Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח בתמוז תשפ״ב | 27 יולי 2022
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות כא

הדף היום מוקדש ע”י אילנה פרידמן לעילוי נשמת סבתה, הנה מלכה בת הרב יעקב יצחק בסיום השלושים. צאצא של רבי אלימלך מליז’נסק, מחבר הספר נועם אלימלך ותלמידה של שרה שנירר, ניצלה מהשואה בזכות רשימת שינדלר והגיעה ארצה בשנת 46 ועזרה בהקמת המדינה, זכתה לחיות עד גיל 102 ולראות חמשה דורות של צאצאים.

כאשר עדים מאמתים את חתימותיהם, האם הם צריכים גם עד אחר להעיד על חתימותיהם או מספיק להעיד כל עד על עצמו? רבי וחכמים חלוקים ביניהם – מה שורש המחלוקת? הגמרא מציינת שצריך לציין מה שורש המחלוקת שלא נחשוב שרבי מחמיר מתוך ספק. מה הנפקא מינה בעניין אם הוא מחמיר מספק או פוסק כך בוודאות? רב יהודה ציטט את פסיקתו של שמואל שפסק כחכמים. מדוע נחוץ לו לומר זאת – הלא תמיד אנו פוסקים כפי הרוב. האם שמואל באמת פסק כחכמים – האם לא היה מקרה עם שטר של יתומים בו שמואל אישר אותו בכך שכל עד יעיד על חתימתו ושל השני!? מדוע המקרה הזה היה ייחודי ולא מעיד על פסיקתו של שמואל במקרים אחרים? הלכה נוספת שהביא רב יהודה בשם שמואל היא שניתן לאשר מסמך אם עד אחד מעיד על חתימת עצמו ואחד הדיינים מעיד על חתימתו על מסמך הנפק, שהדיינים מוציאים כשהם מקיימים שטר. בעוד רמי בר חמא שיבח את פסק הדין הזה, רבא דחה אותו כיוון שכל אחד מהם מעיד על משהו אחר ולכן לא ניתן לשלב את השניים. רב ספרא קבע כיצד לטפל במקרה שבו שניים מתוך שלושת הדיינים אשר מקיימים את השטר מכירים את החתימות ויכלו לקיימן. הגמרא דורשת משם שלוש הלכות שונות ורב אשי מעלה שאלות נגד שתי האחרונות שכן לא ברור שניתן ללמוד אותן מפסיקתו. ההלכה הראשונה שנלמדה הייתה שעד יכול לשמש כדיין. האם זה באמת נכון? בקביעת ראש חודש, אי אפשר לעד לשמש כדיין. מדוע יש הבחנה בין מקרה זה לבין קיום שטרות? אם עולה ערעור נגד אחד הדיינים, האם שאר הדיינים יכולים להעיד לו שהוא כשר? במה זה תלוי?

על כתב ידן הם מעידים לדברי חכמים על מנה שבשטר הם מעידים

פשיטא מהו דתימא לרבי ספוקי מספקא ליה אי על כתב ידם הם מעידים או על מנה שבשטר הם מעידים

ונפקא מינה היכא דמית חד מינייהו לבעי שנים מן השוק להעיד עליו

דאם כן קנפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דחד סהדא

והכא לחומרא והכא לחומרא

קא משמע לן דרבי מיפשט פשיטא ליה בין לקולא בין לחומרא דאמר רב יהודה אמר רב שנים החתומין על השטר ומת אחד מהן צריכין שנים מן השוק להעיד עליו בזו רבי לקולא ורבנן לחומרא

ואי ליכא תרי אלא חד מאי אמר אביי לכתוב חתימת ידיה אחספא ושדי ליה בבי דינא ומחזקי ליה בי דינא (וחזו ליה) ולא צריך איהו לאסהודי אחתימת ידיה ואזיל איהו והאי ומסהדי אאידך

ודוקא אחספא אבל אמגלתא לא דלמא משכח לה איניש דלא מעלי וכתב עילויה מאי דבעי ותנן הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כדברי חכמים פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא הלכה כרבי מחבירו ואפילו מחביריו קא משמע לן

סימן נח נד חד אמר ליה רב חננא בר חייא לרב יהודה ואמרי לה רב הונא בר יהודה לרב יהודה ואמרי לה רב חייא בר יהודה לרב יהודה ומי אמר שמואל הכי

והא ההוא שטרא דנפיק מבי דינא דמר שמואל והוה כתיב ביה מדאתא רב ענן בר חייא ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד דעמיה ומנו רב חנן בר רבה ומדאתא רב חנן בר רבה ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד דעמיה ומנו רב ענן בר חייא אשרנוהי וקימנוהי כדחזי

אמר ליה ההוא שטרא דיתמי הוה וחש שמואל לבית דין טועין וסבר שמואל דלמא איכא דסבירא ליה הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו ובהא אפילו מחביריו סבר אעביד רווחא כי היכי דלא מפסדי יתמי

אמר רב יהודה אמר שמואל עד ודיין מצטרפין

אמר רמי בר חמא כמה מעליא הא שמעתא אמר רבא מאי מעליותא מאי דקא מסהיד סהדא לא קא מסהיד דיינא ומאי דקא מסהיד דיינא לא קא מסהיד סהדא

אלא כי אתא רמי בר יחזקאל אמר לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל

איקלע רבנאי אחוה דרבי חייא בר אבא למזבן שומשמי ואמר הכי אמר שמואל עד ודיין מצטרפין אמר אמימר כמה מעליא הא שמעתא אמר ליה רב אשי לאמימר משום דקלסה אבוה דאמך את נמי מקלסת לה כבר פרכה רבא

אמר רב ספרא אמר רבי אבא אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא אמר רב הונא ואמרי ליה אמר רב הונא אמר רב שלשה שישבו לקיים את השטר שנים מכירין חתימות ידי עדים ואחד אינו מכיר עד שלא חתמו מעידין בפניו וחותם משחתמו אין מעידין בפניו וחותם

ומי כתבינן והאמר רב פפי משמיה דרבא האי אשרתא דדייני דניכתב מקמיה דניחוו סהדי אחתימת ידייהו פסולה דמתחזי כשקרא הכא נמי מתחזי כשקרא

אלא אימא עד שלא כתבו מעידין בפניו וחותם משכתבו אין מעידין בפניו וחותם

שמע מינה תלת שמע מינה עד נעשה דיין ושמע מינה דיינין המכירין חתימות ידי עדים אינן צריכין להעיד בפניהם ושמע מינה דיינין שאין מכירין חתימות ידי עדים צריכין להעיד בפני כל אחד ואחד

מתקיף לה רב אשי בשלמא עד נעשה דיין שמעינן מינה אלא דיינין המכירין חתימות ידי עדים אין צריכין להעיד בפניהם דלמא לעולם אימא לך צריכין ושאני הכא דקא מקיימא הגדה בחד

ודיינין שאין מכירין חתימות ידי עדים צריכין להעיד בפני כל אחד ואחד דלמא לעולם אימא לך אין צריכין ושאני הכא דלא קא מקיימא הגדה כלל

יתיב רבי אבא וקאמר לה להא שמעתא דעד נעשה דיין איתיביה רב ספרא לרבי אבא ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש החדש מקודש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו ואי סלקא דעתך דעד נעשה דיין למה לי כולי האי ליתבו בדוכתייהו וליקדשי

אמר ליה אף לדידי קשיא לי ושאילתיה לרב יצחק בר שמואל בר מרתא ורב יצחק לרב הונא ורב הונא לחייא בר רב וחייא בר רב לרב ואמר להו הנח לעדות החדש דאורייתא וקיום שטרות דרבנן

אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב שלשה שישבו לקיים את השטר וקרא ערער על אחד מהן עד שלא חתמו מעידין עליו וחותם משחתמו אין מעידין עליו וחותם

ערער דמאי אי ערער דגזלנותא

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

dm127

הפה שאסר – דף משלהן 127

מה ההבדל בין שקר, אמת וחצי אמת?  למה אישה שאומרת אשת איש הייתי נאמנת?

כתובות כא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות כא

על כתב ידן הם מעידים לדברי חכמים על מנה שבשטר הם מעידים

פשיטא מהו דתימא לרבי ספוקי מספקא ליה אי על כתב ידם הם מעידים או על מנה שבשטר הם מעידים

ונפקא מינה היכא דמית חד מינייהו לבעי שנים מן השוק להעיד עליו

דאם כן קנפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דחד סהדא

והכא לחומרא והכא לחומרא

קא משמע לן דרבי מיפשט פשיטא ליה בין לקולא בין לחומרא דאמר רב יהודה אמר רב שנים החתומין על השטר ומת אחד מהן צריכין שנים מן השוק להעיד עליו בזו רבי לקולא ורבנן לחומרא

ואי ליכא תרי אלא חד מאי אמר אביי לכתוב חתימת ידיה אחספא ושדי ליה בבי דינא ומחזקי ליה בי דינא (וחזו ליה) ולא צריך איהו לאסהודי אחתימת ידיה ואזיל איהו והאי ומסהדי אאידך

ודוקא אחספא אבל אמגלתא לא דלמא משכח לה איניש דלא מעלי וכתב עילויה מאי דבעי ותנן הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כדברי חכמים פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא הלכה כרבי מחבירו ואפילו מחביריו קא משמע לן

סימן נח נד חד אמר ליה רב חננא בר חייא לרב יהודה ואמרי לה רב הונא בר יהודה לרב יהודה ואמרי לה רב חייא בר יהודה לרב יהודה ומי אמר שמואל הכי

והא ההוא שטרא דנפיק מבי דינא דמר שמואל והוה כתיב ביה מדאתא רב ענן בר חייא ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד דעמיה ומנו רב חנן בר רבה ומדאתא רב חנן בר רבה ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד דעמיה ומנו רב ענן בר חייא אשרנוהי וקימנוהי כדחזי

אמר ליה ההוא שטרא דיתמי הוה וחש שמואל לבית דין טועין וסבר שמואל דלמא איכא דסבירא ליה הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו ובהא אפילו מחביריו סבר אעביד רווחא כי היכי דלא מפסדי יתמי

אמר רב יהודה אמר שמואל עד ודיין מצטרפין

אמר רמי בר חמא כמה מעליא הא שמעתא אמר רבא מאי מעליותא מאי דקא מסהיד סהדא לא קא מסהיד דיינא ומאי דקא מסהיד דיינא לא קא מסהיד סהדא

אלא כי אתא רמי בר יחזקאל אמר לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל

איקלע רבנאי אחוה דרבי חייא בר אבא למזבן שומשמי ואמר הכי אמר שמואל עד ודיין מצטרפין אמר אמימר כמה מעליא הא שמעתא אמר ליה רב אשי לאמימר משום דקלסה אבוה דאמך את נמי מקלסת לה כבר פרכה רבא

אמר רב ספרא אמר רבי אבא אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא אמר רב הונא ואמרי ליה אמר רב הונא אמר רב שלשה שישבו לקיים את השטר שנים מכירין חתימות ידי עדים ואחד אינו מכיר עד שלא חתמו מעידין בפניו וחותם משחתמו אין מעידין בפניו וחותם

ומי כתבינן והאמר רב פפי משמיה דרבא האי אשרתא דדייני דניכתב מקמיה דניחוו סהדי אחתימת ידייהו פסולה דמתחזי כשקרא הכא נמי מתחזי כשקרא

אלא אימא עד שלא כתבו מעידין בפניו וחותם משכתבו אין מעידין בפניו וחותם

שמע מינה תלת שמע מינה עד נעשה דיין ושמע מינה דיינין המכירין חתימות ידי עדים אינן צריכין להעיד בפניהם ושמע מינה דיינין שאין מכירין חתימות ידי עדים צריכין להעיד בפני כל אחד ואחד

מתקיף לה רב אשי בשלמא עד נעשה דיין שמעינן מינה אלא דיינין המכירין חתימות ידי עדים אין צריכין להעיד בפניהם דלמא לעולם אימא לך צריכין ושאני הכא דקא מקיימא הגדה בחד

ודיינין שאין מכירין חתימות ידי עדים צריכין להעיד בפני כל אחד ואחד דלמא לעולם אימא לך אין צריכין ושאני הכא דלא קא מקיימא הגדה כלל

יתיב רבי אבא וקאמר לה להא שמעתא דעד נעשה דיין איתיביה רב ספרא לרבי אבא ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש החדש מקודש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו ואי סלקא דעתך דעד נעשה דיין למה לי כולי האי ליתבו בדוכתייהו וליקדשי

אמר ליה אף לדידי קשיא לי ושאילתיה לרב יצחק בר שמואל בר מרתא ורב יצחק לרב הונא ורב הונא לחייא בר רב וחייא בר רב לרב ואמר להו הנח לעדות החדש דאורייתא וקיום שטרות דרבנן

אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב שלשה שישבו לקיים את השטר וקרא ערער על אחד מהן עד שלא חתמו מעידין עליו וחותם משחתמו אין מעידין עליו וחותם

ערער דמאי אי ערער דגזלנותא

גלול כלפי מעלה