הדף היומי

כ״ג באלול תשפ״ב | 19 ספטמבר 2022

מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות עה

הדף היום מוקדש ע”י ג’ודי פלבר לעילוי נשמת אמה, יוכבד בת שרה וצבי.

הדף היום מוקדש ע”י משפחת טננבאום לע”נ רייזל בת יהושע וחיה קילא.

היתה הסתירה בין שתי ברייתות בעניין קידושין על תנאי שלא היו לה נדרים והלכה והתירה נדריה – האם היא מקודשת או לא. הגמרא פותרת את הסתירה בשתי דרכים. הראשון, זה מחלוקת בין ר’ מאיר ור’ אלעזר כפי שמסבירים מתוף משנה שהזכירו דעותיהם. פתרון שני זה לאחת מדברת על אשה חשובה והשני לא. אם היא אשה חשובה, הוא התנה של היו עליה ואם היו, הקידושין בטלים כדי שהוא לא יאסר בקרובותיה. אם כן, למה מופיע בהמשך שם שאם התנאי זה שלא היו עליו נדרים, והוא התיר אצל חכם, היא מקודשת? זה בגלל שנשים מעדיפות להיות נשואות – טוב למיטב תן דו מלמיתב ארמלו. הגמרא מבאיה כמה אמירות בכיוון הזה שנשים מעדיפות להיות נשואות. אלו מומים פוסלים באישה? הגמרא אומרת שיש מומים שלא פוסלים בכהנים וכן פוסלים בנשים. איזה? האם הם באמת לא פוסלים בכהנים? הגמרא מביאה סתירה ממשנה. הגמרא מביאה עוד כמה מומים שבמיוחד נחשבים כפסולים בנשים. אם מצא באישה מומים בבית אביה, על האב חל האחריות להוכיח שהם באו רק לאחר הקידושין ואם כן, אין טענה לבעל. אבל בלי הוכחה זו, יד הבעל על העליונה ויכול לגרשה בלא כתובה. אם מצא באישה מומים מזמן הנישואין כשהיא בבית בעלה, על הבעל להוכיח שהיו עליה מלפני האירוסין. אבל בלי הוכחה זו, יד האב על העליונה. לכאורה יש סתירה בין שתי הגישות כי באחד סוכמים על הבעל ובנשי סומכים על האב. הגמרא מביאה שני פתרונות.

פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה

ראה דף בתלמוד

ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה וכמה רבים רב נחמן בר יצחק אמר שלשה ימים שנים רבים שלשה רבי יצחק אמר עשרה עדה כתיב בהו

רבי מאיר אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר רבי אלעזר אומר לא אסרו צריך אלא מפני שאינו צריך במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין רבי אלעזר סבר אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין

רבא אמר הכא באשה חשובה עסקינן דאמר לא ניחא לי דאיתסר בקרובותיה

אי הכי סיפא דקתני אבל הוא שהלך אצל חכם והתירו אצל רופא וריפא אותו מקודשת ליתני אינה מקודשת ולימא הכא באדם חשוב עסקינן דאמרה לא ניחא לי דאיתסר בקריביה

איהי בכל דהו ניחא לה כדריש לקיש דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו אביי אמר דשומשמנא גברא כורסיה בי חראתא רמי לה

רב פפא אמר דנפסא גברא תיקרייה בסיפי בבא ותיתיב רב אשי אמר דקלסא גברא לא בעי טלפחי לקידרא תנא וכולן מזנות ותולות בבעליהן

כל מומין שפוסלין וכו׳ תנא הוסיפו עליהן זיעה ושומא וריח הפה והני בכהני לא פסלי והתנן הזקן והחולה והמזוהם ותנן מומין אלו בין קבועין בין עוברין פסולין באדם

אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא קשיא כאן בזיעה עוברת כאן בזיעה שאינה עוברת

רב אשי אמר זיעה אמזוהם קא רמית התם גבי כהנים אפשר לעברה בקיוהא דחמרא ומריח הפה נמי אפשר דנקט פילפלא בפומיה ועביד עבודה אבל גבי אשה לא אפשר

האי שומא היכי דמיא אי דאית בה שער הכא והכא פסלה אי דלא אית בה שער אי שומא גדולה היא הכא והכא פסלה אי שומא קטנה היא הכא והכא לא פסלה דתניא שומא שיש בה שער הרי זה מום אין בה שער גדולה הרי זה מום קטנה אין זה מום ואיזוהי גדולה פירש רבן שמעון בן גמליאל עד כאיסר האיטלקי

אמר רבי יוסי ברבי חנינא בעומדת על פדחתה פדחתה ראה וניפייס הוא אמר רב פפא בעומדת לה תחת כפה של ראשה וזימנין דמתחזיא וזימנין דלא מתחזיא

אמר רב חסדא הא מילתא מגברא רבה שמיע לי ומנו רבי שילא נשכה כלב ונעשה מקומו צלקת הרי זה מום אמר רב חסדא קול עבה באשה הרי זה מום שנאמר כי קולך ערב ומראך נאוה תני רבי נתן ביראה בין דדי אשה טפח סבר רב אחא בריה דרבא קמיה דרב אשי למימר טפח למעליותא אמר ליה רב אשי גבי מומין תניא וכמה אמר אביי שלש אצבעות

תניא רבי נתן אומר כל אשה שדדיה גסין משל חברותיה הרי זה מום וכמה אמר רבי מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי משמיה דרבי יהושע בן לוי טפח ומי איכא כי האי גוונא אין דאמר רבה בר בר חנה אני ראיתי ערביא אחת שהפשילה דדיה לאחוריה והניקה את בנה

ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון אמר רבי מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו דהא רבי ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן כי סליק להתם קרי לן בבלאי טפשאי

מתני׳ היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה היו בה מומין הללו ונסתחפה שדהו נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים במה דברים אמורים במומין שבסתר

אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון ואם יש מרחץ באותה העיר אף מומין שבסתר אינו יכול לטעון מפני שהוא בודקה בקרובותיו

גמ׳ טעמא דמייתי האב ראיה הא לא מייתי האב ראיה הבעל מהימן מני רבי יהושע היא דאמר לא מפיה אנו חיין

אימא סיפא נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה טעמא דמייתי הבעל ראיה הא לא מייתי הבעל ראיה האב מהימן אתאן לרבן גמליאל דאמר נאמנת אמר רבי אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו

אמר רבא לא תימא רבי יהושע לא אזיל בתר חזקה דגופא כלל אלא כי לא אזיל רבי יהושע בתר חזקה דגופא היכא דאיכא חזקה דממונא

אבל היכא דליכא חזקה דממונא אזיל רבי יהושע בתר חזקה דגופא דתניא אם בהרת קודם לשער לבן טמא אם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק טמא ורבי יהושע אומר כהה מאי כהה אמר רבה כהה טהור

רבא אמר רישא כאן נמצאו וכאן היו סיפא נמי כאן נמצאו וכאן היו

איתיביה אביי נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא תתארס היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות עד שלא תתארס אין משתתארס לא ואמאי לימא כאן נמצאו וכאן היו

אמר ליה משנתארסה משום דאיכא למימר חזקה אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו והאי ראה וניפייס הוא

אי הכי עד שלא תתארס נמי אלא אמרינן חזקה אין אדם מיפייס במומין הכא נמי חזקה אין אדם מיפייס במומין

אלא משנתארסה משום דאיכא תרתי חזקה העמד הגוף על חזקתו וחזקה אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו והאי ראה וניפייס הוא מאי אמרת חזקה אין אדם מיפייס במומין הוי