Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ בתמוז תשפ״ב | 8 יולי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

כתובות ב

להזמנת ערכת נשים, סימניות למסכתות סדר נשים, לחצי כאן.

הדף היום מוקדש ע”י קבוצת דף היומי מחשמונאים לרפואת גיטל פאשע בת מאשה רחל.

הדף היום מוקדש על ידי סורי שטרן לכבוד רבנית מישל שלימדה אותנו מסכת יבמות ולאחיותי בקבוצת הדרן לונג איילנד שהתמידו בלימוד מסכת זו עם חוש הומור! לכו מחיל אל חיל!

באיזה יום מתחתנים ולמה? אם האשה הייתה בתולה, אז ביום רביעי ואלמנות ביום חמישי. למה? המשנה מסבירה מדוע בתולות ביום רביעי – היות ובתי הדין נפגשים ביום חמישי, היו מתחתנים ביום רביעי כדי שאם היא לא הייתה בתולה, הבעל יוכל להביא אותה לבית הדין למחרת בבוקר לטעון שהיא שיקרה על היותה בתולה, שכן בתי הדין נפגשים ביום חמישי. אבל גם התכנסו ביום שני, אז מדוע הם לא מתחתנים גם ביום ראשון? כדי לענות על השאלה הם מוסיפים שביקשו לתת לבעל שלושה ימים (משבת) להכין את הסעודה לחתונה כדי לערוך סעודה ראויה לאשתו. כתוצאה מכך, אם עובר התאריך שלאחריו הבעל כבר היה אמור לשאת את האשה (בדרך כלל שנה לאחר האירוסין), הגבר צריך כבר לספק מזונות לאשה, אך רק החל מיום רביעי על בסיס תקנת חכמים שצריכים להתחתן ביום רביעי. אם הייתה סיבה כלשהי שלא בשליטתו (אנוס) לכך שהחתונה התעכבה, הוא לא צריך להתחיל לשלם עבור מזונותיה. מה אם החתונה התעכבה בגלל האשה – סיבה שאינה בשליטתה? מה ייחשב/לא ייחשב מעבר לשליטתה? רבא אמר כי סוגיה זו שאפשר לטעון אונס לא תקף לגבי גירושין – גט שניתן בתנאי והתנאי לא התקיים משום אונס. מאיפה הוא לומד את זה? הגמרא עושה מספר ניסיונות להביא מקור, אך בסופו של דבר, אין ביכולתם להוכיחו ממקורות והם מסבירים כי רבא הגיע למסקנה זו מתוך נימוק משלו.

 

 

מתני׳ בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין

גמ׳ אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי לפי ששנינו הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה

יכול הגיע זמן באחד בשבת יהא מעלה לה מזונות לכך שנינו בתולה נשאת ליום הרביעי

אמר רב יוסף מריה דאברהם תלי תניא בדלא תניא הי תניא והי לא תניא הא תניא והא תניא אלא תלי תניא דמפרש טעמא בדתניא דלא מפרש טעמא

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין ותינשא באחד בשבת שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלשה ימים אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת וברביעי כונסה

ועכשו ששנינו שקדו אותה ששנינו הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה הגיע זמן באחד בשבת מתוך שאינו יכול לכנוס אינו מעלה לה מזונות

לפיכך חלה הוא או שחלתה היא או שפירסה נדה אינו מעלה לה מזונות

ואיכא דבעי לה מיבעיא חלה הוא מהו התם טעמא מאי משום דאניס והכא נמי הא אניס או דלמא התם אניס בתקנתא דתקינו ליה רבנן הכא לא

ואם תמצי לומר חלה הוא מעלה לה מזונות חלתה היא מהו מצי אמר לה אנא הא קאימנא או דלמא מציא אמרה ליה נסתחפה שדהו

ואם תמצי לומר אמרה ליה נסתחפה שדהו פירסה נדה מהו

בשעת ווסתה לא תיבעי לך

דלא מציא אמרה ליה נסתחפה שדהו כי תיבעי לך שלא בשעת ווסתה מאי כיון דלא בשעת ווסתה הויא מציא אמרה ליה נסתחפה שדהו או דלמא כיון דאיכא נשי דקא משנייא ווסתייהו כשעת ווסתה דמי

פשיט רב אחאי הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה לא נשאו לא קתני אלא לא נישאו

היכי דמי אי דקא מעכבן אינהי אמאי אוכלות משלו ואוכלות בתרומה אלא לאו דאיתניס כי האי גוונא וקתני אוכלות משלו ואוכלות בתרומה

אמר רב אשי לעולם אימא לך כל אונסא לא אכלה ודקא מעכבי אינהו ובדין הוא דאיבעי ליה למיתני לא נשאו ואיידי דתנא רישא בדידהי תנא נמי סיפא בדידהי

אמר רבא ולענין גיטין אינו כן אלמא קסבר רבא אין אונס בגיטין

מנא ליה לרבא הא אילימא מהא דתנן הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש אינו גט מת הוא דאינו גט הא חלה הרי זה גט

ודלמא לעולם אימא לך חלה נמי אינו גט והיא גופא קא משמע לן דאין גט לאחר מיתה

אין גט לאחר מיתה הא תנא ליה רישא הרי זה גיטיך אם מתי הרי זה גיטיך מחולי זה הרי זה גיטיך לאחר מיתה לא אמר כלום

דלמא לאפוקי מדרבותינו דתניא ורבותינו התירוה להנשא ואמרינן מאן רבותינו אמר רב יהודה אמר שמואל בי דינא דשרו משחא סברי לה כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו

ואלא מסיפא מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש הרי זה גט מת והוא הדין לחלה

דלמא מת דוקא דלא ניחא ליה דתפול קמי יבם

אלא מהא דההוא דאמר להו אי לא אתינא מיכן ועד תלתין יומין ליהוי גיטא אתא בסוף תלתין יומין ופסקיה מברא אמר להו חזו דאתאי חזו דאתאי אמר שמואל לאו שמיה מתיא

ודלמא אונסא דשכיח שאני דכיון דאיבעי ליה לאתנויי ולא אתני איהו דאפסיד אנפשיה

אלא רבא סברא דנפשיה קאמר משום צנועות ומשום פרוצות משום צנועות דאי אמרת לא להוי גט

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

מתי ולמה מתחתנים – גפת 106

הדפים הראשונים של מסכת כתובות עוסקים בשאלה מתי מתחתנים. בגפ”ת היום נעסוק דרך דברי תוספות באיסוף הטעמים שניתנו בגמרא לכך ונבדוק את היחסים ביניהם. נגלה שאולי השאלה מתי מתח תנים מספרת לנו משהו עמוק וגדול יותר שנוגע בשאלה: למה מתחתנים..

dm 125

מה יש במסכת כתובות? – דף משלהן 125

יש דבר כזה חצי חתונה? על אירוסין וקידושין ומה שביניהן נישואין, אירוסין, קידושין

WhatsApp Image 2022-07-06 at 7.23.39 PM (1)

הקדמה למסכת כתובות

dm 124

מוות וחוסר ודאות – דף משלהן 124

איך מכריעים אם אדם בודאות נפטר? מה הקשר לייבום? נישואין, אירוסין, קידושין

כתובות ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות ב

מתני׳ בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין

גמ׳ אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי לפי ששנינו הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה

יכול הגיע זמן באחד בשבת יהא מעלה לה מזונות לכך שנינו בתולה נשאת ליום הרביעי

אמר רב יוסף מריה דאברהם תלי תניא בדלא תניא הי תניא והי לא תניא הא תניא והא תניא אלא תלי תניא דמפרש טעמא בדתניא דלא מפרש טעמא

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין ותינשא באחד בשבת שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלשה ימים אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת וברביעי כונסה

ועכשו ששנינו שקדו אותה ששנינו הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה הגיע זמן באחד בשבת מתוך שאינו יכול לכנוס אינו מעלה לה מזונות

לפיכך חלה הוא או שחלתה היא או שפירסה נדה אינו מעלה לה מזונות

ואיכא דבעי לה מיבעיא חלה הוא מהו התם טעמא מאי משום דאניס והכא נמי הא אניס או דלמא התם אניס בתקנתא דתקינו ליה רבנן הכא לא

ואם תמצי לומר חלה הוא מעלה לה מזונות חלתה היא מהו מצי אמר לה אנא הא קאימנא או דלמא מציא אמרה ליה נסתחפה שדהו

ואם תמצי לומר אמרה ליה נסתחפה שדהו פירסה נדה מהו

בשעת ווסתה לא תיבעי לך

דלא מציא אמרה ליה נסתחפה שדהו כי תיבעי לך שלא בשעת ווסתה מאי כיון דלא בשעת ווסתה הויא מציא אמרה ליה נסתחפה שדהו או דלמא כיון דאיכא נשי דקא משנייא ווסתייהו כשעת ווסתה דמי

פשיט רב אחאי הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה לא נשאו לא קתני אלא לא נישאו

היכי דמי אי דקא מעכבן אינהי אמאי אוכלות משלו ואוכלות בתרומה אלא לאו דאיתניס כי האי גוונא וקתני אוכלות משלו ואוכלות בתרומה

אמר רב אשי לעולם אימא לך כל אונסא לא אכלה ודקא מעכבי אינהו ובדין הוא דאיבעי ליה למיתני לא נשאו ואיידי דתנא רישא בדידהי תנא נמי סיפא בדידהי

אמר רבא ולענין גיטין אינו כן אלמא קסבר רבא אין אונס בגיטין

מנא ליה לרבא הא אילימא מהא דתנן הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש אינו גט מת הוא דאינו גט הא חלה הרי זה גט

ודלמא לעולם אימא לך חלה נמי אינו גט והיא גופא קא משמע לן דאין גט לאחר מיתה

אין גט לאחר מיתה הא תנא ליה רישא הרי זה גיטיך אם מתי הרי זה גיטיך מחולי זה הרי זה גיטיך לאחר מיתה לא אמר כלום

דלמא לאפוקי מדרבותינו דתניא ורבותינו התירוה להנשא ואמרינן מאן רבותינו אמר רב יהודה אמר שמואל בי דינא דשרו משחא סברי לה כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו

ואלא מסיפא מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש הרי זה גט מת והוא הדין לחלה

דלמא מת דוקא דלא ניחא ליה דתפול קמי יבם

אלא מהא דההוא דאמר להו אי לא אתינא מיכן ועד תלתין יומין ליהוי גיטא אתא בסוף תלתין יומין ופסקיה מברא אמר להו חזו דאתאי חזו דאתאי אמר שמואל לאו שמיה מתיא

ודלמא אונסא דשכיח שאני דכיון דאיבעי ליה לאתנויי ולא אתני איהו דאפסיד אנפשיה

אלא רבא סברא דנפשיה קאמר משום צנועות ומשום פרוצות משום צנועות דאי אמרת לא להוי גט

גלול כלפי מעלה