Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בתמוז תשפ״ב | 21 יולי 2022
  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

כתובות טו

רב מניח שהמשנה קבעה שסיפור האונס במשנה התרחש ביום השוק בציפורי כאשר לא רק רוב יהודים בעיר אלא גם רוב יהודים עוברים לשם למכור את סחורתם. הפסיקה היא לפי רבי יהושע שקבע שבמקרה שיש שני רובים, אפשר להניח שהאונס היה יהודי והאשה יכולה להתחתן עם כהן. יש להתיר ברוב העוברים בעיר כדי להתיר לאשה להינשא לכהן כיון שהם רוב חולף, בניגוד לרוב העיר שנקבע במקומה ולכן, אין דיני רוב רגילים. אולם הרבנים גזרו שלא להתיר לפי רוב העוברים בעיר גזירה משום רוב הקבועים בעיר. זה שונה מדינים של תשע חנויות כשרות וחנות אחת לא כשרה ונתח בשר שאנחנו יכולים להתלבט מאיזו חנות הוא הגיע. אם נתח בשר ברחוב, אנו הולכים אחר רוב החנויות ומתירים זאת, למרות שיש לנו רק רוב אחד. הסיבה להחמיר בענייננו זה בגלל שעשו מעלה ביוחסין. רבי זירא קבע שכאשר פריט נמצא במקומו – כל קבוע כמחצה על מחצה דמי – (כמו שנרכש נתח בשר מאחת החנויות ואינו יודעים מאיזו), איננו יכולים לנהוג בכללי הרוב – במקום זאת, אנו אומרים שהוא כשר או לא כשר – סיכוי של 50/50, גם לחומרה וגם לקולא, בהתאם למקרה. הגמרא מוצאת מקרה שבו היינו פוסקים לקולא. מהו המקור בתורה לדין כל קבוע כמחצה על מחצה דמי? פסוק מהתורה דברים יט:יא. רב חייא בר אשי אומר שרב פסק כמו רבי יוסי שהילדה שנאנסה מותרת להינשא לכהן. רב חנן בר רבא אומר בשם רב שזה היה מקרה מיוחד (הוראת שעה) ואין ללמוד משם הלכה להתיר על פי רוב. רבי ירמיה מניח בשלב זה שרב חייא בר אשי סבר שרב פסק כרבי יוסי אפילו ברוב אחד בלבד ומעלה קושי נגד זה מתוך אמירה שאמר רב עצמו לגבי המשנה במכשירין ב:ז המציינת כי ביוחסין צריך שני רובים. אולם הגמרא מזכירה לו שרב עצמו הבין שלמקרה בו פסק רבי יוסי יש שני רובים. אם כן, רב חנן בשם הרב ודאי פוסק לקולא  – ובמקרה זה הוא קובע שרבי יוסי התיר רק על פי שני רובים במקרה זה, אבל באופן כללי, די ברוב אחד. הבנה זו אינה מתיישבת עם האמירה שאמר רב לגבי המשנה שלנו (שמדובר שני רובים). איך הגמרא מסבירה את דבריו? אם לאחר מוות או גירושין אין לאשה את הכתובה ביד והיא והבעל (או משפחתו) טוענים טענות שונות בשאלה האם הייתה בתולה כשנישאה והאם הכתובה שלה הייתה 200 זוז או 100, כיצד פותרים זאת? 

 

בקרונות של ציפורי היה מעשה וכדרבי אמי דאמר רבי אמי והוא שהיתה סיעה של בני אדם כשרין עוברת לשם וכדרבי ינאי דאמר רבי ינאי נבעלת בקרונות כשרה לכהונה

בקרונות סלקא דעתך אלא נבעלת בשעת קרונות כשרה לכהונה אבל פירש אחד מציפורי ובעל הולד שתוקי

כי הא דכי אתא רב דימי אמר זעירי אמר רבי חנינא ואמרי לה אמר זעירי אמר רבי חנינא הולכין אחר רוב העיר ואין הולכין אחר רוב סיעה

כלפי לייא הני ניידי והני קביעי וקיימי

אלא הולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדה ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא ולא אחר רוב סיעה גרידתא מאי טעמא גזרה רוב סיעה אטו רוב העיר

ורוב העיר נמי אי דקא אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש לא צריכא דקא אזלא איהי לגבייהו דהוה ליה קבוע ואמר רבי זירא כל קבוע כמחצה על מחצה דמי

ומי בעינן תרי רובי והתניא תשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאי זה מהן לקח ספיקו אסור ובנמצא הלך אחר הרוב

וכי תימא בשאין דלתות מדינה נעולות דקא אתי לה רובא מעלמא והא אמר רבי זירא אף על פי שדלתות מדינה נעולות מעלה עשו ביוחסין

גופא אמר רבי זירא כל קבוע כמחצה על מחצה דמי בין לקולא בין לחומרא

מנא ליה לרבי זירא הא אילימא מתשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח ספיקו אסור ובנמצא הלך אחר הרוב התם לחומרא

אלא מתשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהם ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע ספיקו טמא התם נמי לחומרא

אלא מתשעה שרצים וצפרדע אחד ביניהם ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע ברשות היחיד ספיקו טמא ברשות הרבים ספיקו טהור

ומדאורייתא מנא לן אמר קרא וארב לו וקם עליו עד שיתכוין לו ורבנן אמרי דבי רבי ינאי פרט לזורק אבן לגו

היכי דמי אילימא דאיכא תשעה גוים ואחד ישראל ביניהם ותיפוק ליה דרובא גוים נינהו אי נמי פלגא ופלגא ספק נפשות להקל

לא צריכא דאיכא תשעה ישראלים וגוי אחד ביניהם דהוה ליה גוי קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי

איתמר רב חייא בר אשי אמר רב הלכה כרבי יוסי ורב חנן בר רבא אמר רב הוראת שעה היתה

מתיב רבי ירמיה וליוחסין לא בעינן תרי רובי והתנן

מצא בה תינוק מושלך אם רוב גוים גוי אם רוב ישראל ישראל מחצה על מחצה ישראל

ואמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא ושמואל אמר לפקח עליו את הגל

אשתמיטתיה הא דאמר רב יהודה אמר רב בקרונות של צפורי הוה מעשה

ולרב חנן בר רבא דאמר הוראת שעה היתה קשיא הא מאן דמתני הא לא מתני הא

גופא מצא בה תינוק מושלך אם רוב גוים גוי אם רוב ישראל ישראל מחצה על מחצה ישראל אמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא ושמואל אמר לפקח עליו את הגל

ומי אמר שמואל הכי והאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב אלא כי איתמר דשמואל ארישא אתמר אם רוב גוים גוי אמר שמואל ולפקח עליו את הגל אינו כן

אם רוב גוים גוי למאי הלכתא אמר רב פפא להאכילו נבילות

אם רוב ישראל ישראל למאי הלכתא אמר רב פפא להחזיר לו אבידה

מחצה על מחצה ישראל למאי הלכתא אמר ריש לקיש לנזקין היכי דמי אי נימא דנגחיה תורא דידן לתורא דידיה לימא ליה אייתי ראיה דישראל את ושקול

לא צריכא דנגחיה תורא דידיה לתורא דידן פלגא משלם ואידך פלגא אמר להו אייתי ראיה דלאו ישראל אנא ואתן לכון

הדרן עלך בתולה נשאת

מתני׳ האשה שנתארמלה או שנתגרשה היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף חילוק קליות ראיה

ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו שהוא נאמן

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כתובות טו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות טו

בקרונות של ציפורי היה מעשה וכדרבי אמי דאמר רבי אמי והוא שהיתה סיעה של בני אדם כשרין עוברת לשם וכדרבי ינאי דאמר רבי ינאי נבעלת בקרונות כשרה לכהונה

בקרונות סלקא דעתך אלא נבעלת בשעת קרונות כשרה לכהונה אבל פירש אחד מציפורי ובעל הולד שתוקי

כי הא דכי אתא רב דימי אמר זעירי אמר רבי חנינא ואמרי לה אמר זעירי אמר רבי חנינא הולכין אחר רוב העיר ואין הולכין אחר רוב סיעה

כלפי לייא הני ניידי והני קביעי וקיימי

אלא הולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדה ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא ולא אחר רוב סיעה גרידתא מאי טעמא גזרה רוב סיעה אטו רוב העיר

ורוב העיר נמי אי דקא אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש לא צריכא דקא אזלא איהי לגבייהו דהוה ליה קבוע ואמר רבי זירא כל קבוע כמחצה על מחצה דמי

ומי בעינן תרי רובי והתניא תשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאי זה מהן לקח ספיקו אסור ובנמצא הלך אחר הרוב

וכי תימא בשאין דלתות מדינה נעולות דקא אתי לה רובא מעלמא והא אמר רבי זירא אף על פי שדלתות מדינה נעולות מעלה עשו ביוחסין

גופא אמר רבי זירא כל קבוע כמחצה על מחצה דמי בין לקולא בין לחומרא

מנא ליה לרבי זירא הא אילימא מתשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח ספיקו אסור ובנמצא הלך אחר הרוב התם לחומרא

אלא מתשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהם ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע ספיקו טמא התם נמי לחומרא

אלא מתשעה שרצים וצפרדע אחד ביניהם ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע ברשות היחיד ספיקו טמא ברשות הרבים ספיקו טהור

ומדאורייתא מנא לן אמר קרא וארב לו וקם עליו עד שיתכוין לו ורבנן אמרי דבי רבי ינאי פרט לזורק אבן לגו

היכי דמי אילימא דאיכא תשעה גוים ואחד ישראל ביניהם ותיפוק ליה דרובא גוים נינהו אי נמי פלגא ופלגא ספק נפשות להקל

לא צריכא דאיכא תשעה ישראלים וגוי אחד ביניהם דהוה ליה גוי קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי

איתמר רב חייא בר אשי אמר רב הלכה כרבי יוסי ורב חנן בר רבא אמר רב הוראת שעה היתה

מתיב רבי ירמיה וליוחסין לא בעינן תרי רובי והתנן

מצא בה תינוק מושלך אם רוב גוים גוי אם רוב ישראל ישראל מחצה על מחצה ישראל

ואמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא ושמואל אמר לפקח עליו את הגל

אשתמיטתיה הא דאמר רב יהודה אמר רב בקרונות של צפורי הוה מעשה

ולרב חנן בר רבא דאמר הוראת שעה היתה קשיא הא מאן דמתני הא לא מתני הא

גופא מצא בה תינוק מושלך אם רוב גוים גוי אם רוב ישראל ישראל מחצה על מחצה ישראל אמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא ושמואל אמר לפקח עליו את הגל

ומי אמר שמואל הכי והאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב אלא כי איתמר דשמואל ארישא אתמר אם רוב גוים גוי אמר שמואל ולפקח עליו את הגל אינו כן

אם רוב גוים גוי למאי הלכתא אמר רב פפא להאכילו נבילות

אם רוב ישראל ישראל למאי הלכתא אמר רב פפא להחזיר לו אבידה

מחצה על מחצה ישראל למאי הלכתא אמר ריש לקיש לנזקין היכי דמי אי נימא דנגחיה תורא דידן לתורא דידיה לימא ליה אייתי ראיה דישראל את ושקול

לא צריכא דנגחיה תורא דידיה לתורא דידן פלגא משלם ואידך פלגא אמר להו אייתי ראיה דלאו ישראל אנא ואתן לכון

הדרן עלך בתולה נשאת

מתני׳ האשה שנתארמלה או שנתגרשה היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף חילוק קליות ראיה

ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו שהוא נאמן

גלול כלפי מעלה