Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח באלול תשפ״ב | 14 ספטמבר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות ע

הדף היום מוקדש ע”י ג’ודי פלבר לעילוי נשמת אביה, הרשל צבי שלמה חיים בן דינה שרה ופסח.

בהלכה שהובאה בפני אילפא בדבר הדרך שקבע אב כשנטה למות להעביר מזונות לבניו, אנו פוסקים שלא משנה מה לשונו, אנו נותנים לבנים את הכמות הדרושה להם למזונות. איך זה מתאים לפסיקתו של רבי מאיר שמצווה לקיים דברי המת? המשנה בגיטין נט אומרת שכשהילדים גדולים מספיק כדי להבין את המשמעות של מכירה, מכירתם תקפה, עוד לפני שהגיעו לגיל בגרות. עם זאת, זה מוגבל למקרה בו האב לא הקים אפיטרופוס שימונה על הירושה שלהם. דין זה נלמד ממשנתנו. מי שנודר לאסור על אשתו ליהנות ממנו, האם הוא יכול להישאר נשוי לה? אם כן, איך היא משיגה מזונות? באיזה שלב אנחנו מתעקשים שהוא יתגרש ממנה? אילו סוגים נוספים של נדרים שבעל יכול לעשות נגד האשה הם עילה לגירושין? כיצד יכול הבעל בכלל לנדור נדר שיאסר עליה ליהנות ממנו אם הוא חייב לספק לה מזון? על מנת לענות על שאלה זו, מניחה הגמרא שהמשנה מתייחסת למקרה ייחודי בו הבעל אמר לה לא להעביר לו משכורתה והוא לא ישלם עבור מזונות. הצעה שנייה היא שהמקרה הוא כאשר נשבע בתקופת אירוסיהם, בטרם התחייב לשלם עבור מזונות, ובינתיים הגיע הזמן שהוא אמור לינשא לה ואז הוא כבר אחראי לשלם עבור מזונות. אפשרות שלישית היא שהיא הייתה מאורסת ואז הם התחתנו. אפשרות זו נדחית. לפי המשנה, אם נדר שלא תהנה ממנו עד 30 יום, מקים מישהו אחר שיעביר לה מזונות. איך זה יכול לעבוד אם בסופו של דבר היא מרוויחה בעקיפין מהבעל שכן האדם האחר פועל כשליח של הבעל? רב הונא מסביר שהאדם לא פועל בתור שליח הבעל אלא בכוחות עצמו כי הבעל אומר, “כל הזן אינו מפסיד”. למרות שהבעל יפצה אותו אחר כך, האדם עושה זאת מתוך הבחירה שלו. יש כמה קושיות על דברי רב הונא אך נפתרות.

רבי מאיר היא דאמר מצוה לקיים דברי המת

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא הלכתא בין שאמר תנו ובין שאמר אל תתנו נותנין להם כל צורכם הא קיימא לן הלכה כרבי מאיר דאמר מצוה לקיים דברי המת הני מילי במילי אחרניתא אבל בהא מינח ניחא ליה והא דאמר הכי לזרוזינהו הוא דאתא

תנן התם הפעוטות מקחן מקח וממכרן מכר במטלטלים

אמר רפרם לא שנו אלא שאין שם אפוטרופוס אבל יש שם אפוטרופוס אין מקחן מקח ואין ממכרן מכר

ממאי מדקתני אין מעשה קטנה כלום ודלמא היכא דאיכא שליש שאני אם כן ליתני אבל בקטנה יעשה שליש מה שהושלש בידו מאי אין מעשה קטנה כלום שמע מינה אפילו בעלמא

הדרן עלך מציאת האשה

מתני׳ המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יתר מיכן יוציא ויתן כתובה

רבי יהודה אומר בישראל חדש אחד יקיים ושנים יוציא ויתן כתובה בכהן שנים יקיים ושלשה יוציא ויתן כתובה

המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות יוציא ויתן כתובה רבי יהודה אומר בישראל יום אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה ובכהן שנים יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה

המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין יוציא ויתן כתובה רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה ובעשירות שלשים יום

גמ׳ וכיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה כל כמיניה דמפקע לה לשיעבודה

והתנן קונם שאיני עושה לפיך אינו צריך להפר אלמא כיון דמשעבדא ליה לאו כל כמינה דמפקע ליה לשיעבודיה הכא נמי כיון דמשועבד לה לאו כל כמיניה דמפקע לה לשיעבודה

אלא מתוך שיכול לומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך

נעשה כאומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך ואם איתא להא דרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה קונם שאני עושה לפיך אמאי אינו צריך להפר לימא מתוך שיכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה נעשה כמי שאומרת לו איני ניזונת ואיני עושה

אלא לא תימא נעשה אלא באומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך

אי הכי פרנס למה לה בדלא ספקה אי בדלא ספקה הדר קושיין לדוכתיה אמר רב אשי במספקת לדברים גדולים ואינה מספקת לדברים קטנים

הני דברים קטנים היכי דמי אי דרגילה בהו הא רגילה בהו ואי לא רגילה בהו פרנס למה לה לא צריכא דרגילה בבית נשא וקא מגלגלא בהדיה דאמרה ליה עד האידנא דלא אדרתן גלגילנא בהדך השתא דאדרתן לא מצינא דאיגלגל בהדך

ומאי שנא עד שלשים יום עד שלשים יום לא שמעי בה אינשי ולא זילא בה מילתא טפי שמעי בה אינשי וזילא בה מילתא

איבעית אימא שהדירה כשהיא ארוסה ארוסה מי אית לה מזוני שהגיע זמן ולא נשאו דתנן הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה

ומאי שנא עד שלשים יום עד שלשים יום עביד שליח שליחותיה טפי לא עביד שליח שליחותיה

ואיבעית אימא שהדירה כשהיא ארוסה ונישאת נישאת הא סברה וקבלה דאמרה כסבורה אני שאני יכולה לקבל עכשיו אין אני יכולה לקבל

אימר דאמרינן הכי גבי מומין לענין מזוני מי אמרינן הכי אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא

עד שלשים יום יעמיד פרנס ופרנס לאו שליחותיה קא עביד אמר רב הונא באומר כל הזן אינו מפסיד

וכי אמר הכי לאו שליחותיה קעביד והתנן מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולו יכתוב גט לאשתו הרי אלו יכתבו ויתנו

הכי השתא התם קאמר יכתוב הכא מי קאמר יזון כל הזן קאמר

והא אמר רבי אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד בדליקה למעוטי מאי לאו למעוטי כי האי גוונא לא למעוטי שאר איסורים דשבת

מתיב רבה המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל ילך אצל חנוני הרגיל אצלו ויאמר לו איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו הוא נותן לו ובא ונוטל מזה הכי הוא דשרי אבל כל הזן אינו מפסיד לא

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא כל הזן אינו מפסיד דלעלמא קאמר אבל האי כיון דרגיל אצלו וקאזיל קאמר ליה כמאן דאמר ליה זיל הב ליה את דמי קא משמע לן

גופא המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו הוא נותן לו ובא ונוטל מזה ביתו לבנות וגדירו לגדור ושדהו לקצור הולך אצל פועלין הרגילין אצלו ואומר להן איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו הן עושין עמו ובאין ונוטלים שכרן מזה

היו מהלכין בדרך ואין עמו מה יאכל נותן לאחר לשום מתנה והלה נוטל ואוכל ומותר ואם אין שם אחר מניח על גבי הסלע או על גבי הגדר ואומר הרי הן מופקרין לכל מי שיחפוץ והלה נוטל ואוכל ומותר ורבי יוסי אוסר אמר רבא מאי טעמא דרבי יוסי גזירה משום

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

המדיר את אישתו מלהנות לו – גפ”ת 110

פרק המדיר בדף ע עוסק באיש שמדיר את אישתו מלהנות לו – מה היחס בין משנה זו לבין המשנה בדף סא על הדרה מתשמיש. מחלוקת רש”י ותוספות תגע בהבנות שונות לגבי משמעותה של המילה הנאה ואת משמעות הקשרים בין איש לאישתו

כתובות ע

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות ע

רבי מאיר היא דאמר מצוה לקיים דברי המת

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא הלכתא בין שאמר תנו ובין שאמר אל תתנו נותנין להם כל צורכם הא קיימא לן הלכה כרבי מאיר דאמר מצוה לקיים דברי המת הני מילי במילי אחרניתא אבל בהא מינח ניחא ליה והא דאמר הכי לזרוזינהו הוא דאתא

תנן התם הפעוטות מקחן מקח וממכרן מכר במטלטלים

אמר רפרם לא שנו אלא שאין שם אפוטרופוס אבל יש שם אפוטרופוס אין מקחן מקח ואין ממכרן מכר

ממאי מדקתני אין מעשה קטנה כלום ודלמא היכא דאיכא שליש שאני אם כן ליתני אבל בקטנה יעשה שליש מה שהושלש בידו מאי אין מעשה קטנה כלום שמע מינה אפילו בעלמא

הדרן עלך מציאת האשה

מתני׳ המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יתר מיכן יוציא ויתן כתובה

רבי יהודה אומר בישראל חדש אחד יקיים ושנים יוציא ויתן כתובה בכהן שנים יקיים ושלשה יוציא ויתן כתובה

המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות יוציא ויתן כתובה רבי יהודה אומר בישראל יום אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה ובכהן שנים יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה

המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין יוציא ויתן כתובה רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה ובעשירות שלשים יום

גמ׳ וכיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה כל כמיניה דמפקע לה לשיעבודה

והתנן קונם שאיני עושה לפיך אינו צריך להפר אלמא כיון דמשעבדא ליה לאו כל כמינה דמפקע ליה לשיעבודיה הכא נמי כיון דמשועבד לה לאו כל כמיניה דמפקע לה לשיעבודה

אלא מתוך שיכול לומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך

נעשה כאומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך ואם איתא להא דרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה קונם שאני עושה לפיך אמאי אינו צריך להפר לימא מתוך שיכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה נעשה כמי שאומרת לו איני ניזונת ואיני עושה

אלא לא תימא נעשה אלא באומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך

אי הכי פרנס למה לה בדלא ספקה אי בדלא ספקה הדר קושיין לדוכתיה אמר רב אשי במספקת לדברים גדולים ואינה מספקת לדברים קטנים

הני דברים קטנים היכי דמי אי דרגילה בהו הא רגילה בהו ואי לא רגילה בהו פרנס למה לה לא צריכא דרגילה בבית נשא וקא מגלגלא בהדיה דאמרה ליה עד האידנא דלא אדרתן גלגילנא בהדך השתא דאדרתן לא מצינא דאיגלגל בהדך

ומאי שנא עד שלשים יום עד שלשים יום לא שמעי בה אינשי ולא זילא בה מילתא טפי שמעי בה אינשי וזילא בה מילתא

איבעית אימא שהדירה כשהיא ארוסה ארוסה מי אית לה מזוני שהגיע זמן ולא נשאו דתנן הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה

ומאי שנא עד שלשים יום עד שלשים יום עביד שליח שליחותיה טפי לא עביד שליח שליחותיה

ואיבעית אימא שהדירה כשהיא ארוסה ונישאת נישאת הא סברה וקבלה דאמרה כסבורה אני שאני יכולה לקבל עכשיו אין אני יכולה לקבל

אימר דאמרינן הכי גבי מומין לענין מזוני מי אמרינן הכי אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא

עד שלשים יום יעמיד פרנס ופרנס לאו שליחותיה קא עביד אמר רב הונא באומר כל הזן אינו מפסיד

וכי אמר הכי לאו שליחותיה קעביד והתנן מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולו יכתוב גט לאשתו הרי אלו יכתבו ויתנו

הכי השתא התם קאמר יכתוב הכא מי קאמר יזון כל הזן קאמר

והא אמר רבי אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד בדליקה למעוטי מאי לאו למעוטי כי האי גוונא לא למעוטי שאר איסורים דשבת

מתיב רבה המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל ילך אצל חנוני הרגיל אצלו ויאמר לו איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו הוא נותן לו ובא ונוטל מזה הכי הוא דשרי אבל כל הזן אינו מפסיד לא

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא כל הזן אינו מפסיד דלעלמא קאמר אבל האי כיון דרגיל אצלו וקאזיל קאמר ליה כמאן דאמר ליה זיל הב ליה את דמי קא משמע לן

גופא המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו הוא נותן לו ובא ונוטל מזה ביתו לבנות וגדירו לגדור ושדהו לקצור הולך אצל פועלין הרגילין אצלו ואומר להן איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו הן עושין עמו ובאין ונוטלים שכרן מזה

היו מהלכין בדרך ואין עמו מה יאכל נותן לאחר לשום מתנה והלה נוטל ואוכל ומותר ואם אין שם אחר מניח על גבי הסלע או על גבי הגדר ואומר הרי הן מופקרין לכל מי שיחפוץ והלה נוטל ואוכל ומותר ורבי יוסי אוסר אמר רבא מאי טעמא דרבי יוסי גזירה משום

גלול כלפי מעלה