Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ד בתמוז תשפ״ב | 13 יולי 2022
  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

כתובות ז

הדף היום מוקדש ע”י נינה בלאק לרפואת דבורה בת לאה.

הדף היום מוקדש ע”י דויד ומיצי גפן לזכר נשמת עזריאל בן אברהם ז”ל.

לאחר שדנה בהרחבה בנושא, מביאה הגמרא את פסיקתם של רבנים שונים שאסרו או התירו לקיים יחסים בפעם הראשונה בשבת. האם יש סיבה להבחין בין יום טוב לשבת? ישנן שבע ברכות הנאמרות בנישואין ובארוחות במהלך השבוע שלאחר החתונה. מה ההבדלים אם החתן או הכלה הם אלמנים? הברכות דורשות קהילה, נוכחות של עשרה. מאיפה זה נדרש? שני פסוקים שונים מוצעים על ידי רבנים שונים. מה כל אחד עושה עם הפסוק של השני? יש ויכוח אם מברכים את השבע ברכות בחופה או באירוסין. איך אביי מסביר את הדעה שאומרים אותם בזמן האירוסין? מהי הנוסח של ברכת האירוסין? האם זה מתחיל ונגמר בברכה (כמו קידוש) או שזה כמו ברכה על פירות או על מצווה?

 

פטור התם פקיד ועקיר הכא פקיד ולא עקיר

רבי אמי שרא למיבעל בתחלה בשבת אמרי ליה רבנן והא לא כתיבא כתובתה אמר להו אתפסוה מטלטלין

רב זביד שרא למיבעל בתחלה בשבת איכא דאמרי רב זביד גופיה בעל בתחלה בשבת

רב יהודה שרא למיבעל בתחלה ביום טוב אמר רב פפי משמיה דרבא לא תימא ביום טוב דשרי הא בשבת אסור דהוא הדין דאפילו בשבת נמי שרי ומעשה שהיה כך היה

רב פפא משמיה דרבא אמר ביום טוב שרי בשבת אסור אמר ליה רב פפי לרב פפא מאי דעתיך מתוך שהותרה חבורה לצורך הותרה נמי שלא לצורך אלא מעתה מותר לעשות מוגמר ביום טוב דמתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך

אמר ליה עליך אמר קרא אך אשר יאכל לכל נפש דבר השוה לכל נפש

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה נזדמן לו צבי ביום טוב הואיל ואינו שוה לכל נפש הכי נמי דאסור למשחטיה אמר ליה אנא דבר הצורך לכל נפש קאמינא צבי צריך לכל נפש הוא

אמר רבי יעקב בר אידי הורה רבי יוחנן בציידן אסור לבעול בתחלה בשבת ומי איכא הוראה לאיסור

אין והתנן הורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות

ואי נמי כי הא דתניא חוט השדרה שנפסק ברובו דברי רבי רבי יעקב אומר אפילו ניקב הורה רבי כרבי יעקב אמר רב הונא אין הלכה כרבי יעקב

רב נחמן בר יצחק מתני הכי אמר רבי אבהו שאל רבי ישמעאל בן יעקב דמן צור את רבי יוחנן בציידן ואנא שמעי מהו לבעול בתחלה בשבת ואמר ליה אסור והלכתא מותר לבעול בתחלה בשבת

אמר רבי חלבו אמר רב הונא אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אחת בתולה ואחת אלמנה טעונה ברכה ומי אמר רב הונא הכי והאמר רב הונא אלמנה אינה טעונה ברכה לא קשיא כאן בבחור שנשא אלמנה כאן באלמון שנשא אלמנה

ואלמון שנשא אלמנה לא והאמר רב נחמן אמר לי הונא בר נתן תנא מנין לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו ובועז אלמון שנשא אלמנה הוה

מאי אינה טעונה ברכה דאמר רב הונא אינה טעונה ברכה כל שבעה אבל יום אחד טעונה ברכה

אלא הא דתניא שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה שלשה ימים במאי אי בבחור האמרת שבעה אי באלמון האמרת יום אחד

איבעית אימא באלמון יום אחד לברכה ושלשה לשמחה ואיבעית אימא בבחור שבעה לברכה ושלשה לשמחה

מיתיבי מברכין לבתולה שבעה ולאלמנה יום אחד מאי לאו אפילו אלמנה שנשאת לבחור לא לאלמון אבל לבחור מאי שבעה אי הכי ליתני מברכין לבתולה שבעה ולאלמנה שנשאת לבחור שבעה ולאלמנה יום אחד

מילתא פסיקתא קתני דליכא בתולה דבצרה משבעה וליכא אלמנה דבצרה מיום אחד

גופא אמר רב נחמן אמר לי הונא בר נתן תנא מנין לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה ורבי אבהו אמר מהכא במקהלות ברכו אלהים ה׳ ממקור ישראל

ורב נחמן בהאי קרא דרבי אבהו מאי דריש ביה מיבעי ליה לכדתניא היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנאמר במקהלות ברכו אלהים ה׳ ממקור ישראל ואידך אם כן לימא קרא מבטן מאי ממקור על עסקי מקור

ורבי אבהו בהאי קרא דרב נחמן מאי דריש ביה ההוא מיבעי ליה למידרש עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית דאי סלקא דעתך לברכה לא סגיא דלאו זקנים

ואידך אי סלקא דעתך למידרש לא סגיא דלאו עשרה אין לפרסומי מילתא וכדאמר ליה שמואל לרב חנא בגדתאה פוק ואייתי לי בי עשרה ואימא לך באנפייהו המזכה לעובר קנה והלכתא המזכה לעובר לא קנה

תנו רבנן מברכין ברכת חתנים בבית חתנים רבי יהודה אומר אף בבית הארוסין מברכין אותה

אמר אביי וביהודה שנו מפני שמתייחד עמה

תניא אידך מברכין ברכת חתנים בבית חתנים וברכת ארוסין בבית הארוסין ברכת הארוסין מאי מברך רבין בר רב אדא ורבה בר רב אדא תרוייהו משמיה דרב יהודה אמרי ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקדושין רב אחא בריה דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה ברוך אתה ה׳ מקדש ישראל על ידי חופה וקדושין

מאן דלא חתים מידי דהוה אברכת פרות ואברכת מצות ומאן דחתים מידי דהוה אקידושא

תנו רבנן מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה אמר רב יהודה והוא שבאו פנים חדשות

מאי מברך אמר רב יהודה ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

מתי ולמה מתחתנים – גפת 106

הדפים הראשונים של מסכת כתובות עוסקים בשאלה מתי מתחתנים. בגפ”ת היום נעסוק דרך דברי תוספות באיסוף הטעמים שניתנו בגמרא לכך ונבדוק את היחסים ביניהם. נגלה שאולי השאלה מתי מתח תנים מספרת לנו משהו עמוק וגדול יותר שנוגע בשאלה: למה מתחתנים..

WhatsApp Image 2022-07-06 at 7.23.39 PM (1)

הקדמה למסכת כתובות

כתובות ז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות ז

פטור התם פקיד ועקיר הכא פקיד ולא עקיר

רבי אמי שרא למיבעל בתחלה בשבת אמרי ליה רבנן והא לא כתיבא כתובתה אמר להו אתפסוה מטלטלין

רב זביד שרא למיבעל בתחלה בשבת איכא דאמרי רב זביד גופיה בעל בתחלה בשבת

רב יהודה שרא למיבעל בתחלה ביום טוב אמר רב פפי משמיה דרבא לא תימא ביום טוב דשרי הא בשבת אסור דהוא הדין דאפילו בשבת נמי שרי ומעשה שהיה כך היה

רב פפא משמיה דרבא אמר ביום טוב שרי בשבת אסור אמר ליה רב פפי לרב פפא מאי דעתיך מתוך שהותרה חבורה לצורך הותרה נמי שלא לצורך אלא מעתה מותר לעשות מוגמר ביום טוב דמתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך

אמר ליה עליך אמר קרא אך אשר יאכל לכל נפש דבר השוה לכל נפש

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה נזדמן לו צבי ביום טוב הואיל ואינו שוה לכל נפש הכי נמי דאסור למשחטיה אמר ליה אנא דבר הצורך לכל נפש קאמינא צבי צריך לכל נפש הוא

אמר רבי יעקב בר אידי הורה רבי יוחנן בציידן אסור לבעול בתחלה בשבת ומי איכא הוראה לאיסור

אין והתנן הורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות

ואי נמי כי הא דתניא חוט השדרה שנפסק ברובו דברי רבי רבי יעקב אומר אפילו ניקב הורה רבי כרבי יעקב אמר רב הונא אין הלכה כרבי יעקב

רב נחמן בר יצחק מתני הכי אמר רבי אבהו שאל רבי ישמעאל בן יעקב דמן צור את רבי יוחנן בציידן ואנא שמעי מהו לבעול בתחלה בשבת ואמר ליה אסור והלכתא מותר לבעול בתחלה בשבת

אמר רבי חלבו אמר רב הונא אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אחת בתולה ואחת אלמנה טעונה ברכה ומי אמר רב הונא הכי והאמר רב הונא אלמנה אינה טעונה ברכה לא קשיא כאן בבחור שנשא אלמנה כאן באלמון שנשא אלמנה

ואלמון שנשא אלמנה לא והאמר רב נחמן אמר לי הונא בר נתן תנא מנין לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו ובועז אלמון שנשא אלמנה הוה

מאי אינה טעונה ברכה דאמר רב הונא אינה טעונה ברכה כל שבעה אבל יום אחד טעונה ברכה

אלא הא דתניא שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה שלשה ימים במאי אי בבחור האמרת שבעה אי באלמון האמרת יום אחד

איבעית אימא באלמון יום אחד לברכה ושלשה לשמחה ואיבעית אימא בבחור שבעה לברכה ושלשה לשמחה

מיתיבי מברכין לבתולה שבעה ולאלמנה יום אחד מאי לאו אפילו אלמנה שנשאת לבחור לא לאלמון אבל לבחור מאי שבעה אי הכי ליתני מברכין לבתולה שבעה ולאלמנה שנשאת לבחור שבעה ולאלמנה יום אחד

מילתא פסיקתא קתני דליכא בתולה דבצרה משבעה וליכא אלמנה דבצרה מיום אחד

גופא אמר רב נחמן אמר לי הונא בר נתן תנא מנין לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה ורבי אבהו אמר מהכא במקהלות ברכו אלהים ה׳ ממקור ישראל

ורב נחמן בהאי קרא דרבי אבהו מאי דריש ביה מיבעי ליה לכדתניא היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנאמר במקהלות ברכו אלהים ה׳ ממקור ישראל ואידך אם כן לימא קרא מבטן מאי ממקור על עסקי מקור

ורבי אבהו בהאי קרא דרב נחמן מאי דריש ביה ההוא מיבעי ליה למידרש עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית דאי סלקא דעתך לברכה לא סגיא דלאו זקנים

ואידך אי סלקא דעתך למידרש לא סגיא דלאו עשרה אין לפרסומי מילתא וכדאמר ליה שמואל לרב חנא בגדתאה פוק ואייתי לי בי עשרה ואימא לך באנפייהו המזכה לעובר קנה והלכתא המזכה לעובר לא קנה

תנו רבנן מברכין ברכת חתנים בבית חתנים רבי יהודה אומר אף בבית הארוסין מברכין אותה

אמר אביי וביהודה שנו מפני שמתייחד עמה

תניא אידך מברכין ברכת חתנים בבית חתנים וברכת ארוסין בבית הארוסין ברכת הארוסין מאי מברך רבין בר רב אדא ורבה בר רב אדא תרוייהו משמיה דרב יהודה אמרי ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקדושין רב אחא בריה דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה ברוך אתה ה׳ מקדש ישראל על ידי חופה וקדושין

מאן דלא חתים מידי דהוה אברכת פרות ואברכת מצות ומאן דחתים מידי דהוה אקידושא

תנו רבנן מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה אמר רב יהודה והוא שבאו פנים חדשות

מאי מברך אמר רב יהודה ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם

גלול כלפי מעלה