Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט באלול תשפ״ב | 15 ספטמבר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות עא

הלימוד החודש מוקדש ע”י דבי גביר ובעלה יוסי לכבוד הרבנית מישל, הדרן, וקבוצת הזום של הדרן. “תודה על האהבה והתמיכה במשך
שנה לא פשוטה מבחינה רפואית. שנזכה לשנה חדשה מלאת בריאות ובשורות טובות!”

רבא ואביי חלוקים על ההבדל בין רבי יהודה לתנא קמא במשנה לגבי מקרה של אדם שנדר לאסור על אשתו ליהנות ממנו. לגבי טווח הזמן של 30 יום, רב ושמואל חלוקים בשאלה האם זה אומר שהוא נדר “עד שלושים יום” או שזה היה ללא מסגרת זמן והמשנה אומרת שאנו נותנים לו 30 יום לראות אם ישכך כעסו וישנה את דעתו. יש להם אותה מחלוקת על משנה בכתובות סא: שבה הוא אוסר עליה לקיים עמו תשמיש המיטה. מדוע היה צורך לציין את המחלוקת בשני המקרים? במה שונים המקרים? מביאים קושי נגד שמואל מהמקרה השני במשנה שהוא אוסר עליה סוג פרי ואין תקופת זמן כדי לראות אם ישנה את דעתו. על כך עונה הגמרא שחייב להיות שהיא זו שנדרה את הנדר והוא אישר אותו. דעת המשנה היא שבמקרה זה, הוא נושא באחריות שכן ללא אישורו, הנדר לא היה תקף (“הוא נתן אצבע בין שיניה”). דעות המופיעות סתם במשנה מיוחסות בדרך כלל לרבי מאיר, אולם במקרה זה מעוררת בעיה שכן רבי מאיר גורס כי בנדרים שאישה נודרת והבעל מאשר, האישה היא האחראית. הגמרא מנסה ליישב זאת עם מקור אחר המראה שר’ מאיר סובר שזה אשמתה והיא אחראית. בברייתא הזאת יש שני זוגות של חכמים שחולקים זה על זה. חלק מהדעות האחרות שם גם אינן תואמות את הדעות במשנתנו והגמרא מנסה לפתור אותן. רבי יוסי במשנה קבע שאישה ענייה שבעלה נדר שאינה יכולה להתקשט ללא הגבלת זמן חייב לגרש אותה ולתת לה את דמי הכתובה. זה מראה שבעל יכול להפר סוגים אלה של נדרים. אולם במקום אחר אומר רבי יוסי שאין ביכולתו לבטל נדרים מסוג זה – רק כאלה הנחשבים לעינוי נפש לאישה. הגמרא מציעה שזה יכול להיות בגדר עניינים שבין הבעל לאישה. עם זאת, לא ברור שכולם יסכימו שזה נכנס לקטגוריה הזו, ובמקרה זה הם מציעים שנוכל להסביר את המקרה בצורה קצת אחרת – שהיא נשבעת לאסור עליה ליהנות מיחסים עמו אם היא תתקשט. מהי מסגרת הזמן שתתאפשר להם להישאר נשואים אם הייתה ענייה (לפי רבי יוסי) ומדוע הוא סובר 30 יום לאישה עשירה? אם מישהו נשבע שאשתו תיאסר לבקר את משפחתה – משך הזמן עד שיצטרך להתגרש ממנה תלוי בשאלה אם משפחתה גרה בעיר או לא. אם נדר שתיאסר עליה לבקר בבית אבל או בבית שמחה, חייב לגרש אותה מיד אלא אם יש “אנשים לא טובים” והוא רוצה להרחיקה מהם. אם הוא נשבע שהיא צריכה לעשות דברים שיביישו אותה, עליו לגרש אותה מיד. בכל המקרים הללו היא מקבלת את כספי כתובתה. הגמרא מביאה שני פתרונות לסתירה בלשון המשנה במקרה של הנדר לאסור עליה ללכת לבית אביה.

 

מעשה דבית חורון

רבי יהודה אומר בישראל חדש אחד וכו׳ היינו תנא קמא אמר אביי כהנת אתא לאשמועינן רבא אמר חדש מלא וחדש חסר איכא בינייהו

אמר רב לא שנו אלא במפרש אבל בסתם יוציא לאלתר ויתן כתובה ושמואל אמר אפילו בסתם לא יוציא שמא ימצא פתח לנדרו

והא איפלגו ביה חדא זימנא דתנן המדיר את אשתו מתשמיש המטה בית שמאי אומרים שתי שבתות ובית הלל אומרים שבת אחת ואמר רב מחלוקת במפרש אבל בסתם יוציא לאלתר ויתן כתובה ושמואל אמר אפילו בסתם נמי לא יוציא שמא ימצא פתח לנדרו

צריכא דאי איתמר בההיא בההיא קאמר רב משום דלא אפשר בפרנס אבל בהא דאפשר בפרנס אימא מודה ליה לשמואל ואי אתמר בהא בהא קאמר שמואל משום דאפשר בפרנס אבל בההיא אימא מודה ליה לרב צריכא

תנן המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות יוציא ויתן כתובה בשלמא לרב כאן בסתם כאן במפרש אלא לשמואל קשיא

הכא במאי עסקינן כגון שנדרה היא וקיים לה איהו וקסבר רבי מאיר הוא נותן אצבע בין שיניה

וסבר רבי מאיר הוא נותן אצבע בין שיניה והתניא האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ולא הפר לה רבי מאיר ורבי יהודה אומרים היא נתנה אצבע בין שיניה לפיכך אם רצה הבעל להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית תצא שלא בכתובה

רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים הוא נותן אצבע בין שיניה לפיכך אם רצה הבעל להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית יוציא ויתן כתובה איפוך רבי מאיר ורבי יהודה אומרים הוא נותן רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים היא נתנה

וסבר רבי יוסי היא נתנה והתנן רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה

אימא רבי מאיר ורבי יוסי אומרים הוא נותן רבי יהודה ורבי אלעזר אומרים היא נתנה וסבר רבי יהודה היא נתנה והתנן רבי יהודה אומר בישראל יום אחד יקיים

אימא רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי אומרים הוא נותן ורבי אלעזר אומר היא נתנה ואם תמצא לומר זוגי זוגי קתני אימא רבי מאיר ורבי אלעזר אומרים היא נתנה רבי יהודה ורבי יוסי אומרים הוא נותן והא סתמא דלא כרבי מאיר

וסבר רבי יוסי בעניות שלא נתן קצבה אלמא בעל מצי מיפר ורמינהו אלו דברים שהבעל מיפר דברים שיש בהן עינוי נפש אם ארחץ אם לא ארחץ אם אתקשט אם לא אתקשט אמר רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש ואלו הן נדרי עינוי נפש שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין ושלא אתקשט

בבגדי צבעונין הכא במאי עסקינן בדברים שבינו לבינה

הניחא למאן דאמר דברים שבינו לבינה הבעל מיפר אלא למאן דאמר אין הבעל מיפר מאי איכא למימר דאתמר דברים שבינו לבינה רב הונא אמר הבעל מיפר רב אדא בר אהבה אמר אין הבעל מיפר שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר

אלא הכא במאי עסקינן כגון דתלינהו לקישוטיה בתשמיש המטה דאמרה יאסר הנאת תשמישך עלי אם אתקשט כדאמר רב כהנא

דאמר רב כהנא הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו הנאת תשמישך עלי יפר לפי שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו

ולא תתקשט ולא תאסר אם כן קרו לה מנוולת

ותתקשט ותאסר אי לבית שמאי שתי שבתות אי לבית הלל שבת אחת הני מילי היכא דאדרה איהו דסברה מירתח רתח עילואי והשתא מותיב דעתיה אבל הכא דנדרה איהי ושתיק לה סברה מדאישתק מיסנא הוא דסני לי

רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה וכמה קצבה אמר רב יהודה אמר שמואל שנים עשר חדש רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עשר שנים רב חסדא אמר אבימי רגל שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל

ובעשירות שלשים יום מאי שנא שלשים יום אמר אביי שכן אשה חשובה נהנית מריח קשוטיה שלשים יום

מתני׳ המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה בזמן שהוא עמה בעיר חודש אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה ובזמן שהוא בעיר אחרת רגל אחד יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה

המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה מפני שנועל בפניה ואם היה טוען משום דבר אחר רשאי

אמר לה על מנת שתאמרי לפלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי לך או שתהא ממלאה ומערה לאשפה יוציא ויתן כתובה

גמ׳ הא גופא קשיא אמרת רגל אחד יקיים הא שנים יוציא ויתן כתובה אימא סיפא שלשה יוציא ויתן כתובה הא שנים יקיים

אמר אביי סיפא אתאן לכהנת ורבי יהודה היא רבה בר עולא אמר לא קשיא כאן ברדופה כאן בשאינה רדופה

אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום אמר רבי יוחנן ככלה שנמצאת שלמה בבית חמיה ורדופה לילך ולהגיד שבחה בבית אביה

והיה ביום ההוא נאום ה׳ תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי אמר רבי יוחנן ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה

המדיר את אשתו וכו׳ בשלמא לבית המשתה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כתובות עא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות עא

מעשה דבית חורון

רבי יהודה אומר בישראל חדש אחד וכו׳ היינו תנא קמא אמר אביי כהנת אתא לאשמועינן רבא אמר חדש מלא וחדש חסר איכא בינייהו

אמר רב לא שנו אלא במפרש אבל בסתם יוציא לאלתר ויתן כתובה ושמואל אמר אפילו בסתם לא יוציא שמא ימצא פתח לנדרו

והא איפלגו ביה חדא זימנא דתנן המדיר את אשתו מתשמיש המטה בית שמאי אומרים שתי שבתות ובית הלל אומרים שבת אחת ואמר רב מחלוקת במפרש אבל בסתם יוציא לאלתר ויתן כתובה ושמואל אמר אפילו בסתם נמי לא יוציא שמא ימצא פתח לנדרו

צריכא דאי איתמר בההיא בההיא קאמר רב משום דלא אפשר בפרנס אבל בהא דאפשר בפרנס אימא מודה ליה לשמואל ואי אתמר בהא בהא קאמר שמואל משום דאפשר בפרנס אבל בההיא אימא מודה ליה לרב צריכא

תנן המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות יוציא ויתן כתובה בשלמא לרב כאן בסתם כאן במפרש אלא לשמואל קשיא

הכא במאי עסקינן כגון שנדרה היא וקיים לה איהו וקסבר רבי מאיר הוא נותן אצבע בין שיניה

וסבר רבי מאיר הוא נותן אצבע בין שיניה והתניא האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ולא הפר לה רבי מאיר ורבי יהודה אומרים היא נתנה אצבע בין שיניה לפיכך אם רצה הבעל להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית תצא שלא בכתובה

רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים הוא נותן אצבע בין שיניה לפיכך אם רצה הבעל להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית יוציא ויתן כתובה איפוך רבי מאיר ורבי יהודה אומרים הוא נותן רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים היא נתנה

וסבר רבי יוסי היא נתנה והתנן רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה

אימא רבי מאיר ורבי יוסי אומרים הוא נותן רבי יהודה ורבי אלעזר אומרים היא נתנה וסבר רבי יהודה היא נתנה והתנן רבי יהודה אומר בישראל יום אחד יקיים

אימא רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי אומרים הוא נותן ורבי אלעזר אומר היא נתנה ואם תמצא לומר זוגי זוגי קתני אימא רבי מאיר ורבי אלעזר אומרים היא נתנה רבי יהודה ורבי יוסי אומרים הוא נותן והא סתמא דלא כרבי מאיר

וסבר רבי יוסי בעניות שלא נתן קצבה אלמא בעל מצי מיפר ורמינהו אלו דברים שהבעל מיפר דברים שיש בהן עינוי נפש אם ארחץ אם לא ארחץ אם אתקשט אם לא אתקשט אמר רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש ואלו הן נדרי עינוי נפש שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין ושלא אתקשט

בבגדי צבעונין הכא במאי עסקינן בדברים שבינו לבינה

הניחא למאן דאמר דברים שבינו לבינה הבעל מיפר אלא למאן דאמר אין הבעל מיפר מאי איכא למימר דאתמר דברים שבינו לבינה רב הונא אמר הבעל מיפר רב אדא בר אהבה אמר אין הבעל מיפר שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר

אלא הכא במאי עסקינן כגון דתלינהו לקישוטיה בתשמיש המטה דאמרה יאסר הנאת תשמישך עלי אם אתקשט כדאמר רב כהנא

דאמר רב כהנא הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו הנאת תשמישך עלי יפר לפי שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו

ולא תתקשט ולא תאסר אם כן קרו לה מנוולת

ותתקשט ותאסר אי לבית שמאי שתי שבתות אי לבית הלל שבת אחת הני מילי היכא דאדרה איהו דסברה מירתח רתח עילואי והשתא מותיב דעתיה אבל הכא דנדרה איהי ושתיק לה סברה מדאישתק מיסנא הוא דסני לי

רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה וכמה קצבה אמר רב יהודה אמר שמואל שנים עשר חדש רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עשר שנים רב חסדא אמר אבימי רגל שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל

ובעשירות שלשים יום מאי שנא שלשים יום אמר אביי שכן אשה חשובה נהנית מריח קשוטיה שלשים יום

מתני׳ המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה בזמן שהוא עמה בעיר חודש אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה ובזמן שהוא בעיר אחרת רגל אחד יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה

המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה מפני שנועל בפניה ואם היה טוען משום דבר אחר רשאי

אמר לה על מנת שתאמרי לפלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי לך או שתהא ממלאה ומערה לאשפה יוציא ויתן כתובה

גמ׳ הא גופא קשיא אמרת רגל אחד יקיים הא שנים יוציא ויתן כתובה אימא סיפא שלשה יוציא ויתן כתובה הא שנים יקיים

אמר אביי סיפא אתאן לכהנת ורבי יהודה היא רבה בר עולא אמר לא קשיא כאן ברדופה כאן בשאינה רדופה

אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום אמר רבי יוחנן ככלה שנמצאת שלמה בבית חמיה ורדופה לילך ולהגיד שבחה בבית אביה

והיה ביום ההוא נאום ה׳ תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי אמר רבי יוחנן ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה

המדיר את אשתו וכו׳ בשלמא לבית המשתה

גלול כלפי מעלה