Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״א בתמוז תשפ״ב | 20 יולי 2022
  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

כתובות יד

הדף היום מוקדש ע”י אבי יוניצמן לרפואת משה דוד בן צביה.

מקרה בא לפני רב יוסף עם ארוסה מעוברת – גם היא וגם הארוס טענו שהולד היה שלו. רב יוסף האמין להם כי הוא הודה וגם כפוסקים כרבן גמליאל. אביי מקשה שאין לפסוק כרבן גמליאל עד שיש רוב כשרים. רב יוסף ענה שאפילו  אם נגיד כך, המצב כאן בדיעבד ולכן מותר. אביי מביא משנה בעדויות על מקרה של אלמנת עיסה ששם דעותיהם של ר’ יהושע ורבן גמליאל נראים כסותרים דעותיהם אצלינו: אצלינו בנאמנות אשה, רבן גמליאל מעמדה בחזקתה ומתירה ור’ יהושע לא, באלמנת עיסה זה הפוך. רבה מתייחס רק לסתירה בדברי ר’ יהושע ופותר. רבא מקשה עליו מזה שיש סתירה גם בדברי רבן גמליאל ופותר את הסתירות בדברי שניהם בדרך אחרת. הגמרא מביאה ברייתא עם מחלוקת בין שלושה בקשר לאלמנת עיסה – האם אשה שנבעלה לספק חלל כשרה לכהונה? האם אשה שנבעלה לספק ממזר כשרה לכהונה? הגמרא מעלה שלוש שאלות בהבנת הברייתא ואז מסבירה את כל שלושת השיטות בצורה שפותרת את כל הקושיות. המשנה מביאה מקרה של תינוקת שנאנסה ופסקו שיש להתירה רק אם רוב כשרים. איך זה יכול להיות כי זה לא תואם שיטת רבן גמליאל המתיר אפילו ברוב פסולים ולא ר’ יהושע האוסר אפילו ברוב כשרים?!

אין מינאי אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דהא קא מודה ועוד הא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל

אמר ליה אביי ובהא כי לא מודה מכשר רבן גמליאל והאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא הלכה כרבן גמליאל ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה והכא רוב פסולין אצלה

וליטעמיך תקשי לך היא גופא הלכה ואת לא תעביד עובדא אלא מאי אית לך למימר הא לכתחלה הא דיעבד והא נמי כדיעבד דמי

רמי ליה אביי לרבא ומי אמר רבי יהושע אינה נאמנת ורמינהו העיד רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה

אמר ליה הכי השתא התם אשה נישאת בודקת ונישאת הכא אשה מזנה בודקת ומזנה

אמר רבא דרבי יהושע אדרבי יהושע קשיא דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא והא קתני סיפא אמר להן רבן גמליאל קבלנו עדותכם אבל מה נעשה שהרי גזר רבן יוחנן בן זכאי שלא להושיב בית דין על כך שהכהנים שומעין לכם לרחק אבל לא לקרב

אלא אמר רבא דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא התם ברי הכא שמא

דרבי יהושע אדרבי יהושע נמי לא קשיא התם חד ספיקא הכא תרי ספיקי

הלכך לרבן גמליאל אלים ליה ברי דאפילו בחד ספיקא נמי מכשיר וקיל ליה שמא דאפילו בספק ספיקא נמי פסיל לרבי יהושע אלים ליה חד ספיקא דאפילו בברי נמי פסיל וקיל ליה ספק ספיקא דאפילו בשמא נמי מכשיר

תנו רבנן איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא משום ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים אמר רבי מאיר

שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו משיאין לכהונה

רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו איזוהי אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל

מכירין ישראל ממזרים שביניהם ואין מכירין חללין שביניהם

אמר מר איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא משום ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים הא חלל כשר

מאי שנא הנך דאורייתא חלל נמי דאורייתא ותו אמר רבי מאיר שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו משיאין לכהונה היינו תנא קמא

ותו רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו איזוהי אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל מכירין ישראל ממזרים שביניהן ואין מכירין חללין שביניהן והא אמרת רישא חלל כשר

אמר רבי יוחנן ממזר צווח וחלל שותק איכא בינייהו תנא קמא סבר כל פסול דקרו ליה ושתיק פסול והכי קאמר תנא קמא איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא שתוק ממזרות ולא שתוק נתינות ולא שתוק עבדי מלכים ולא שתוק חלל

וקאמר ליה רבי מאיר הנך הוא דקא פסיל ליה בקהל אבל שתוק חלל כשר והא דשתיק משום דלא איכפת ליה

וקאמר ליה רבי שמעון בן אלעזר לתנא קמא דרבי מאיר אי שמיע לך דמכשר רבי מאיר בשתיקה לא דקרו ליה חלל ושתיק אלא דקרו ליה ממזר ושתיק והאי דשתיק סבר ממזר קלא אית ליה אבל ממזר וצווח חלל ושותק פסול והאי דאשתיק סבר מיסתייה דלא מפקי ליה מקהל

תני חדא רבי יוסי אומר שתוק ממזר כשר שתוק חלל פסול ותניא אידך שתוק חלל כשר שתוק ממזר פסול

לא קשיא הא תנא קמא אליבא דרבי מאיר הא דרבי שמעון בן אלעזר אליבא דרבי מאיר

מתני׳ אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה אמר רבי יוחנן בן נורי אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה הרי זו תינשא לכהונה

גמ׳ אמר ליה רבא לרב נחמן רבי יוחנן בן נורי דאמר כמאן אי כרבן גמליאל אפילו ברוב פסולין נמי מכשר אי כרבי יהושע אפילו ברוב כשרים נמי פסיל אמר ליה הכי אמר רב יהודה אמר רב

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

להעמיק בדף

DM 126

דיני רוב – דף משלהן 126

איך מחליטים בדיני ספקות?   כל דפריש, רוב וקרוב

כתובות יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות יד

אין מינאי אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דהא קא מודה ועוד הא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל

אמר ליה אביי ובהא כי לא מודה מכשר רבן גמליאל והאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא הלכה כרבן גמליאל ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה והכא רוב פסולין אצלה

וליטעמיך תקשי לך היא גופא הלכה ואת לא תעביד עובדא אלא מאי אית לך למימר הא לכתחלה הא דיעבד והא נמי כדיעבד דמי

רמי ליה אביי לרבא ומי אמר רבי יהושע אינה נאמנת ורמינהו העיד רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה

אמר ליה הכי השתא התם אשה נישאת בודקת ונישאת הכא אשה מזנה בודקת ומזנה

אמר רבא דרבי יהושע אדרבי יהושע קשיא דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא והא קתני סיפא אמר להן רבן גמליאל קבלנו עדותכם אבל מה נעשה שהרי גזר רבן יוחנן בן זכאי שלא להושיב בית דין על כך שהכהנים שומעין לכם לרחק אבל לא לקרב

אלא אמר רבא דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא התם ברי הכא שמא

דרבי יהושע אדרבי יהושע נמי לא קשיא התם חד ספיקא הכא תרי ספיקי

הלכך לרבן גמליאל אלים ליה ברי דאפילו בחד ספיקא נמי מכשיר וקיל ליה שמא דאפילו בספק ספיקא נמי פסיל לרבי יהושע אלים ליה חד ספיקא דאפילו בברי נמי פסיל וקיל ליה ספק ספיקא דאפילו בשמא נמי מכשיר

תנו רבנן איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא משום ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים אמר רבי מאיר

שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו משיאין לכהונה

רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו איזוהי אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל

מכירין ישראל ממזרים שביניהם ואין מכירין חללין שביניהם

אמר מר איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא משום ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים הא חלל כשר

מאי שנא הנך דאורייתא חלל נמי דאורייתא ותו אמר רבי מאיר שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו משיאין לכהונה היינו תנא קמא

ותו רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו איזוהי אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל מכירין ישראל ממזרים שביניהן ואין מכירין חללין שביניהן והא אמרת רישא חלל כשר

אמר רבי יוחנן ממזר צווח וחלל שותק איכא בינייהו תנא קמא סבר כל פסול דקרו ליה ושתיק פסול והכי קאמר תנא קמא איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא שתוק ממזרות ולא שתוק נתינות ולא שתוק עבדי מלכים ולא שתוק חלל

וקאמר ליה רבי מאיר הנך הוא דקא פסיל ליה בקהל אבל שתוק חלל כשר והא דשתיק משום דלא איכפת ליה

וקאמר ליה רבי שמעון בן אלעזר לתנא קמא דרבי מאיר אי שמיע לך דמכשר רבי מאיר בשתיקה לא דקרו ליה חלל ושתיק אלא דקרו ליה ממזר ושתיק והאי דשתיק סבר ממזר קלא אית ליה אבל ממזר וצווח חלל ושותק פסול והאי דאשתיק סבר מיסתייה דלא מפקי ליה מקהל

תני חדא רבי יוסי אומר שתוק ממזר כשר שתוק חלל פסול ותניא אידך שתוק חלל כשר שתוק ממזר פסול

לא קשיא הא תנא קמא אליבא דרבי מאיר הא דרבי שמעון בן אלעזר אליבא דרבי מאיר

מתני׳ אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה אמר רבי יוחנן בן נורי אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה הרי זו תינשא לכהונה

גמ׳ אמר ליה רבא לרב נחמן רבי יוחנן בן נורי דאמר כמאן אי כרבן גמליאל אפילו ברוב פסולין נמי מכשר אי כרבי יהושע אפילו ברוב כשרים נמי פסיל אמר ליה הכי אמר רב יהודה אמר רב

גלול כלפי מעלה