Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בתמוז תשפ״ב | 17 יולי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות יא

הלימוד השבוע מוקדש על יד משפחת סרנה לרפואת מעיין ליבה בת בריינא מינדה.

המשנה קובעת כי גיורת, שבויה ושפחה שהתגיירה/שוחררה מתחת לגיל שלוש נחשבת לבתולה ולכן יש לו כתובה של מאתיים זוז. רב הונא קובע כי ניתן לגייר ילד קטן בהסכמת בית הדין כי כל אדם יכול לפעול בשם אחר אם זה לטובתו של האדם וגיור זה לטובת הקטין. למה? האם משנתנו יכולה לשמש כהוכחה לרב הונא? לדברי רב יוסף, המתגייר יכול להחליט כאשר הם מגיעים לגיל בגרות שהם לא רוצים יותר להיות יהודים. רבא ואביי מביאים כל אחד מקורות שנראים מנוגדים לכך. כיצד פותרים את הקושיות? למה כל אחד לא הביא את המקור שהשני הביא? אם לזכר גדול היו יחסים עם קטנה או להפך, היא גם מקבלת כתובה של מאתיים זוז. לגבי אישה שקרעה את הבתולים מתאונה (מוכת עץ), יש ויכוח בין רבי מאיר לחכמים – האם היא מקבלת כתובה של 100 או 200 זוז. אם הייתה נשואה אך מעולם לא קיימה יחסים, היא מקבלת רק כתובה של 100 זוז ואם הבעל מוצא שהיא לא בתולה, אין הוא יכול לטעון שהוטעה. גיורת, שבויה, שפחה שהתגיירה/שוחררה מעל גיל שלוש, מניחים שהיא לא בתולה והכתובה שלה היא 100 זוז. רב ושמואל נחלקו לגבי זכר קטן שהיה לו יחסים עם אישה בוגרת – האם היא נחשבת לא בתולה או למוכת עץ. איך זה מסתדר עם משנתנו שנראתה כאילו הוויכוח היה רק ​​לגבי מוכת עץ, אבל לא במקרה הזה? רבא קורא בדרך אחרת את המשנה כדי לפתור את הבעיה. האם חכמים ורבי מאיר חלוקים רק במקרה בו ידע שהיא מוכת עץ אבל במקרה שלא ידע לפני החתונה, היא בכלל לא מקבלת את הכתובה שלה לדעת כולם? רמי בר חמא מציע זאת אך נדחה על ידי משנה. רבא אומרת שלחכמים אם לא הכיר בה, היא לא מקבלת כלום אבל אם הכיר בה, מנה. ולר' מאיר לא משנה אם הכיר בה או לא, כתובתה מאתיים. אולם רבא שינה את דעתו. הגמרא מביאה ברייתא ודיון על אותה ברייתא וקריאה חוזרת של רבא בה כדי להוכיח ששינה את דעתו ולחכמים אפילו לא הכיר בה, כתובתה מנה.

אף אנו נאמר איילונית דוכרנית דלא ילדה:

מתני׳ הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולין:

גמ׳ אמר רב הונא גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין

מאי קא משמע לן דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו תנינא זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו

מהו דתימא גוי בהפקירא ניחא ליה דהא קיימא לן דעבד ודאי בהפקירא ניחא ליה

קא משמע לן דהני מילי גדול דטעם טעם דאיסורא אבל קטן זכות הוא לו

לימא מסייע ליה הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד מאי לאו דאטבלינהו על דעת בית דין

לא הכא במאי עסקינן בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו דניחא להו במאי דעביד אבוהון

אמר רב יוסף הגדילו יכולין למחות איתיביה אביי הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים ואי סלקא דעתך הגדילו יכולין למחות יהבינן לה כתובה דאזלה ואכלה בגיותה

לכי גדלה לכי גדלה נמי ממחייא ונפקא כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה שוב אינה יכולה למחות

מתיב רבא אלו נערות שיש להן קנס הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית ועל הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד יש להן קנס ואי אמרת הגדילו יכולין למחות יהבינן לה קנס דאזלה ואכלה בגיותה

לכי גדלה לכי גדלה נמי ממחייא ונפקא כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה שוב אינה יכולה למחות

אביי לא אמר כרבא התם קנסא היינו טעמא שלא יהא חוטא נשכר

רבא לא אמר כאביי כתובה היינו טעמא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:

מתני׳ הגדול שבא על הקטנה וקטן שבא על הגדולה ומוכת עץ כתובתן מאתים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה

בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנישואין כתובתן מנה


ואין להן טענת בתולים

הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מנה ואין להן טענת בתולין:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב קטן הבא על הגדולה עשאה מוכת עץ כי אמריתה קמיה דשמואל אמר אין מוכת עץ בבשר

איכא דמתני לה להא שמעתא באפי נפשה קטן הבא על הגדולה רב אמר עשאה מוכת עץ ושמואל אמר אין מוכת עץ בבשר

מתיב רב אושעיא גדול שבא על הקטנה וקטן הבא על הגדולה ומוכת עץ כתובתן מאתים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה

אמר רבא הכי קאמר גדול הבא על הקטנה ולא כלום דפחות מכאן כנותן אצבע בעין דמי וקטן הבא על הגדולה עשאה מוכת עץ ומוכת עץ גופא פלוגתא דרבי מאיר ורבנן

אמר רמי בר חמא מחלוקת כשהכיר בה דרבי מאיר מדמי לה לבוגרת ורבנן מדמו לה לבעולה אבל לא הכיר בה דברי הכל ולא כלום

ורבי מאיר אמאי מדמי לה לבוגרת נדמייה לבעולה בעולה איתעביד בה מעשה בידי אדם הא לא איתעביד בה מעשה בידי אדם ורבנן אדמדמו לה לבעולה נדמייה לבוגרת בוגרת לא איתעביד בה מעשה כלל הא איתעביד בה מעשה

אבל לא הכיר בה לדברי הכל ולא כלום מתיב רב נחמן היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת

אלא אמר רבא בין הכיר בה ובין לא הכיר בה לרבי מאיר מאתים לרבנן הכיר בה מנה לא הכיר בה ולא כלום

והדר ביה רבא דתניא כיצד הוצאת שם רע בא לבית דין ואמר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה אם יש עדים שזינתה תחתיו בת סקילה היא הכי קאמר אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה

ואמר רב חייא בר אבין אמר רב ששת זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה ומתיב רב נחמן הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא אירסתיך והיה מקחי מקח טעות ולית לה כלל

ואמר להו רב חייא בר אבין אפשר רב עמרם וכל גדולי הדור יתבי כי אמר רב ששת להא שמעתא וקשיא להו ושני מאי מקח טעות נמי ממאתים אבל מנה אית לה ואת אמרת לית לה כלל

ואמר רבא מאן דקא מותיב שפיר קא מותיב מקח טעות לגמרי משמע ואלא קשיא הך תריץ ואימא הכי אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה זינתה מעיקרא ולא כלום נמצאת מוכת עץ יש לה כתובה מנה

והא רבא הוא דאמר לרבנן לא הכיר בה ולא כלום אלא שמע מינה הדר ביה רבא מההיא

תנו רבנן כנסה ראשון לשום נישואין ויש לה עדים שלא נסתרה אי נמי נסתרה ולא שהתה כדי ביאה אין השני יכול לטעון טענת בתולים שהרי כנסה ראשון

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

DM 126

דיני רוב – דף משלהן 126

איך מחליטים בדיני ספקות?   כל דפריש, רוב וקרוב

כתובות יא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות יא

אף אנו נאמר איילונית דוכרנית דלא ילדה:

מתני׳ הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולין:

גמ׳ אמר רב הונא גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין

מאי קא משמע לן דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו תנינא זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו

מהו דתימא גוי בהפקירא ניחא ליה דהא קיימא לן דעבד ודאי בהפקירא ניחא ליה

קא משמע לן דהני מילי גדול דטעם טעם דאיסורא אבל קטן זכות הוא לו

לימא מסייע ליה הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד מאי לאו דאטבלינהו על דעת בית דין

לא הכא במאי עסקינן בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו דניחא להו במאי דעביד אבוהון

אמר רב יוסף הגדילו יכולין למחות איתיביה אביי הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים ואי סלקא דעתך הגדילו יכולין למחות יהבינן לה כתובה דאזלה ואכלה בגיותה

לכי גדלה לכי גדלה נמי ממחייא ונפקא כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה שוב אינה יכולה למחות

מתיב רבא אלו נערות שיש להן קנס הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית ועל הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד יש להן קנס ואי אמרת הגדילו יכולין למחות יהבינן לה קנס דאזלה ואכלה בגיותה

לכי גדלה לכי גדלה נמי ממחייא ונפקא כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה שוב אינה יכולה למחות

אביי לא אמר כרבא התם קנסא היינו טעמא שלא יהא חוטא נשכר

רבא לא אמר כאביי כתובה היינו טעמא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:

מתני׳ הגדול שבא על הקטנה וקטן שבא על הגדולה ומוכת עץ כתובתן מאתים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה

בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנישואין כתובתן מנה


ואין להן טענת בתולים

הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מנה ואין להן טענת בתולין:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב קטן הבא על הגדולה עשאה מוכת עץ כי אמריתה קמיה דשמואל אמר אין מוכת עץ בבשר

איכא דמתני לה להא שמעתא באפי נפשה קטן הבא על הגדולה רב אמר עשאה מוכת עץ ושמואל אמר אין מוכת עץ בבשר

מתיב רב אושעיא גדול שבא על הקטנה וקטן הבא על הגדולה ומוכת עץ כתובתן מאתים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה

אמר רבא הכי קאמר גדול הבא על הקטנה ולא כלום דפחות מכאן כנותן אצבע בעין דמי וקטן הבא על הגדולה עשאה מוכת עץ ומוכת עץ גופא פלוגתא דרבי מאיר ורבנן

אמר רמי בר חמא מחלוקת כשהכיר בה דרבי מאיר מדמי לה לבוגרת ורבנן מדמו לה לבעולה אבל לא הכיר בה דברי הכל ולא כלום

ורבי מאיר אמאי מדמי לה לבוגרת נדמייה לבעולה בעולה איתעביד בה מעשה בידי אדם הא לא איתעביד בה מעשה בידי אדם ורבנן אדמדמו לה לבעולה נדמייה לבוגרת בוגרת לא איתעביד בה מעשה כלל הא איתעביד בה מעשה

אבל לא הכיר בה לדברי הכל ולא כלום מתיב רב נחמן היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת

אלא אמר רבא בין הכיר בה ובין לא הכיר בה לרבי מאיר מאתים לרבנן הכיר בה מנה לא הכיר בה ולא כלום

והדר ביה רבא דתניא כיצד הוצאת שם רע בא לבית דין ואמר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה אם יש עדים שזינתה תחתיו בת סקילה היא הכי קאמר אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה

ואמר רב חייא בר אבין אמר רב ששת זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה ומתיב רב נחמן הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא אירסתיך והיה מקחי מקח טעות ולית לה כלל

ואמר להו רב חייא בר אבין אפשר רב עמרם וכל גדולי הדור יתבי כי אמר רב ששת להא שמעתא וקשיא להו ושני מאי מקח טעות נמי ממאתים אבל מנה אית לה ואת אמרת לית לה כלל

ואמר רבא מאן דקא מותיב שפיר קא מותיב מקח טעות לגמרי משמע ואלא קשיא הך תריץ ואימא הכי אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה זינתה מעיקרא ולא כלום נמצאת מוכת עץ יש לה כתובה מנה

והא רבא הוא דאמר לרבנן לא הכיר בה ולא כלום אלא שמע מינה הדר ביה רבא מההיא

תנו רבנן כנסה ראשון לשום נישואין ויש לה עדים שלא נסתרה אי נמי נסתרה ולא שהתה כדי ביאה אין השני יכול לטעון טענת בתולים שהרי כנסה ראשון

גלול כלפי מעלה