הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
כתובות ט
הדף היום מוקדש ע"י ד"ר רובין זייגר לזכר נשמת אמה, הלן זייגר ולכבוד יום הנישואין של בנה עקיקא ורבקה.
הדף היום מוקדש ע"י ויטי רוזנצוויג-קונס לזכר נשמת אמה שרה בת דוד וויטי שנפטרה לפני שבוע ביום שישי ט' בתמוז. אישה צדיקה ששרדה את השואה לגדל משפחה לתפארת. יהי זכרה ברוך.
רבי אלעזר אומר שאם חתן טוען שלאשתו היתה "פתח פתוח," כלומר כשקיימו יחסים בפעם הראשונה, הוא הרגיש שהיא לא היתה בתולה, הוא נאמן לאסור אותה עליו מדין שויא לנפשיה חתיכא דאיסורא (אדם נאמן לאסור על עצמו דברים). למה זה לא מקרה של ספק ספיקא: ספק אם היא לא היתה בתולה מלפני האירוסין וספק אם היא נאנסה. הגמרא מביאה שני תירוצים המגבילים את דברי ר' אלעזר לאשה הנשואה לכהן או שנתקדשה על ידי אביה לפני גיל 3. מדוע אי אפשר היה ללמוד דין זה של רבי אלעזר ממשנה בקידושין סה. שמבוססת על אותו עיקרון? איך אפשר להבחין בין המקרים? עוד אמר רבי אלעזר שאשה אסורה לבעלה רק אם היתה קינוי וסתירה (כסוטה) וכמו שהיה במעשה דוד ובת שבע. מה פשר דבריו ואיך הם מסתדרים עם דבריו הקודמים של רבי אלעזר שכנראה אומרים משהו אחר? מדוע לא נאסרה בת שבע לחזור לבעלה? ישנן שתי תשובות אפשריות. אביי מנסה להביא תמיכה לדברי רבי אלעזר ממשנתנו (כתובות ב) אך היא נדחית על ידי הבחנה בין טענת פתח פתוח לבין טענה דמים (שהחתן טוען שלא היו דם בתולים). אמר רב יהודה בשם שמואל שאם אדם טוען "פתח פתוח" הוא יכול לגרש אותה מבלי שיצטרך לתת לה את כספי הכתובה, כלומר היא תקבל מאה זוז כמו אשה שלא בתולה, במקום 200 זוז המגיע לבתולות. מקשה רב יוסף – הרי אנו יכולים ללמוד את הדין הזה ממשנה בכתובות יב! הגמרא פותרת את שאלתו בהבחנה בין טענת פתח פתוח לטענה דמים.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו
ואמאי ספק ספיקא הוא ספק תחתיו ספק אין תחתיו ואם תמצא לומר תחתיו ספק באונס ספק ברצון
לא צריכא באשת כהן ואיבעית אימא באשת ישראל וכגון דקביל בה אבוה קידושין פחותה מבת שלש שנים ויום אחד
מאי קא משמע לן תנינא האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני היא מותרת בקרוביו והוא אסור בקרובותיה
מהו דתימא התם דודאי קים ליה אבל הכא מיקם הוא דלא קים ליה קא משמע לן
ומי אמר רבי אלעזר הכי והאמר רבי אלעזר אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עסקי קינוי וסתירה וכמעשה שהיה
ותסברא מעשה שהיה בקינוי וסתירה הוה ועוד מי אסרוה
הא לא קשיא הכי קאמר אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עסקי קינוי וסתירה ממעשה שהיה דלא הוה קינוי וסתירה ולא איתסרא מכל מקום קשיא קינוי וסתירה אין פתח פתוח לא
ולטעמיך קינוי וסתירה אין עדים לא
אלא הכי קאמר אין האשה נאסרת על בעלה בעד אחד אלא בשני עדים וקינוי וסתירה אפילו בעד אחד נמי ופתח פתוח כשני עדים דמי
וכי תימא מעשה שהיה מפני מה לא אסרוה התם אונס הוה ואיבעית אימא כי הא דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן
כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו דכתיב ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח מאי ואת ערבתם תקח תני רב יוסף דברים המעורבין בינו לבינה
אמר אביי אף אנן נמי תנינא בתולה נשאת ליום הרביעי ליום רביעי אין ליום חמישי לא מאי טעמא משום איקרורי דעתא
ולמאי אי למיתב לה כתובה ניתיב לה אלא לאוסרה עליו ודקא טעין טענה
מאי לאו דקטעין טענת פתח פתוח לא דקטעין טענת דמים
אמר רב יהודה אמר שמואל האומר פתח פתוח מצאתי נאמן להפסידה כתובתה אמר רב יוסף מאי קא משמע לן תנינא האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה ביהודה הוא דלא מצי טעין הא בגליל מצי טעין
ולמאי אי לאוסרה עליו ביהודה אמאי לא אלא לאו להפסידה כתובתה ודקא טעין טענה מאי לאו דקא טעין טענת פתח פתוח לא דקא טעין טענת דמים
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
להעמיק בדף
כתובות ט
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו
ואמאי ספק ספיקא הוא ספק תחתיו ספק אין תחתיו ואם תמצא לומר תחתיו ספק באונס ספק ברצון
לא צריכא באשת כהן ואיבעית אימא באשת ישראל וכגון דקביל בה אבוה קידושין פחותה מבת שלש שנים ויום אחד
מאי קא משמע לן תנינא האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני היא מותרת בקרוביו והוא אסור בקרובותיה
מהו דתימא התם דודאי קים ליה אבל הכא מיקם הוא דלא קים ליה קא משמע לן
ומי אמר רבי אלעזר הכי והאמר רבי אלעזר אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עסקי קינוי וסתירה וכמעשה שהיה
ותסברא מעשה שהיה בקינוי וסתירה הוה ועוד מי אסרוה
הא לא קשיא הכי קאמר אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עסקי קינוי וסתירה ממעשה שהיה דלא הוה קינוי וסתירה ולא איתסרא מכל מקום קשיא קינוי וסתירה אין פתח פתוח לא
ולטעמיך קינוי וסתירה אין עדים לא
אלא הכי קאמר אין האשה נאסרת על בעלה בעד אחד אלא בשני עדים וקינוי וסתירה אפילו בעד אחד נמי ופתח פתוח כשני עדים דמי
וכי תימא מעשה שהיה מפני מה לא אסרוה התם אונס הוה ואיבעית אימא כי הא דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן
כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו דכתיב ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח מאי ואת ערבתם תקח תני רב יוסף דברים המעורבין בינו לבינה
אמר אביי אף אנן נמי תנינא בתולה נשאת ליום הרביעי ליום רביעי אין ליום חמישי לא מאי טעמא משום איקרורי דעתא
ולמאי אי למיתב לה כתובה ניתיב לה אלא לאוסרה עליו ודקא טעין טענה
מאי לאו דקטעין טענת פתח פתוח לא דקטעין טענת דמים
אמר רב יהודה אמר שמואל האומר פתח פתוח מצאתי נאמן להפסידה כתובתה אמר רב יוסף מאי קא משמע לן תנינא האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה ביהודה הוא דלא מצי טעין הא בגליל מצי טעין
ולמאי אי לאוסרה עליו ביהודה אמאי לא אלא לאו להפסידה כתובתה ודקא טעין טענה מאי לאו דקא טעין טענת פתח פתוח לא דקא טעין טענת דמים