Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ו בתמוז תשפ״ב | 25 יולי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

כתובות יט

אם מאיימים על מישהו שיחתום על שטר זה או שיהרגוהו, הוא צריך למסור נפשו ולא לחתום על שקר. הגמרא מנסה להשתמש בזה בכדי להסביר את דברי ר’ מאיר בברייתא שאם עדים קיימו את חתימותיהם אך אמרו שהיו אנוסים, הם לא נאמנים כי אין אדם משים עצמו רשע. אך בסוף הם דוחים את זה כי באמת לא צריך למסור נפשו להעיד שקר – רק מוסרים נפש לגילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. מסבירים שיטת ר’ מאיר בדרך אחרת. אם העדים אומרים שהם חתמו אבל זה היה שטר אמנה, לא נאמנים. מה זה שטר אמנה? ועל מי נאמר שהוא לא נאמן אם אמר שזה שטר אמנה – על המלווה, הלווה או העדים?הגמרא מביאה שלושה פירושים שכל אחד מהם פירש את זה על מישהו אחר. למלווה אסור להשהות שטר שנפרע בתוך ביתו כי הוא יכול לקחת את השטר ולטעון שהלוווה טרם החזיר לו את הכסף. אסור לשהות שטר אמנה או שטר פסים בתוך ביתו כי הם שטרות מזוייפים. מה זה שטר פסים? אם העדים אומרים שזה היה שטר אמנה או שמסרו מודעה לאחר שחתמו שמעיד על כך שהיו אנוסים, האם מאמינים להם? אם העידו שהשטר ניתן על תנאי וטרם התקיים התנאי, האם מאמינים להם? מה אם עד אחד אומר שזה ניתן על התנאי והשני אומר שלא?

חזקה אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן נעשה בגדול אלא אנוסין מאי טעמא

אמר רב חסדא קסבר רבי מאיר עדים שאמרו להם חתמו שקר ואל תהרגו יהרגו ואל יחתמו שקר

אמר ליה רבא השתא אילו אתו לקמן לאמלוכי אמרינן להו זילו חתומו ולא תתקטלון דאמר מר אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש אלא עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים בלבד השתא דחתמו אמרינן להו אמאי חתמיתו

אלא טעמא דרבי מאיר כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו

גופא אמר רב הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו אמר ליה רב נחמן גנובא גנובי למה לך אי סבירא לך כרבי מאיר אימא הלכה כרבי מאיר

אמר ליה ומר היכי סבירא ליה אמר ליה כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו זילו קיימו שטרייכו וחותו לדינא

אמר רב יהודה אמר רב האומר שטר אמנה הוא זה אינו נאמן

דקאמר מאן אילימא דקאמר לוה פשיטא כל כמיניה ואלא דקאמר מלוה תבוא עליו ברכה אלא דקאמרי עדים אי דכתב ידם יוצא ממקום אחר פשיטא דלא מהימני ואי דאין כתב ידם יוצא ממקום אחר אמאי לא מהימני

(סימן באש) אמר רבא לעולם דקאמר לוה וכדרב הונא דאמר רב הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו

אביי אמר לעולם דאמר מלוה וכגון שחב לאחרים וכדרבי נתן

דתניא רבי נתן אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מנין שמוציאין מזה ונותנין לזה תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו

רב אשי אמר לעולם דקאמרי עדים ודאין כתב ידם יוצא ממקום אחר ודקאמרת אמאי לא מהימני כדרב כהנא דאמר רב כהנא אסור לו לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה

ואמר רב ששת בריה דרב אידי שמע מינה מדרב כהנא עדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה הוא אעולה לא חתמי

אמר רבי יהושע בן לוי אסור לו לאדם שישהה שטר פרוע בתוך ביתו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה במערבא משמיה דרב אמרי אם און בידך הרחיקהו זה שטר אמנה ושטר פסים ואל תשכן באהליך עולה זה שטר פרוע

מאן דאמר שטר פרוע כל שכן שטר אמנה ומאן דאמר שטר אמנה אבל שטר פרוע לא דזמנין דמשהי ליה אפשיטי דספרא

אתמר ספר שאינו מוגה אמר רבי אמי עד שלשים יום מותר לשהותו מכאן ואילך אסור לשהותו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה

אמר רב נחמן עדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מודעא היו דברינו אין נאמנין מר בר רב אשי אמר אמנה היו דברינו אין נאמנין מודעא היו דברינו נאמנין מאי טעמא האי ניתן ליכתב והאי לא ניתן ליכתב

בעא מיניה רבא מרב נחמן תנאי היו דברינו מהו מודעא ואמנה היינו טעמא דקא עקרי ליה לשטרא והאי נמי קא עקר לשטרא או דלמא תנאי מילתא אחריתי היא אמר ליה כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו זילו קיימו תנאייכו וחותו לדינא

עד אומר תנאי ועד אומר אינו תנאי אמר רב פפא תרוייהו בשטרא מעליא קא מסהדי והאי דקאמר תנאי הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים

מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע אי הכי אפילו תרוייהו נמי אלא אמרינן הני למיעקר סהדותייהו קאתו האי נמי למיעקר סהדותיה קאתי והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע

תנו רבנן שנים חתומין על השטר ומתו ובאו שנים מן השוק ואמרו ידענו שכתב ידם הוא אבל אנוסים היו קטנים היו פסולי עדות היו הרי אלו נאמנים ואם יש עדים שכתב ידם הוא זה או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערער והוחזק בבית דין אין אלו נאמנין

ומגבינן ביה כבשטרא מעליא ואמאי תרי ותרי נינהו

אמר רב ששת זאת אומרת הכחשה תחלת הזמה היא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

להעמיק בדף

dm127

הפה שאסר – דף משלהן 127

מה ההבדל בין שקר, אמת וחצי אמת?  למה אישה שאומרת אשת איש הייתי נאמנת?

כתובות יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות יט

חזקה אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן נעשה בגדול אלא אנוסין מאי טעמא

אמר רב חסדא קסבר רבי מאיר עדים שאמרו להם חתמו שקר ואל תהרגו יהרגו ואל יחתמו שקר

אמר ליה רבא השתא אילו אתו לקמן לאמלוכי אמרינן להו זילו חתומו ולא תתקטלון דאמר מר אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש אלא עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים בלבד השתא דחתמו אמרינן להו אמאי חתמיתו

אלא טעמא דרבי מאיר כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו

גופא אמר רב הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו אמר ליה רב נחמן גנובא גנובי למה לך אי סבירא לך כרבי מאיר אימא הלכה כרבי מאיר

אמר ליה ומר היכי סבירא ליה אמר ליה כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו זילו קיימו שטרייכו וחותו לדינא

אמר רב יהודה אמר רב האומר שטר אמנה הוא זה אינו נאמן

דקאמר מאן אילימא דקאמר לוה פשיטא כל כמיניה ואלא דקאמר מלוה תבוא עליו ברכה אלא דקאמרי עדים אי דכתב ידם יוצא ממקום אחר פשיטא דלא מהימני ואי דאין כתב ידם יוצא ממקום אחר אמאי לא מהימני

(סימן באש) אמר רבא לעולם דקאמר לוה וכדרב הונא דאמר רב הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו

אביי אמר לעולם דאמר מלוה וכגון שחב לאחרים וכדרבי נתן

דתניא רבי נתן אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מנין שמוציאין מזה ונותנין לזה תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו

רב אשי אמר לעולם דקאמרי עדים ודאין כתב ידם יוצא ממקום אחר ודקאמרת אמאי לא מהימני כדרב כהנא דאמר רב כהנא אסור לו לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה

ואמר רב ששת בריה דרב אידי שמע מינה מדרב כהנא עדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה הוא אעולה לא חתמי

אמר רבי יהושע בן לוי אסור לו לאדם שישהה שטר פרוע בתוך ביתו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה במערבא משמיה דרב אמרי אם און בידך הרחיקהו זה שטר אמנה ושטר פסים ואל תשכן באהליך עולה זה שטר פרוע

מאן דאמר שטר פרוע כל שכן שטר אמנה ומאן דאמר שטר אמנה אבל שטר פרוע לא דזמנין דמשהי ליה אפשיטי דספרא

אתמר ספר שאינו מוגה אמר רבי אמי עד שלשים יום מותר לשהותו מכאן ואילך אסור לשהותו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה

אמר רב נחמן עדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מודעא היו דברינו אין נאמנין מר בר רב אשי אמר אמנה היו דברינו אין נאמנין מודעא היו דברינו נאמנין מאי טעמא האי ניתן ליכתב והאי לא ניתן ליכתב

בעא מיניה רבא מרב נחמן תנאי היו דברינו מהו מודעא ואמנה היינו טעמא דקא עקרי ליה לשטרא והאי נמי קא עקר לשטרא או דלמא תנאי מילתא אחריתי היא אמר ליה כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו זילו קיימו תנאייכו וחותו לדינא

עד אומר תנאי ועד אומר אינו תנאי אמר רב פפא תרוייהו בשטרא מעליא קא מסהדי והאי דקאמר תנאי הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים

מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע אי הכי אפילו תרוייהו נמי אלא אמרינן הני למיעקר סהדותייהו קאתו האי נמי למיעקר סהדותיה קאתי והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע

תנו רבנן שנים חתומין על השטר ומתו ובאו שנים מן השוק ואמרו ידענו שכתב ידם הוא אבל אנוסים היו קטנים היו פסולי עדות היו הרי אלו נאמנים ואם יש עדים שכתב ידם הוא זה או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערער והוחזק בבית דין אין אלו נאמנין

ומגבינן ביה כבשטרא מעליא ואמאי תרי ותרי נינהו

אמר רב ששת זאת אומרת הכחשה תחלת הזמה היא

גלול כלפי מעלה