Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ל׳ בתשרי תשפ״ג | 25 אוקטובר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות קיא

כשרבי זירא תיכנן לעלות ארצה, הוא נמנע מלראות את רב יהודה כיוון שידע שרב יהודה מתנגד לעבור לארץ ישראל, עד שה’ ייביא את הגאולה. רב יהודה דרש זאת מפסוק מירמיה כז:כב, שאומר שנישלח לבבל ולא נשוב עד שה’ יגאל אותנו, אך רבי זירא ציין שהפסוק מתייחס לכלי השרת של המקדש. לאחר מכן דרש רב יהודה מהפסוק בשיר השירים ב:ז על שבועה לא לעורר את אהבת הדוד עד שהדוד יחפוץ. רבי זירא הבין את הפסוק ההוא, כמו גם שני פסוקים זהים אחרים שמתייחסים לשלוש שבועות. האחת, שהיהודים לא יעלו בחומה. שניים, שהיהודים לא ימרדו באויביהם. שלוש, אומות העולם לא ישעבדו את היהודים יותר מדאי. לכן סבר רבי זירא שיחידים יכולים לעלות ארצה. רב יהודה הבין מהכפל לשון “אם תעירו ואם תעוררו” שזה כולל גם רבים וגם יחידים. משם למד רבי זירא שיש עוד שלוש שבועות. מהם שבועות אלו? מובאות אמירות נוספות המשבחות את היושבים בארץ ישראל ואפילו את הנקברים בה, למרות שהם לא מקבלים זוכויות כאלה שחיים שם. יש רבנים שקבעו שכשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל, כך אסור לצאת מבבל לשאר מקומות כי אינם מקומות של לומדי תורה. ורב יהודה בעצמו אומר שמי שגר בבבל נחשב כמי שגר בארץ ישראל. תחיית המתים מוגבלת לאלו החיים בישראל, מלבד צדיקים שיגיעו לשם דרך מחילות שייווצרו לשם כך. רבי אלעזר קבע כי עמי הארץ לא יקומו בתחיית המתים, רק מי שלומד תורה. אולם רבי יוחנן התעצבן מהאמירה הזו ורבי אלעזר תיקן את דבריו והסביר שעמי הארץ יהיו זכאים לתחיית המתים אם ישאו את בנותיהם לתלמידי חכמים, יעשו עסקאות לתלמידי חכמים או יעזרו לתלמידי חכמים כלכלית. מובאות מספר אמירות המספרות על דברים מופלאים שיתרחשו בישראל בעתיד (בתחיית המתים/בעולם הבא). יש גם מספר אמירות/סיפורים על טבעם המופלא של הפירות בישראל. אפשר לראות את אלה כמוגזמים או אפשר להסביר אותם באופן סמלי.

בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה׳ ורבי זירא ההוא בכלי שרת כתיב

ורב יהודה כתיב קרא אחרינא השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו׳

ורבי זירא ההוא שלא יעלו ישראל בחומה ורב יהודה השבעתי אחרינא כתיב ורבי זירא

ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר שלש שבועות הללו למה אחת שלא יעלו ישראל בחומה ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את הגוים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי

ורב יהודה אם תעירו ואם תעוררו כתיב ורבי זירא

מיבעי ליה לכדרבי לוי דאמר שש שבועות הללו למה תלתא הני דאמרן אינך שלא יגלו את הקץ ושלא ירחקו את הקץ ושלא יגלו הסוד לגוים

בצבאות או באילות השדה אמר רבי אלעזר אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה

אמר רבי אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון אמר ליה רבא לרב אשי אנן בסובלי חלאים מתנינן לה

אמר רב ענן כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח כתיב הכא מזבח אדמה תעשה לי וכתיב התם וכפר אדמתו עמו

עולא הוה רגיל דהוה סליק לארץ ישראל נח נפשיה בחוץ לארץ אתו אמרו ליה לרבי אלעזר אמר אנת עולא על אדמה טמאה תמות אמרו לו ארונו בא אמר להם אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה

ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה אתא לקמיה דרבי חנינא אמר ליה מהו למיחת וליבמה

אמר ליה אחיו נשא כותית ומת ברוך המקום שהרגו והוא ירד אחריו

אמר רב יהודה אמר שמואל כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אפילו מפומבדיתא לבי כובי ההוא דנפק מפומבדיתא לבי כובי שמתיה רב יוסף ההוא דנפק מפומבדיתא לאסתוניא שכיב אמר אביי אי בעי האי צורבא מרבנן הוה חיי

רבה ורב יוסף דאמר תרוייהו כשרין שבבבל ארץ ישראל קולטתן כשרין שבשאר ארצות בבל קולטתן למאי אילימא ליוחסין והאמר מר כל הארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל אלא לענין קבורה

אמר רב יהודה כל הדר בבבל כאילו דר בארץ ישראל שנאמר הוי ציון המלטי יושבת בת בבל אמר אביי נקטינן בבל לא חזיא חבלי דמשיח תרגמה אהוצל דבנימין וקרו ליה קרנא דשיזבתא

אמר רבי אלעזר מתים שבחוץ לארץ אינם חיים שנאמר ונתתי צבי בארץ חיים ארץ שצביוני בה מתיה חיים שאין צביוני בה אין מתיה חיים

מתיב רבי אבא בר ממל יחיו מתיך נבלתי יקומון מאי לאו יחיו מתיך מתים שבארץ ישראל נבלתי יקומון מתים שבחוץ לארץ ומאי ונתתי צבי בארץ חיים אנבוכד נצר הוא דכתיב דאמר רחמנא מייתינא עלייהו מלכא דקליל כי טביא

אמר ליה רבי מקרא אחר אני דורש נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה ואלא הכתיב נבלתי יקומון ההוא בנפלים הוא דכתיב

ורבי אבא בר ממל האי נותן נשמה לעם עליה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדרבי אבהו דאמר רבי אבהו אפילו שפחה כנענית שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת העולם הבא כתיב הכא לעם עליה וכתיב התם שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור

ורוח להולכים בה אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא

ולרבי אלעזר צדיקים שבחוץ לארץ אינם חיים אמר רבי אילעא על ידי גלגול מתקיף לה רבי אבא סלא רבא גלגול לצדיקים צער הוא אמר אביי מחילות נעשות להם בקרקע

ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם אמר קרנא דברים בגו יודע היה יעקב אבינו שצדיק גמור היה ואם מתים שבחוצה לארץ חיים למה הטריח את בניו שמא לא יזכה למחילות

כיוצא בדבר אתה אומר וישבע יוסף את בני ישראל וגו׳ אמר רבי חנינא דברים בגו יודע היה יוסף בעצמו שצדיק גמור היה ואם מתים שבחוצה לארץ חיים למה הטריח את אחיו ארבע מאות פרסה שמא לא יזכה למחילות

שלחו ליה אחוהי לרבה יודע היה יעקב שצדיק גמור היה וכו׳ אילפא מוסיף בה דברים מעשה באחד שהיה מצטער על אשה אחת וביקש לירד כיון ששמע כזאת גלגל בעצמו עד יום מותו

אף על פי שחכם גדול אתה אינו דומה לומד מעצמו ללומד מרבו ואם תאמר אין לך רב יש לך רב ומנו רבי יוחנן

ואם אין אתה עולה הזהר בשלשה דברים אל תרבה בישיבה שישיבה קשה לתחתוניות ואל תרבה בעמידה שעמידה קשה ללב ואל תרבה בהליכה שהליכה קשה לעינים אלא שליש בישיבה שליש בעמידה שליש בהילוך

כל ישיבה שאין עמה סמיכה עמידה נוחה הימנה עמידה סלקא דעתך והאמרת עמידה קשה ללב אלא ישיבה

שאין בה סמיכה עמידה שיש בה סמיכה נוחה הימנה

וכן אמרו יצחק ושמעון ואושעיא אמרו דבר אחד הלכה כרבי יהודה בפרדות דתניא רבי יהודה אומר פרדה שתבעה אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה

אמר רב נחמן בר יצחק יצחק זה רבי יצחק נפחא שמעון זה רבי שמעון בן פזי ואמרי לה ריש לקיש אושעיא זה רבי אושעיא ברבי

אמר רבי אלעזר עמי הארצות אינן חיים שנאמר מתים בל יחיו וגו׳ תניא נמי הכי מתים בל יחיו יכול לכל תלמוד לומר רפאים בל יקומו במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר

אמר ליה רבי יוחנן לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי ההוא במרפה עצמו לעבודה זרה הוא דכתיב אמר ליה מקרא אחר אני דורש דכתיב כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור תורה אין אור תורה מחייהו

כיון דחזייה דקמצטער אמר ליה רבי מצאתי להן תקנה מן התורה ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום וכי אפשר לדבוקי בשכינה והכתיב כי ה׳ אלהיך אש אוכלה

אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה

כיוצא בדבר אתה אומר לאהבה את ה׳ אלהיך ולדבקה בו וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה

אמר רבי חייא בר יוסף עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין בירושלים שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ ואין עיר אלא ירושלים שנאמר וגנותי אל העיר הזאת

ואמר רבי חייא בר יוסף עתידים צדיקים שיעמדו במלבושיהן קל וחומר מחטה מה חטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברו בלבושיהן על אחת כמה וכמה

ואמר רבי חייא בר יוסף עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר יהי פסת בר בארץ

תנו רבנן יהי פסת בר בארץ בראש הרים אמרו עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים ושמא תאמר יש צער לקוצרה תלמוד לומר ירעש כלבנון פריו הקדוש ברוך הוא מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשרה את סלתה ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו

עם חלב כליות חטה אמרו עתידה חטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול ואל תתמה שהרי שועל קינן בלפת ושקלוהו ומצאו בו ששים ליטרין בליטרא של צפורי

תניא אמר רב יוסף מעשה בשיחין באחד שהניח לו אביו שלשה בדי חרדל ונפשח אחד מהן ונמצאו בו תשעה קבין חרדל ועציו סיככו בו סוכת יוצרין אמר רבי שמעון בן תחליפא קלח של כרוב הניח לנו אבא והיינו עולים ויורדים בו בסולם

ודם ענב תשתה חמר אמרו לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה יש בו צער לבצור ולדרוך העולם הבא מביא ענוה אחת בקרון או בספינה ומניחה בזוית ביתו ומספק הימנה כפטוס גדול ועציו מסיקין תחת התבשיל ואין לך כל ענבה וענבה שאין בה שלשים גרבי יין שנאמר ודם ענב תשתה חמר אל תקרי חמר אלא חומר

כי אתא רב דימי אמר מאי דכתיב אוסרי לגפן עירה אין לך כל גפן וגפן שבארץ ישראל שאין צריך עיר אחת לבצור ולשורקה בני אתונו אין לך כל אילן סרק שבארץ ישראל שאינו מוציא משוי שתי אתונות ושמא תאמר אין בו יין תלמוד לומר כבס ביין לבושו ושמא תאמר אינו אדום תלמוד לומר ודם ענב תשתה חמר

ושמא תאמר אינו מרוה תלמוד לומר סותה ושמא תאמר אין בו טעם תלמוד לומר חכלילי עינים מיין כל חיך שטועמו אומר לי לי ושמא תאמר לנערים יפה ולזקנים אינו יפה תלמוד לומר ולבן שנים מחלב אל תיקרי לבן שינים אלא לבן שנים

פשטיה דקרא במאי כתיב כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם רמוז בעיניך דבסים מחמרא ואחוי לי שיניך דבסים מחלבא

מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב שנאמר ולבן שנים מחלב אל תקרי לבן שינים אלא לבון שינים

רב חייא בר אדא מקרי דרדקי דריש לקיש הוה איפגר תלתא יומי ולא אתא כי אתא אמר ליה אמאי איפגרת

אמר ליה דלית אחת הניח לי אבא ובצרתי ממנה יום ראשון שלש מאות אשכולות אשכול לגרב יום שני בצרתי שלש מאות אשכולות שתי אשכולות לגרב יום שלישי בצרתי ממנה שלש מאות אשכולות שלש אשכולות לגרב והפקרתי יותר מחציה אמר ליה אי לאו דאיפגרת הוה עבדא טפי

רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי אמר היינו זבת חלב ודבש

אמר רבי יעקב בן דוסתאי מלוד לאונו שלשה מילין פעם אחת קדמתי בנשף והלכתי עד קרסוליי בדבש של תאינים אמר ריש לקיש לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של צפורי והוי שיתסר מילין אשיתסר מילין אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של כל ארץ ישראל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

WhatsApp Image 2022-10-26 at 9.50.50 AM

‘עַד הֵנָּה אֵל עֲזָרָנוּ’ – פיוט לסיום מסכת כתובות שחיבר ר’ עמרם עמאר – רות ביתן-כהן

להורדת PDF תקציר: סיום מסכת הוא מאורע חגיגי. כחלק משמחת המצווה נהגו פייטנים מתפוצות שונות לחבר פיוטים ובהם הציגו את שמחת הלימוד ואת גדולת לומדי התורה. במאמר זה יוצג פיוט שנכתב לסיום מסכת כתובות. את הפיוט חיבר הפייטן ר’ עמרם עמאר, אשר חי ופעל באלג’יריה (המאות ה-18, 19). לאורך הפיוט הוא שוזר את שמותיהם של …

גפת בדף היומי

שלוש השבועות – גפ”ת 112

בסיומה של מסכת כתובות שוכנת סוגיה מפורסמת – סוגית שלוש השבועות, הניצבת בעין הסערה של המחלוקת על הציונות בצטרפו אלינו בעיון קצר בסוגיה בראשונים ואחרונים רגע לפני סיום המסכת

כתובות קיא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות קיא

בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה׳ ורבי זירא ההוא בכלי שרת כתיב

ורב יהודה כתיב קרא אחרינא השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו׳

ורבי זירא ההוא שלא יעלו ישראל בחומה ורב יהודה השבעתי אחרינא כתיב ורבי זירא

ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר שלש שבועות הללו למה אחת שלא יעלו ישראל בחומה ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את הגוים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי

ורב יהודה אם תעירו ואם תעוררו כתיב ורבי זירא

מיבעי ליה לכדרבי לוי דאמר שש שבועות הללו למה תלתא הני דאמרן אינך שלא יגלו את הקץ ושלא ירחקו את הקץ ושלא יגלו הסוד לגוים

בצבאות או באילות השדה אמר רבי אלעזר אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה

אמר רבי אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון אמר ליה רבא לרב אשי אנן בסובלי חלאים מתנינן לה

אמר רב ענן כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח כתיב הכא מזבח אדמה תעשה לי וכתיב התם וכפר אדמתו עמו

עולא הוה רגיל דהוה סליק לארץ ישראל נח נפשיה בחוץ לארץ אתו אמרו ליה לרבי אלעזר אמר אנת עולא על אדמה טמאה תמות אמרו לו ארונו בא אמר להם אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה

ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה אתא לקמיה דרבי חנינא אמר ליה מהו למיחת וליבמה

אמר ליה אחיו נשא כותית ומת ברוך המקום שהרגו והוא ירד אחריו

אמר רב יהודה אמר שמואל כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אפילו מפומבדיתא לבי כובי ההוא דנפק מפומבדיתא לבי כובי שמתיה רב יוסף ההוא דנפק מפומבדיתא לאסתוניא שכיב אמר אביי אי בעי האי צורבא מרבנן הוה חיי

רבה ורב יוסף דאמר תרוייהו כשרין שבבבל ארץ ישראל קולטתן כשרין שבשאר ארצות בבל קולטתן למאי אילימא ליוחסין והאמר מר כל הארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל אלא לענין קבורה

אמר רב יהודה כל הדר בבבל כאילו דר בארץ ישראל שנאמר הוי ציון המלטי יושבת בת בבל אמר אביי נקטינן בבל לא חזיא חבלי דמשיח תרגמה אהוצל דבנימין וקרו ליה קרנא דשיזבתא

אמר רבי אלעזר מתים שבחוץ לארץ אינם חיים שנאמר ונתתי צבי בארץ חיים ארץ שצביוני בה מתיה חיים שאין צביוני בה אין מתיה חיים

מתיב רבי אבא בר ממל יחיו מתיך נבלתי יקומון מאי לאו יחיו מתיך מתים שבארץ ישראל נבלתי יקומון מתים שבחוץ לארץ ומאי ונתתי צבי בארץ חיים אנבוכד נצר הוא דכתיב דאמר רחמנא מייתינא עלייהו מלכא דקליל כי טביא

אמר ליה רבי מקרא אחר אני דורש נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה ואלא הכתיב נבלתי יקומון ההוא בנפלים הוא דכתיב

ורבי אבא בר ממל האי נותן נשמה לעם עליה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדרבי אבהו דאמר רבי אבהו אפילו שפחה כנענית שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת העולם הבא כתיב הכא לעם עליה וכתיב התם שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור

ורוח להולכים בה אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא

ולרבי אלעזר צדיקים שבחוץ לארץ אינם חיים אמר רבי אילעא על ידי גלגול מתקיף לה רבי אבא סלא רבא גלגול לצדיקים צער הוא אמר אביי מחילות נעשות להם בקרקע

ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם אמר קרנא דברים בגו יודע היה יעקב אבינו שצדיק גמור היה ואם מתים שבחוצה לארץ חיים למה הטריח את בניו שמא לא יזכה למחילות

כיוצא בדבר אתה אומר וישבע יוסף את בני ישראל וגו׳ אמר רבי חנינא דברים בגו יודע היה יוסף בעצמו שצדיק גמור היה ואם מתים שבחוצה לארץ חיים למה הטריח את אחיו ארבע מאות פרסה שמא לא יזכה למחילות

שלחו ליה אחוהי לרבה יודע היה יעקב שצדיק גמור היה וכו׳ אילפא מוסיף בה דברים מעשה באחד שהיה מצטער על אשה אחת וביקש לירד כיון ששמע כזאת גלגל בעצמו עד יום מותו

אף על פי שחכם גדול אתה אינו דומה לומד מעצמו ללומד מרבו ואם תאמר אין לך רב יש לך רב ומנו רבי יוחנן

ואם אין אתה עולה הזהר בשלשה דברים אל תרבה בישיבה שישיבה קשה לתחתוניות ואל תרבה בעמידה שעמידה קשה ללב ואל תרבה בהליכה שהליכה קשה לעינים אלא שליש בישיבה שליש בעמידה שליש בהילוך

כל ישיבה שאין עמה סמיכה עמידה נוחה הימנה עמידה סלקא דעתך והאמרת עמידה קשה ללב אלא ישיבה

שאין בה סמיכה עמידה שיש בה סמיכה נוחה הימנה

וכן אמרו יצחק ושמעון ואושעיא אמרו דבר אחד הלכה כרבי יהודה בפרדות דתניא רבי יהודה אומר פרדה שתבעה אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה

אמר רב נחמן בר יצחק יצחק זה רבי יצחק נפחא שמעון זה רבי שמעון בן פזי ואמרי לה ריש לקיש אושעיא זה רבי אושעיא ברבי

אמר רבי אלעזר עמי הארצות אינן חיים שנאמר מתים בל יחיו וגו׳ תניא נמי הכי מתים בל יחיו יכול לכל תלמוד לומר רפאים בל יקומו במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר

אמר ליה רבי יוחנן לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי ההוא במרפה עצמו לעבודה זרה הוא דכתיב אמר ליה מקרא אחר אני דורש דכתיב כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור תורה אין אור תורה מחייהו

כיון דחזייה דקמצטער אמר ליה רבי מצאתי להן תקנה מן התורה ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום וכי אפשר לדבוקי בשכינה והכתיב כי ה׳ אלהיך אש אוכלה

אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה

כיוצא בדבר אתה אומר לאהבה את ה׳ אלהיך ולדבקה בו וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה

אמר רבי חייא בר יוסף עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין בירושלים שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ ואין עיר אלא ירושלים שנאמר וגנותי אל העיר הזאת

ואמר רבי חייא בר יוסף עתידים צדיקים שיעמדו במלבושיהן קל וחומר מחטה מה חטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברו בלבושיהן על אחת כמה וכמה

ואמר רבי חייא בר יוסף עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר יהי פסת בר בארץ

תנו רבנן יהי פסת בר בארץ בראש הרים אמרו עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים ושמא תאמר יש צער לקוצרה תלמוד לומר ירעש כלבנון פריו הקדוש ברוך הוא מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשרה את סלתה ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו

עם חלב כליות חטה אמרו עתידה חטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול ואל תתמה שהרי שועל קינן בלפת ושקלוהו ומצאו בו ששים ליטרין בליטרא של צפורי

תניא אמר רב יוסף מעשה בשיחין באחד שהניח לו אביו שלשה בדי חרדל ונפשח אחד מהן ונמצאו בו תשעה קבין חרדל ועציו סיככו בו סוכת יוצרין אמר רבי שמעון בן תחליפא קלח של כרוב הניח לנו אבא והיינו עולים ויורדים בו בסולם

ודם ענב תשתה חמר אמרו לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה יש בו צער לבצור ולדרוך העולם הבא מביא ענוה אחת בקרון או בספינה ומניחה בזוית ביתו ומספק הימנה כפטוס גדול ועציו מסיקין תחת התבשיל ואין לך כל ענבה וענבה שאין בה שלשים גרבי יין שנאמר ודם ענב תשתה חמר אל תקרי חמר אלא חומר

כי אתא רב דימי אמר מאי דכתיב אוסרי לגפן עירה אין לך כל גפן וגפן שבארץ ישראל שאין צריך עיר אחת לבצור ולשורקה בני אתונו אין לך כל אילן סרק שבארץ ישראל שאינו מוציא משוי שתי אתונות ושמא תאמר אין בו יין תלמוד לומר כבס ביין לבושו ושמא תאמר אינו אדום תלמוד לומר ודם ענב תשתה חמר

ושמא תאמר אינו מרוה תלמוד לומר סותה ושמא תאמר אין בו טעם תלמוד לומר חכלילי עינים מיין כל חיך שטועמו אומר לי לי ושמא תאמר לנערים יפה ולזקנים אינו יפה תלמוד לומר ולבן שנים מחלב אל תיקרי לבן שינים אלא לבן שנים

פשטיה דקרא במאי כתיב כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם רמוז בעיניך דבסים מחמרא ואחוי לי שיניך דבסים מחלבא

מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב שנאמר ולבן שנים מחלב אל תקרי לבן שינים אלא לבון שינים

רב חייא בר אדא מקרי דרדקי דריש לקיש הוה איפגר תלתא יומי ולא אתא כי אתא אמר ליה אמאי איפגרת

אמר ליה דלית אחת הניח לי אבא ובצרתי ממנה יום ראשון שלש מאות אשכולות אשכול לגרב יום שני בצרתי שלש מאות אשכולות שתי אשכולות לגרב יום שלישי בצרתי ממנה שלש מאות אשכולות שלש אשכולות לגרב והפקרתי יותר מחציה אמר ליה אי לאו דאיפגרת הוה עבדא טפי

רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי אמר היינו זבת חלב ודבש

אמר רבי יעקב בן דוסתאי מלוד לאונו שלשה מילין פעם אחת קדמתי בנשף והלכתי עד קרסוליי בדבש של תאינים אמר ריש לקיש לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של צפורי והוי שיתסר מילין אשיתסר מילין אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של כל ארץ ישראל

גלול כלפי מעלה