Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בתמוז תשפ״ב | 10 יולי 2022
  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

כתובות ד

הדף היום מוקדש ע”י רבקה סמסון לזכר נשמת אביה יהושע השל בן אפריים ישראל הלוי.

ברייתא הזכירה שבמקרה של אונס אפשר להתחתן אפילו ביום שני. אפשרות אחת שהובאה כדי להסביר מה היה המקרה, העלתה שזה היה כאשר אביו של החתן או אם הכלה מת ממש לפני החתונה. אם האוכל כבר היה מוכן הם היו מאפשרים לבני הזוג להתחתן ולקיים יחסי אישות ואז לקבור את ההורה, לקיים שבעה ימי המשתה, ואחריהם שבעת ימי אבלות. בני הזוג היו ישנים בנפרד במהלך הזמן הזה. מדוע הוזכר במיוחד אבי החתן ולא אמו, אם הכלה ולא אביה? רב חסדא מגביל את הדין למקרה שכבר נתנו מים על הבשר, כיון שזה יהיה הפסד מאחר שאי אפשר למכור אותו. אחרים מגבילים את דבריו של רב חסדא כך: בעיר, גם אם נתנו מים, עדיין אפשר למכור את הבשר, בכפר גם אם לא נתנו מים, אי אפשר למכור את הבשר. אם כן, לאיזה סוג מקום נועדה המגבלה של רב חסדא? מובא ברייתא לתמיכה בדברי רב חסדא. הברייתא מציינת כפי שראינו קודם, כי בני הזוג נפרדים לאחר קיום יחסי אישות (בעילת מצוה) וכן במקרה בו הייתה אישה בנידה בחתונה ישנים בנפרד (אסורים להתייחד) וזה יכול לשמש כחיזוק לדברי רבי יוחנן שקבע כי אבילות בצינעא נוהג גם ברגל (דין חתונה כדין רגל – שדוחה אבילות בפרהסיא). רב יוסף ציטט את רבא שאמר שבני הזוג אסורים להתייחד רק אם לא קיימו יחסי אישות. איך זה הגיוני אם הברייתא דיברה על זה שקיימו יחסים? הם מבחינים בין המקרה של אבילות (אסור להתייחד) ובין אם הכלה היא נידה (רק אם לא קיימו יחסים). הסיבה היא שבני הזוג מאוד יזהרו כשהיא נידה שלא לקיים יחסים, אבל אם זה אבילות, אולי לא. ברייתא מובאת כדי להעלות קושי נגד הבחנה זו, אך מביאים שתי דרכים לענות על הקושי.

ובועל בעילת מצוה ופורש ונוהג שבעת ימי המשתה ואחר כך נוהג שבעת ימי אבילות וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום

ודוקא אביו של חתן או אמה של כלה דליכא איניש דטרח להו אבל איפכא לא

אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא לא שנו אלא שנתן מים על גבי בשר אבל לא נתן מים על גבי בשר מזדבן

אמר רבא ובכרך אף על פי שנתן מים על גבי בשר מזדבן אמר רב פפא ובכפר אף על פי שלא נתן מים על גבי בשר לא מזדבן ואלא דרב חסדא היכי משכחת לה אמר רב אשי כגון מתא מחסיא דמפקא מכרך ומפקא מכפר

תניא כוותיה דרב חסדא הרי שהיה פתו אפויה וטבחו טבוח ויינו מזוג ונתן מים על גבי בשר ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש ונוהג שבעת ימי המשתה ואחר כך נוהג שבעת ימי אבילות וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים

וכן מי שפירסה אשתו נדה הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום בין כך ובין כך לא יבעול לא בערב שבת ולא במוצאי שבת

אמר מר הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן אף על פי שאמרו אין אבילות במועד אבל דברים של צינעא נוהג

דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא לא שנו אלא שלא בעל אבל בעל אשתו ישנה עמו

והא הכא דבבעל עסקינן וקתני הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים כי קאמר אפירסה אשתו נדה

הא וכן קתני

הכי קאמר וכן מי שפירסה אשתו נדה ולא בעל הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים

למימרא דאבילות קילא ליה מנדה

והאמר רבי יצחק בר חנינא אמר רב הונא כל מלאכות שאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו ואלו גבי אבילות תניא אף על פי שאמרו אין אדם רשאי לכוף את אשתו להיות כוחלת ולהיות פוקסת באמת אמרו מוזגת לו הכוס ומצעת לו המטה ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו

לא קשיא כאן באבילות דידיה כאן באבילות דידה

והא אביו של חתן או אמה של כלה קתני כי קתני אשארא

ומי שאני בין אבילות דידיה לאבילות דידה והתניא מי שמת חמיו או חמותו אינו יכול לכוף את אשתו להיות כוחלת ולהיות פוקסת אלא כופה מטתו ונוהג עמה אבילות וכן היא שמת חמיה או חמותה אינה רשאה להיות כוחלת ולהיות פוקסת אלא כופה מטתה ונוהגת עמו אבילות

תני באבילות דידיה הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים הא וכן קתני כי קתני אכיחול ואפירכוס והא עמו קתני מאי לאו עמו במטה לא עמו בבית וכדאמר ליה רב לחייא בריה באפה נהוג אבילותא דלא באפה לא תנהוג אבילותא

רב אשי אמר מי קמדמית אבילותא דהכא לאבילותא דעלמא אבילותא דעלמא חמיר ולא אתי לזלזולי ביה אבילות דהכא כיון דאקילו רבנן אתי לזלזולי ביה

מאי קולא אילימא דקתני בועל בעילת מצוה ופורש התם משום דלא חל עליו אבילותא אי לרבי אליעזר עד שיצא מפתח הבית אי לרבי יהושע עד שיסתם הגולל

אלא דקתני נוהג שבעת ימי המשתה ואחר כך נוהג שבעת ימי אבילות

אמר מר בין כך ובין כך לא יבעול לא בערב שבת ולא במוצאי שבת בשלמא בערב שבת משום חבורה אלא במוצאי שבת אמאי לא

אמר רבי זירא

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

מתי ולמה מתחתנים – גפת 106

הדפים הראשונים של מסכת כתובות עוסקים בשאלה מתי מתחתנים. בגפ”ת היום נעסוק דרך דברי תוספות באיסוף הטעמים שניתנו בגמרא לכך ונבדוק את היחסים ביניהם. נגלה שאולי השאלה מתי מתח תנים מספרת לנו משהו עמוק וגדול יותר שנוגע בשאלה: למה מתחתנים..

dm 125

מה יש במסכת כתובות? – דף משלהן 125

יש דבר כזה חצי חתונה? על אירוסין וקידושין ומה שביניהן נישואין, אירוסין, קידושין

WhatsApp Image 2022-07-06 at 7.23.39 PM (1)

הקדמה למסכת כתובות

dm 124

מוות וחוסר ודאות – דף משלהן 124

איך מכריעים אם אדם בודאות נפטר? מה הקשר לייבום? נישואין, אירוסין, קידושין

כתובות ד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות ד

ובועל בעילת מצוה ופורש ונוהג שבעת ימי המשתה ואחר כך נוהג שבעת ימי אבילות וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום

ודוקא אביו של חתן או אמה של כלה דליכא איניש דטרח להו אבל איפכא לא

אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא לא שנו אלא שנתן מים על גבי בשר אבל לא נתן מים על גבי בשר מזדבן

אמר רבא ובכרך אף על פי שנתן מים על גבי בשר מזדבן אמר רב פפא ובכפר אף על פי שלא נתן מים על גבי בשר לא מזדבן ואלא דרב חסדא היכי משכחת לה אמר רב אשי כגון מתא מחסיא דמפקא מכרך ומפקא מכפר

תניא כוותיה דרב חסדא הרי שהיה פתו אפויה וטבחו טבוח ויינו מזוג ונתן מים על גבי בשר ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש ונוהג שבעת ימי המשתה ואחר כך נוהג שבעת ימי אבילות וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים

וכן מי שפירסה אשתו נדה הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום בין כך ובין כך לא יבעול לא בערב שבת ולא במוצאי שבת

אמר מר הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן אף על פי שאמרו אין אבילות במועד אבל דברים של צינעא נוהג

דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא לא שנו אלא שלא בעל אבל בעל אשתו ישנה עמו

והא הכא דבבעל עסקינן וקתני הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים כי קאמר אפירסה אשתו נדה

הא וכן קתני

הכי קאמר וכן מי שפירסה אשתו נדה ולא בעל הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים

למימרא דאבילות קילא ליה מנדה

והאמר רבי יצחק בר חנינא אמר רב הונא כל מלאכות שאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו ואלו גבי אבילות תניא אף על פי שאמרו אין אדם רשאי לכוף את אשתו להיות כוחלת ולהיות פוקסת באמת אמרו מוזגת לו הכוס ומצעת לו המטה ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו

לא קשיא כאן באבילות דידיה כאן באבילות דידה

והא אביו של חתן או אמה של כלה קתני כי קתני אשארא

ומי שאני בין אבילות דידיה לאבילות דידה והתניא מי שמת חמיו או חמותו אינו יכול לכוף את אשתו להיות כוחלת ולהיות פוקסת אלא כופה מטתו ונוהג עמה אבילות וכן היא שמת חמיה או חמותה אינה רשאה להיות כוחלת ולהיות פוקסת אלא כופה מטתה ונוהגת עמו אבילות

תני באבילות דידיה הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים הא וכן קתני כי קתני אכיחול ואפירכוס והא עמו קתני מאי לאו עמו במטה לא עמו בבית וכדאמר ליה רב לחייא בריה באפה נהוג אבילותא דלא באפה לא תנהוג אבילותא

רב אשי אמר מי קמדמית אבילותא דהכא לאבילותא דעלמא אבילותא דעלמא חמיר ולא אתי לזלזולי ביה אבילות דהכא כיון דאקילו רבנן אתי לזלזולי ביה

מאי קולא אילימא דקתני בועל בעילת מצוה ופורש התם משום דלא חל עליו אבילותא אי לרבי אליעזר עד שיצא מפתח הבית אי לרבי יהושע עד שיסתם הגולל

אלא דקתני נוהג שבעת ימי המשתה ואחר כך נוהג שבעת ימי אבילות

אמר מר בין כך ובין כך לא יבעול לא בערב שבת ולא במוצאי שבת בשלמא בערב שבת משום חבורה אלא במוצאי שבת אמאי לא

אמר רבי זירא

גלול כלפי מעלה