הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
כתובות צה
הדף היום מוקדש ע"י דבורה ספינר לע"נ אמה וחמותה.
המשנה דנה במצב שבו גבר נשוי לשתי נשים ומוכר את רכושו. אם האשה הראשונה אמרה לקונה שהיא מוותרת על זכויותיה בנכס בגין גביית הכתובה, האישה השנייה יכולה לגבות אותה מהקונה, אז האישה הראשונה יכולה לגבות אותה מהאשה השנייה כי שיש לה דין קדימה בכתובה, ואז הקונה יכול לדרוש את זה מהאשה השנייה (כי שהיא ויתרה על זכויותיה כלפיו) ואז האשה הראשונה יכולה לקחת את הנכס עבור כתובתה וזה יכול להמשיך כך עד ששלושתם יגיעו לפשרה. ראשית, הגמרא מפקפקת בלשון ששימשה את האשה הראשונה כדי לוותר על זכויותיה שכן אותה לשון מופיעה בדיון לגבי שותפים ואותה לשון אינה יעילה. לאחר שפתרה זאת, מעלה הגמרא סתירה ממשנה בגיטין נה: שבה אישה יכולה לטעון שהיא ויתרה על זכויותיה בקרקע רק כדי לפייס את בעלה. מובאות שלוש הסברים אפשריים. לא ניתן לגבות מנכסים משועבדים כאשר יש רכוש בידי החייב שממנו אפשר (נכסים בני חורים). אבל מה אם הרכוש הזה התקלקל? האם התשובה לשאלה זו יכולה להימצא בדעתו של רבי מאיר בברייתא שהובאה בדיון הקודם לגבי אשה שוויתרה על זכויותיה לקונה השני אך לא לראשון? רב נחמן בר יצחק ורבא דוחים כל אחד השוואה זו באופנים שונים. רב יימר מנסה להביא תשובה ממצב אחר לכאורה דומה שבו בתי המשפט קובעים באופן כללי שניתן לגבות את הקרקע מקונים מאוחרים יותר, אך גם השוואתו נדחית. בסופו של דבר, הגמרא פשוט פוסקת שאפשר לעשות לגבות משדה משועבד כשהנכסים בני חורים התקלקלו. הם מצטטים שני פסקי דין של אביי לגבי אישה שקיבלה מתנה ממישהו שאמר "המתנה הזו היא בשבילך וכשתמות היא תעבור למישהו אחר (אדם פלוני)". במקרה אחד, הבעל יורש את זה ולא איש פלוני ובמקרה השני, האדם פלוני יורש. מה ההבדל בין המקרים? נראה שהמקרה השני נוגד את משנתנו. כיצד ניתן להסביר זאת?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
טירפא מאייר ואילך אמר ליה יכלי למימר לך את בר חד בניסן את
מאי תקנתיה נכתבו הרשאה להדדי:
מתני׳ מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה ראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מהלוקח וראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב:
גמ׳ וכי כתבה ליה מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום הכא במאי עסקינן בשקנו מידה
וכי קנו מידה מאי הוי תימא נחת רוח עשיתי לבעלי מי לא תנן לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אלמא יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי
אמר רבי זירא אמר רב חסדא לא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה
דתניא כתב לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו איבדה כתובתה דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי אתם מה לכם עלי
ורבי סתם לה הכא כרבי מאיר וסתם לה התם כרבי יהודה
אמר רב פפא בגרושה ודברי הכל
רב אשי אמר כולה רבי מאיר היא ועד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא בשני לקוחות דאמרי לה אי איתא דנחת רוח עבדת לקמא איבעי לך למיעבד אבל בלוקח אחד אפילו רבי מאיר מודה ומתניתין דכתב ליה לאחר
תנן התם אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית איבעיא להו אישתדוף בני חרי מהו דליטרוף ממשעבדי
תא שמע כתב לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו איבדה כתובתה דברי רבי מאיר
ואי סלקא דעתך אישתדוף בני חרי טריף ממשעבדי נהי דאיבדה כתובתה משני מראשון מיהא תיגבי
אמר רב נחמן בר יצחק מאי איבדה איבדה משני
אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דאיבדה לגמרי משמע ועוד תניא לוה מן האחד ומכר נכסיו לשנים וכתב בעל חוב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך אין לו על לוקח ראשון כלום מפני שיכול לומר הנחתי לך מקום לגבות הימנו
התם איהו דאפסיד נפשיה בידים
אמר ליה רב יימר לרב אשי
והא מעשים בכל יום דההוא גברא דמישכן ליה פרדיסא לחבריה לעשר שנין וקש לחמש שנין ואתא לקמייהו דרבנן וכתבו ליה טירפא
התם נמי אינהו הוא דאפסידו אנפשייהו כיון דהוו ידעי דפרדיסא עביד דקיש לא איבעי להו למיזבן
והלכתא אישתדוף בני חרי טרפא ממשעבדי
אמר אביי נכסי ליך ואחריך לפלוני ועמדה וניסת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום
כמאן כי האי תנא דתניא נכסי ליך ואחריך לפלוני ירד הראשון ומכר השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אין לשני אלא מה ששייר ראשון
ומי אמר אביי הכי והאמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל
מי קאמר תינשא נשאת קאמר
ואמר אביי נכסי ליך ואחריך לפלוני ומכרה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות ואחריך מיד בעל ולוקח מיד אחריך ומוקמינן לכולהו בידא דלוקח
מאי שנא מהא דתנן וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהן התם אית להו פסידא לכולהו הכא לוקח הוא דאית ליה פסידא
אזל רפרם אמר לשמעתא קמיה דרב אשי מי אמר אביי הכי והאמר אביי נכסי ליך ואחריך לפלוני עמדה וניסת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום
אמר ליה התם דאמר לה כשהיא פנויה הכא דאמר לה כשהיא נשואה מאי קאמר לה אחריך ליקני בעל לא ליקני:
וכן בעל חוב: תנא וכן בעל חוב ושני לקוחות
וכן אשה בעלת חוב ושני לקוחות:
הדרן עלך מי שהיה נשוי
אלמנה ניזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה:
גמ׳ איבעיא להו ניזונת תנן או הניזונת תנן ניזונת תנן וכאנשי גליל ולא סגי דלא יהבי לה
או דלמא הניזונת תנן וכאנשי יהודה ואי בעו לא יהבי לה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
כתובות צה
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
טירפא מאייר ואילך אמר ליה יכלי למימר לך את בר חד בניסן את
מאי תקנתיה נכתבו הרשאה להדדי:
מתני׳ מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה ראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מהלוקח וראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב:
גמ׳ וכי כתבה ליה מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום הכא במאי עסקינן בשקנו מידה
וכי קנו מידה מאי הוי תימא נחת רוח עשיתי לבעלי מי לא תנן לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אלמא יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי
אמר רבי זירא אמר רב חסדא לא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה
דתניא כתב לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו איבדה כתובתה דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי אתם מה לכם עלי
ורבי סתם לה הכא כרבי מאיר וסתם לה התם כרבי יהודה
אמר רב פפא בגרושה ודברי הכל
רב אשי אמר כולה רבי מאיר היא ועד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא בשני לקוחות דאמרי לה אי איתא דנחת רוח עבדת לקמא איבעי לך למיעבד אבל בלוקח אחד אפילו רבי מאיר מודה ומתניתין דכתב ליה לאחר
תנן התם אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית איבעיא להו אישתדוף בני חרי מהו דליטרוף ממשעבדי
תא שמע כתב לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו איבדה כתובתה דברי רבי מאיר
ואי סלקא דעתך אישתדוף בני חרי טריף ממשעבדי נהי דאיבדה כתובתה משני מראשון מיהא תיגבי
אמר רב נחמן בר יצחק מאי איבדה איבדה משני
אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דאיבדה לגמרי משמע ועוד תניא לוה מן האחד ומכר נכסיו לשנים וכתב בעל חוב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך אין לו על לוקח ראשון כלום מפני שיכול לומר הנחתי לך מקום לגבות הימנו
התם איהו דאפסיד נפשיה בידים
אמר ליה רב יימר לרב אשי
והא מעשים בכל יום דההוא גברא דמישכן ליה פרדיסא לחבריה לעשר שנין וקש לחמש שנין ואתא לקמייהו דרבנן וכתבו ליה טירפא
התם נמי אינהו הוא דאפסידו אנפשייהו כיון דהוו ידעי דפרדיסא עביד דקיש לא איבעי להו למיזבן
והלכתא אישתדוף בני חרי טרפא ממשעבדי
אמר אביי נכסי ליך ואחריך לפלוני ועמדה וניסת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום
כמאן כי האי תנא דתניא נכסי ליך ואחריך לפלוני ירד הראשון ומכר השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אין לשני אלא מה ששייר ראשון
ומי אמר אביי הכי והאמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל
מי קאמר תינשא נשאת קאמר
ואמר אביי נכסי ליך ואחריך לפלוני ומכרה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות ואחריך מיד בעל ולוקח מיד אחריך ומוקמינן לכולהו בידא דלוקח
מאי שנא מהא דתנן וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהן התם אית להו פסידא לכולהו הכא לוקח הוא דאית ליה פסידא
אזל רפרם אמר לשמעתא קמיה דרב אשי מי אמר אביי הכי והאמר אביי נכסי ליך ואחריך לפלוני עמדה וניסת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום
אמר ליה התם דאמר לה כשהיא פנויה הכא דאמר לה כשהיא נשואה מאי קאמר לה אחריך ליקני בעל לא ליקני:
וכן בעל חוב: תנא וכן בעל חוב ושני לקוחות
וכן אשה בעלת חוב ושני לקוחות:
הדרן עלך מי שהיה נשוי
אלמנה ניזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה:
גמ׳ איבעיא להו ניזונת תנן או הניזונת תנן ניזונת תנן וכאנשי גליל ולא סגי דלא יהבי לה
או דלמא הניזונת תנן וכאנשי יהודה ואי בעו לא יהבי לה
