הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
כתובות פג
המשנה מביאה ניסוחים שונים https://hadran.org.il/he/?post_type=daf&p=29240&preview=trueשבעל יכול לכתוב כדי לוותר על זכויותיו בנכסי מלוג שלה. איזה ניסוח פוטר אותו מאילו זכויות? רבי שמעון בן גמליאל חולק בעניין ויתור על זכותו לרשת את נכסיה עם פטירתה וקובע שזכותו לרשת את הרכוש היא דין תורה ואין הוא יכול להתנות על מה שכתוב בתורה. מדוע זה מועיל לוותר על זכויותיו על ידי הצהרה, כאשר במקרה של שותפות, מי שמצהיר שאינו רוצה חלק בנכס אינו מוותר על זכויותיו שכן סביר להניח שאמר זאת מתוך כעס או תסכול ובעצם לא התכוון לזה? במה שונים המקרים? במקרה של השותפות, מה אם הם עשו קניין? האם זה יעיל? מדוע במקרה הראשון במשנה מוותר הבעל על זכויותיו רק לגבי יכולת האשה למכור את הנכסים? למה לא את הזכויות האחרות? רבי יהודה קובע שכדי לוותר על זכויות על פירי פירות ופירי פירי פירות וכן הלאה, צריך להיות מאוד ספציפי עם הניסוח. איזה מילים של הניסוח הן אלו שקובעים "פירי פירות" או "עד עולם"? אם רק הזכיר פירי פירות ולא פירות, האם הוא מוותר גם על הזכויות על הפירות? רב סבר כרבן שמעון בן גמליאל לגבי חוסר יכולת הבעל ולוותר על זכותו לירושה, אבל לא מאותה סיבה. מה הייתה הסיבה של רב לפסוק ככה?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פרות בחייה ואם מתה יורשה אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך שאם מכרה ונתנה קיים
כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן הרי זה אינו אוכל פרות בחייה ואם מתה יורשה רבי יהודה אומר לעולם אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם
כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מתה יירשנה מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:
גמ׳ תני רבי חייא האומר לאשתו
וכי כתב לה הכי מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום
אמרי דבי רבי ינאי בכותב לה ועודה ארוסה כדרב כהנא דאמר רב כהנא נחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה וכדרבא דאמר רבא האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו
מאי כגון זו כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה
אי הכי אפילו נשואה נמי
אמר אביי נשואה ידו כידה רבא אמר ידו עדיפא מידה נפקא מינה לשומרת יבם
איבעיא להו קנו מידו מהו אמר רב יוסף מדין ודברים קנו מידו רב נחמן אמר מגופה של קרקע קנו מידו אמר אביי מסתברא מילתא דרב יוסף
בעורר אבל בעומד מגופה של קרקע קנו מידו
אמר אמימר הלכתא מגופה של קרקע קנו מידו אמר ליה רב אשי לאמימר בעורר או בעומד למאי נפקא מינה לכדרב יוסף אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי:
אם כן למה כתב לה וכו׳: ותימא ליה מכל מילי סליקת נפשך אמר אביי יד בעל השטר על התחתונה
ואימא מפירי אמר אביי בוצינא טב מקרא
ואימא מירושה אמר אביי מיתה שכיחא מכירה לא שכיחא וכי מסליק איניש נפשיה ממילתא דלא שכיחא ממילתא דשכיחא לא מסליק איניש נפשיה רב אשי אמר בנכסייך ולא בפירותיהן בנכסייך ולא לאחר מיתה:
רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות: תנו רבנן אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות הכניסה לו קרקע ועשתה פירות הרי הן פירות מכר פירות ולקח מהן קרקע ועשתה פירות הרי הן פירי פירות
איבעיא להו לרבי יהודה פירי פירות דוקא או דלמא עד עולם דוקא או דלמא תרוייהו דוקא
אם תמצי לומר פירי פירות דוקא עד עולם למה לי הא קא משמע לן כיון דכתב לה פירי פירות כמאן דכתב לה עד עולם דמי
ואם תמצי לומר עד עולם דוקא פירי פירות למה לי הא קא משמע לן אף על גב דכתב לה פירי פירות אי כתב לה עד עולם אין אי לא לא
ואם תמצי לומר תרוייהו דוקא תרתי למה לי צריכא דאי כתב לה פירי פירות ולא כתב לה עד עולם הוה אמינא פירי פירות הוא דלא אכיל אבל פירא דפירי פירות אכיל להכי איצטריך עד עולם ואי כתב לה עד עולם ולא כתב לה פירי פירות הוה אמינא לעולם אפירות קאי להכי איצטריך פירי פירות:
איבעיא להו כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירי פירות מהו שיאכל פירות מפירי פירות סליק נפשיה מפירי לא סליק נפשיה או דלמא מכל מילי סליק נפשיה
פשיטא דמכל מילי סליק נפשיה דאי אמרת מפירי פירות סליק נפשיה מפירי לא סליק נפשיה כיון דאכלינהו לפירות פירי פירות מהיכא
וליטעמיך הא דתנן רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות כו׳ כיון דאכלינהו לפירי פירי פירות מהיכא אלא בדשיירא הכא נמי בדשייר:
רבן שמעון בן גמליאל אומר כו׳: אמר רב הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולא מטעמיה
מאי הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולא מטעמיה אילימא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר אם מתה יירשנה ולאו מטעמיה דאילו רבן שמעון בן גמליאל סבר מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל ורב סבר תנאו קיים וקסבר ירושת הבעל דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
כתובות פג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פרות בחייה ואם מתה יורשה אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך שאם מכרה ונתנה קיים
כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן הרי זה אינו אוכל פרות בחייה ואם מתה יורשה רבי יהודה אומר לעולם אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם
כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מתה יירשנה מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:
גמ׳ תני רבי חייא האומר לאשתו
וכי כתב לה הכי מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום
אמרי דבי רבי ינאי בכותב לה ועודה ארוסה כדרב כהנא דאמר רב כהנא נחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה וכדרבא דאמר רבא האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו
מאי כגון זו כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה
אי הכי אפילו נשואה נמי
אמר אביי נשואה ידו כידה רבא אמר ידו עדיפא מידה נפקא מינה לשומרת יבם
איבעיא להו קנו מידו מהו אמר רב יוסף מדין ודברים קנו מידו רב נחמן אמר מגופה של קרקע קנו מידו אמר אביי מסתברא מילתא דרב יוסף
בעורר אבל בעומד מגופה של קרקע קנו מידו
אמר אמימר הלכתא מגופה של קרקע קנו מידו אמר ליה רב אשי לאמימר בעורר או בעומד למאי נפקא מינה לכדרב יוסף אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי:
אם כן למה כתב לה וכו׳: ותימא ליה מכל מילי סליקת נפשך אמר אביי יד בעל השטר על התחתונה
ואימא מפירי אמר אביי בוצינא טב מקרא
ואימא מירושה אמר אביי מיתה שכיחא מכירה לא שכיחא וכי מסליק איניש נפשיה ממילתא דלא שכיחא ממילתא דשכיחא לא מסליק איניש נפשיה רב אשי אמר בנכסייך ולא בפירותיהן בנכסייך ולא לאחר מיתה:
רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות: תנו רבנן אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות הכניסה לו קרקע ועשתה פירות הרי הן פירות מכר פירות ולקח מהן קרקע ועשתה פירות הרי הן פירי פירות
איבעיא להו לרבי יהודה פירי פירות דוקא או דלמא עד עולם דוקא או דלמא תרוייהו דוקא
אם תמצי לומר פירי פירות דוקא עד עולם למה לי הא קא משמע לן כיון דכתב לה פירי פירות כמאן דכתב לה עד עולם דמי
ואם תמצי לומר עד עולם דוקא פירי פירות למה לי הא קא משמע לן אף על גב דכתב לה פירי פירות אי כתב לה עד עולם אין אי לא לא
ואם תמצי לומר תרוייהו דוקא תרתי למה לי צריכא דאי כתב לה פירי פירות ולא כתב לה עד עולם הוה אמינא פירי פירות הוא דלא אכיל אבל פירא דפירי פירות אכיל להכי איצטריך עד עולם ואי כתב לה עד עולם ולא כתב לה פירי פירות הוה אמינא לעולם אפירות קאי להכי איצטריך פירי פירות:
איבעיא להו כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירי פירות מהו שיאכל פירות מפירי פירות סליק נפשיה מפירי לא סליק נפשיה או דלמא מכל מילי סליק נפשיה
פשיטא דמכל מילי סליק נפשיה דאי אמרת מפירי פירות סליק נפשיה מפירי לא סליק נפשיה כיון דאכלינהו לפירות פירי פירות מהיכא
וליטעמיך הא דתנן רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות כו׳ כיון דאכלינהו לפירי פירי פירות מהיכא אלא בדשיירא הכא נמי בדשייר:
רבן שמעון בן גמליאל אומר כו׳: אמר רב הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולא מטעמיה
מאי הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולא מטעמיה אילימא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר אם מתה יירשנה ולאו מטעמיה דאילו רבן שמעון בן גמליאל סבר מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל ורב סבר תנאו קיים וקסבר ירושת הבעל דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה