Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט באלול תשפ״ב | 25 ספטמבר 2022
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות פא

הלימוד החודש מוקדש ע”י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה.

הדף היום מוקדש ע”י ג’יסון, אריקה ורקל לכבוד יום הולדתה של פטי בלקין.

הדף היום מוקדש לע”נ הווי פרקס, שלום צבי בן נחה דבורה, בסיום השלושים.

אם אישה מתה בזמן שהיא ממתינה לעשות ייבום (שומרת יבם), האם היבם אחראי לקבור אותה? אביי מנסה להוכיח שכן, מאחר שהוא יורש את כתובתה מבעלה הראשון, ואם לא יקבור אותה, אזי יש לחייבו לשלם את כתובתה ליורשיה. רבא טוען נגד טענה זו שכן הירושה היא מהאח, לא ממנה, ואין לו אחריות לשלם את הכתובה שכן כתובה לא מיועדת לגבות בחיי הבעל (כאשר האישה אינה חופשית להינשא. כרצונה) ולכן, מאחר והיבם עדיין היה בחיים והאישה הייתה אמורה להיות נשואה לו, הכתובה לא עמדה להיגבות. זה נדרש מנוסח הכתובה “לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב לכי”. אביי דוחה את תשובתו של רבא בכך שהוא מציין שרק בית שמאי דורשים את נוסח הכתובה והוא גם סבור (שמקורו בהלכות סוטה) ששטר העומד לגבות כגבוי דמי (כאילו כבר נפרע) ומאחר שהכתובה שלה נועדה ליגבות עם פטירת בעלה, זה כאילו כבר שלה ולכן היבם יהיה חייב להעביר כתובתה ליורשים במקרה זה. על מנת להסביר את התגשמות המשפט בכתובה “לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב לכי” לדברי אביי, מסביר רב אשי כי ה”מישהו אחר” יכול להיות היבם עצמו. רבא משיב לאביי בהבאת ברייתא המראה שאי אפשר לתבוע כתובה מייבם. ההוכחה מבוססת על כך שהברייתא מציעה הצעות מסוימות עבור יבם שרוצה למכור נכסי אחיו ולא מציע לייחד קרקע לגביית הכתובה. אם מהעובדה שהברייתא אינה מציעה להפריש לה כסף כדי לקבל את תשלום הכתובה שלה, ברור שהאישה אינה יכולה לקבל את הכתובה בחייו, כפי שהציע רבא קודם לכן. לפני תשובה לשאלה, שואלת הגמרא מדוע לא העלה רבא את אותה שאלה ממשנתנו. על שאלה זו עונה על ידי הצעה שמשנתנו היא רק בגדר “עצה טובה” ולא הדין. ואז אביי עונה לשאלתה של רבא בהסבר אחר למה הוא לא יכול לשים בצד את כספי הכתובה, שכן זה יגרום לאישה לחשוב שהבעל לא אוהב אותה ורוצה להתגרש ממנה – וזה לא טוב לנישואין!! אילו זכויות יש ליבם ברכוש אחיו במקרה שהתחתן עם היבמה? כיוון יש שיעבוד על הנכסים לכתובת האישה, אין הוא יכול למכור אותו או להבטיח אותם לאף אחד אחר. הובא מקרה בו התחייב לאחיו מחצית הרכוש, אולם לא הייתה זו זכותו לעשות זאת. אולם, גם אם לא התאפשר לו לעשות זאת, האם זה תקף בכל מקרה? יש ויכוח בין רב יוסף לאביי על זה. רב יוסף מנסה להוכיח את עמדתו (שהמכירה אינה תקפה) מברייתא. הרב מניומי, בתמיכה בדעת אביי אומר שהמקור שציטט אינו מקור אמין. על בסיס מה קבע כך?

יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה אמר אביי אף אנן נמי תנינא אלמנה ניזונת מנכסי יתומין ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה ואיזוהי אלמנה שיש לה שני יורשין הוי אומר זו שומרת יבם

אמר רבא ולימא אח אני יורש אשתו אין אני קובר אמר ליה אביי משום דבאין עליו משני צדדין אם אחיו יורש יקבור את אשתו אם אינו קובר את אשתו יתן כתובתה

אמר ליה הכי קא אמינא אח אני יורש את אשתו אין אני קובר ואי משום כתובה לא ניתנה כתובה לגבות מחיים

מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה בית שמאי ושמעינן להו לבית שמאי דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי

דתנן מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שותות ובית הלל אומרים או שותות או לא נוטלות כתובה

או שותות והביא האיש את אשתו אל הכהן אמר רחמנא וליכא אלא מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובה

בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שותות ואמאי ספיקא הוא ספק זנאי ספק לא זנאי וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי

קסברי בית שמאי שטר העומד לגבות כגבוי דמי

והא בעינן כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי וליכא

אמר רב אשי יבם נמי כאחר דמי

שלח ליה רבא לאביי ביד רב שמעיה בר זירא ומי נתנה כתובה לגבות מחיים

והתניא רבי אבא אומר שאלתי את סומכוס הרוצה שימכור בנכסי אחיו כיצד הוא עושה אם כהן הוא יעשה סעודה ויפייס אם ישראל הוא מגרש בגט ויחזיר

ואי סלקא דעתין נתנה כתובה לגבות מחיים נייחד לה שיעור כתובה והשאר ליזבין ולטעמיך ולותבה ממתניתין לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת ליך על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה

התם עצה טובה קא משמע לן דאי לא תימא הכי סיפא דקתני וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת ליך על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובת אשתו אי בעי ליה לזבוני הכא נמי דלא מצי מזבין אלא עצה טובה קמשמע לן הכא נמי עצה טובה קא משמע לן

אלא דרבי אבא קשיא דרבי אבא נמי לא קשיא משום איבה

ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בפומבדיתא בעי אחוה למפסלה לה בגיטא מיניה

אמר ליה מאי דעתיך משום נכסי אנא בנכסי פליגנא לך

אמר רב יוסף כיון דאמור רבנן לא ליזבין אף על גב דזבין לא הוה זביניה זביני דתניא מי שמת והניח שומרת יבם והניח נכסים במאה מנה אף על פי שכתובתה אינה אלא מנה לא ימכור שכל נכסיו אחראין לכתובתה

אמר ליה אביי וכל היכא דאמור רבנן לא ליזבין אף על גב דזבין לא הוה זביניה זביני והתנן בית שמאי אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים שלחוה לקמיה דרבי חנינא בר פפי שלחה כדרב יוסף

אמר אביי אטו רבי חנינא בר פפי כיפי תלה לה שלחוה לקמיה דרב מניומי בריה דרב נחומי שלחה כדאביי ואי אמר בה רב יוסף טעמא אחרינא שלחו לי

נפק רב יוסף דק ואשכח דתניא הרי שהיה נושה באחיו ומת והניח שומרת יבם לא יאמר הואיל ושאני יורש החזקתי אלא מוציאין מיבם ויקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

אמר ליה אביי דלמא דטבא ליה עבדו ליה אמר ליה תנא תני מוציאין ואת אמרת דטבא ליה עבדו ליה

הדור שלחוה קמיה דרב מניומי בריה דרב נחומי אמר להו הכי אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן זו אינה משנה

מאי טעמא אילימא משום דהוו להו מטלטלי ומטלטלי לכתובה לא משעבדי דלמא רבי מאיר היא דאמר מטלטלי משעבדי לכתובה

ואלא משום דאמר לה את לאו בעלת דברים דידי את

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כתובות פא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות פא

יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה אמר אביי אף אנן נמי תנינא אלמנה ניזונת מנכסי יתומין ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה ואיזוהי אלמנה שיש לה שני יורשין הוי אומר זו שומרת יבם

אמר רבא ולימא אח אני יורש אשתו אין אני קובר אמר ליה אביי משום דבאין עליו משני צדדין אם אחיו יורש יקבור את אשתו אם אינו קובר את אשתו יתן כתובתה

אמר ליה הכי קא אמינא אח אני יורש את אשתו אין אני קובר ואי משום כתובה לא ניתנה כתובה לגבות מחיים

מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה בית שמאי ושמעינן להו לבית שמאי דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי

דתנן מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שותות ובית הלל אומרים או שותות או לא נוטלות כתובה

או שותות והביא האיש את אשתו אל הכהן אמר רחמנא וליכא אלא מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובה

בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שותות ואמאי ספיקא הוא ספק זנאי ספק לא זנאי וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי

קסברי בית שמאי שטר העומד לגבות כגבוי דמי

והא בעינן כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי וליכא

אמר רב אשי יבם נמי כאחר דמי

שלח ליה רבא לאביי ביד רב שמעיה בר זירא ומי נתנה כתובה לגבות מחיים

והתניא רבי אבא אומר שאלתי את סומכוס הרוצה שימכור בנכסי אחיו כיצד הוא עושה אם כהן הוא יעשה סעודה ויפייס אם ישראל הוא מגרש בגט ויחזיר

ואי סלקא דעתין נתנה כתובה לגבות מחיים נייחד לה שיעור כתובה והשאר ליזבין ולטעמיך ולותבה ממתניתין לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת ליך על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה

התם עצה טובה קא משמע לן דאי לא תימא הכי סיפא דקתני וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת ליך על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובת אשתו אי בעי ליה לזבוני הכא נמי דלא מצי מזבין אלא עצה טובה קמשמע לן הכא נמי עצה טובה קא משמע לן

אלא דרבי אבא קשיא דרבי אבא נמי לא קשיא משום איבה

ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בפומבדיתא בעי אחוה למפסלה לה בגיטא מיניה

אמר ליה מאי דעתיך משום נכסי אנא בנכסי פליגנא לך

אמר רב יוסף כיון דאמור רבנן לא ליזבין אף על גב דזבין לא הוה זביניה זביני דתניא מי שמת והניח שומרת יבם והניח נכסים במאה מנה אף על פי שכתובתה אינה אלא מנה לא ימכור שכל נכסיו אחראין לכתובתה

אמר ליה אביי וכל היכא דאמור רבנן לא ליזבין אף על גב דזבין לא הוה זביניה זביני והתנן בית שמאי אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים שלחוה לקמיה דרבי חנינא בר פפי שלחה כדרב יוסף

אמר אביי אטו רבי חנינא בר פפי כיפי תלה לה שלחוה לקמיה דרב מניומי בריה דרב נחומי שלחה כדאביי ואי אמר בה רב יוסף טעמא אחרינא שלחו לי

נפק רב יוסף דק ואשכח דתניא הרי שהיה נושה באחיו ומת והניח שומרת יבם לא יאמר הואיל ושאני יורש החזקתי אלא מוציאין מיבם ויקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

אמר ליה אביי דלמא דטבא ליה עבדו ליה אמר ליה תנא תני מוציאין ואת אמרת דטבא ליה עבדו ליה

הדור שלחוה קמיה דרב מניומי בריה דרב נחומי אמר להו הכי אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן זו אינה משנה

מאי טעמא אילימא משום דהוו להו מטלטלי ומטלטלי לכתובה לא משעבדי דלמא רבי מאיר היא דאמר מטלטלי משעבדי לכתובה

ואלא משום דאמר לה את לאו בעלת דברים דידי את

גלול כלפי מעלה