Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ז באלול תשפ״ב | 23 ספטמבר 2022
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות עט

מסופר על אישה שהעבירה את רכושה לבתה כדי שבעלה לא יזכה בזכויות על הפירות. כשהנישואים הסתיימו, היא רצתה את רכושה בחזרה. האם הבת הייתה צריכה להחזיר את הרכוש לאם? האם הדין יהיה זהה אם היא הייתה נותנת אותו במתנה למישהו שאינו בתה? במה זה תלוי? אם האשה מקבלת כסף או חפצים ונכנסת איתם לנישואין, היא צריכה למכור אותם ולקנות קרקע כדי שתשמור על הקרן והבעל יוכל לקבל את הפירות. יש ויכוח לגבי מעמד הפירות המחוברים לקרקע בזמן הנישואין – האם הם נחשבים כפירות וניתנים לבעל או כקרן וצריך לקנות בשוויים קרקע. הגמרא דנה בכל מיני סוגים של דברים – האם הם נחשבים כפירות או כקרן. למי משלמים תשלומי כפל אם נגנב ולד של בהמת מלוג? איך זה מתקשר למחלוקת שיש בין תנא קמא לחננינ לגבי הסטטוס של ולד שפחת מלוג וולד בהמת מלוג? יש פירות שהיא יכולה לדרוש שהוא ימכור להם אותם בסוף הנישואין כי הם נחשבים לשבח בית אביה. מה צריך לעשות אם יש שפחות או עבדים זקנים או זיתים או גפנים ישנים שעוד מעט יתייבשו? האם הבעל מקבל הוצאות שלו חזרה? במה זה תלוי?

אתאי לקמיה דרב נחמן קרעיה רב נחמן לשטרא אזל רב ענן לקמיה דמר עוקבא אמר ליה חזי מר נחמן חקלאה היכי מקרע שטרי דאינשי אמר ליה אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה

אמר ליה הכי והכי הוה אמר ליה שטר מברחת קא אמרת הכי אמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל מורה הוראה אני אם יבא שטר מברחת לידי אקרענו

אמר ליה רבא לרב נחמן טעמא מאי דלא שביק איניש נפשיה ויהיב לאחריני הני מילי לאחריני אבל לברתה יהיבא אפילו הכי במקום ברתה נפשה עדיפא לה

מיתיבי הרוצה שתבריח נכסיה מבעלה כיצד היא עושה כותבת שטר פסים לאחרים דברי רבן שמעון בן גמליאל

וחכמים אומרים רצה מצחק בה עד שתכתוב לו מהיום ולכשארצה

טעמא דכתבה ליה הכי הא לא כתבה ליה הכי קננהי לוקח

אמר רבי זירא לא קשיא הא בכולה הא במקצתה

ואי לא קננהי לוקח ניקנינהו בעל אמר אביי עשאום כנכסים שאין ידועין לבעל ואליבא דרבי שמעון

מתני׳ נפלו לה כספים ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות התלושין מן הקרקע ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

[פירות] המחוברים בקרקע אמר רבי מאיר שמין אותה כמה היא יפה בפירות וכמה היא יפה בלא פירות ומותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות וחכמים אומרים המחוברים לקרקע שלו והתלושין מן הקרקע שלה וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

רבי שמעון אומר מקום שיפה כחו בכניסתה הורע כחו ביציאתה מקום שהורע כחו בכניסתה יפה כחו ביציאתה כיצד פירות המחוברים לקרקע בכניסתה שלו וביציאתה שלה והתלושין מן הקרקע בכניסתה שלה וביציאתה שלו

גמ׳ פשיטא ארעא ובתי ארעא בתי ודיקלי בתי דיקלי ואילני דיקלי אילני וגופני אילני

אבא זרדתא ופירא דכוורי אמרי לה פירא ואמרי לה קרנא כללא דמילתא גזעו מחליף פירא אין גזעו מחליף קרנא

אמר רבי זירא אמר רבי אושעיא אמר רבי ינאי ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רבי אושעיא אמר רבי ינאי הגונב

ולד בהמת מלוג משלם תשלומי כפל לאשה

כמאן לא כרבנן ולא כחנניה דתניא ולד בהמת מלוג לבעל ולד שפחת מלוג לאשה וחנניה בן אחי יאשיה אמר עשו ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג

אפילו תימא דברי הכל פירא תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן

בשלמא לחנניה היינו דלא חיישינן למיתה

אלא רבנן אי חיישי למיתה אפילו ולד בהמת מלוג נמי לא ואי לא חיישי למיתה אפילו ולד שפחת מלוג נמי

לעולם חיישי למיתה ושאני בהמה דאיכא עורה

אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניה אמר רבא אמר רב נחמן אף על גב דאמר שמואל הלכה כחנניה מודה חנניה שאם נתגרשה נותנת דמים ונוטלתן מפני שבח בית אביה

אמר רבא אמר רב נחמן הכניסה לו עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ודקל לפירותיו אוכל והולך עד שתכלה הקרן אמר רב נחמן עיילא ליה גלימא פירא הוי מכסי ביה ואזיל עד דכליא

כמאן כי האי תנא דתניא המלח והחול הרי זה פירות פיר של גפרית מחפורת של צריף רבי מאיר אומר קרן וחכמים אומרים פירות

רבי שמעון אומר מקום שיפה כחו רבי שמעון היינו תנא קמא אמר רבא מחוברין בשעת יציאה איכא בינייהו

מתני׳ נפלו לה עבדים ושפחות זקנים ימכרו וילקח מהן קרקע והוא אוכל פירות רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור מפני שהן שבח בית אביה נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכרו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות רבי יהודה אומר לא תמכור מפני שהן שבח בית אביה

גמ׳ אמר רב כהנא אמר רב מחלוקת שנפלו בשדה שלה אבל בשדה שאינה שלה דברי הכל תמכור משום דקא כליא קרנא

מתקיף לה רב יוסף הרי עבדים ושפחות דכי שדה שאינה שלה דמי ופליגי אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב כהנא אמר רב מחלוקת בשדה שאינה שלה אבל בשדה שלה דברי הכל לא תמכור מפני שבח בית אביה

מתני׳ המוציא הוצאות על נכסי אשתו הוציא הרבה ואכל קימעא קימעא ואכל הרבה מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול

גמ׳ וכמה קימעא אמר רבי אסי אפילו גרוגרת אחת והוא שאכלה דרך כבוד אמר

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כתובות עט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות עט

אתאי לקמיה דרב נחמן קרעיה רב נחמן לשטרא אזל רב ענן לקמיה דמר עוקבא אמר ליה חזי מר נחמן חקלאה היכי מקרע שטרי דאינשי אמר ליה אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה

אמר ליה הכי והכי הוה אמר ליה שטר מברחת קא אמרת הכי אמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל מורה הוראה אני אם יבא שטר מברחת לידי אקרענו

אמר ליה רבא לרב נחמן טעמא מאי דלא שביק איניש נפשיה ויהיב לאחריני הני מילי לאחריני אבל לברתה יהיבא אפילו הכי במקום ברתה נפשה עדיפא לה

מיתיבי הרוצה שתבריח נכסיה מבעלה כיצד היא עושה כותבת שטר פסים לאחרים דברי רבן שמעון בן גמליאל

וחכמים אומרים רצה מצחק בה עד שתכתוב לו מהיום ולכשארצה

טעמא דכתבה ליה הכי הא לא כתבה ליה הכי קננהי לוקח

אמר רבי זירא לא קשיא הא בכולה הא במקצתה

ואי לא קננהי לוקח ניקנינהו בעל אמר אביי עשאום כנכסים שאין ידועין לבעל ואליבא דרבי שמעון

מתני׳ נפלו לה כספים ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות התלושין מן הקרקע ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

[פירות] המחוברים בקרקע אמר רבי מאיר שמין אותה כמה היא יפה בפירות וכמה היא יפה בלא פירות ומותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות וחכמים אומרים המחוברים לקרקע שלו והתלושין מן הקרקע שלה וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

רבי שמעון אומר מקום שיפה כחו בכניסתה הורע כחו ביציאתה מקום שהורע כחו בכניסתה יפה כחו ביציאתה כיצד פירות המחוברים לקרקע בכניסתה שלו וביציאתה שלה והתלושין מן הקרקע בכניסתה שלה וביציאתה שלו

גמ׳ פשיטא ארעא ובתי ארעא בתי ודיקלי בתי דיקלי ואילני דיקלי אילני וגופני אילני

אבא זרדתא ופירא דכוורי אמרי לה פירא ואמרי לה קרנא כללא דמילתא גזעו מחליף פירא אין גזעו מחליף קרנא

אמר רבי זירא אמר רבי אושעיא אמר רבי ינאי ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רבי אושעיא אמר רבי ינאי הגונב

ולד בהמת מלוג משלם תשלומי כפל לאשה

כמאן לא כרבנן ולא כחנניה דתניא ולד בהמת מלוג לבעל ולד שפחת מלוג לאשה וחנניה בן אחי יאשיה אמר עשו ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג

אפילו תימא דברי הכל פירא תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן

בשלמא לחנניה היינו דלא חיישינן למיתה

אלא רבנן אי חיישי למיתה אפילו ולד בהמת מלוג נמי לא ואי לא חיישי למיתה אפילו ולד שפחת מלוג נמי

לעולם חיישי למיתה ושאני בהמה דאיכא עורה

אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניה אמר רבא אמר רב נחמן אף על גב דאמר שמואל הלכה כחנניה מודה חנניה שאם נתגרשה נותנת דמים ונוטלתן מפני שבח בית אביה

אמר רבא אמר רב נחמן הכניסה לו עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ודקל לפירותיו אוכל והולך עד שתכלה הקרן אמר רב נחמן עיילא ליה גלימא פירא הוי מכסי ביה ואזיל עד דכליא

כמאן כי האי תנא דתניא המלח והחול הרי זה פירות פיר של גפרית מחפורת של צריף רבי מאיר אומר קרן וחכמים אומרים פירות

רבי שמעון אומר מקום שיפה כחו רבי שמעון היינו תנא קמא אמר רבא מחוברין בשעת יציאה איכא בינייהו

מתני׳ נפלו לה עבדים ושפחות זקנים ימכרו וילקח מהן קרקע והוא אוכל פירות רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור מפני שהן שבח בית אביה נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכרו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות רבי יהודה אומר לא תמכור מפני שהן שבח בית אביה

גמ׳ אמר רב כהנא אמר רב מחלוקת שנפלו בשדה שלה אבל בשדה שאינה שלה דברי הכל תמכור משום דקא כליא קרנא

מתקיף לה רב יוסף הרי עבדים ושפחות דכי שדה שאינה שלה דמי ופליגי אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב כהנא אמר רב מחלוקת בשדה שאינה שלה אבל בשדה שלה דברי הכל לא תמכור מפני שבח בית אביה

מתני׳ המוציא הוצאות על נכסי אשתו הוציא הרבה ואכל קימעא קימעא ואכל הרבה מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול

גמ׳ וכמה קימעא אמר רבי אסי אפילו גרוגרת אחת והוא שאכלה דרך כבוד אמר

גלול כלפי מעלה