הדף היומי
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
כתובות צא
האם הברייתא שציטט רב יוסף מתייחסת לאותה מחלוקת בין רבי עקיבא ובן ננס – האם במקרה שבו מתה אישה אחת לפני שהבעל מת ואחרת לאחר שהבעל מת, יכולים בניו של הראשונה לגבות את כתובת בנין דכרין? מספר הסברים אלטרנטיביים מובאים להסביר את המחלוקת בברייתא. מר זוטרא מביא פסק הלכה בשם רב פפא בסוגיה זו לגבי שני עניינים והגמרא מסבירה מדוע היה צריך לפסוק בשניהם – מדוע לא יכולנו להסיק אחת מהשנייה? כדי לגבות את הכתובה של בנים זכרים צריך שיהיה דינר אחד יותר מהכתובות בנכסי האב. היתומים לא יכולים לנפח את נכסיו כדי לנסות לאסוף את הכתובה. מה אם סכום הנכסים עלה או ירד בערכו לאחר המוות והיה/לא היה דינר נוסף? מובאים שני סיפורים הקשורים לניפוח ערך נכס (לא במקרה של יתומים) והיו שרצו לפסוק ממשנתנו שאסור לנפח רכוש. אולם אחרים הבדילו בין המקרה הנדון לזה שבמשנה.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
והכא בדינר מקרקעי קמיפלגי מר סבר מקרקעי אין מטלטלי לא ומר סבר אפילו מטלטלי
ומי מצית אמרת הכי והתנן רבי שמעון אומר אפילו יש שם נכסים שאין להם אחריות אינן כלום עד שיהא שם נכסים שיש להן אחריות יתר על שתי כתובות דינר
אלא הכא בדינר משעבדי קמיפלגי מר סבר מבני חורין אין ממשעבדי לא ומר סבר אפילו ממשעבדי
אי הכי רבי שמעון אומר אם יש שם מותר דינר כיון שיש שם מותר דינר מיבעי ליה
אלא בפחות מדינר קמיפלגי מר סבר דינר אין פחות מדינר לא ומר סבר אפילו פחות מדינר
והא רבי שמעון דינר קאמר וכי תימא איפוך תנא קמא דמתניתין נמי דינר קאמר
אלא כי הנך תרי לישנאי קמאי ואיפוך
אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא הלכתא אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין וכתובה נעשית מותר לחברתה
בשלמא אי אשמעינן אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דיכרין ולא אשמעינן כתובה נעשית מותר לחברתה הוה אמינא אי איכא מותר דינר אין אי לא לא
אלא לישמעינן כתובה נעשית מותר לחברתה ואנא ידענא משום דאחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין
אי אשמעינן הכי הוה אמינא כגון שנשא שלש נשים ומתו שתים בחייו ואחת במותו והך דמיית לאחר מיתה יולדת נקבה היא ולאו בת ירושה היא
אבל אחת בחייו ואחת במותו והא דלאחר מיתה יולדת זכר היא אימא ליחוש לאינצויי קא משמע לן:
מתני׳ מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא ויתומים מבקשין כתובת אמן ואין שם אלא שתי כתובות חולקין בשוה
היה שם מותר דינר אלו נוטלים כתובת אמן ואלו נוטלים כתובת אמן
אם אמרו יתומים אנחנו מעלים על נכסי אבינו יפה דינר כדי שיטלו כתובת אמן אין שומעין להן אלא שמין את הנכסים בבית דין
היו שם נכסים בראוי אינן כבמוחזק
רבי שמעון אומר אפילו יש שם נכסים שאין להם אחריות אינן כלום עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי הכתובות דינר:
גמ׳ תנו רבנן לזו אלף ולזו חמש מאות אם יש שם מותר דינר אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן ואם לאו יחלקו בשוה:
פשיטא מרובין ונתמעטו כבר זכו בהן יורשין מועטין ונתרבו מאי
תא שמע דניכסי דבי בר צרצור מועטין ונתרבו הוו ואתו לקמיה דרב עמרם אמר להו זילו פייסינהו לא אשגחו
אמר להו אי לא מפייסיתו להו מחינא לכו בסילוא דלא מבע דמא שדרינהו לקמיה דרב נחמן אמר להן כשם שמרובין ונתמעטו
זכו בהן יורשין כך מועטין ונתרבו זכו בהן יורשין
(סימן אלף ומאה מצוה בכתובה יעקב זקף שדותיו בדברים עסיקין):
ההוא גברא דהוו מסקי ביה אלפא זוזי הוו ליה תרי אפדני זבינהו חדא בחמש מאה וחדא בחמש מאה אתא בעל חוב טרפא לחדא מינייהו הדר קטריף לאידך
שקל אלפא זוזי וקא אזיל לגביה אמר ליה אי שויא לך אלפא זוזי לחיי ואי לא שקיל אלפא זוזי ואיסתלק
סבר רמי בר חמא למימר היינו מתניתין אם אמרו יתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יפה דינר
אמר ליה רבא מי דמי התם אית להו פסידא ליתמי הכא מי אית ליה פסידא אלפא יהיב ואלפא שקיל
וטירפא בכמה כתבינן
רבינא אמר באלפא רב עוירא אמר בחמש מאה והלכתא בחמש מאה
ההוא גברא דהוו מסקי ביה מאה זוזי הוו ליה תרי קטיני דארעא חד זבינהו בחמשין וחד בחמשין אתא בעל חוב טרפא לחד מינייהו הדר אתא וקטריף לאידך
שקל מאה זוזי וקאזיל לגביה ואמר ליה אי שויא לך מאה זוזי לחיי ואי לא שקול מאה זוזי ואיסתלק
סבר רב יוסף למימר היינו מתניתין אם אמרו יתומים כו׳ אמר ליה אביי מי דמי התם אית להו פסידא ליתמי הכא מאי פסידא אית ליה מאה יהיב מאה שקיל
וטירפא בכמה כתבינן רבינא אמר במאה רב עוירא אמר בחמשין והלכתא בחמשין
ההוא גברא דהוו מסקי ביה מאה זוזי שכיב שבק קטינא דארעא דהוה שויא חמשין זוזי אתא בעל חוב וקטריף ליה אזול יתמי יהבו ליה חמשין זוזי הדר קטריף לה
אתו לקמיה דאביי אמר להן מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהן הני קמאי מצוה עבדיתו השתא כי טריף בדין קטריף
ולא אמרן דלא אמרו ליה הני חמשין זוזי דמי דארעא קטינא אבל אמרו ליה הני חמשין זוזי דמי ארעא קטינא סלוקי סלקוה
ההוא גברא דזבנה לכתובתה דאימיה בטובת הנאה ואמר ליה אי אתיא אם ומערערא לא מפצינא לך
שכיבא אימיה ולא איערערא ואתא איהו וקא מערער סבר רמי בר חמא למימר איהו במקום אימיה קאי אמר ליה רבא נהי דאחריות דידה לא קביל עליה אחריות דידיה מי לא קביל
אמר רמי בר חמא ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ואתא שמעון ומכרה לראובן באחריות
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
כתובות צא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
והכא בדינר מקרקעי קמיפלגי מר סבר מקרקעי אין מטלטלי לא ומר סבר אפילו מטלטלי
ומי מצית אמרת הכי והתנן רבי שמעון אומר אפילו יש שם נכסים שאין להם אחריות אינן כלום עד שיהא שם נכסים שיש להן אחריות יתר על שתי כתובות דינר
אלא הכא בדינר משעבדי קמיפלגי מר סבר מבני חורין אין ממשעבדי לא ומר סבר אפילו ממשעבדי
אי הכי רבי שמעון אומר אם יש שם מותר דינר כיון שיש שם מותר דינר מיבעי ליה
אלא בפחות מדינר קמיפלגי מר סבר דינר אין פחות מדינר לא ומר סבר אפילו פחות מדינר
והא רבי שמעון דינר קאמר וכי תימא איפוך תנא קמא דמתניתין נמי דינר קאמר
אלא כי הנך תרי לישנאי קמאי ואיפוך
אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא הלכתא אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין וכתובה נעשית מותר לחברתה
בשלמא אי אשמעינן אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דיכרין ולא אשמעינן כתובה נעשית מותר לחברתה הוה אמינא אי איכא מותר דינר אין אי לא לא
אלא לישמעינן כתובה נעשית מותר לחברתה ואנא ידענא משום דאחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין
אי אשמעינן הכי הוה אמינא כגון שנשא שלש נשים ומתו שתים בחייו ואחת במותו והך דמיית לאחר מיתה יולדת נקבה היא ולאו בת ירושה היא
אבל אחת בחייו ואחת במותו והא דלאחר מיתה יולדת זכר היא אימא ליחוש לאינצויי קא משמע לן:
מתני׳ מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא ויתומים מבקשין כתובת אמן ואין שם אלא שתי כתובות חולקין בשוה
היה שם מותר דינר אלו נוטלים כתובת אמן ואלו נוטלים כתובת אמן
אם אמרו יתומים אנחנו מעלים על נכסי אבינו יפה דינר כדי שיטלו כתובת אמן אין שומעין להן אלא שמין את הנכסים בבית דין
היו שם נכסים בראוי אינן כבמוחזק
רבי שמעון אומר אפילו יש שם נכסים שאין להם אחריות אינן כלום עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי הכתובות דינר:
גמ׳ תנו רבנן לזו אלף ולזו חמש מאות אם יש שם מותר דינר אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן ואם לאו יחלקו בשוה:
פשיטא מרובין ונתמעטו כבר זכו בהן יורשין מועטין ונתרבו מאי
תא שמע דניכסי דבי בר צרצור מועטין ונתרבו הוו ואתו לקמיה דרב עמרם אמר להו זילו פייסינהו לא אשגחו
אמר להו אי לא מפייסיתו להו מחינא לכו בסילוא דלא מבע דמא שדרינהו לקמיה דרב נחמן אמר להן כשם שמרובין ונתמעטו
זכו בהן יורשין כך מועטין ונתרבו זכו בהן יורשין
(סימן אלף ומאה מצוה בכתובה יעקב זקף שדותיו בדברים עסיקין):
ההוא גברא דהוו מסקי ביה אלפא זוזי הוו ליה תרי אפדני זבינהו חדא בחמש מאה וחדא בחמש מאה אתא בעל חוב טרפא לחדא מינייהו הדר קטריף לאידך
שקל אלפא זוזי וקא אזיל לגביה אמר ליה אי שויא לך אלפא זוזי לחיי ואי לא שקיל אלפא זוזי ואיסתלק
סבר רמי בר חמא למימר היינו מתניתין אם אמרו יתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יפה דינר
אמר ליה רבא מי דמי התם אית להו פסידא ליתמי הכא מי אית ליה פסידא אלפא יהיב ואלפא שקיל
וטירפא בכמה כתבינן
רבינא אמר באלפא רב עוירא אמר בחמש מאה והלכתא בחמש מאה
ההוא גברא דהוו מסקי ביה מאה זוזי הוו ליה תרי קטיני דארעא חד זבינהו בחמשין וחד בחמשין אתא בעל חוב טרפא לחד מינייהו הדר אתא וקטריף לאידך
שקל מאה זוזי וקאזיל לגביה ואמר ליה אי שויא לך מאה זוזי לחיי ואי לא שקול מאה זוזי ואיסתלק
סבר רב יוסף למימר היינו מתניתין אם אמרו יתומים כו׳ אמר ליה אביי מי דמי התם אית להו פסידא ליתמי הכא מאי פסידא אית ליה מאה יהיב מאה שקיל
וטירפא בכמה כתבינן רבינא אמר במאה רב עוירא אמר בחמשין והלכתא בחמשין
ההוא גברא דהוו מסקי ביה מאה זוזי שכיב שבק קטינא דארעא דהוה שויא חמשין זוזי אתא בעל חוב וקטריף ליה אזול יתמי יהבו ליה חמשין זוזי הדר קטריף לה
אתו לקמיה דאביי אמר להן מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהן הני קמאי מצוה עבדיתו השתא כי טריף בדין קטריף
ולא אמרן דלא אמרו ליה הני חמשין זוזי דמי דארעא קטינא אבל אמרו ליה הני חמשין זוזי דמי ארעא קטינא סלוקי סלקוה
ההוא גברא דזבנה לכתובתה דאימיה בטובת הנאה ואמר ליה אי אתיא אם ומערערא לא מפצינא לך
שכיבא אימיה ולא איערערא ואתא איהו וקא מערער סבר רמי בר חמא למימר איהו במקום אימיה קאי אמר ליה רבא נהי דאחריות דידה לא קביל עליה אחריות דידיה מי לא קביל
אמר רמי בר חמא ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ואתא שמעון ומכרה לראובן באחריות