כתובות מב

מעשה ידיה ומציאתה אף על פי שלא גבתה מת האב הרי הן של אחין:

גמ׳ מאי קא משמע לן תנינא המפתה נותן שלשה דברים והאונס ארבעה המפתה נותן בושת ופגם וקנס מוסיף עליו אונס שנותן את הצער לאביה איצטריך ליה לאביה נמי פשיטא מדקא יהיב מפתה דאי לעצמה אמאי יהיב מפתה מדעתה עבד

עמדה בדין איצטריכא ליה פלוגתא דרבי שמעון ורבנן

תנן התם אנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי משביעך אני ואמר אמן ואחר כך הודה חייב

רבי שמעון פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו אמרו לו אף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו אבל משלם בושת ופגם על פי עצמו

בעא מיניה אביי מרבה האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי והעמדתיך בדין ונתחייבת לי ממון והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון ונשבע והודה לרבי שמעון מאי

כיון דעמד בדין ממונא הואי ומיחייב עליה קרבן שבועה או דלמא אף על גב דעמד בדין קנס הוי אמר ליה ממונא הוי ומיחייב עליה קרבן שבועה

איתיביה רבי שמעון אומר יכול האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית או שאמר לו עבדו הפלת את שיני וסימית את עיני והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי ונשבע והודה יכול יהא חייב

תלמוד לומר וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר מה אלו מיוחדין שהן ממון אף כל שהן ממון יצאו אלו שהן קנס

מאי לאו בשעמד בדין לא בשלא עמד בדין

והא מדרישא בשעמד בדין סיפא נמי בשעמד בדין דקתני רישא אין לי אלא דברים שמשלמין עליהם את הקרן תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה ומוציא שם רע מנין תלמוד לומר ומעלה מעל ריבה

היכי דמי אי דלא עמד בדין כפילא מי איכא אלא פשיטא בשעמד בדין ומדרישא בשעמד בדין סיפא נמי בשעמד בדין

אמר ליה יכילנא לשנויי לך רישא בשעמד בדין וסיפא בשלא עמד בדין וכולה רבי שמעון היא ושינויי דחיקי לא משנינן לך דאם כן אמרת לי ליתני רישא רבי שמעון אומר או ליתני סיפא דברי רבי שמעון

אלא כולה בשעמד בדין ורישא רבנן וסיפא רבי שמעון

ומודינא לך לענין קרבן שבועה דרחמנא פטריה מוכחש

וכי קאמינא ממון הוי להורישו לבניו

איתיביה רבי שמעון אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה ואי אמרת ממון הוי להורישו לבניו לעצמה אמאי דאחין בעי מיהוי

אמר רבא האי מילתא קשאי בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין ולא איפרק עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה שאני התם דאמר קרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה

וכי קאמר רבה ממונא הוי להורישו לבניו בשאר קנסות

אלא מעתה גבי עבד דכתיב כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו הכי נמי לא זיכתה תורה לאדון אלא משעת נתינה יתן לחוד ונתן לחוד

אי הכי תלמוד לומר וכחש תלמוד לומר ונתן מיבעי ליה

אמר רבא כי איצטריך וכחש כגון שעמדה בדין ובגרה ומתה דהתם כי קא ירית אביה מינה דידה קא ירית

אי הכי יצאו אלו שהן קנס ממון הוא אמר רב נחמן בר יצחק יצאו אלו שעיקרן קנס

איתיביה רבי שמעון פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו טעמא דלא עמד בדין הא עמד בדין דמשלם על פי עצמו קרבן שבועה נמי מיחייב

רבי שמעון לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי אף על גב דעמד בדין רחמנא פטריה מוכחש אלא לדידכו אודו לי מיהת היכא דלא עמד בדין דכי קא תבע קנסא קא תבע