הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
כתובות ו
האם אסור או מותר לקיים יחסים בפעם הראשונה בליל שבת? ישנן שתי גרסאות שונות לגבי מה שפסקו רב ושמואל בעניין – אחד התיר ואחד אוסר. אם רב פוסק כרבי יהודה שאוסר דבר שאינו מתכוון, כיצד הוא מתיר (לפי האומרים שהוא מתיר)? חייב להיות שהוא סבור שמדובר במקלקל ופוסק כר' יהודה שמקלקל בחבורה פטור. מובאים מספר מקורות נגד שמואל (שסובר כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוון מותר) לפי האומרים ששמואל אסר יחסים בליל שבת. המקור הראשון הוא משנה בנידה סד:, שמצביע על כך שאפשר לקיים יחסים בליל שבת גם אם יש סבירות שהיא עלולה לדמם מדם בתולים. רבא פותר את זה כי זה מקרה שבבר בעל ולכן לא בטוח שתדמם שוב. השאלה השנייה היא מפטור החתן מקריאת שמע הנמשך עד מוצאי שבת במקרה שעדיין לא היו ביניהם יחסים. למה שאדם יהיה פטור בשבת אלא אם כן יוכל לקיים יחסים? רבא ואביי מתרצים כל אחד בדרך אחרת. נשאלת שאלה שלישית ממקרה של פתיחת פצע בשבת המותר – מדוע אין זה דומה לקריעת קרום הבתולים?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
או הלכה כרבי שמעון
(איתמר) בבי רב אמרי רב שרי ושמואל אסר בנהרדעא אמרי רב אסר ושמואל שרי אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך אלו מקילין לעצמן ואלו מקילין לעצמן
ורב שרי והאמר רב שימי בר חזקיה משמיה דרב האי מסוכריא דנזייתא אסור להדוקה ביומא טבא
בההוא אפילו רבי שמעון מודה דאביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות
והא אמר רב חייא בר אשי אמר רב הלכה כרבי יהודה ורב חנן בר אמי אמר שמואל הלכה כרבי שמעון ורב חייא בר אבין מתני לה בלא גברי רב אמר הלכה כרבי יהודה ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון
לעולם רב כרבי יהודה סבירא ליה להך לישנא דאמר דם מיפקד פקיד מקלקל הוא אצל הפתח להך לישנא דאמר דם חבורי מיחבר מקלקל בחבורה הוא
מתיב רב חסדא תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת בית שמאי אומרים נותנין לה ארבעה לילות ובית הלל אומרים עד שתחיה המכה
הגיע זמנה לראות ונשאת בית שמאי אומרים נותנין לה לילה הראשון ובית הלל אומרים עד מוצאי שבת ארבעה לילות
מאי לאו דאי לא בעל מצי בעיל אפילו בשבת אמר רבא לא לבר משבת אמר ליה אביי והא עד מוצאי שבת ארבעה לילות קתני אלא אמר רבא כשבעל
אי כשבעל מאי קא משמע לן קא משמע לן דשרי למיבעל בשבת כדשמואל דאמר שמואל פירצה דחוקה מותר ליכנס בה בשבת ואף על פי שמשיר צרורות
מתיב רב יוסף חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה מאי לאו דטריד דבעי למיבעל אמר ליה אביי לא דטריד דלא בעיל
אמר ליה רבא ומשום טירדא פטור אלא מעתה טבעה ספינתו בים הכי נמי דפטור וכי תימא הכי נמי והאמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר
אלא אמר רבא תנאי היא דתנא חדא אם לא עשה מעשה בראשון פטור אף בשני בשני פטור אף בשלישי
ותניא אידך ראשון ושני פטור שלישי חייב
ואביי התם נמי בטירדא פליגי
והני תנאי כי הני תנאי דתניא הכונס את הבתולה לא יבעול בתחלה בשבת וחכמים מתירין
מאן חכמים אמר רבה רבי שמעון היא דאמר דבר שאין מתכוין מותר
אמר ליה אביי והא מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות אמר ליה לא כהללו בבליים שאין בקיאין בהטייה אלא יש בקיאין בהטייה
אם כן טורד למה לשאינו בקי יאמרו בקי מותר שאינו בקי אסור רוב בקיאין הן
אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי אלא מעתה שושבינין למה מפה למה אמר ליה התם שמא יראה ויאבד
מתיב רבי אמי המפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה חייב ואם להוציא ממנה ליחה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
להעמיק בדף
מתי ולמה מתחתנים – גפ"ת 106
הדפים הראשונים של מסכת כתובות עוסקים בשאלה מתי מתחתנים. בגפ"ת היום נעסוק דרך דברי תוספות באיסוף הטעמים שניתנו בגמרא לכך ונבדוק את היחסים ביניהם. נגלה שאולי השאלה מתי מתח תנים מספרת לנו משהו עמוק וגדול יותר שנוגע בשאלה: למה מתחתנים..
כתובות ו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
או הלכה כרבי שמעון
(איתמר) בבי רב אמרי רב שרי ושמואל אסר בנהרדעא אמרי רב אסר ושמואל שרי אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך אלו מקילין לעצמן ואלו מקילין לעצמן
ורב שרי והאמר רב שימי בר חזקיה משמיה דרב האי מסוכריא דנזייתא אסור להדוקה ביומא טבא
בההוא אפילו רבי שמעון מודה דאביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות
והא אמר רב חייא בר אשי אמר רב הלכה כרבי יהודה ורב חנן בר אמי אמר שמואל הלכה כרבי שמעון ורב חייא בר אבין מתני לה בלא גברי רב אמר הלכה כרבי יהודה ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון
לעולם רב כרבי יהודה סבירא ליה להך לישנא דאמר דם מיפקד פקיד מקלקל הוא אצל הפתח להך לישנא דאמר דם חבורי מיחבר מקלקל בחבורה הוא
מתיב רב חסדא תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת בית שמאי אומרים נותנין לה ארבעה לילות ובית הלל אומרים עד שתחיה המכה
הגיע זמנה לראות ונשאת בית שמאי אומרים נותנין לה לילה הראשון ובית הלל אומרים עד מוצאי שבת ארבעה לילות
מאי לאו דאי לא בעל מצי בעיל אפילו בשבת אמר רבא לא לבר משבת אמר ליה אביי והא עד מוצאי שבת ארבעה לילות קתני אלא אמר רבא כשבעל
אי כשבעל מאי קא משמע לן קא משמע לן דשרי למיבעל בשבת כדשמואל דאמר שמואל פירצה דחוקה מותר ליכנס בה בשבת ואף על פי שמשיר צרורות
מתיב רב יוסף חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה מאי לאו דטריד דבעי למיבעל אמר ליה אביי לא דטריד דלא בעיל
אמר ליה רבא ומשום טירדא פטור אלא מעתה טבעה ספינתו בים הכי נמי דפטור וכי תימא הכי נמי והאמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר
אלא אמר רבא תנאי היא דתנא חדא אם לא עשה מעשה בראשון פטור אף בשני בשני פטור אף בשלישי
ותניא אידך ראשון ושני פטור שלישי חייב
ואביי התם נמי בטירדא פליגי
והני תנאי כי הני תנאי דתניא הכונס את הבתולה לא יבעול בתחלה בשבת וחכמים מתירין
מאן חכמים אמר רבה רבי שמעון היא דאמר דבר שאין מתכוין מותר
אמר ליה אביי והא מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות אמר ליה לא כהללו בבליים שאין בקיאין בהטייה אלא יש בקיאין בהטייה
אם כן טורד למה לשאינו בקי יאמרו בקי מותר שאינו בקי אסור רוב בקיאין הן
אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי אלא מעתה שושבינין למה מפה למה אמר ליה התם שמא יראה ויאבד
מתיב רבי אמי המפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה חייב ואם להוציא ממנה ליחה
