Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח באלול תשפ״ב | 24 ספטמבר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות פ – שבת כ”ח באלול

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן

לבעל יש זכויות על הפירות של נכסי מלוג של אשתו. עם זאת, ברגע שהנישואים נגמרים, אין לו זכויות כלל. הוא יכול לקבל בחזרה את הכסף שהושקע רק אם לא הצליח ליהנות כלל מהרווחים. כמה הוא צריך להרוויח כדי שיחשבו שהוא לא הרוויח כלום? במקרה שהוא אכן יקבל בחזרה את השקעתו, הוא צריך להישבע כמה הוא הוציא. רב אסי אומר שזה רק אם ההשקעה שווה לרווח. למה הוא התכוון בזה? לאביי ורבא יש הסברים שונים. אם הבעל הביא אריס לעבוד את הקרקע ואז הנישואים מתפרקים, האם יש להם אותן זכויות בדיוק כמו הבעל או לא? במה זה תלוי? האם בעל יכול למכור את זכויותיו בפירות? אם נכסים עוברים בירושה או מתנה לאישה בזמן שהיא ממתינה לייבום (שומרת יבם), הן בית שמאי והן בית הלל מסכימים שהיא יכולה למכור אותם. מה יקרה לנכסיה אם היא תמות? במה זה תלוי? יבם או בעל אינם יכולים לייעד לאישה משהו ספציפי לגביית כתובתה כדי לשחרר את שאר נכסיהם אלא כל הנכסים משועבדים לכתובה. מי אחראי לקבור שומרת יבם?

רבי אבא אמרי בי רב אפילו שיגרא דתמרי בעי רב ביבי חובצא דתמרי מאי תיקו

לא אכלה דרך כבוד מאי אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא חד אמר בכאיסר וחד אמר בכדינר

אמרי דייני דפומבדיתא עבד רב יהודה עובדא בחבילי זמורות רב יהודה לטעמיה דאמר רב יהודה אכלה ערלה שביעית וכלאים הרי זו חזקה

אמר רב יעקב אמר רב חסדא המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה כמוציא על נכסי אחר דמי מאי טעמא עבדו בה רבנן תקנתא כי היכי דלא ניפסדינהו

ההיא איתתא דנפלו לה ארבע מאה זוזי בי חוזאי אזיל גברא אפיק שית מאה אייתי ארבע מאה בהדי דקאתי איצטריך ליה חד זוזא ושקל מנייהו אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל

אמרו ליה רבנן לרבי אמי הני מילי היכא דקאכיל פירא הא קרנא קאכיל והוצאה היא אם כן הוה ליה הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול

ישבע כמה הוציא ויטול אמר רבי אסי והוא שיש שבח כנגד הוצאה למאי הלכתא אמר אביי שאם היה שבח יתר על הוצאה נוטל את ההוצאה בלא שבועה

אמר ליה רבא אם כן אתי לאיערומי אלא אמר רבא שאם היתה הוצאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח ובשבועה

איבעיא להו בעל שהוריד אריסין תחתיו מהו אדעתא דבעל נחית איסתליק ליה בעל איסתליקו להו או דלמא אדעתא דארעא נחית וארעא כי קיימא לאריסי קיימא

מתקיף לה רבא בר רב חנן מאי שנא מהיורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה

התם ליכא איניש דטרח הכא איכא בעל דטרח

מאי הוי עלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינן אי בעל אריס הוא איסתלק ליה בעל אסתלקו להו אי בעל לאו אריס הוא ארעא לאריסי קיימא

איבעיא להו בעל שמכר קרקע לפירות מהו מי אמרינן מאי דקני (לה) אקני או דלמא כי תקינו ליה רבנן פירות לבעל

משום רווח ביתא אבל לזבוני לא יהודה מר בר מרימר משמיה דרבא אמר מה שעשה עשוי רב פפא אמר משמיה דרבא לא עשה ולא כלום

אמר רב פפא הא דיהודה מר בר מרימר לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דההיא איתתא דעיילה ליה לגברא תרתי אמהתא אזל גברא נסיב איתתא אחריתי עייל לה חדא מנייהו

אתאי לקמיה דרבא צווחה לא אשגח בה מאן דחזא סבר משום דסבר מה שעשה עשוי ולא היא משום רווח ביתא והא קא רווח

והלכתא בעל שמכר קרקע לפירות לא עשה ולא כלום מאי טעמא אביי אמר חיישינן שמא תכסיף רבא אמר משום רווח ביתא

מאי בינייהו איכא בינייהו ארעא דמקרב למתא אי נמי בעל אריס הוא אי נמי זוזי וקא עביד בהו עיסקא

מתני׳ שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים

מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה בית שמאי אומרים יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב

הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות התלושין מן הקרקע ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

המחוברין בקרקע אמר רבי מאיר שמין אותן כמה הן יפין בפירות וכמה הן יפין בלא פירות והמותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

וחכמים אומרים פירות המחוברין בקרקע שלו התלושין מן הקרקע כל הקודם זכה בהן קדם הוא זכה קדמה היא ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר בלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון

לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה

גירשה אין לה אלא כתובה החזירה הרי היא ככל הנשים ואין לה אלא כתובה בלבד

גמ׳ איבעיא להו שומרת יבם שמתה מי קוברה יורשי הבעל קברי לה דקא ירתי כתובה או דלמא יורשי האב קברי לה דקא ירתי נכסים הנכנסין והיוצאין עמה אמר רב עמרם תא שמע דתניא שומרת יבם שמתה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כתובות פ – שבת כ”ח באלול

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות פ – שבת כ”ח באלול

רבי אבא אמרי בי רב אפילו שיגרא דתמרי בעי רב ביבי חובצא דתמרי מאי תיקו

לא אכלה דרך כבוד מאי אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא חד אמר בכאיסר וחד אמר בכדינר

אמרי דייני דפומבדיתא עבד רב יהודה עובדא בחבילי זמורות רב יהודה לטעמיה דאמר רב יהודה אכלה ערלה שביעית וכלאים הרי זו חזקה

אמר רב יעקב אמר רב חסדא המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה כמוציא על נכסי אחר דמי מאי טעמא עבדו בה רבנן תקנתא כי היכי דלא ניפסדינהו

ההיא איתתא דנפלו לה ארבע מאה זוזי בי חוזאי אזיל גברא אפיק שית מאה אייתי ארבע מאה בהדי דקאתי איצטריך ליה חד זוזא ושקל מנייהו אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל

אמרו ליה רבנן לרבי אמי הני מילי היכא דקאכיל פירא הא קרנא קאכיל והוצאה היא אם כן הוה ליה הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול

ישבע כמה הוציא ויטול אמר רבי אסי והוא שיש שבח כנגד הוצאה למאי הלכתא אמר אביי שאם היה שבח יתר על הוצאה נוטל את ההוצאה בלא שבועה

אמר ליה רבא אם כן אתי לאיערומי אלא אמר רבא שאם היתה הוצאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח ובשבועה

איבעיא להו בעל שהוריד אריסין תחתיו מהו אדעתא דבעל נחית איסתליק ליה בעל איסתליקו להו או דלמא אדעתא דארעא נחית וארעא כי קיימא לאריסי קיימא

מתקיף לה רבא בר רב חנן מאי שנא מהיורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה

התם ליכא איניש דטרח הכא איכא בעל דטרח

מאי הוי עלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינן אי בעל אריס הוא איסתלק ליה בעל אסתלקו להו אי בעל לאו אריס הוא ארעא לאריסי קיימא

איבעיא להו בעל שמכר קרקע לפירות מהו מי אמרינן מאי דקני (לה) אקני או דלמא כי תקינו ליה רבנן פירות לבעל

משום רווח ביתא אבל לזבוני לא יהודה מר בר מרימר משמיה דרבא אמר מה שעשה עשוי רב פפא אמר משמיה דרבא לא עשה ולא כלום

אמר רב פפא הא דיהודה מר בר מרימר לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דההיא איתתא דעיילה ליה לגברא תרתי אמהתא אזל גברא נסיב איתתא אחריתי עייל לה חדא מנייהו

אתאי לקמיה דרבא צווחה לא אשגח בה מאן דחזא סבר משום דסבר מה שעשה עשוי ולא היא משום רווח ביתא והא קא רווח

והלכתא בעל שמכר קרקע לפירות לא עשה ולא כלום מאי טעמא אביי אמר חיישינן שמא תכסיף רבא אמר משום רווח ביתא

מאי בינייהו איכא בינייהו ארעא דמקרב למתא אי נמי בעל אריס הוא אי נמי זוזי וקא עביד בהו עיסקא

מתני׳ שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים

מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה בית שמאי אומרים יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב

הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות התלושין מן הקרקע ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

המחוברין בקרקע אמר רבי מאיר שמין אותן כמה הן יפין בפירות וכמה הן יפין בלא פירות והמותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

וחכמים אומרים פירות המחוברין בקרקע שלו התלושין מן הקרקע כל הקודם זכה בהן קדם הוא זכה קדמה היא ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר בלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון

לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה

גירשה אין לה אלא כתובה החזירה הרי היא ככל הנשים ואין לה אלא כתובה בלבד

גמ׳ איבעיא להו שומרת יבם שמתה מי קוברה יורשי הבעל קברי לה דקא ירתי כתובה או דלמא יורשי האב קברי לה דקא ירתי נכסים הנכנסין והיוצאין עמה אמר רב עמרם תא שמע דתניא שומרת יבם שמתה

גלול כלפי מעלה