הדף היומי
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
כתובות נח
מהן הדעות השונות לגבי העברת מזונות מכהן לארוסתו לאחר שעברו שנים עשר חודש משתבעוה לנישואין – האם הוא יכול להעביר לה רק תרומה או חייב שחלק יהיה חולין כיון שיש ימים בחודש שהוא תהיה טמאה ולא תוכל לאכול תרומה. אביי מגביל את המחלוקת בין ר’ טרפון לרבי עקיבא בשני אופנים. עוד כמה דעות מובאות במקור תנאי אחר. מדוע שינו את הדין בדבר זכות האישה לאכול תרומה לאחר חלוף שנים עשר חודש מתביעת נישואין ואסרו אליה לאכול עד הכניסה לחופה? המשנה דנה האם לבעל יש זכות לקדש את מעשה ידיה של אשתו או לא? האם יש לו זכות לקדש את המותר (הכסף שהיא מרוויחה מעבר לסכום הבסיסי)? רב סבור שאשה יכולה לומר לבעלה, “איני ניזונת ואיני עושה” (אני לא רוצה מזונות ולא אעביר לך מעשה ידי). האם ניתן להבין כך ממשנתינו? האם ניתן להסיק מעמדתו של רבי מאיר במשנה שהוא סובר שאדם יכול לקדש/לקנות דבר שלא בא לעולם (שעוד לא קיים)?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
קוביוסטוס הגיעו מאי איכא לסטים מזויין או מוכתב למלכות הנהו קלא אית להו
מכדי בין למר ובין למר לא אכלה מאי בינייהו איכא בינייהו קבל מסר והלך
רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה וכו׳ אמר אביי מחלוקת בבת כהן לכהן אבל בבת ישראל לכהן דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה
ואמר אביי מחלוקת בארוסה אבל בנשואה דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה
תניא נמי הכי רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה רבי עקיבא אומר מחצה חולין ומחצה תרומה במה דברים אמורים בבת כהן לכהן אבל בת ישראל לכהן דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה במה דברים אמורים בארוסה אבל בנשואה דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה
רבי יהודה בן בתירא אומר נותנין לה שתי ידות של תרומה ואחת של חולין רבי יהודה אומר נותן לה הכל תרומה והיא מוכרת ולוקחת בדמים חולין רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מקום שהוזכרה תרומה נותנין לה כפלים בחולין
מאי בינייהו איכא בינייהו טירחא
היבם אינו מאכיל בתרומה מאי טעמא קנין כספו אמר רחמנא והאי קנין דאחיו הוא
עשתה ששה חדשים בפני הבעל השתא בפני הבעל אמרת לא בפני היבם מיבעיא זו ואין צריך לומר זו קתני
זו משנה ראשונה כו׳ מאי טעמא אמר עולא ואיתימא רב שמואל בר יהודה משום סימפון
בשלמא לעולא קמייתא שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ובתרייתא משום סימפון
אלא לרב שמואל בר יהודה קמייתא משום סימפון ובתרייתא משום סימפון מאי בינייהו
איכא בינייהו בדיקת חוץ מר סבר בדיקת חוץ שמה בדיקה ומר סבר בדיקת חוץ לא שמה בדיקה
מתני׳ המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת המותר רבי מאיר אומר הקדש רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין
גמ׳ אמר רב הונא אמר רב יכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה קסבר כי תקינו רבנן מזוני עיקר ומעשה ידיה משום איבה וכי אמרה איני ניזונת ואיני עושה הרשות בידה
מיתיבי תקנו מזונות תחת מעשה ידיה אימא תקנו מעשה ידיה תחת מזונות
לימא מסייע ליה המקדיש מעשה ידי אשתו הרי היא עושה ואוכלת מאי לאו בניזונת לא בשאינה ניזונת
אי בשאינה ניזונת מאי למימרא אפילו למאן דאמר יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך הני מילי בעבד כנעני דלא כתיב ביה עמך אבל עבד עברי דכתיב ביה עמך לא וכל שכן אשתו
סיפא איצטריך ליה מותר רבי מאיר אומר הקדש רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין
ופליגא דריש לקיש דאמר ריש לקיש לא תימא טעמא דרבי מאיר משום דקסבר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אלא טעמא דרבי מאיר מתוך שיכול לכופה למעשה ידיה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהם
והא לא אמר לה הכי כיון דשמעינן ליה לרבי מאיר דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהם
וסבר רבי מאיר אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם והתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך או שתמות אחותיך או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך רבי מאיר אומר מקודשת
מההיא אין מהא ליכא למשמע מינה
המותר רבי מאיר אומר הקדש אימת קדוש רב ושמואל דאמרי תרווייהו מותר לאחר מיתה קדוש רב אדא בר אהבה אמר מותר מחיים קדוש
הוי בה רב פפא במאי אילימא במעלה לה מזונות ומעלה לה מעה כסף לצרכיה מאי טעמא דמאן דאמר לאחר מיתה קדוש
ואלא כשאין מעלה לה מזונות ולא מעלה לה מעה כסף לצרכיה מאי טעמא דמאן דאמר מחיים קדוש
לעולם במעלה לה מזונות ואינו מעלה לה מעה כסף לצרכיה רב ושמואל סברי תקנו
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
כתובות נח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
קוביוסטוס הגיעו מאי איכא לסטים מזויין או מוכתב למלכות הנהו קלא אית להו
מכדי בין למר ובין למר לא אכלה מאי בינייהו איכא בינייהו קבל מסר והלך
רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה וכו׳ אמר אביי מחלוקת בבת כהן לכהן אבל בבת ישראל לכהן דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה
ואמר אביי מחלוקת בארוסה אבל בנשואה דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה
תניא נמי הכי רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה רבי עקיבא אומר מחצה חולין ומחצה תרומה במה דברים אמורים בבת כהן לכהן אבל בת ישראל לכהן דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה במה דברים אמורים בארוסה אבל בנשואה דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה
רבי יהודה בן בתירא אומר נותנין לה שתי ידות של תרומה ואחת של חולין רבי יהודה אומר נותן לה הכל תרומה והיא מוכרת ולוקחת בדמים חולין רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מקום שהוזכרה תרומה נותנין לה כפלים בחולין
מאי בינייהו איכא בינייהו טירחא
היבם אינו מאכיל בתרומה מאי טעמא קנין כספו אמר רחמנא והאי קנין דאחיו הוא
עשתה ששה חדשים בפני הבעל השתא בפני הבעל אמרת לא בפני היבם מיבעיא זו ואין צריך לומר זו קתני
זו משנה ראשונה כו׳ מאי טעמא אמר עולא ואיתימא רב שמואל בר יהודה משום סימפון
בשלמא לעולא קמייתא שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ובתרייתא משום סימפון
אלא לרב שמואל בר יהודה קמייתא משום סימפון ובתרייתא משום סימפון מאי בינייהו
איכא בינייהו בדיקת חוץ מר סבר בדיקת חוץ שמה בדיקה ומר סבר בדיקת חוץ לא שמה בדיקה
מתני׳ המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת המותר רבי מאיר אומר הקדש רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין
גמ׳ אמר רב הונא אמר רב יכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה קסבר כי תקינו רבנן מזוני עיקר ומעשה ידיה משום איבה וכי אמרה איני ניזונת ואיני עושה הרשות בידה
מיתיבי תקנו מזונות תחת מעשה ידיה אימא תקנו מעשה ידיה תחת מזונות
לימא מסייע ליה המקדיש מעשה ידי אשתו הרי היא עושה ואוכלת מאי לאו בניזונת לא בשאינה ניזונת
אי בשאינה ניזונת מאי למימרא אפילו למאן דאמר יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך הני מילי בעבד כנעני דלא כתיב ביה עמך אבל עבד עברי דכתיב ביה עמך לא וכל שכן אשתו
סיפא איצטריך ליה מותר רבי מאיר אומר הקדש רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין
ופליגא דריש לקיש דאמר ריש לקיש לא תימא טעמא דרבי מאיר משום דקסבר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אלא טעמא דרבי מאיר מתוך שיכול לכופה למעשה ידיה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהם
והא לא אמר לה הכי כיון דשמעינן ליה לרבי מאיר דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהם
וסבר רבי מאיר אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם והתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך או שתמות אחותיך או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך רבי מאיר אומר מקודשת
מההיא אין מהא ליכא למשמע מינה
המותר רבי מאיר אומר הקדש אימת קדוש רב ושמואל דאמרי תרווייהו מותר לאחר מיתה קדוש רב אדא בר אהבה אמר מותר מחיים קדוש
הוי בה רב פפא במאי אילימא במעלה לה מזונות ומעלה לה מעה כסף לצרכיה מאי טעמא דמאן דאמר לאחר מיתה קדוש
ואלא כשאין מעלה לה מזונות ולא מעלה לה מעה כסף לצרכיה מאי טעמא דמאן דאמר מחיים קדוש
לעולם במעלה לה מזונות ואינו מעלה לה מעה כסף לצרכיה רב ושמואל סברי תקנו
