Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ו בתמוז תשפ״ב | 14 יולי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

כתובות ח

הדף היום מוקדש לזכר נשמת רוסלינד פינלס שנפטרה השבוע. 

הדף היום מוקדש ע”י רינה באומל בתודה לרבנית מישל, למגי, מימי ולנשים הנפלאות בקהילת הדרן – החברותא הוירטואלית שלי ברחבי העולם.

מהו בעצם הנוסח ברכות החתנים (שבע ברכות)? כמה ברכות יש? יש ויכוח אם יש לשלב שניים מהם או לומר אותם בנפרד – אלה הנוגעים לבריאת האדם. האם שניים בגלל שבבריאת האדם, אדם וחוה נבראו בנפרד או האם הם נבראו ביחד (שני פרצופים)? או אולי כולם מסכימים שנבראו ביחד וחלוקים בעניין אחר.  לכמה ימים מברכים ברכות הללו ואת הזימון המיוחד לחתן וכלה? באילו נסיבות? הברכות לאבל ולחתונה דורשות מניין של עשרה. האם האבל/חתן נחשב חלק מהעשרה? מהי הנוסח של ברכת האבלים? למי מופנית כל אחת מהברכות? מסופר סיפור על ריש לקיש שממנו אנו לומדים את מקורן של ברכות אלו. חכמים תקנו עשרה כוסות יין לאבלים ולאחר מכן הוסיפו עוד ארבעה. אבל מכיוון שזה היה יותר מדי, הם החזירו את המצב למה שהיה קודם. מה עשה רבן גמליאל לגבי תכריכי המת שבגללו הוסיפו כוס יין נוספת לזכותו (לפני שהחזירו את הדברים למצב המקורי)?

שהכל ברא לכבודו

ויוצר האדם

ואשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה ה׳ יוצר האדם

שוש תשיש ותגל העקרה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה ברוך אתה ה׳ משמח ציון בבניה

שמח תשמח ריעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם ברוך אתה ה׳ משמח חתן וכלה

ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום וריעות מהרה ה׳ אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם ברוך אתה ה׳ משמח חתן עם הכלה

לוי איקלע לבי רבי בהלוליה דרבי שמעון בריה בריך חמש רב אסי איקלע לבי רב אשי בהלוליה דמר בריה בריך שית

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר חדא יצירה הואי ומר סבר שתי יצירות הואי

לא דכולי עלמא חדא יצירה הואי מר סבר בתר מחשבה אזלינן ומר סבר בתר מעשה אזלינן כי הא דרב יהודה רמי כתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו וכתיב זכר ונקבה בראם הא כיצד בתחלה עלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף נברא אחד

רב אשי איקלע לבי רב כהנא יומא קמא בריך כולהו מכאן ואילך אי איכא פנים חדשות בריך כולהו ואי לא אפושי שמחה בעלמא הוא מברך שהשמחה במעונו ואשר ברא

משבעה ועד שלשים בין אמר להו מחמת הלולא ובין לא אמר להו מחמת הלולא מברך שהשמחה במעונו מכאן ואילך אי אמר להו מחמת הלולא מברך שהשמחה במעונו ואי לא לא

וכי אמר להו מחמת הלולא עד אימת אמר רב פפי משמיה דרבא עד תריסר ירחי שתא ומעיקרא מאימת אמר רב פפא מכי רמו שערי באסינתא איני והא רב פפא איעסק לאבא מר בריה ובריך משעת אירוסין שאני רב פפא דהוה טריח ליה

רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חביבא ובריך משעת אירוסין אמר קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו לא אסתייע מילתא והדרי בהו רב תחליפא בר מערבא איקלע לבבל בריך שית אריכתא ולית הלכתא כוותיה

רב חביבא איקלע לבי מהולא בריך שהשמחה במעונו ולית הלכתא כוותיה משום דטרידי דאית ליה צערא לינוקא

אמר רב נחמן אמר רב חתנים מן המנין ואין אבלים מן המנין מיתיבי חתנים ואבלים מן המנין מתניתא קא רמית עליה דרב רב תנא הוא ופליג איתמר אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן חתנים מן המנין ואין אבלים מן המנין מיתיבי חתנים ואבלים מן המנין

כי תניא ההיא בברכת המזון כי קאמר רבי יוחנן בשורה

ואלא הא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן מברכים ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין וברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין ברכה בשורה מי איכא אלא כי קאמר רבי יוחנן ברחבה

ואלא הא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה וחתנים מן המנין וברכת אבלים בעשרה כל שבעה ואין אבלים מן המנין ברכת רחבה כל שבעה מי איכא משכחת לה בפנים חדשות

כי הא דרב חייא בר אבא מקרי בניה דריש לקיש הוה ואמרי לה מתני בריה דריש לקיש הוה שכיב ליה ינוקא יומא קמא לא אזל לגביה למחר דבריה ליהודה בר נחמני מתורגמניה אמר ליה קום אימא מלתא כל קביל ינוקא פתח ואמר וירא ה׳ וינאץ מכעס בניו ובנותיו דור שאבות מנאצים להקדוש ברוך הוא כועס על בניהם ועל בנותיהם ומתים כשהם קטנים

ואיכא דאמרי בחור הוה והכי קאמר ליה על כן על בחוריו לא ישמח ה׳ ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה מאי ועוד ידו נטויה אמר רב חנן בר רב הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו ומוציא דבר נבלה מפיו אפלו נחתם לו גזר דינו של שבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה

אתא לנחומי צעורי קמצער ליה הכי קאמר ליה חשיב את לאתפוסי אדרא

אמר ליה קום אימא מלתא כנגד שבחו של הקדוש ברוך הוא פתח ואמר האל הגדול ברוב גדלו אדיר וחזק ברוב נוראות מחיה מתים במאמרו עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר ברוך אתה ה׳ מחיה המתים

אמר ליה קום אימא מלתא כנגד אבלים פתח ואמר אחינו המיוגעים המדוכאין באבל הזה תנו לבבכם לחקור את זאת זאת היא עומדת לעד נתיב הוא מששת ימי בראשית רבים שתו רבים ישתו כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים אחינו בעל נחמות ינחם אתכם ברוך מנחם אבלים

אמר אביי רבים שתו לימא רבים ישתו לא לימא משתה ראשונים לימא משתה אחרונים לא לימא דאמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא משמיה דרבי יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן אמר רב יוסף מאי קרא כסדום היינו לעמורה דמינו מאי אהדר ליה שמעו דבר ה׳ קציני סדום וגו׳

אמר ליה קום אימא מלתא כנגד מנחמי אבלים פתח ואמר אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו (שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו׳) אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם ברוך אתה משלם הגמול

אמר ליה קום אימא מלתא כנגד כל ישראל פתח ואמר רבון העולמים פדה והצל מלט הושע עמך ישראל מן הדבר ומן החרב ומן הביזה ומן השדפון ומן הירקון ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם טרם נקרא ואתה תענה ברוך אתה עוצר המגפה

אמר עולא ואמרי לה במתניתא תנא עשרה כוסות תקנו חכמים בבית האבל שלשה קודם אכילה כדי לפתוח את בני מעיו שלשה בתוך אכילה כדי לשרות אכילה שבמעיו וארבעה לאחר אכילה אחד כנגד הזן ואחד כנגד ברכת הארץ ואחד כנגד בונה ירושלים ואחד כנגד הטוב והמטיב

הוסיפו עליהם ארבעה אחד כנגד חזני העיר ואחד כנגד פרנסי העיר ואחד כנגד בית המקדש ואחד כנגד רבן גמליאל התחילו היו שותין ומשתכרין החזירו הדבר ליושנה

מאי רבן גמליאל דתניא בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו מניחים אותו ובורחין עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו להוציא בכלי פשתן אמר רב פפא והאידנא נהוג עלמא אפילו בצרדא בר זוזא

אמר רבי אלעזר

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

המדיר את אישתו מלהנות לו – גפ”ת 110

פרק המדיר בדף ע עוסק באיש שמדיר את אישתו מלהנות לו – מה היחס בין משנה זו לבין המשנה בדף סא על הדרה מתשמיש. מחלוקת רש”י ותוספות תגע בהבנות שונות לגבי משמעותה של המילה הנאה ואת משמעות הקשרים בין איש לאישתו

גפת בדף היומי

מתנה על מה שכתוב בתורה – גפ”ת 109

בדף נו עוסקת הגמרא במחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה על המתנה על מה שכתוב בתורה. לשיטת רבי מאיר התנאי בטל והמעשה קיים. בדף זה יש תוספות מפורסם וארוך שעוסק בנקודות רבות ומרתקות לגבי מתנה על מה שכתוב בתורה. הצטרפו אלינו לטעימה מתוספות נהדר זה.  

finish dm

סרטון פרידה (לבנתיים…) – דף משלהן

גפת בדף היומי

הפה שאסר הוא הפה שהתיר – גפ”ת 108

בדף טז ובדף עה אנו פוגשות את הכלל “הפה שאסר הוא הפה שהתיר” בגפת היום נפגוש מחלוקת ראשונים מפורסמת בהבנת הדין הפה שאסר, האם הוא סוג של מיגו או דין אחר. הצטרפו אלינו לקלאסיקה למדנית להעמקת הלימוד בדף היומי

dm127

הפה שאסר – דף משלהן 127

מה ההבדל בין שקר, אמת וחצי אמת?  למה אישה שאומרת אשת איש הייתי נאמנת?

DM 126

דיני רוב – דף משלהן 126

איך מחליטים בדיני ספקות?   כל דפריש, רוב וקרוב

כתובות ח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות ח

שהכל ברא לכבודו

ויוצר האדם

ואשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה ה׳ יוצר האדם

שוש תשיש ותגל העקרה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה ברוך אתה ה׳ משמח ציון בבניה

שמח תשמח ריעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם ברוך אתה ה׳ משמח חתן וכלה

ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום וריעות מהרה ה׳ אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם ברוך אתה ה׳ משמח חתן עם הכלה

לוי איקלע לבי רבי בהלוליה דרבי שמעון בריה בריך חמש רב אסי איקלע לבי רב אשי בהלוליה דמר בריה בריך שית

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר חדא יצירה הואי ומר סבר שתי יצירות הואי

לא דכולי עלמא חדא יצירה הואי מר סבר בתר מחשבה אזלינן ומר סבר בתר מעשה אזלינן כי הא דרב יהודה רמי כתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו וכתיב זכר ונקבה בראם הא כיצד בתחלה עלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף נברא אחד

רב אשי איקלע לבי רב כהנא יומא קמא בריך כולהו מכאן ואילך אי איכא פנים חדשות בריך כולהו ואי לא אפושי שמחה בעלמא הוא מברך שהשמחה במעונו ואשר ברא

משבעה ועד שלשים בין אמר להו מחמת הלולא ובין לא אמר להו מחמת הלולא מברך שהשמחה במעונו מכאן ואילך אי אמר להו מחמת הלולא מברך שהשמחה במעונו ואי לא לא

וכי אמר להו מחמת הלולא עד אימת אמר רב פפי משמיה דרבא עד תריסר ירחי שתא ומעיקרא מאימת אמר רב פפא מכי רמו שערי באסינתא איני והא רב פפא איעסק לאבא מר בריה ובריך משעת אירוסין שאני רב פפא דהוה טריח ליה

רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חביבא ובריך משעת אירוסין אמר קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו לא אסתייע מילתא והדרי בהו רב תחליפא בר מערבא איקלע לבבל בריך שית אריכתא ולית הלכתא כוותיה

רב חביבא איקלע לבי מהולא בריך שהשמחה במעונו ולית הלכתא כוותיה משום דטרידי דאית ליה צערא לינוקא

אמר רב נחמן אמר רב חתנים מן המנין ואין אבלים מן המנין מיתיבי חתנים ואבלים מן המנין מתניתא קא רמית עליה דרב רב תנא הוא ופליג איתמר אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן חתנים מן המנין ואין אבלים מן המנין מיתיבי חתנים ואבלים מן המנין

כי תניא ההיא בברכת המזון כי קאמר רבי יוחנן בשורה

ואלא הא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן מברכים ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין וברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין ברכה בשורה מי איכא אלא כי קאמר רבי יוחנן ברחבה

ואלא הא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה וחתנים מן המנין וברכת אבלים בעשרה כל שבעה ואין אבלים מן המנין ברכת רחבה כל שבעה מי איכא משכחת לה בפנים חדשות

כי הא דרב חייא בר אבא מקרי בניה דריש לקיש הוה ואמרי לה מתני בריה דריש לקיש הוה שכיב ליה ינוקא יומא קמא לא אזל לגביה למחר דבריה ליהודה בר נחמני מתורגמניה אמר ליה קום אימא מלתא כל קביל ינוקא פתח ואמר וירא ה׳ וינאץ מכעס בניו ובנותיו דור שאבות מנאצים להקדוש ברוך הוא כועס על בניהם ועל בנותיהם ומתים כשהם קטנים

ואיכא דאמרי בחור הוה והכי קאמר ליה על כן על בחוריו לא ישמח ה׳ ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה מאי ועוד ידו נטויה אמר רב חנן בר רב הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו ומוציא דבר נבלה מפיו אפלו נחתם לו גזר דינו של שבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה

אתא לנחומי צעורי קמצער ליה הכי קאמר ליה חשיב את לאתפוסי אדרא

אמר ליה קום אימא מלתא כנגד שבחו של הקדוש ברוך הוא פתח ואמר האל הגדול ברוב גדלו אדיר וחזק ברוב נוראות מחיה מתים במאמרו עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר ברוך אתה ה׳ מחיה המתים

אמר ליה קום אימא מלתא כנגד אבלים פתח ואמר אחינו המיוגעים המדוכאין באבל הזה תנו לבבכם לחקור את זאת זאת היא עומדת לעד נתיב הוא מששת ימי בראשית רבים שתו רבים ישתו כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים אחינו בעל נחמות ינחם אתכם ברוך מנחם אבלים

אמר אביי רבים שתו לימא רבים ישתו לא לימא משתה ראשונים לימא משתה אחרונים לא לימא דאמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא משמיה דרבי יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן אמר רב יוסף מאי קרא כסדום היינו לעמורה דמינו מאי אהדר ליה שמעו דבר ה׳ קציני סדום וגו׳

אמר ליה קום אימא מלתא כנגד מנחמי אבלים פתח ואמר אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו (שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו׳) אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם ברוך אתה משלם הגמול

אמר ליה קום אימא מלתא כנגד כל ישראל פתח ואמר רבון העולמים פדה והצל מלט הושע עמך ישראל מן הדבר ומן החרב ומן הביזה ומן השדפון ומן הירקון ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם טרם נקרא ואתה תענה ברוך אתה עוצר המגפה

אמר עולא ואמרי לה במתניתא תנא עשרה כוסות תקנו חכמים בבית האבל שלשה קודם אכילה כדי לפתוח את בני מעיו שלשה בתוך אכילה כדי לשרות אכילה שבמעיו וארבעה לאחר אכילה אחד כנגד הזן ואחד כנגד ברכת הארץ ואחד כנגד בונה ירושלים ואחד כנגד הטוב והמטיב

הוסיפו עליהם ארבעה אחד כנגד חזני העיר ואחד כנגד פרנסי העיר ואחד כנגד בית המקדש ואחד כנגד רבן גמליאל התחילו היו שותין ומשתכרין החזירו הדבר ליושנה

מאי רבן גמליאל דתניא בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו מניחים אותו ובורחין עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו להוציא בכלי פשתן אמר רב פפא והאידנא נהוג עלמא אפילו בצרדא בר זוזא

אמר רבי אלעזר

גלול כלפי מעלה