הדף היומי
-
לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
כתובות צו
נשאלת שאלה לגבי נוסח המשנה. האם כתוב "אלמנה ניזונת" שמשמע כל האלמנות זוכות לפרנסת היתומים (כפי שהיה נהוג בגליל) או "אלמנה הניזונת"… (כפי שהיה נהוג ביהודה שכן היתומה יכלה להתעקש שהיא תפסיק לקחת תשלומי מזונות והם יכלו לשלם את הכתובה ולסיים את הקשר ביניהם). הגמרא מנסה להוכיח זאת מתוך אמירה של שמואל לגבי משנתנו. עם זאת, ההוכחה אינה חד משמעית. איזה מלאכות חייבת האישה לעשות ליתומים – האם זהה למלאכות שאישה עושה לבעלה? למרות שהיא לא יכולה לגבות מזונות ממטלטלין, מה אם היא גבתה ממטלטלין, האם גבייתה תקפה או האם בית הדין יכול להוציא ממנה מה שגבתה שלא כדין? האם זה אותו דין לגבי כתובה? לאחר שעובר זמן מסוים והיא לא דרשה תשלומי מזונות, היא לא יכולה עוד לגבות אותם. אחרי כמה זמן ובמה זה תלוי? רבי יוחנן שאל על מקרה שבו יש מחלוקת בין האלמנה לבין היתומים אם נתנו לה כסף למזונות או לא, על מי להביא ראייה? מובא ברייתא להוכיח שחובת ההוכחה היא על היתומים. רב שימי בר אשי מביא תוספתא בניסיון להראות שבנושא הזה יש מחלוקת תנאים. אולם הגמרא דוחה את הסברו לויכוח ומביאה שני הסברים חלופיים.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
תא שמע אמר רבי זירא אמר שמואל מציאת אלמנה לעצמה אי אמרת בשלמא הניזונת תנן שפיר אלא אי אמרת ניזונת תנן ניהוו כבעל מה בעל מציאת אשה לבעלה הכא נמי מציאת אשה ליורשים
לעולם אימא לך ניזונת תנן טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה דלא תיהוי לה איבה הני תיהוי להו איבה
אמר רבי יוסי בר חנינא כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה אלמנה עושה ליורשים חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו
אמר רבי יהושע בן לוי כל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מהתרת (לו) מנעל
אמר רבא לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו אבל במקום שמכירין אותו לית לן בה אמר רב אשי ובמקום שאין מכירין אותו נמי לא אמרן אלא דלא מנח תפלין אבל מנח תפלין לית לן בה
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד שנאמר למס מרעהו חסד רב נחמן בר יצחק אומר אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר ויראת שדי יעזוב
אמר רבי אלעזר אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה תפסה תניא נמי הכי אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה תפסה
וכן כי אתא רב דימי אמר מעשה בכלתו של רבי שבתי שתפסה דסקיא מלאה מעות ולא היה כח ביד חכמים להוציא מידה
אמר רבינא ולא אמרן אלא למזוני אבל לכתובה מפקינן מינה
מתקיף לה מר בר רב אשי מאי שנא לכתובה דממקרקעי ולא ממטלטלי מזונות נמי ממקרקעי ולא ממטלטלי אלא למזוני מאי דתפסה תפסה הכי נמי לכתובה
אמר ליה רב יצחק בר נפתלי לרבינא הכי אמרינן משמיה דרבא כוותיך
אמר רבי יוחנן משמיה דרבי יוסי בן זימרא אלמנה ששהתה שתים ושלש שנים ולא תבעה מזונות איבדה מזונות
השתא שתים איבדה שלש מיבעיא לא קשיא כאן בעניה כאן בעשירה
אי נמי כאן בפרוצה כאן בצנועה
אמר רבא לא אמרן אלא למפרע אבל להבא יש לה
בעי רבי יוחנן יתומים אומרים נתננו והיא אומרת לא נטלתי על מי להביא ראיה
נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל אלמנה להביא ראיה או דלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה
תא שמע דתני לוי אלמנה כל זמן שלא ניסת על היתומים להביא ראיה ניסת עליה להביא ראיה
אמר רב שימי בר אשי כתנאי מוכרת וכותבת אלו למזונות מכרתי ואלו לכתובה מכרתי דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר מוכרת וכותבת סתם וכן כחה יפה
מאי לאו בהא קמיפלגי לרבי יהודה דאמר בעי לפרושי סבר נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל האלמנה להביא ראיה ורבי יוסי סבר לא בעי לפרושי נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה
ממאי דלמא דכולי עלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה ורבי יהודה עצה טובה קא משמע לן דלא ליקרו לה רעבתנותא
דאי לא תימא הכי הא דבעי רבי יוחנן תפשוט ליה ממתניתין מוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת אלו למזונות מכרתי אלא ממתניתין ליכא למשמע מינה דעצה טובה קא משמע לן הכי נמי עצה טובה קא משמע לן
אי נמי דכולי עלמא נכסי בחזקת יתמי קיימי והיינו טעמא דרבי יוסי כדאביי קשישא דאמר אביי קשישא משל דרבי יוסי למה הדבר דומה לשכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי רצה בחובו נוטלן רצה במתנה נוטלן
-
לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
כתובות צו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
תא שמע אמר רבי זירא אמר שמואל מציאת אלמנה לעצמה אי אמרת בשלמא הניזונת תנן שפיר אלא אי אמרת ניזונת תנן ניהוו כבעל מה בעל מציאת אשה לבעלה הכא נמי מציאת אשה ליורשים
לעולם אימא לך ניזונת תנן טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה דלא תיהוי לה איבה הני תיהוי להו איבה
אמר רבי יוסי בר חנינא כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה אלמנה עושה ליורשים חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו
אמר רבי יהושע בן לוי כל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מהתרת (לו) מנעל
אמר רבא לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו אבל במקום שמכירין אותו לית לן בה אמר רב אשי ובמקום שאין מכירין אותו נמי לא אמרן אלא דלא מנח תפלין אבל מנח תפלין לית לן בה
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד שנאמר למס מרעהו חסד רב נחמן בר יצחק אומר אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר ויראת שדי יעזוב
אמר רבי אלעזר אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה תפסה תניא נמי הכי אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה תפסה
וכן כי אתא רב דימי אמר מעשה בכלתו של רבי שבתי שתפסה דסקיא מלאה מעות ולא היה כח ביד חכמים להוציא מידה
אמר רבינא ולא אמרן אלא למזוני אבל לכתובה מפקינן מינה
מתקיף לה מר בר רב אשי מאי שנא לכתובה דממקרקעי ולא ממטלטלי מזונות נמי ממקרקעי ולא ממטלטלי אלא למזוני מאי דתפסה תפסה הכי נמי לכתובה
אמר ליה רב יצחק בר נפתלי לרבינא הכי אמרינן משמיה דרבא כוותיך
אמר רבי יוחנן משמיה דרבי יוסי בן זימרא אלמנה ששהתה שתים ושלש שנים ולא תבעה מזונות איבדה מזונות
השתא שתים איבדה שלש מיבעיא לא קשיא כאן בעניה כאן בעשירה
אי נמי כאן בפרוצה כאן בצנועה
אמר רבא לא אמרן אלא למפרע אבל להבא יש לה
בעי רבי יוחנן יתומים אומרים נתננו והיא אומרת לא נטלתי על מי להביא ראיה
נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל אלמנה להביא ראיה או דלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה
תא שמע דתני לוי אלמנה כל זמן שלא ניסת על היתומים להביא ראיה ניסת עליה להביא ראיה
אמר רב שימי בר אשי כתנאי מוכרת וכותבת אלו למזונות מכרתי ואלו לכתובה מכרתי דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר מוכרת וכותבת סתם וכן כחה יפה
מאי לאו בהא קמיפלגי לרבי יהודה דאמר בעי לפרושי סבר נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל האלמנה להביא ראיה ורבי יוסי סבר לא בעי לפרושי נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה
ממאי דלמא דכולי עלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה ורבי יהודה עצה טובה קא משמע לן דלא ליקרו לה רעבתנותא
דאי לא תימא הכי הא דבעי רבי יוחנן תפשוט ליה ממתניתין מוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת אלו למזונות מכרתי אלא ממתניתין ליכא למשמע מינה דעצה טובה קא משמע לן הכי נמי עצה טובה קא משמע לן
אי נמי דכולי עלמא נכסי בחזקת יתמי קיימי והיינו טעמא דרבי יוסי כדאביי קשישא דאמר אביי קשישא משל דרבי יוסי למה הדבר דומה לשכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי רצה בחובו נוטלן רצה במתנה נוטלן
