהוא צריך לשלם לבעל השטח שמסביב. רבא מזכיר מספר תרחישים שבהם אין מחלוקת, תלוי כמה אנשים הבעלים של השטחים שמסביב. המחלוקת היא רק במקרה בו הוא היה במקור בבעלותם של ארבעה בעלים שונים, אך כעת כאשר התביעה מוגשת, יש רק אחד. מובא מקרה שבו אב הבטיח לבתו עם מותו עץ דקל אחד. רב יוסף חשב להשוות את זה למשנתנו שכן כל יורש יכול לטעון שזה לא בשטחו, אבל ההשוואה שלו נדחית. נושא נוסף של מקרה דומה מועלה – אם יש שני חצאי דקלים נפרדים, האם הם יכולים לתת לה את אלה במקום אחד שלם, למרות שיהיה לה קשה יותר לטפל בו?

 

תשב עד שתלבין ראשה אדמון אומר יכולה היא שתאמר אילו אני פסקתי לעצמי אשב עד שתלבין ראשי עכשיו שאבא פסק מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון

גמ׳ מתניתין דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי יוסי ברבי יהודה לא נחלקו אדמון וחכמים על הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל שיכולה היא שתאמר אבא פסק עלי מה אני יכולה לעשות

על מה נחלקו על שפסקה היא על עצמה שחכמים אומרים תשב עד שתלבין ראשה אדמון אומר יכולה היא שתאמר כסבורה אני שאבא נותן עלי ועכשיו שאין אבא נותן עלי מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון

תנא במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה כופין כופין למאן אילימא לאב איפכא מיבעי ליה אלא אמר רבא כופין לבעל ליתן גט

אמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו אמר ליה רבא לרב נחמן אפילו בברייתא אמר ליה מי קאמרינן במשנה בכל מקום שאמר רבן גמליאל קאמרינן

אמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה שני דברים שאמר חנן הלכה כיוצא בו שבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כיוצא בו מאי קאמר

אילימא הכי קאמר שני דברים שאמר חנן הלכה כמותו וכיוצא בו ושבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כמותו ולא כיוצא בו והאמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו

אלא הכי קאמר שני דברים שאמר חנן הלכה כמותו וכיוצא בו שבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כיוצא בו הא כמותו הלכה בכולהו

והאמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו אמר אין לא אמר לא

אלא הכי קאמר שני דברים שאמר חנן הלכה כמותו וכיוצא בו שבעה דברים שאמר אדמון יש מהן שהלכה כמותו וכיוצא בו ויש מהן שאין הלכה כמותו אלא כיוצא בו

בכל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו אינך לא

מתני׳ העורר על השדה והוא חתום עליה בעד אדמון אומר השני נוח לי והראשון קשה הימנו

וחכמים אומרים איבד את זכותו עשאה סימן לאחר איבד את זכותו

גמ׳ אמר אביי לא שנו אלא עד אבל דיין לא איבד את זכותו דתני רבי חייא אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן קראוהו

אבל הדיינין חותמים אף על פי שלא קראוהו

עשאה סימן לאחר אמר אביי לא שנו אלא לאחר אבל לעצמו לא איבד את זכותו

דאמר אי דלא עבדי ליה הכי לא הוה מזבין לה ניהלי מאי אית לך למימר איבעי לי למימסר מודעא חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה

ההוא דעשאה סימן לאחר ערער ושכיב ואוקים אפוטרופא אתא אפוטרופוס לקמיה דאביי אמר ליה עשאה סימן לאחר איבד את זכותו

אמר אי הוה אבוהון דיתמי קיים הוה טעין ואמר תלם אחד עשיתי לך אמר ליה שפיר קאמרת דאמר רבי יוחנן אם טען ואמר תלם אחד עשיתי לך נאמן זיל הב ליה מיהת תלם אחד

הוה עלה ריכבא דדיקלי אמר ליה אי הוה אבוהון דיתמי קיים הוה טעין ואמר חזרתי ולקחתי ממנו אמר ליה שפיר קאמרת דאמר רבי יוחנן אם טען ואמר חזרתי ולקחתיו ממנו נאמן אמר אביי האי מאן דמוקים אפוטרופא נוקים כי האי דידע לאפוכי בזכותא דיתמי

מתני׳ מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו אדמון אומר ילך לו בקצרה וחכמים אומרים יקנה לו דרך במאה מנה או יפרח באויר

גמ׳ מאי טעמא דרבנן שפיר קאמר אדמון אמר רב יהודה אמר רב כגון שהקיפוה ארבעה בני אדם מארבע רוחותיה אי הכי מאי טעמא דאדמון

אמר רבא בארבעה דאתו מכח ארבעה וארבעה דאתו מכח חד כולי עלמא לא פליגי דמצי מדחי ליה כי פליגי בחד דאתי מכח ארבעה

אדמון סבר מכל מקום דרכא אית לי גבך ורבנן סברי אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למרייהו ולא מצית לאשתעויי דינא בהדייהו

ההוא דאמר להו דיקלא לברת אזול יתמי פלוג לנכסי לא יהבו לה דיקלא סבר רב יוסף למימר היינו מתניתין

אמר ליה אביי מי דמי התם כל חד וחד מצי מדחי ליה הכא דיקלא גבייהו הוא מאי תקנתייהו ליתבו לה דיקלא וליהדרו וליפלגו מרישא

ההוא דאמר להו דיקלא לברת שכיב ושביק תרי פלגי דדיקלא

יתיב רב אשי וקא קשיא ליה מי קרו אינשי לתרי פלגי דיקלי דיקלא או לא אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא קרו אינשי לתרי פלגי דיקלי דיקלא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כתובות קט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות קט

תשב עד שתלבין ראשה אדמון אומר יכולה היא שתאמר אילו אני פסקתי לעצמי אשב עד שתלבין ראשי עכשיו שאבא פסק מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון

גמ׳ מתניתין דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי יוסי ברבי יהודה לא נחלקו אדמון וחכמים על הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל שיכולה היא שתאמר אבא פסק עלי מה אני יכולה לעשות

על מה נחלקו על שפסקה היא על עצמה שחכמים אומרים תשב עד שתלבין ראשה אדמון אומר יכולה היא שתאמר כסבורה אני שאבא נותן עלי ועכשיו שאין אבא נותן עלי מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון

תנא במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה כופין כופין למאן אילימא לאב איפכא מיבעי ליה אלא אמר רבא כופין לבעל ליתן גט

אמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו אמר ליה רבא לרב נחמן אפילו בברייתא אמר ליה מי קאמרינן במשנה בכל מקום שאמר רבן גמליאל קאמרינן

אמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה שני דברים שאמר חנן הלכה כיוצא בו שבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כיוצא בו מאי קאמר

אילימא הכי קאמר שני דברים שאמר חנן הלכה כמותו וכיוצא בו ושבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כמותו ולא כיוצא בו והאמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו

אלא הכי קאמר שני דברים שאמר חנן הלכה כמותו וכיוצא בו שבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כיוצא בו הא כמותו הלכה בכולהו

והאמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו אמר אין לא אמר לא

אלא הכי קאמר שני דברים שאמר חנן הלכה כמותו וכיוצא בו שבעה דברים שאמר אדמון יש מהן שהלכה כמותו וכיוצא בו ויש מהן שאין הלכה כמותו אלא כיוצא בו

בכל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו אינך לא

מתני׳ העורר על השדה והוא חתום עליה בעד אדמון אומר השני נוח לי והראשון קשה הימנו

וחכמים אומרים איבד את זכותו עשאה סימן לאחר איבד את זכותו

גמ׳ אמר אביי לא שנו אלא עד אבל דיין לא איבד את זכותו דתני רבי חייא אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן קראוהו

אבל הדיינין חותמים אף על פי שלא קראוהו

עשאה סימן לאחר אמר אביי לא שנו אלא לאחר אבל לעצמו לא איבד את זכותו

דאמר אי דלא עבדי ליה הכי לא הוה מזבין לה ניהלי מאי אית לך למימר איבעי לי למימסר מודעא חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה

ההוא דעשאה סימן לאחר ערער ושכיב ואוקים אפוטרופא אתא אפוטרופוס לקמיה דאביי אמר ליה עשאה סימן לאחר איבד את זכותו

אמר אי הוה אבוהון דיתמי קיים הוה טעין ואמר תלם אחד עשיתי לך אמר ליה שפיר קאמרת דאמר רבי יוחנן אם טען ואמר תלם אחד עשיתי לך נאמן זיל הב ליה מיהת תלם אחד

הוה עלה ריכבא דדיקלי אמר ליה אי הוה אבוהון דיתמי קיים הוה טעין ואמר חזרתי ולקחתי ממנו אמר ליה שפיר קאמרת דאמר רבי יוחנן אם טען ואמר חזרתי ולקחתיו ממנו נאמן אמר אביי האי מאן דמוקים אפוטרופא נוקים כי האי דידע לאפוכי בזכותא דיתמי

מתני׳ מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו אדמון אומר ילך לו בקצרה וחכמים אומרים יקנה לו דרך במאה מנה או יפרח באויר

גמ׳ מאי טעמא דרבנן שפיר קאמר אדמון אמר רב יהודה אמר רב כגון שהקיפוה ארבעה בני אדם מארבע רוחותיה אי הכי מאי טעמא דאדמון

אמר רבא בארבעה דאתו מכח ארבעה וארבעה דאתו מכח חד כולי עלמא לא פליגי דמצי מדחי ליה כי פליגי בחד דאתי מכח ארבעה

אדמון סבר מכל מקום דרכא אית לי גבך ורבנן סברי אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למרייהו ולא מצית לאשתעויי דינא בהדייהו

ההוא דאמר להו דיקלא לברת אזול יתמי פלוג לנכסי לא יהבו לה דיקלא סבר רב יוסף למימר היינו מתניתין

אמר ליה אביי מי דמי התם כל חד וחד מצי מדחי ליה הכא דיקלא גבייהו הוא מאי תקנתייהו ליתבו לה דיקלא וליהדרו וליפלגו מרישא

ההוא דאמר להו דיקלא לברת שכיב ושביק תרי פלגי דדיקלא

יתיב רב אשי וקא קשיא ליה מי קרו אינשי לתרי פלגי דיקלי דיקלא או לא אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא קרו אינשי לתרי פלגי דיקלי דיקלא

גלול כלפי מעלה