Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ז בתשרי תשפ״ג | 11 אוקטובר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות צז

כאשר אישה מוכרת את נכסי בעלה המנוח למזונות, כמה קרקע היא יכולה למכור בכל פעם ובכמה תשלומים היא מקבלת את הכסף? מובאות שתי דעות ומביאים תמיכה מברייתות לכל שיטה. אם מכרה את הקרקע לתמזונות ואז כשרצתה לקבל את תשלום כתובתה, לא נותרה קרקע בנחלה, האם תוכל לגבות את תשלום הכתובה מהקונה, כיוון שהיה שעבוד על הנכסים עבור הכתובה שלה? רב ששת עונה שהיא לא יכולה כפי שניתן להסיק מברייתא. אם מוכרים נכס כפי שצריכים את הכסף למשהו אחר, אבל בסופו של דבר, לא צריך את הכסף, האם הקונה יכול לבטל את העסקה, גם אם הסיבה המכירה לא הובהרה במפורש במהלך העסקה? שני מקורות מובאים כדי לענות על השאלה. הראשון נדחה. לא ברור אם השני נדחה או עומד על כנו (יש פירושים שונים לגמרא). הגמרא פוסקת שאפשר לחזור בו מהעסקה. אם אישה מוכרת את הקרקע של הבעל, האם היא חייבת למכור אותה בבית הדין? האם זה תלוי אם היא מוכרת את זה למזונות או בתשלום הכתובה שלה? יש ויכוח בין רבי שמעון לחכמים. מדוע החכמים אינם דורשים זאת עבור כתובתה? עולא אומר שזה בגלל חינה, כדי לאפשר נישואים יוטתר בקלות. רבי יוחנן אומר זה בגלל שבעל לא ירצה להשפיל את אשתו כדי שתלך לפני בית דין. שתי קושיות מועלות נגד עולא, אך נפתרות. אם אישה מוכרת את הקרקע של בעלה המנוח כדי לקבל חלק מתשלום הכתובה או משתמשת בה כששכון בשווי הכתובה שלה או פחות מהערך המלא, האם זה מונע ממנה את האפשרות לגבות תשלומי מזונות (כפי שקורה כאשר היא גובה את כל תשלום הכתובה שלה)? אם היא תמשיך למכור עוד קרקעות של בעלה המנוח האם זה חייב להיעשות בבית הדין או לא? גם בנושאים אלו קיים ויכוח בין החכמים לרבי שמעון. אף על פי שהמשנה לא הזכירה את רבי שמעון בשמו, מסיקה הגמרא שהדעה ללא שם היא רבי שמעון. הרבנים סוברים שאם חלק מהכתובה לא נגבה, כאילו לא נגבה כל הכתובה ואפשר לגבות מזונות. רבי שמעון סובר ההפך. אם כן, נראה כי דעותיהם כאן הן הפוכות מדעותיהם לגבי הגדרת בוגרת – האם מותרת להתחתן עם כהן גדול.

 

אם במתנה נוטלן לא כך יפה כחו

כיצד מוכרת אמר רבי דניאל בר רב קטינא אמר רב הונא מוכרת אחת לשנים עשר חדש ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום ורב יהודה אמר מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום

תניא כוותיה דרב הונא מוכרת לשנים עשר חדש ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום תניא כוותיה דרב יהודה מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום

אמר אמימר הלכתא מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום אמר ליה רב אשי לאמימר דרב הונא מאי אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי

בעו מיניה מרב ששת מוכרת למזונות מהו שתחזור ותטרוף לכתובה

קמיבעיא להו בדרב יוסף דאמר רב יוסף ארמלתא דזבין אחריות איתמי ובי דינא דזבין אחריות איתמי מאי

כיון דאחריות איתמי טרפא או דלמא מצי אמרי לה נהי דאחריות דעלמא לא קבילת עילוך אחריות דנפשך מי לא קבולי קבילת

אמר ליה תניתוה מוכרת והולכת עד כדי כתובתה וסמך לה שתגבה כתובתה מן השאר שמע מינה שיירא אין לא שיירא לא

ודלמא עצה טובה קא משמע לן דלא ליקרו לה הדרינתא אם כן ליתני גובה כתובתה מן השאר מאי סמך לה שמע מינה שיירא אין לא שיירא לא

איבעיא להו זבין ולא איצטריכו ליה זוזי הדרי זביני או לא הדרי זביני

תא שמע דההוא גברא דזבין ארעא לרב פפא דאצטריכו ליה זוזי למיזבן תורי לסוף לא איצטריכו ליה ואהדריה ניהליה רב פפא לארעיה רב פפא לפנים משורת הדין הוא דעבד

תא שמע דההוא בצורתא דהוה בנהרדעא זבנינהו כולי עלמא לאפדנייהו לסוף אתו חיטי אמר להו רב נחמן דינא הוא דהדרי אפדני למרייהו

התם נמי זביני בטעות הוו דאיגלאי מילתא דארבא בעקולי הוה קיימא

אי הכי היינו דאמר ליה רמי בר שמואל לרב נחמן אם כן נמצאת מכשילן לעתיד לבא אמר ליה אטו כל יומא בצורתא שכיחא אמר ליה אין בצורתא בנהרדעא משכח שכיחא

והלכתא זבין ולא איצטריכו ליה זוזי הדרי זביני

מתני׳ אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין מוכרת שלא בבית דין

רבי שמעון אומר מן הנשואין מוכרת שלא בבית דין מן האירוסין לא תמכור אלא בבית דין מפני שאין לה מזונות וכל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בבית דין

גמ׳ בשלמא מן הנשואין משום מזוני

אלא מן האירוסין מאי טעמא אמר עולא משום חינא רבי יוחנן אמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין

מאי בינייהו איכא בינייהו גרושה למאן דאמר משום חינא גרושה נמי בעיא חן למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין גרושה לא איכפת ליה

תנן וגרושה לא תמכור אלא בבית דין בשלמא למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין גרושה לא איכפת ליה אלא למאן דאמר משום חינא גרושה נמי בעיא חן

הא מני רבי שמעון היא

אי רבי שמעון הא תנא ליה רישא מן האירוסין לא תמכור כו׳

מהו דתימא אלמנה מן האירוסין הוא דלא נפיש חן דידה אבל גרושה דנפיש חן דידה אימא תיבעי חן

הא נמי תנינא כל שאין לה מזונות לאתויי מאי לאו לאתויי גרושה

לא לאתויי מגורשת ואינה מגורשת כדרבי זירא דאמר רבי זירא כל מקום שאמרו מגורשת ואינה מגורשת בעל חייב במזונותיה

תא שמע כשם שמוכרת שלא בבית דין כך יורשיה יורשי כתובתה מוכרים שלא בבית דין בשלמא למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין כי היכי דאיהי לא ניחא ליה דתתבזי יורשיה נמי לא ניחא ליה דליבזו אלא למאן דאמר משום חינא יורשיה מאי חן איכא תרגמה עולא כגון שירשתה בתה או אחותה

מתני׳ מכרה כתובתה או מקצתה משכנה כתובתה או מקצתה נתנה כתובתה לאחר או מקצתה לא תמכור את השאר אלא בבית דין וחכמים אומרים מוכרת היא אפילו ארבעה וחמשה פעמים ומוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת למזונות מכרתי וגרושה לא תמכור אלא בבית דין

גמ׳ מתניתין מני רבי שמעון היא דתניא מכרה כתובתה משכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי לאחר אין לה מזונות דברי רבי מאיר רבי שמעון אומר אף על פי שלא מכרה ולא משכנה כתובתה אלא מחציתה אבדה מזונותיה

למימרא דרבי שמעון סבר דלא אמרינן מקצת כסף ככל כסף ורבנן סברי אמרינן מקצת כסף ככל כסף

הא איפכא שמעינן להו דתניא והוא אשה בבתוליה פרט לבוגרת שכלו בתוליה דברי רבי מאיר רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת

התם בקראי פליגי רבי מאיר סבר בתולה אפילו מקצת בתולים בתוליה עד דאיכא כולהו בתולים בבתוליה בכדרכה אין שלא כדרכה לא

רבי אלעזר ורבי שמעון סברי בתולה שלמה משמע בתוליה אפילו מקצת בתולים

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כתובות צז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות צז

אם במתנה נוטלן לא כך יפה כחו

כיצד מוכרת אמר רבי דניאל בר רב קטינא אמר רב הונא מוכרת אחת לשנים עשר חדש ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום ורב יהודה אמר מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום

תניא כוותיה דרב הונא מוכרת לשנים עשר חדש ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום תניא כוותיה דרב יהודה מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום

אמר אמימר הלכתא מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום אמר ליה רב אשי לאמימר דרב הונא מאי אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי

בעו מיניה מרב ששת מוכרת למזונות מהו שתחזור ותטרוף לכתובה

קמיבעיא להו בדרב יוסף דאמר רב יוסף ארמלתא דזבין אחריות איתמי ובי דינא דזבין אחריות איתמי מאי

כיון דאחריות איתמי טרפא או דלמא מצי אמרי לה נהי דאחריות דעלמא לא קבילת עילוך אחריות דנפשך מי לא קבולי קבילת

אמר ליה תניתוה מוכרת והולכת עד כדי כתובתה וסמך לה שתגבה כתובתה מן השאר שמע מינה שיירא אין לא שיירא לא

ודלמא עצה טובה קא משמע לן דלא ליקרו לה הדרינתא אם כן ליתני גובה כתובתה מן השאר מאי סמך לה שמע מינה שיירא אין לא שיירא לא

איבעיא להו זבין ולא איצטריכו ליה זוזי הדרי זביני או לא הדרי זביני

תא שמע דההוא גברא דזבין ארעא לרב פפא דאצטריכו ליה זוזי למיזבן תורי לסוף לא איצטריכו ליה ואהדריה ניהליה רב פפא לארעיה רב פפא לפנים משורת הדין הוא דעבד

תא שמע דההוא בצורתא דהוה בנהרדעא זבנינהו כולי עלמא לאפדנייהו לסוף אתו חיטי אמר להו רב נחמן דינא הוא דהדרי אפדני למרייהו

התם נמי זביני בטעות הוו דאיגלאי מילתא דארבא בעקולי הוה קיימא

אי הכי היינו דאמר ליה רמי בר שמואל לרב נחמן אם כן נמצאת מכשילן לעתיד לבא אמר ליה אטו כל יומא בצורתא שכיחא אמר ליה אין בצורתא בנהרדעא משכח שכיחא

והלכתא זבין ולא איצטריכו ליה זוזי הדרי זביני

מתני׳ אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין מוכרת שלא בבית דין

רבי שמעון אומר מן הנשואין מוכרת שלא בבית דין מן האירוסין לא תמכור אלא בבית דין מפני שאין לה מזונות וכל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בבית דין

גמ׳ בשלמא מן הנשואין משום מזוני

אלא מן האירוסין מאי טעמא אמר עולא משום חינא רבי יוחנן אמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין

מאי בינייהו איכא בינייהו גרושה למאן דאמר משום חינא גרושה נמי בעיא חן למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין גרושה לא איכפת ליה

תנן וגרושה לא תמכור אלא בבית דין בשלמא למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין גרושה לא איכפת ליה אלא למאן דאמר משום חינא גרושה נמי בעיא חן

הא מני רבי שמעון היא

אי רבי שמעון הא תנא ליה רישא מן האירוסין לא תמכור כו׳

מהו דתימא אלמנה מן האירוסין הוא דלא נפיש חן דידה אבל גרושה דנפיש חן דידה אימא תיבעי חן

הא נמי תנינא כל שאין לה מזונות לאתויי מאי לאו לאתויי גרושה

לא לאתויי מגורשת ואינה מגורשת כדרבי זירא דאמר רבי זירא כל מקום שאמרו מגורשת ואינה מגורשת בעל חייב במזונותיה

תא שמע כשם שמוכרת שלא בבית דין כך יורשיה יורשי כתובתה מוכרים שלא בבית דין בשלמא למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין כי היכי דאיהי לא ניחא ליה דתתבזי יורשיה נמי לא ניחא ליה דליבזו אלא למאן דאמר משום חינא יורשיה מאי חן איכא תרגמה עולא כגון שירשתה בתה או אחותה

מתני׳ מכרה כתובתה או מקצתה משכנה כתובתה או מקצתה נתנה כתובתה לאחר או מקצתה לא תמכור את השאר אלא בבית דין וחכמים אומרים מוכרת היא אפילו ארבעה וחמשה פעמים ומוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת למזונות מכרתי וגרושה לא תמכור אלא בבית דין

גמ׳ מתניתין מני רבי שמעון היא דתניא מכרה כתובתה משכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי לאחר אין לה מזונות דברי רבי מאיר רבי שמעון אומר אף על פי שלא מכרה ולא משכנה כתובתה אלא מחציתה אבדה מזונותיה

למימרא דרבי שמעון סבר דלא אמרינן מקצת כסף ככל כסף ורבנן סברי אמרינן מקצת כסף ככל כסף

הא איפכא שמעינן להו דתניא והוא אשה בבתוליה פרט לבוגרת שכלו בתוליה דברי רבי מאיר רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת

התם בקראי פליגי רבי מאיר סבר בתולה אפילו מקצת בתולים בתוליה עד דאיכא כולהו בתולים בבתוליה בכדרכה אין שלא כדרכה לא

רבי אלעזר ורבי שמעון סברי בתולה שלמה משמע בתוליה אפילו מקצת בתולים

גלול כלפי מעלה