Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב בתמוז תשפ״ב | 11 יולי 2022
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות ה

הדף היום מוקדש ע”י חנה פיוטרקובסקי לכבוד אימי כהן וקרן קירשנבום על סיום מרגש על מסכת יבמות!

אין לקיים יחסים עם אשתו בפעם הראשונה בליל שישי או במוצאי שבת. ליל שישי – מתוך חשש לקריעת קרום הבתולים ולדימום, דבר האסור בשבת. מוצאי שבת – מתוך דאגה שיעשו חישובים בשבת של הוצאות לחתונה. למה זה יהיה אסור אם מותר לעשות חשבונות בשבת לצורך מצווה? כל מיני דברים שהם או מצוות או שקשורים לצרכי ציבור מותרים בשבת. לכן ההסבר הזה נדחה ומובא אחר. החשש הוא שהוא יכול בטעות לשחוט עוף צעיר בשבת. למה זה לא מדאיג כשיום כיפור חל ביום שני? עושים שתי הבחנות – לגבי יום כיפור, יש יותר זמן (ראשון) וזה לעצמו ולא לאחרים. הסבר זה (דאגה לשחיטת עוף) יכול להסביר גם מדוע לא יכולים להתחתן ביום שישי. אם אחת אמורה להתחתן ביום רביעי, האם ניתן לעשות בעילת מצווה ביום רביעי ביום או שצריך להמתין עד יום רביעי בלילה כדי שאם היא לא בתולה, הוא לא ישנה את דעתו עד למחרת ולא יפנה לבית הדין? כדי לענות על השאלה הם מביאים את דעתו של בר קפרא הקושר בין בריאת העולם (מצוות פרו וריבו – לדגים ביום חמישי ולבני אדם ביום שישי) לבין הימים שבהם יש להינשא בתולות ואלמנות ואינו מזכיר שום דבר לגבי קירור דעתו. אלמנות מתחתנות ביום חמישי גם משום סיבה אחרת – הרבנים הנהיגו זאת כדי שיהיו לבעל שלושה ימים לבלות עם אשתו ולשמוח איתה לפני שיחזור לעבודה. מובאים דרשות אחרים של בר קפרא. האחד דן בגדולת מעשים של צדיקים, וגם שחשוב לאטום אוזניים לשמיעת דברים שעדיף שלא יישמעו. כאשר קורעים קרום הבתולים של אשה בזמן קיום יחסים בפעם הראשונה, האם זה נחשב לחבלה למישהו ולכן אסור לעשותו בשבת או שזה כאילו הדם נאסף שם ורק מאפשרים לו לצאת. שאלות נוספות נשאלות לפי כל אפשרות המתייחסות למחלוקות ידועות בין רבי יהודה לרבי שמעון בנוגע למלאכה בשבת בדבר שאינו מתכוון ובמקלקל.

משום חשבונות

אמר ליה אביי וחשבונות של מצוה מי אסירי והא רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת ואמר רבי אלעזר פוסקין צדקה לעניים בשבת ואמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לפקח על עסקי רבים בשבת ואמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן מפקחין פיקוח נפש בשבת

ואמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן הולכין לטרטייאות ולקרקייאות לפקח על עסקי רבים בשבת ותנא דבי מנשיא משדכין על התינוקת ליארס בשבת ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות

אלא אמר רבי זירא גזירה שמא ישחוט בן עוף אמר ליה אביי אלא מעתה יום הכפורים שחל להיות בשני בשבת ידחה גזירה שמא ישחוט בן עוף התם דלנפשיה לא טריד הכא דלאחרים טריד אי נמי התם אית ליה רווחא הכא לית ליה רווחא

השתא דאתית להכי ערב שבת נמי גזירה שמא ישחוט בן עוף

איבעיא להו בתולה נשאת ברביעי ונבעלת ברביעי ולא חיישינן לאיקרורי דעתא או דלמא בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי דחיישינן לאיקרורי דעתא

תא שמע דתני בר קפרא בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם טעמא משום ברכה אבל משום איקרורי דעתא לא חיישינן

אי הכי אלמנה נמי תיבעל בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים ברכה דאדם עדיפא ליה

ואי נמי משום שקדו דתניא מפני מה אמרו אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי שאם אתה אומר תיבעל בחמישי למחר משכים לאומנתו והולך לו שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה שלשה ימים חמישי בשבת וערב שבת ושבת

מאי איכא בין ברכה לשקדו איכא בינייהו אדם בטל אי נמי יום טוב שחל להיות בערב שבת

דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב מכון לשבתך פעלת ה׳ מקדש אדני כוננו ידיך

השיב בבלי אחד ורבי חייא שמו ויבשת ידיו יצרו ידו כתיב והכתיב יצרו אמר רב נחמן בר יצחק יצרו אצבעותיו כדכתיב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת

מיתיבי השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע הכי קאמר מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד הרקיע ומאי ניהו מטר

דרש בר קפרא מאי דכתיב ויתד תהיה לך על אזנך אל תקרי אזנך אלא על אזנך שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון

יניח אצבעו באזניו והיינו דאמר רבי אלעזר מפני מה אצבעותיו של אדם דומות ליתידות מאי טעמא אילימא משום דמחלקן כל חדא וחדא למילתיה עבידא דאמר מר זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זה גודל

אלא מה טעם משופות כיתידות שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעותיו באזניו תנא דבי רבי ישמעאל מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יכוף אליה לתוכה תנו רבנן אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים מפני שהן נכוות תחלה לאיברים

איבעיא להו מהו לבעול בתחלה בשבת דם מיפקד פקיד או חבורי מיחבר

ואם תימצי לומר דם מיפקד פקיד לדם הוא צריך ושרי או דלמא לפתח הוא צריך ואסיר

ואם תימצי לומר לדם הוא צריך ופתח ממילא קאתי הלכה כרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר או הלכה כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור

ואם תימצי לומר הלכה כרבי יהודה מקלקל הוא אצל הפתח או מתקן הוא אצל הפתח

איכא דאמרי ואם תימצי לומר דם חבורי מיחבר לדם הוא צריך ואסור או דלמא להנאת עצמו הוא צריך ושרי

ואם תימצי לומר להנאת עצמו הוא צריך ודם ממילא קאתי הלכה כרבי יהודה או הלכה כרבי שמעון

ואם תימצי לומר הלכה כרבי יהודה מקלקל בחבורה או מתקן בחבורה הוא

ואם תימצי לומר מקלקל בחבורה הוא במקלקל הלכה כרבי יהודה

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

מתי ולמה מתחתנים – גפ”ת 106

הדפים הראשונים של מסכת כתובות עוסקים בשאלה מתי מתחתנים. בגפ”ת היום נעסוק דרך דברי תוספות באיסוף הטעמים שניתנו בגמרא לכך ונבדוק את היחסים ביניהם. נגלה שאולי השאלה מתי מתח תנים מספרת לנו משהו עמוק וגדול יותר שנוגע בשאלה: למה מתחתנים..

dm 125

מה יש במסכת כתובות? – דף משלהן 125

יש דבר כזה חצי חתונה? על אירוסין וקידושין ומה שביניהן נישואין, אירוסין, קידושין

WhatsApp Image 2022-07-06 at 7.23.39 PM (1)

הקדמה למסכת כתובות

dm 124

מוות וחוסר ודאות – דף משלהן 124

איך מכריעים אם אדם בודאות נפטר? מה הקשר לייבום? נישואין, אירוסין, קידושין

כתובות ה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות ה

משום חשבונות

אמר ליה אביי וחשבונות של מצוה מי אסירי והא רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת ואמר רבי אלעזר פוסקין צדקה לעניים בשבת ואמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לפקח על עסקי רבים בשבת ואמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן מפקחין פיקוח נפש בשבת

ואמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן הולכין לטרטייאות ולקרקייאות לפקח על עסקי רבים בשבת ותנא דבי מנשיא משדכין על התינוקת ליארס בשבת ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות

אלא אמר רבי זירא גזירה שמא ישחוט בן עוף אמר ליה אביי אלא מעתה יום הכפורים שחל להיות בשני בשבת ידחה גזירה שמא ישחוט בן עוף התם דלנפשיה לא טריד הכא דלאחרים טריד אי נמי התם אית ליה רווחא הכא לית ליה רווחא

השתא דאתית להכי ערב שבת נמי גזירה שמא ישחוט בן עוף

איבעיא להו בתולה נשאת ברביעי ונבעלת ברביעי ולא חיישינן לאיקרורי דעתא או דלמא בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי דחיישינן לאיקרורי דעתא

תא שמע דתני בר קפרא בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם טעמא משום ברכה אבל משום איקרורי דעתא לא חיישינן

אי הכי אלמנה נמי תיבעל בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים ברכה דאדם עדיפא ליה

ואי נמי משום שקדו דתניא מפני מה אמרו אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי שאם אתה אומר תיבעל בחמישי למחר משכים לאומנתו והולך לו שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה שלשה ימים חמישי בשבת וערב שבת ושבת

מאי איכא בין ברכה לשקדו איכא בינייהו אדם בטל אי נמי יום טוב שחל להיות בערב שבת

דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב מכון לשבתך פעלת ה׳ מקדש אדני כוננו ידיך

השיב בבלי אחד ורבי חייא שמו ויבשת ידיו יצרו ידו כתיב והכתיב יצרו אמר רב נחמן בר יצחק יצרו אצבעותיו כדכתיב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת

מיתיבי השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע הכי קאמר מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד הרקיע ומאי ניהו מטר

דרש בר קפרא מאי דכתיב ויתד תהיה לך על אזנך אל תקרי אזנך אלא על אזנך שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון

יניח אצבעו באזניו והיינו דאמר רבי אלעזר מפני מה אצבעותיו של אדם דומות ליתידות מאי טעמא אילימא משום דמחלקן כל חדא וחדא למילתיה עבידא דאמר מר זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זה גודל

אלא מה טעם משופות כיתידות שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעותיו באזניו תנא דבי רבי ישמעאל מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יכוף אליה לתוכה תנו רבנן אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים מפני שהן נכוות תחלה לאיברים

איבעיא להו מהו לבעול בתחלה בשבת דם מיפקד פקיד או חבורי מיחבר

ואם תימצי לומר דם מיפקד פקיד לדם הוא צריך ושרי או דלמא לפתח הוא צריך ואסיר

ואם תימצי לומר לדם הוא צריך ופתח ממילא קאתי הלכה כרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר או הלכה כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור

ואם תימצי לומר הלכה כרבי יהודה מקלקל הוא אצל הפתח או מתקן הוא אצל הפתח

איכא דאמרי ואם תימצי לומר דם חבורי מיחבר לדם הוא צריך ואסור או דלמא להנאת עצמו הוא צריך ושרי

ואם תימצי לומר להנאת עצמו הוא צריך ודם ממילא קאתי הלכה כרבי יהודה או הלכה כרבי שמעון

ואם תימצי לומר הלכה כרבי יהודה מקלקל בחבורה או מתקן בחבורה הוא

ואם תימצי לומר מקלקל בחבורה הוא במקלקל הלכה כרבי יהודה

גלול כלפי מעלה