Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בתמוז תשפ״ב | 22 יולי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

כתובות טז

יש מקרה שרבי יהושע מסכים עם רבן גמליאל – אם אחד מחזיק בקרקע ואומר לתובע  “שדה זה של אביך אבל אני קניתי ממנו”, הטענה מתקבלת, כ”הפה שאסר (הודה שזה שייך לאחר) הוא הפה שהתיר (אבל רכשתי אותו).” הדבר נכון רק אם לא היו עדים המעידים על כך שהוא היה שייך לאביו. במקרה הראשון במשנה, לגבי אשה שאבדה כתובתה וטוענת שהיא היתה בתולה ואמורה לקבל 200 זוז והבעל טוען שלא הייתה בתולה ורק מקבלת 100, ההלכה היא שרק אם היא מביאה עדים, היא תוכל לגבות מאתיים. האם זה לא לפי שיטת רבן גמליאל או שהיה מסכים עם רבי יהושע במקרה זה? האם ניתן להוכיח מלשון המקרה השני במשנה “רבי יהושע מודה” שבמקרה הראשון, מודה רבן גמליאל לרבי יהושע? לא! מכיוון ששפה זו מפנה חזרה לפרק הקודם. לאיזה מקרה בפרק הקודם? מדוע מסכים רבי יהושע במשנתנו שמאחר שיש מיגו (מאחר שניתן היה לטעון טענה טובה יותר ולא עשה כך, סביר להניח שהוא דובר אמת), נוכל לקבל את הטענה, אך במקרה בפרק ראשון, הוא לא מקבל טענת מיגו? אם נניח שרוב הנשים הן בתולות לפי הנישואין, למה אנחנו צריכים עדים שהיא הייתה בתולה? אם הכתובה נאבדה, מדוע איננו חוששים שהיא תובעת את הכתובה שלה בפעם השנייה לאחר שכבר גבתה אותה בבית דין אחר קודם לכן ועכשיו משקרת שהכתובה אבדה? ניתנות שתי תשובות. אילו מנהגים נוספים היו נהוגים בחתונת בתולה?

שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיא של אביו והוא אומר לקחתיה הימנו אינו נאמן

גמ׳ טעמא דאיכא עדים הא ליכא עדים בעל מהימן לימא תנן סתמא דלא כרבן גמליאל דאי רבן גמליאל הא אמר איהי מהימנא

אפילו תימא רבן גמליאל עד כאן לא קאמר רבן גמליאל התם אלא בברי ושמא אבל הכא בברי וברי לא אמר

ודקארי לה מאי קארי לה הא ברי וברי הוא כיון דרוב נשים בתולות נישאות כי ברי ושמא דמי

והכי נמי מסתברא מדקתני ומודה רבי יהושע אי אמרת בשלמא איירי רבן גמליאל במודה שפיר אלא אי אמרת לא איירי רבן גמליאל במודה רבי יהושע למאן מודה

מי סברת רבי יהושע אהאי פירקין קאי אמגו קאי ואפירקין קמא קאי

אהייא אילימא אהא היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין התם מאי מגו איכא הרי כריסה בין שיניה

אלא אהא ראוה מדברת עם אחד ואמרו לה מה טיבו של איש זה איש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין התם מאי מגו איכא הניחא לזעירי דאמר מאי מדברת נסתרה מגו דאי בעיא אמרה לא נבעלתי וקאמרה נבעלתי מהימנא אלא לרב אסי דאמר מאי מדברת נבעלת מאי מגו איכא

ואלא אהא היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין התם מאי מגו איכא

בשלמא לרבי אלעזר דאמר במנה ולא כלום מגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני תחתיך ואית לה מאתים וקאמרה מעיקרא דלית לה אלא מנה מהימנא אלא לרבי יוחנן דאמר במאתים ומנה מאי מגו איכא

אלא אהא הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא אירסתיך

רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין דמגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני תחתיך דלא קא פסלה נפשה מכהונה וקאמרה נאנסתי דקא פסלה נפשה מכהונה משום הכי קאמר רבן גמליאל דמהימנא וקאמר רבי יהושע לרבן גמליאל בהאי מגו דהכא מודינא לך בההוא מגו דהתם פליגנא עילווך

מכדי האי מגו והאי מגו מאי שנא האי מגו מהאי מגו הכא אין שור שחוט לפניך התם הרי שור שחוט לפניך

וכיון דרוב נשים בתולות נישאות כי לא אתו עדים מאי הוי אמר רבינא משום דאיכא למימר רוב נשים בתולות נישאות ומיעוט אלמנות וכל הנשאת בתולה יש לה קול

וזו הואיל ואין לה קול איתרע לה רובא

אי כל הנשאת בתולה יש לה קול כי אתו עדים מאי הוי הנך סהדי שקרי נינהו אלא אמר רבינא רוב הנשאת בתולה יש לה קול וזו הואיל ואין לה קול איתרע לה רובא

אם יש עדים שיצתה בהינומא וכו׳ וליחוש דלמא מפקא עדים בהאי בי דינא וגביא והדר מפקא לה לכתובה בהאי בית דין וגביא בה אמר רבי אבהו זאת אומרת כותבין שובר רב פפא אמר במקום שאין כותבין כתובה עסקינן

ואיכא דמתני לה אברייתא איבדה כתובתה הטמינה כתובתה נשרפה כתובתה רקדו לפניה שחקו לפניה העבירו לפניה כוס של בשורה או מפה של בתולים אם יש לה עדים באחד מכל אלו כתובתה מאתים

וליחוש דלמא מפקא עדים בהאי בית דין וגביא והדר מפקא לכתובתה בהאי בית דין וגביא בה אמר רבי אבהו זאת אומרת כותבין שובר רב פפא אמר במקום שאין כותבין כתובה עסקינן

והא איבדה כתובתה קתני דכתב לה איהו סוף סוף מפקא לה וגביא בה מאי איבדה איבדה באור

אי הכי היינו נשרפה ועוד הטמינה מאי איכא למימר ותו איבדה למה לי אלא כל איבדה כי הטמינה בפנינו דמי ולא יהבינן לה עד דאמרי עדים נשרפה כתובתה

מאן דמתני לה אברייתא כל שכן אמתניתין ומאן דמתני לה אמתניתין אבל אברייתא לא כי קושיא

אם יש עדים כו׳ וליחוש דלמא מפקא עדי הינומא בהאי בית דין וגביא והדר מפקא עדי הינומא בבי דינא אחרינא וגביא במקום דלא אפשר ודאי כתבינן שובר

העבירו לפניה כוס של בשורה מאי כוס של בשורה אמר רב אדא בר אהבה כוס יין של תרומה מעבירין לפניה כלומר ראויה היתה זו לאכול בתרומה מתקיף לה רב פפא אטו אלמנה מי לא אכלה בתרומה אלא אמר רב פפא זו ראשית כתרומה ראשית

תניא רבי יהודה אומר חבית של יין מעבירין לפניה אמר רב אדא בר אהבה בתולה מעבירין לפניה סתומה בעולה מעבירין לפניה פתוחה אמאי ניעבר קמי בתולה וקמי בעולה לא ניעבר כלל זימנין דתפסה מאתים ואמרה אנא בתולה הואי והאי דלא עברו קמאי אתנוסי הוא דאתניסו

תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

הפה שאסר הוא הפה שהתיר – גפת 108

בדף טז ובדף עה אנו פוגשות את הכלל “הפה שאסר הוא הפה שהתיר” בגפת היום נפגוש מחלוקת ראשונים מפורסמת בהבנת הדין הפה שאסר, האם הוא סוג של מיגו או דין אחר. הצטרפו אלינו לקלאסיקה למדנית להעמקת הלימוד בדף היומי

כתובות טז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות טז

שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיא של אביו והוא אומר לקחתיה הימנו אינו נאמן

גמ׳ טעמא דאיכא עדים הא ליכא עדים בעל מהימן לימא תנן סתמא דלא כרבן גמליאל דאי רבן גמליאל הא אמר איהי מהימנא

אפילו תימא רבן גמליאל עד כאן לא קאמר רבן גמליאל התם אלא בברי ושמא אבל הכא בברי וברי לא אמר

ודקארי לה מאי קארי לה הא ברי וברי הוא כיון דרוב נשים בתולות נישאות כי ברי ושמא דמי

והכי נמי מסתברא מדקתני ומודה רבי יהושע אי אמרת בשלמא איירי רבן גמליאל במודה שפיר אלא אי אמרת לא איירי רבן גמליאל במודה רבי יהושע למאן מודה

מי סברת רבי יהושע אהאי פירקין קאי אמגו קאי ואפירקין קמא קאי

אהייא אילימא אהא היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין התם מאי מגו איכא הרי כריסה בין שיניה

אלא אהא ראוה מדברת עם אחד ואמרו לה מה טיבו של איש זה איש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין התם מאי מגו איכא הניחא לזעירי דאמר מאי מדברת נסתרה מגו דאי בעיא אמרה לא נבעלתי וקאמרה נבעלתי מהימנא אלא לרב אסי דאמר מאי מדברת נבעלת מאי מגו איכא

ואלא אהא היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין התם מאי מגו איכא

בשלמא לרבי אלעזר דאמר במנה ולא כלום מגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני תחתיך ואית לה מאתים וקאמרה מעיקרא דלית לה אלא מנה מהימנא אלא לרבי יוחנן דאמר במאתים ומנה מאי מגו איכא

אלא אהא הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא אירסתיך

רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין דמגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני תחתיך דלא קא פסלה נפשה מכהונה וקאמרה נאנסתי דקא פסלה נפשה מכהונה משום הכי קאמר רבן גמליאל דמהימנא וקאמר רבי יהושע לרבן גמליאל בהאי מגו דהכא מודינא לך בההוא מגו דהתם פליגנא עילווך

מכדי האי מגו והאי מגו מאי שנא האי מגו מהאי מגו הכא אין שור שחוט לפניך התם הרי שור שחוט לפניך

וכיון דרוב נשים בתולות נישאות כי לא אתו עדים מאי הוי אמר רבינא משום דאיכא למימר רוב נשים בתולות נישאות ומיעוט אלמנות וכל הנשאת בתולה יש לה קול

וזו הואיל ואין לה קול איתרע לה רובא

אי כל הנשאת בתולה יש לה קול כי אתו עדים מאי הוי הנך סהדי שקרי נינהו אלא אמר רבינא רוב הנשאת בתולה יש לה קול וזו הואיל ואין לה קול איתרע לה רובא

אם יש עדים שיצתה בהינומא וכו׳ וליחוש דלמא מפקא עדים בהאי בי דינא וגביא והדר מפקא לה לכתובה בהאי בית דין וגביא בה אמר רבי אבהו זאת אומרת כותבין שובר רב פפא אמר במקום שאין כותבין כתובה עסקינן

ואיכא דמתני לה אברייתא איבדה כתובתה הטמינה כתובתה נשרפה כתובתה רקדו לפניה שחקו לפניה העבירו לפניה כוס של בשורה או מפה של בתולים אם יש לה עדים באחד מכל אלו כתובתה מאתים

וליחוש דלמא מפקא עדים בהאי בית דין וגביא והדר מפקא לכתובתה בהאי בית דין וגביא בה אמר רבי אבהו זאת אומרת כותבין שובר רב פפא אמר במקום שאין כותבין כתובה עסקינן

והא איבדה כתובתה קתני דכתב לה איהו סוף סוף מפקא לה וגביא בה מאי איבדה איבדה באור

אי הכי היינו נשרפה ועוד הטמינה מאי איכא למימר ותו איבדה למה לי אלא כל איבדה כי הטמינה בפנינו דמי ולא יהבינן לה עד דאמרי עדים נשרפה כתובתה

מאן דמתני לה אברייתא כל שכן אמתניתין ומאן דמתני לה אמתניתין אבל אברייתא לא כי קושיא

אם יש עדים כו׳ וליחוש דלמא מפקא עדי הינומא בהאי בית דין וגביא והדר מפקא עדי הינומא בבי דינא אחרינא וגביא במקום דלא אפשר ודאי כתבינן שובר

העבירו לפניה כוס של בשורה מאי כוס של בשורה אמר רב אדא בר אהבה כוס יין של תרומה מעבירין לפניה כלומר ראויה היתה זו לאכול בתרומה מתקיף לה רב פפא אטו אלמנה מי לא אכלה בתרומה אלא אמר רב פפא זו ראשית כתרומה ראשית

תניא רבי יהודה אומר חבית של יין מעבירין לפניה אמר רב אדא בר אהבה בתולה מעבירין לפניה סתומה בעולה מעבירין לפניה פתוחה אמאי ניעבר קמי בתולה וקמי בעולה לא ניעבר כלל זימנין דתפסה מאתים ואמרה אנא בתולה הואי והאי דלא עברו קמאי אתנוסי הוא דאתניסו

תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים

גלול כלפי מעלה