הדף היומי
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
כתובות יב
הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי וייל לעילוי נשמת קטי פרץ הג'ג' שנפטרה אתמול בי"ח בתמוז.
אם גבר התחתן עם אשה שכבר היתה נשואה אבל לא נבעלה, אין לה טענת בתולים. הברייתא מזכירה שאפילו אם יש עדים שלא התייחדה עם מספיק זמן בכדי לקיים יחסים, עדיין אין לה טענת בתולים. האם אפשר ללמוד ממקורות אלו שמי שכינס אשה וחשב שהיא בתולה ונמצאת בעולה, שיש לה כתובה מנה? המנהגים ביהודה ובגליל היו שונים לגבי מעמד האירוסין והאם היו מתייחדים בזמן האירוסין. גם ביהודה ששם היו מתייחדים, היו מנהגים שונים בעניין. בבית דין של כהנים היו נותנים כתובות לבתולות כהנות לארבע מאות זוז, וחכמים לא התנגדו למנהג הזה. האם גם האלמנות קיבלו סכום כפול מאלמנה רגילה? מי עוד היו ראוי לקבל סכום כתובה גדול יותר? למה? אם גבר לא מוצא לאשתו בתולים וכשבאים לבית דין, היא טוענת שנאנסה בזמן האירוסין והוא טוען שהיא לא היתה בתולה לפני האירוסין ומנה להוריד כתובתה למאה זוז, האם היא נאמנת או הוא נאמן? יש מחלוקת בין רבן גמליאל ור' אליעזר, שמאמינים לה לבין רבי יהושע שמאמין לו. עד בסיס איזה עקרונות הלכתיים כל צד פוסק? האם זה אותה מחלוקת שיש בסוגיה של מנה לי בידך והלה אומר איני יודע? האם אומרים ברי ושמא ברי עדיף או האם כאן יש כאן גם טענת מיגו, ולכן רבן גמליאל מאמין לה או האם זה בגלל שיש לה חזקת בתולים? שני דברים (מיגו וחזקה) אלו אינם שייכים במקרה של "מנה לי בידך" שיטת ר' יהושע מתבסס על הכלל המוציא מחבירו עליה הראיה.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
אמר רבה זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה רב אשי אמר בעלמא לעולם אימא לך לית לה כלל ושאני הכא שהרי כנסה ראשון
וניחוש שמא תחתיו זינתה אמר רב שרביא כגון שקידש ובעל לאלתר
ואיכא דמתני לה אמתניתין בתולה אלמנה גרושה חלוצה מן הנישואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולין בתולה מן הנישואין היכי משכחת לה כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלה
אמר רבה זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה רב אשי אמר בעלמא לעולם אימא לך לית לה כלל ושאני הכא שהרי נכנסה לחופה
וניחוש שמא תחתיו זינתה אמר רב שרביא כגון שקידש ובעל לאלתר
מאן דמתני לה אברייתא כל שכן אמתניתין ומאן דמתני לה אמתניתין אבל אברייתא לא משום דמצי אמר לה אנא אעדים סמכי:
מתני׳ האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה:
גמ׳ מדקתני האוכל מכלל דאיכא דוכתא ביהודה נמי דלא אכיל אמר אביי שמע מינה ביהודה נמי מקומות מקומות יש כדתניא אמר רבי יהודה ביהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה ובגליל לא היו עושין כן
ביהודה בראשונה היו מעמידין להם שני שושבינין אחד לו ואחד לה כדי למשמש את החתן ואת הכלה בשעת כניסתן לחופה ובגליל לא היו עושין כן
ביהודה בראשונה היו שושבינין ישנים בבית שחתן וכלה ישנים בה ובגליל לא היו עושין כן
וכל שלא נהג כמנהג הזה אינו יכול לטעון טענת בתולים אהייא אילימא ארישא כל שנהג מיבעי ליה
אלא אסיפא כל שלא מושמש מיבעי ליה
אמר אביי לעולם ארישא ותני כל שנהג אמר ליה רבא והא כל שלא נהג קתני אלא אמר רבא הכי קאמר כל שלא נהג מנהג גליל בגליל אלא מנהג יהודה בגליל אינו יכול לטעון טענת בתולים רב אשי אמר לעולם אסיפא ותני כל שלא מושמש:
מתני׳ אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהנים כתובתה מנה בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז ולא מיחו בידם חכמים:
גמ׳ תנא ואלמנת כהנים כתובתה מאתים והאנן תנן אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהנים כתובתן מנה
אמר רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא תקינו לבתולה ארבע מאות זוז ולאלמנה מנה
כיון דחזו דמזלזלי בהו תקינו להו מאתן כיון דחזו דקא פרשין מינייהו דאמרי עד דנסבינן אלמנת כהנים ניזיל ניסיב בתולה בת ישראל אהדרינהו למלתייהו:
בית דין של כהנים כו׳: אמר רב יהודה אמר שמואל לא בית דין של כהנים בלבד אמרו אלא אפילו משפחות המיוחסות בישראל אם רצו לעשות כדרך שהכהנים עושין עושין
מיתיבי הרוצה לעשות כדרך שהכהנים עושין כגון בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל עושין בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל הוא דאיכא צד כהונה אבל בת ישראל לישראל לא
לא מבעיא קאמר לא מבעיא בת ישראל לישראל דלא מצי אמר לה עלויי קא מעלינן ליך אבל בת ישראל לכהן דמצי אמר לה עלויי קא מעלינן ליך אימא לא קא משמע לן:
מתני׳ הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו עד שתביא ראיה לדבריה:
גמ׳ אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה
אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרב הונא ורב יהודה דשמואל היא דתנן היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל
ואמר ליה רב שמואל בר יהודה לרב יהודה שיננא אמרת לן משמיה דשמואל הלכה כרבן גמליאל אף בראשונה מאי אף בראשונה אף על גב דאיכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה אמר רבן גמליאל ברי עדיף
לימא רב יהודה ורב הונא דאמרי כרבן גמליאל ורב נחמן ורבי יוחנן דאמרי כרבי יהושע
אמר לך רב נחמן אנא דאמרי אפילו כרבן גמליאל עד כאן לא קאמר רבן גמליאל התם אלא דאיכא מגו אבל הכא מאי מגו איכא
אי נמי עד כאן לא קאמר רבן גמליאל התם אלא דאמרינן אוקמה אחזקה אבל הכא מאי חזקה אית ליה להאי
הכי נמי מסתברא כדקא משנינן דרב נחמן הוא דאמר כרבן גמליאל
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
להעמיק בדף
כתובות יב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אמר רבה זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה רב אשי אמר בעלמא לעולם אימא לך לית לה כלל ושאני הכא שהרי כנסה ראשון
וניחוש שמא תחתיו זינתה אמר רב שרביא כגון שקידש ובעל לאלתר
ואיכא דמתני לה אמתניתין בתולה אלמנה גרושה חלוצה מן הנישואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולין בתולה מן הנישואין היכי משכחת לה כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלה
אמר רבה זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה רב אשי אמר בעלמא לעולם אימא לך לית לה כלל ושאני הכא שהרי נכנסה לחופה
וניחוש שמא תחתיו זינתה אמר רב שרביא כגון שקידש ובעל לאלתר
מאן דמתני לה אברייתא כל שכן אמתניתין ומאן דמתני לה אמתניתין אבל אברייתא לא משום דמצי אמר לה אנא אעדים סמכי:
מתני׳ האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה:
גמ׳ מדקתני האוכל מכלל דאיכא דוכתא ביהודה נמי דלא אכיל אמר אביי שמע מינה ביהודה נמי מקומות מקומות יש כדתניא אמר רבי יהודה ביהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה ובגליל לא היו עושין כן
ביהודה בראשונה היו מעמידין להם שני שושבינין אחד לו ואחד לה כדי למשמש את החתן ואת הכלה בשעת כניסתן לחופה ובגליל לא היו עושין כן
ביהודה בראשונה היו שושבינין ישנים בבית שחתן וכלה ישנים בה ובגליל לא היו עושין כן
וכל שלא נהג כמנהג הזה אינו יכול לטעון טענת בתולים אהייא אילימא ארישא כל שנהג מיבעי ליה
אלא אסיפא כל שלא מושמש מיבעי ליה
אמר אביי לעולם ארישא ותני כל שנהג אמר ליה רבא והא כל שלא נהג קתני אלא אמר רבא הכי קאמר כל שלא נהג מנהג גליל בגליל אלא מנהג יהודה בגליל אינו יכול לטעון טענת בתולים רב אשי אמר לעולם אסיפא ותני כל שלא מושמש:
מתני׳ אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהנים כתובתה מנה בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז ולא מיחו בידם חכמים:
גמ׳ תנא ואלמנת כהנים כתובתה מאתים והאנן תנן אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהנים כתובתן מנה
אמר רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא תקינו לבתולה ארבע מאות זוז ולאלמנה מנה
כיון דחזו דמזלזלי בהו תקינו להו מאתן כיון דחזו דקא פרשין מינייהו דאמרי עד דנסבינן אלמנת כהנים ניזיל ניסיב בתולה בת ישראל אהדרינהו למלתייהו:
בית דין של כהנים כו׳: אמר רב יהודה אמר שמואל לא בית דין של כהנים בלבד אמרו אלא אפילו משפחות המיוחסות בישראל אם רצו לעשות כדרך שהכהנים עושין עושין
מיתיבי הרוצה לעשות כדרך שהכהנים עושין כגון בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל עושין בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל הוא דאיכא צד כהונה אבל בת ישראל לישראל לא
לא מבעיא קאמר לא מבעיא בת ישראל לישראל דלא מצי אמר לה עלויי קא מעלינן ליך אבל בת ישראל לכהן דמצי אמר לה עלויי קא מעלינן ליך אימא לא קא משמע לן:
מתני׳ הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו עד שתביא ראיה לדבריה:
גמ׳ אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה
אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרב הונא ורב יהודה דשמואל היא דתנן היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל
ואמר ליה רב שמואל בר יהודה לרב יהודה שיננא אמרת לן משמיה דשמואל הלכה כרבן גמליאל אף בראשונה מאי אף בראשונה אף על גב דאיכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה אמר רבן גמליאל ברי עדיף
לימא רב יהודה ורב הונא דאמרי כרבן גמליאל ורב נחמן ורבי יוחנן דאמרי כרבי יהושע
אמר לך רב נחמן אנא דאמרי אפילו כרבן גמליאל עד כאן לא קאמר רבן גמליאל התם אלא דאיכא מגו אבל הכא מאי מגו איכא
אי נמי עד כאן לא קאמר רבן גמליאל התם אלא דאמרינן אוקמה אחזקה אבל הכא מאי חזקה אית ליה להאי
הכי נמי מסתברא כדקא משנינן דרב נחמן הוא דאמר כרבן גמליאל
