Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ בתמוז תשפ״ב | 9 יולי 2022
  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

כתובות ג – שבת י’ בתמוז

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

הדף היום מוקדש ע”י אמה רינברג לזכר נשמת אביה יצחק ניסן בן יעקב. 

מאיזו סיבה טען רבא שאי אפשר לטעון טענת אונס בגיטין? הוא טוען שזה בגלל נשים שהן צנועות או פרוצות שתגרום לבעיות עגונות או ממזרות. אם האיש באמת לא מתכוון שהגט יהיה תקף וחכמים קובעים שגט תקף (כי לא מקבלים טענת אונס), איך לחמכים יש את הכוח לעקור דברי תורה? התשובה היא שהם לא קובעים שהגט תקף – אלא עוקרים את הקידושין (הפקעת קידושין). איך יש להם את הכוח לעשות את זה? לאחר תשובה לשאלה זו, מביאה הגמרא גרסה אחרת בדברי רבא בטענה שהוא אמר ההפך – ניתן לטעון אונס בגיטין. כל המקורות שהביאו בכתובות ב כדי לנסות להוכיח את דברי רבא, מובאים כעת להטיל ספק בדבריו של רבא, לפי הנוסח השני. כל ההסברים שניתנו לדחיית המקורות שהובאו כהוכחה בכתובות ב, מובאות כתשובות לקושיות כאן. כיוון שהתקנה להתחתן ביום רביעי מבוססת על מערכת בתי הדין שתיקן עזרא (בימי שני וחמישי), היא לא תהיה רלוונטית לפני כן או במועד שבו בתי דין נפגשים בכל יום. אולם מכיוון שיש עניין של שלושה ימים להכנת הארוחה (משום “שקדו”), ניתן להתגמש רק אם הארוחה מוכנה במלואה. כדי להסביר כראוי את הטיעון של “שקדו”, מביאה הגמרא ברייתא שמסבירה אותה. הברייתא גם מתארת ​​חריגים לתקנה של יום רביעי. במקרה של סכנה אפשר להתחתן ביום שלישי ובמקרה של אונס אפשר אפילו להתחתן ביום שני. מה הכוונה ב”סכנה” ו”אונס”?

 

זימנין דלא אניס וסברה דאניס ומיעגנא ויתבה ומשום פרוצות דאי אמרת לא ליהוי גיטא זימנין דאניס ואמרה לא אניס ואזלא ומינסבא ונמצא גט בטל ובניה ממזרים

ומי איכא מידי דמדאורייתא לא להוי גט ומשום צנועות ומשום פרוצות שרינן אשת איש לעלמא

אין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה

אמר ליה רבינא לרב אשי תינח קדיש בכספא קדיש בביאה מאי איכא למימר שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות

איכא דאמרי אמר רבא וכן לענין גיטין אלמא קסבר רבא יש אונס בגיטין

מיתיבי הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש אינו גט מת הוא דאינו גט הא חלה הרי זה גט

לעולם אימא לך חלה נמי אינו גט והיא גופה קא משמע לן דאין גט לאחר מיתה

אין גט לאחר מיתה הא תנא ליה רישא דלמא לאפוקי מדרבותינו

תא שמע מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש הרי זה גט מאי לאו הוא הדין לחלה לא מת דוקא דלא ניחא ליה דתפול קמי יבם

תא שמע מההוא דאמר להו אי לא אתינא מכאן ועד שלשים יום ליהוי גיטא אתא בסוף תלתין יומין ופסקיה מברא ואמר להו חזו דאתאי חזו דאתאי ואמר שמואל לא שמיה מתיא

אונסא דשכיח שאני דכיון דאיבעי ליה לאתנויי ולא אתני איהו הוא דאפסיד אנפשיה

אמר רב שמואל בר יצחק לא שנו אלא מתקנת עזרא ואילך שאין בתי דינין קבועין אלא בשני ובחמישי אבל קודם תקנת עזרא שבתי דינין קבועין בכל יום אשה נשאת בכל יום

קודם תקנת עזרא מאי דהוה הוה הכי קאמר אי איכא בתי דינין דקבועין האידנא כקודם תקנת עזרא אשה נשאת בכל יום

הא בעינן שקדו דטריח ליה

מאי שקדו דתניא מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין ותנשא באחד בשבת ואם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא אדם טורח בסעודה שלשה ימים אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת וברביעי כונסה

ומסכנה ואילך נהגו העם לכנוס בשלישי ולא מיחו בידם חכמים ובשני לא יכנוס ואם מחמת האונס מותר ומפרישין את החתן מן הכלה לילי שבת תחלה מפני שהוא עושה חבורה

מאי סכנה אילימא דאמרי בתולה הנשאת ליום הרביעי תיהרג נהגו לגמרי ניעקריה

אמר רבה דאמרי בתולה הנשאת ביום הרביעי תיבעל להגמון תחלה האי סכנה אונס הוא משום דאיכא צנועות דמסרן נפשייהו לקטלא ואתיין לידי סכנה

ולידרוש להו דאונס שרי איכא פרוצות ואיכא נמי כהנות

וליעקריה שמדא עבידא דבטלא ותקנתא דרבנן מקמי שמדא לא עקרינן אי הכי בשלישי נמי אתי ובעיל מספיקא לא עקר נפשיה

ובשני לא יכנוס ואם מחמת האונס מותר מאי אונס אילימא הא דאמרן התם קרי ליה סכנה והכא קא קרי ליה אונס ותו התם נהגו הכא מותר

אמר רבא דאמרי שר צבא בא לעיר היכי דמי אי דאתי וחליף ליעכב לא צריכא דאתי וקבע בשלישי מיהא לכנוס אספרווא דידיה בשלישי קאתו

ואיבעית אימא מאי מחמת האונס כדתניא הרי שהיה פתו אפוי וטבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

מתי ולמה מתחתנים – גפת 106

הדפים הראשונים של מסכת כתובות עוסקים בשאלה מתי מתחתנים. בגפ”ת היום נעסוק דרך דברי תוספות באיסוף הטעמים שניתנו בגמרא לכך ונבדוק את היחסים ביניהם. נגלה שאולי השאלה מתי מתח תנים מספרת לנו משהו עמוק וגדול יותר שנוגע בשאלה: למה מתחתנים..

dm 125

מה יש במסכת כתובות? – דף משלהן 125

יש דבר כזה חצי חתונה? על אירוסין וקידושין ומה שביניהן נישואין, אירוסין, קידושין

WhatsApp Image 2022-07-06 at 7.23.39 PM (1)

הקדמה למסכת כתובות

dm 124

מוות וחוסר ודאות – דף משלהן 124

איך מכריעים אם אדם בודאות נפטר? מה הקשר לייבום? נישואין, אירוסין, קידושין

כתובות ג – שבת י’ בתמוז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות ג – שבת י’ בתמוז

זימנין דלא אניס וסברה דאניס ומיעגנא ויתבה ומשום פרוצות דאי אמרת לא ליהוי גיטא זימנין דאניס ואמרה לא אניס ואזלא ומינסבא ונמצא גט בטל ובניה ממזרים

ומי איכא מידי דמדאורייתא לא להוי גט ומשום צנועות ומשום פרוצות שרינן אשת איש לעלמא

אין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה

אמר ליה רבינא לרב אשי תינח קדיש בכספא קדיש בביאה מאי איכא למימר שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות

איכא דאמרי אמר רבא וכן לענין גיטין אלמא קסבר רבא יש אונס בגיטין

מיתיבי הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש אינו גט מת הוא דאינו גט הא חלה הרי זה גט

לעולם אימא לך חלה נמי אינו גט והיא גופה קא משמע לן דאין גט לאחר מיתה

אין גט לאחר מיתה הא תנא ליה רישא דלמא לאפוקי מדרבותינו

תא שמע מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש הרי זה גט מאי לאו הוא הדין לחלה לא מת דוקא דלא ניחא ליה דתפול קמי יבם

תא שמע מההוא דאמר להו אי לא אתינא מכאן ועד שלשים יום ליהוי גיטא אתא בסוף תלתין יומין ופסקיה מברא ואמר להו חזו דאתאי חזו דאתאי ואמר שמואל לא שמיה מתיא

אונסא דשכיח שאני דכיון דאיבעי ליה לאתנויי ולא אתני איהו הוא דאפסיד אנפשיה

אמר רב שמואל בר יצחק לא שנו אלא מתקנת עזרא ואילך שאין בתי דינין קבועין אלא בשני ובחמישי אבל קודם תקנת עזרא שבתי דינין קבועין בכל יום אשה נשאת בכל יום

קודם תקנת עזרא מאי דהוה הוה הכי קאמר אי איכא בתי דינין דקבועין האידנא כקודם תקנת עזרא אשה נשאת בכל יום

הא בעינן שקדו דטריח ליה

מאי שקדו דתניא מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין ותנשא באחד בשבת ואם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא אדם טורח בסעודה שלשה ימים אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת וברביעי כונסה

ומסכנה ואילך נהגו העם לכנוס בשלישי ולא מיחו בידם חכמים ובשני לא יכנוס ואם מחמת האונס מותר ומפרישין את החתן מן הכלה לילי שבת תחלה מפני שהוא עושה חבורה

מאי סכנה אילימא דאמרי בתולה הנשאת ליום הרביעי תיהרג נהגו לגמרי ניעקריה

אמר רבה דאמרי בתולה הנשאת ביום הרביעי תיבעל להגמון תחלה האי סכנה אונס הוא משום דאיכא צנועות דמסרן נפשייהו לקטלא ואתיין לידי סכנה

ולידרוש להו דאונס שרי איכא פרוצות ואיכא נמי כהנות

וליעקריה שמדא עבידא דבטלא ותקנתא דרבנן מקמי שמדא לא עקרינן אי הכי בשלישי נמי אתי ובעיל מספיקא לא עקר נפשיה

ובשני לא יכנוס ואם מחמת האונס מותר מאי אונס אילימא הא דאמרן התם קרי ליה סכנה והכא קא קרי ליה אונס ותו התם נהגו הכא מותר

אמר רבא דאמרי שר צבא בא לעיר היכי דמי אי דאתי וחליף ליעכב לא צריכא דאתי וקבע בשלישי מיהא לכנוס אספרווא דידיה בשלישי קאתו

ואיבעית אימא מאי מחמת האונס כדתניא הרי שהיה פתו אפוי וטבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה

גלול כלפי מעלה