Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ באלול תשפ״ב | 29 אוגוסט 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות נד

הדף היום מוקדש ע”י לאה בריק לע”נ נאוה טובה.

האם אלמנות אלו מקבלות מזונות מהיתומים של בעלה לשעבר: הבת שנולדה לזוג שאסור מדין דרבנן להתחתן (שניות לעריות), הבת שנולדה לזוג כשהיו מאורסים, והבת שנולדה לאישה שהיתה נשואה לגבר שאנס אותה? תנאי הכתובה היא שהאישה תוכל להתגורר בבית הבעל גם לאחר פטירתו. כיוון שהנוסח בכתובה הוא “בית”, הם דורשים שאם היורשים מתגוררים בבקתה, הם אינם חייבים לתת לה לגור איתם. האם זה אומר גם שהם לא חייבים לתת לה מזונות במקרה הזה? מובאות דעות שונות לגבי השאלה ממתי האשה כבר לא זכאית לקבל מזונות מהיתומים? האם זה כשהיא מקבלת הצעת נישואין ממישהו אחר, כשמישהו הציע נישואין אבל היא לא מקבלת את זה כי היא לא אוהבת אותו במיוחד, אבל היא מעוניינת להתחתן מחדש, כשהיא עוסקת בזנות, כשהיא מתאפרת, או כשהיא תובעת את כתובתה בבית דין. במשנה קבעו מנהגים משתנים בין ירושלים לגליל ויהודה האם היתומים יכולים להחליט שהם לא רוצים עוד לשלם את מזונות האלמנה או לא. בבבל המנהג היו תלוי לפי איזורים. רב ושמואל חלוקים לגבי אלמנה או עובד שכיר בשאלה האם בגדיהם מנוכים מהכתובה/משכורתם. לאבא של קרובי רבי יוחנן הייתה אישה שאכלה הרבה אוכל. הבנים היו מודאגים מכך שכשאביהם ימות, היא תאכל את ירושתם ולכן ר’ יוחנן הציע להם לייעץ את אביהם לייעד עבורה חלקת אדמה ספציפית שתשמש למחייתה במקרה שהוא ימות. ריש לקיש לא הסכים בתוקף ולא התיר להם ליישם את הפתרון הזה כיוון שהוא לא חשב שהוא יעיל מבחינה הלכתית. בסופו של דבר שינה רבי יוחנן את עמדתו. המשנה קובעת שמי שרוצה, יכול להוסיף כסף ל-200 או 100 זוז שהובטחו לאישה בכתובה. היה צורך לציין זאת כי אפשר לחשוב שזה היה מוגבל כדי לא לבייש את מי שאינו מסוגל להוסיף. יש ויכוח אם אשה מקבלת את כל כספי כתובתה אם היא התאלמנה או מתגרשת מאירוסין. האם האשה יכולה לוותר על חלק מסכום הכתובה שלה בכך שהיא כותבת שכבר קיבלה חלק מהכסף, גם אם באמת לא קיבלה? כל סכומים נוספים שהתחייבו לאישה בכתובה או תנאים נוספים, הם בעלי מעמד זהה לכתובה. מה הרלוונטיות של זה?

 

כיון דלית לה כתובה לית לה מזוני או דלמא אמה דעבדא איסורא קנסוה רבנן איהי דלא עבדא איסורא לא קנסוה רבנן תיקו

בעי רבא בת ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות כיון דאית לה כתובה אית לה או דלמא כיון דלא תקינו רבנן כתובה עד שעת נישואין לית לה תיקו

בעי רב פפא בת אנוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות אליבא דרבי יוסי ברבי יהודה לא תיבעי לך דאמר יש לה כתובה מנה

כי תיבעי לך אליבא דרבנן דאמרי יצא כסף קנסה בכתובתה מאי

כיון דלית לה כתובה לית לה מזוני או דלמא כתובה טעמא מאי כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והא לא מצי מפיק לה תיקו

את תהא יתבא בביתי וכו׳ תני רב יוסף בביתי ולא בביקתי אבל מזוני אית לה מר בר רב אשי אמר אפילו מזוני נמי לית לה ולית הלכתא כמר בר רב אשי

אמר רב נחמן אמר שמואל תבעוה להנשא ונתפייסה אין לה מזונות הא לא נתפייסה יש לה מזונות אמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל אמרה מחמת פלוני בעלי יש לה מזונות מחמת בני אדם שאינן מהוגנין לה אין לה מזונות

אמר רב חסדא זינתה אין לה מזונות אמר רב יוסף כיחלה ופירכסה אין לה מזונות

מאן דאמר זינתה כל שכן כיחלה ופירכסה מאן דאמר כיחלה ופירכסה אבל זינתה אית לה מאי טעמא יצר אנסה

ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל התובעת כתובתה בבית דין אין לה מזונות

ולא והתניא מכרה כתובתה ומשכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי לאחר אין לה מזונות הני אין אבל תובעת לא

הני בין בבית דין בין שלא בבית דין תובעת בבית דין אין שלא בבית דין לא

וכך היו אנשי ירושלים וכו׳ אתמר רב אמר הלכה כאנשי יהודה ושמואל אמר הלכה כאנשי גליל

בבל וכל פרוודהא נהוג כרב נהרדעא וכל פרוודהא נהוג כשמואל ההיא בת מחוזא דהות נסיבא לנהרדעא אתו לקמיה דרב נחמן שמעה לקלה דבת מחוזא היא

אמר להו בבל וכל פרוודהא נהוג כרב אמרו ליה והא לנהרדעא נסיבא אמר להו אי הכי נהרדעא וכל פרוודהא נהוג כשמואל ועד היכא נהרדעא עד היכא דסגי קבא דנהרדעא

איתמר אלמנה רב אמר שמין מה שעליה ושמואל אמר אין שמין מה שעליה אמר רב חייא בר אבין וחילופה בלקיט

רב כהנא מתני וכן בלקיט ומנח בה סימנא יתמא וארמלתא שלח ופוק

אמר רב נחמן אף על גב דתנן במתניתין כוותיה דשמואל הלכתא כוותיה דרב דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו ולא בצבע שצבע לשמן ולא בסנדלים חדשים שלקח לשמן

אמר ליה רבא לרב נחמן וכי מאחר דתנן מתניתין כוותיה דשמואל אמאי הלכתא כוותיה דרב אמר ליה לכאורה כשמואל רהיטא כי מעיינת בה הלכתא כוותיה דרב

מאי טעמא כי אקני לה אדעתא למיקם קמיה אדעתא למשקל ולמיפק לא אקני לה

כלתא דבי בר אלישיב הוה קא תבעה כתובתה מיתמי הוה קא ממטי להו לבי דינא אמרי זילא לן מילתא דתיזלי הכי אזלא לבישתינהו ואיכסתינהו לכוליה מנא אתו לקמיה דרבינא אמר להו הלכתא כוותיה דרב דאמר אלמנה שמין מה שעליה

ההוא דאמר להו נדוניא לברת זל נדוניא אמר רב אידי בר אבין פורנא ליתמי

ההוא דאמר להו

ארבע מאה זוזי מן חמרא לברת אייקר חמרא אמר רב יוסף רווחא ליתמי

קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא דהוה קמפסדה מזוני אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר להו איזילו ואמרו ליה לאבוכון דנייחד לה ארעא למזונה

אתו לקמיה דריש לקיש אמר להו כל שכן שריבה לה מזונות אמרו ליה והא רבי יוחנן לא אמר הכי אמר להו זילו הבו לה ואי לא מפיקנא לכו רבי יוחנן מאונייכו אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר להו מה אעשה שכנגדי חלוק עלי

אמר רבי אבהו לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן אמר למזונות ריבה לה מזונות אמר במזונות קצץ לה מזונות

הדרן עלך נערה

מתני׳ אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף נתארמלה או נתגרשה בין מן הארוסין בין מן הנשואין גובה את הכל רבי אלעזר בן עזריה אומר מן הנשואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה

רבי יהודה אומר אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז רבי מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות

גמ׳ פשיטא מהו דתימא קיצותא עבדו רבנן שלא לבייש את מי שאין לו קא משמע לן

אם רצה להוסיף כו׳ רצה לכתוב לה לא קתני אלא רצה להוסיף מסייע ליה לרבי איבו אמר רבי ינאי דאמר רבי איבו אמר רבי ינאי תנאי כתובה ככתובה דמי

נפקא מינה למוכרת ולמוחלת למורדת

ולפוגמת לתובעת ולעוברת על דת

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כתובות נד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות נד

כיון דלית לה כתובה לית לה מזוני או דלמא אמה דעבדא איסורא קנסוה רבנן איהי דלא עבדא איסורא לא קנסוה רבנן תיקו

בעי רבא בת ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות כיון דאית לה כתובה אית לה או דלמא כיון דלא תקינו רבנן כתובה עד שעת נישואין לית לה תיקו

בעי רב פפא בת אנוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות אליבא דרבי יוסי ברבי יהודה לא תיבעי לך דאמר יש לה כתובה מנה

כי תיבעי לך אליבא דרבנן דאמרי יצא כסף קנסה בכתובתה מאי

כיון דלית לה כתובה לית לה מזוני או דלמא כתובה טעמא מאי כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והא לא מצי מפיק לה תיקו

את תהא יתבא בביתי וכו׳ תני רב יוסף בביתי ולא בביקתי אבל מזוני אית לה מר בר רב אשי אמר אפילו מזוני נמי לית לה ולית הלכתא כמר בר רב אשי

אמר רב נחמן אמר שמואל תבעוה להנשא ונתפייסה אין לה מזונות הא לא נתפייסה יש לה מזונות אמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל אמרה מחמת פלוני בעלי יש לה מזונות מחמת בני אדם שאינן מהוגנין לה אין לה מזונות

אמר רב חסדא זינתה אין לה מזונות אמר רב יוסף כיחלה ופירכסה אין לה מזונות

מאן דאמר זינתה כל שכן כיחלה ופירכסה מאן דאמר כיחלה ופירכסה אבל זינתה אית לה מאי טעמא יצר אנסה

ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל התובעת כתובתה בבית דין אין לה מזונות

ולא והתניא מכרה כתובתה ומשכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי לאחר אין לה מזונות הני אין אבל תובעת לא

הני בין בבית דין בין שלא בבית דין תובעת בבית דין אין שלא בבית דין לא

וכך היו אנשי ירושלים וכו׳ אתמר רב אמר הלכה כאנשי יהודה ושמואל אמר הלכה כאנשי גליל

בבל וכל פרוודהא נהוג כרב נהרדעא וכל פרוודהא נהוג כשמואל ההיא בת מחוזא דהות נסיבא לנהרדעא אתו לקמיה דרב נחמן שמעה לקלה דבת מחוזא היא

אמר להו בבל וכל פרוודהא נהוג כרב אמרו ליה והא לנהרדעא נסיבא אמר להו אי הכי נהרדעא וכל פרוודהא נהוג כשמואל ועד היכא נהרדעא עד היכא דסגי קבא דנהרדעא

איתמר אלמנה רב אמר שמין מה שעליה ושמואל אמר אין שמין מה שעליה אמר רב חייא בר אבין וחילופה בלקיט

רב כהנא מתני וכן בלקיט ומנח בה סימנא יתמא וארמלתא שלח ופוק

אמר רב נחמן אף על גב דתנן במתניתין כוותיה דשמואל הלכתא כוותיה דרב דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו ולא בצבע שצבע לשמן ולא בסנדלים חדשים שלקח לשמן

אמר ליה רבא לרב נחמן וכי מאחר דתנן מתניתין כוותיה דשמואל אמאי הלכתא כוותיה דרב אמר ליה לכאורה כשמואל רהיטא כי מעיינת בה הלכתא כוותיה דרב

מאי טעמא כי אקני לה אדעתא למיקם קמיה אדעתא למשקל ולמיפק לא אקני לה

כלתא דבי בר אלישיב הוה קא תבעה כתובתה מיתמי הוה קא ממטי להו לבי דינא אמרי זילא לן מילתא דתיזלי הכי אזלא לבישתינהו ואיכסתינהו לכוליה מנא אתו לקמיה דרבינא אמר להו הלכתא כוותיה דרב דאמר אלמנה שמין מה שעליה

ההוא דאמר להו נדוניא לברת זל נדוניא אמר רב אידי בר אבין פורנא ליתמי

ההוא דאמר להו

ארבע מאה זוזי מן חמרא לברת אייקר חמרא אמר רב יוסף רווחא ליתמי

קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא דהוה קמפסדה מזוני אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר להו איזילו ואמרו ליה לאבוכון דנייחד לה ארעא למזונה

אתו לקמיה דריש לקיש אמר להו כל שכן שריבה לה מזונות אמרו ליה והא רבי יוחנן לא אמר הכי אמר להו זילו הבו לה ואי לא מפיקנא לכו רבי יוחנן מאונייכו אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר להו מה אעשה שכנגדי חלוק עלי

אמר רבי אבהו לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן אמר למזונות ריבה לה מזונות אמר במזונות קצץ לה מזונות

הדרן עלך נערה

מתני׳ אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף נתארמלה או נתגרשה בין מן הארוסין בין מן הנשואין גובה את הכל רבי אלעזר בן עזריה אומר מן הנשואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה

רבי יהודה אומר אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז רבי מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות

גמ׳ פשיטא מהו דתימא קיצותא עבדו רבנן שלא לבייש את מי שאין לו קא משמע לן

אם רצה להוסיף כו׳ רצה לכתוב לה לא קתני אלא רצה להוסיף מסייע ליה לרבי איבו אמר רבי ינאי דאמר רבי איבו אמר רבי ינאי תנאי כתובה ככתובה דמי

נפקא מינה למוכרת ולמוחלת למורדת

ולפוגמת לתובעת ולעוברת על דת

גלול כלפי מעלה