הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
כתובות עח
בית שמאי ובית הלל מסכימים שאם קיבלה אשה נכסי מלוג בטרם התארסה, יש לה את הזכות למכור אותם או לתתם במתנה. אך חלוקים בעניין רכושה של אישה המגיעה לרשותה כשהיא מאורסת. האם היא יכולה למכור את זה? ואם התשובה היא לא, אם היא עושה זאת בכל זאת (בדיעבד), האם המכירה תקפה? לדברי רבי יהודה, התנהל דיון בין החכמים לבין רבן גמליאל שהתלבטו האם הבעל בזמן האירוסין יוכל למנוע מאשתו למכור את רכושה. במקרה בו היא מקבלת נכסי מלוג במהלך הנישואין, כולם מסכימים שאם הייתה מוכרת אותם, המכירה אינה תקפה. אולם רבן גמליאל סבור שאם קיבלה את הנכס במהלך האירוסין או לפני ומכרה אותם לאחר שנישאה, המכירה תקפה. רבי חנינא בן עקביא הסביר כי התנהל דיון בין החכמים לבין רבן גמליאל האם הבעל במהלך הנישואין צריך לקבל את מלוא הזכויות ברכוש שירשה קודם לכן או לא. רבי שמעון מבחין בין נכסים שהבעל ידע עליהם (מכירה אינה תקפה) לבין נכסים שלא ידע עליהם (מכירה תקפה, למרות שלכתחילה, היא לא יכולה למכור אותם). מדוע בית שמאי ובית הלל מסכימים במקרה שאישה שמכרה לפני האירוסין אך חולקים לאחר האירוסין? האם תיאורו של רבי יהודה בדיון בין רבן גמליאל לרבנים התייחס ליכולתה למכור את הנכס מלכתחילה או בדיעבד (לארח מעשה)? כדי לענות על השאלה מביאים את התוספתא כתובות ח:א. באותו מקור מצוטט שם רבי חנינא עם גרסה אחרת של קו הטיעון של רבן גמליאל נגד חכמים. גם שם יש לו דעה שונה לגבי מכירת רכוש שהתקבל לפני החתונה אך נמכר במהלך הנישואין – הוא אומר שהיא יכולה למכור לכתחילה. זה סותר את משנתנו שאומרת שהמכירה תקפה רק לאחר מעשה, אבל לכתחילה, היא לא יכולה למכור אותם. הסתירה נפתרת על ידי הסבר שרבי יהודה (המשנה) ורבי חנינא (התוספתא) חלוקים על מה שקבע רבן גמליאל במקרה זה. לרב ושמואל יש גישה שלישית לפיה במקרה זה, המכירה לא תפקה אפילו בדיעבד. מכיוון שזה לא מסתדר עם אף דעה שראינו עד כה, איך הם יכולים לומר זאת? ברגע שהיא נשואה ויורשת נכסים בזמן הנישואין, כולם מסכימים שהמכירה אינה תקפה. האם זה אותו דבר במוזכר בתקנת אושא? למה התכוון רבי שמעון ב"ידועים" ו"אינם ידוע"? מובאים שני הסברים.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים נפלו לה משנתארסה בית שמאי אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים
אמר רבי יהודה אמרו חכמים לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים
נפלו לה משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים אמר רבי חנינא בן עקביא אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו הישנים
רבי שמעון חולק בין נכסים לנכסים נכסים הידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל שאינן ידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים:
גמ׳ מאי שנא רישא דלא פליגי ומאי שנא סיפא דפליגי
אמרי דבי רבי ינאי רישא בזכותה נפלו סיפא בזכותו נפלו
אם בזכותו נפלו כי מכרה ונתנה אמאי קיים אלא רישא ודאי בזכותה נפלו סיפא אימר בזכותה אימר בזכותו לכתחלה לא תמכור אם מכרה ונתנה קיים:
אמר רבי יהודה אמרו לפני רבן גמליאל: איבעיא להו רבי יהודה אלכתחלה או אדיעבד
תא שמע דתניא אמר רבי יהודה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזו אשתו וזו אשתו זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל אמר להן על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים שמע מינה דיעבד קאמר שמע מינה
תניא אמר רבי חנינא בן עקביא לא כך השיבן רבן גמליאל לחכמים אלא כך השיבן לא אם אמרתם בנשואה שכן בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה תאמרו בארוסה שאין בעלה זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה
אמרו לו רבי מכרה לה עד שלא נשאת נשאת ואחר כך מכרה מהו אמר להו אף זו מוכרת ונותנת וקיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים
והאנן תנן עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים
אמר רב זביד תני מוכרת ונותנת וקיים רב פפא אמר לא קשיא הא רבי יהודה אליבא דרבן גמליאל הא רבי חנינא בן עקביא אליבא דרבן גמליאל ורבי חנינא בן עקביא כבית שמאי הכי קאמר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על דבר זה
רב ושמואל דאמרי תרוייהו בין שנפלו לה נכסים עד שלא נתארסה בין שנפלו לה נכסים משנתארסה וניסת הבעל מוציא מיד הלקוחות
כמאן דלא כרבי יהודה ולא כרבי חנינא בן עקביא אינהו דאמרי כרבותינו דתניא רבותינו חזרו ונמנו בין שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה וניסת הבעל מוציא מיד הלקוחות:
משניסת אלו ואלו מודים: לימא תנינא לתקנת אושא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות
מתניתין בחייה ולפירות תקנת אושא בגופה של קרקע ולאחר מיתה:
רבי שמעון חולק בין נכסים: אלו הן ידועין ואלו הן שאינן ידועין אמר רבי יוסי ברבי חנינא ידועין מקרקעי שאינן ידועין מטלטלין ורבי יוחנן אמר אלו ואלו ידועין הן ואלו הן שאינן ידועין כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים
תניא נמי הכי אלו הן שאינן ידועין כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים:
ההיא איתתא דבעיא דתברחינהו לנכסה מגברה כתבתינהו לברתה אינסיבה ואיגרשה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
כתובות עח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים נפלו לה משנתארסה בית שמאי אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים
אמר רבי יהודה אמרו חכמים לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים
נפלו לה משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים אמר רבי חנינא בן עקביא אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו הישנים
רבי שמעון חולק בין נכסים לנכסים נכסים הידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל שאינן ידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים:
גמ׳ מאי שנא רישא דלא פליגי ומאי שנא סיפא דפליגי
אמרי דבי רבי ינאי רישא בזכותה נפלו סיפא בזכותו נפלו
אם בזכותו נפלו כי מכרה ונתנה אמאי קיים אלא רישא ודאי בזכותה נפלו סיפא אימר בזכותה אימר בזכותו לכתחלה לא תמכור אם מכרה ונתנה קיים:
אמר רבי יהודה אמרו לפני רבן גמליאל: איבעיא להו רבי יהודה אלכתחלה או אדיעבד
תא שמע דתניא אמר רבי יהודה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזו אשתו וזו אשתו זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל אמר להן על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים שמע מינה דיעבד קאמר שמע מינה
תניא אמר רבי חנינא בן עקביא לא כך השיבן רבן גמליאל לחכמים אלא כך השיבן לא אם אמרתם בנשואה שכן בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה תאמרו בארוסה שאין בעלה זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה
אמרו לו רבי מכרה לה עד שלא נשאת נשאת ואחר כך מכרה מהו אמר להו אף זו מוכרת ונותנת וקיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים
והאנן תנן עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים
אמר רב זביד תני מוכרת ונותנת וקיים רב פפא אמר לא קשיא הא רבי יהודה אליבא דרבן גמליאל הא רבי חנינא בן עקביא אליבא דרבן גמליאל ורבי חנינא בן עקביא כבית שמאי הכי קאמר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על דבר זה
רב ושמואל דאמרי תרוייהו בין שנפלו לה נכסים עד שלא נתארסה בין שנפלו לה נכסים משנתארסה וניסת הבעל מוציא מיד הלקוחות
כמאן דלא כרבי יהודה ולא כרבי חנינא בן עקביא אינהו דאמרי כרבותינו דתניא רבותינו חזרו ונמנו בין שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה וניסת הבעל מוציא מיד הלקוחות:
משניסת אלו ואלו מודים: לימא תנינא לתקנת אושא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות
מתניתין בחייה ולפירות תקנת אושא בגופה של קרקע ולאחר מיתה:
רבי שמעון חולק בין נכסים: אלו הן ידועין ואלו הן שאינן ידועין אמר רבי יוסי ברבי חנינא ידועין מקרקעי שאינן ידועין מטלטלין ורבי יוחנן אמר אלו ואלו ידועין הן ואלו הן שאינן ידועין כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים
תניא נמי הכי אלו הן שאינן ידועין כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים:
ההיא איתתא דבעיא דתברחינהו לנכסה מגברה כתבתינהו לברתה אינסיבה ואיגרשה
