הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
כתובות צח
מובא מקרה כדי להראות שאין אנו פוסקים כרבי שמעון שאישה הגובה חלק מהכתובה אינה יכולה לגבות עוד תשלומי מזונות. רבא שאל את רב יוסף: אם אישה מוכרת את רכושו של בעלה המנוח כדי לגבות ממנו את כספי כתובתה והיא לא עושה את המכירה בפני בית דין, האם היא צריכה להישבע ליתומים (יש ויכוח על איזה שבועה מדובר)? מדוע לא שאל האם היא צריכה להכריז בפומבי על המכירה (כדי להבטיח שהיא תקבל מחיר טוב)? רבא מנסה להסביר למה לדעתו עניין ההכרזה היה ברור, אך דבריו נדחים. הגמרא קובעת כיצד אנו פוסקים בשתי הסוגיות הללו. אם האישה מכרה את הקרקע ליותר או פחות כסף משוויה, מה הדין? כיצד הלכות אלו מתאימות למקרה דומה לגבי שליח? מה אם היא תמכור יותר קרקע ממה שהיה מגיע לה? נשאלת שאלה לגבי מקרה דומה לגבי שליח שמכר יותר קרקע ממה שהתבקש. תחילה נעשה ניסיון לקבל את התשובה ממשנה במעילה דף כא, אך נדחה. אחר כך מנסים להגיע לתשובה ממשנתנו לגבי אשה שמכרה יותר ממה שהיה מגיע לה, אך גם זה נדחה.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
בבתוליה שיהו כל בתוליה קיימין בין בכדרכה בין שלא כדרכה
ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה קתבעה מזוני אתאי לקמיה דרבא אמר להו ליתמי זילו הבו לה מזונות לית דחש להא דרבי שמעון דאמר לא אמרינן מקצת כסף ככל כסף
שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף מוכרת שלא בבית דין צריכה שבועה או אין צריכה שבועה ותבעי לך הכרזה
אמר ליה הכרזה לא קמיבעיא לי דאמר רבי זירא אמר רב נחמן אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה ולא כלום
היכי דמי אי דאכרוז אמאי לא עשתה ולא כלום אלא לאו דלא אכרוז ולעצמה הוא דלא עשתה ולא כלום הא לאחר מה שעשתה עשתה
לעולם דאכרוז ודאמרי לה מאן שם ליך
כי האי דההוא גברא דאפקידו גביה כיסתא דיתמי אזל שמה לנפשיה בארבע מאה זוזי אייקר קם בשית מאה
אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה מאן שם לך
והלכתא צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה:
מתני׳ אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה
היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל אפילו היא אומרת אחזיר דינר ליורשין מכרה בטל
רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם מכרה קיים עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין ובגנה בת חצי קב וכדברי רבי עקיבא בית רובע
היתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים:
גמ׳ מאי שנא שוה מאתים במנה דאמרי לה את אפסדת שוה מנה במאתים נמי תימא אנא ארווחנא
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה
כאן שנה רבי הכל לבעל המעות כדתניא הוסיפו לו אחת יתירה הכל לשליח דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר חולקין
והתניא רבי יוסי אומר הכל לבעל המעות אמר רמי בר חמא לא קשיא כאן בדבר שיש לו קצבה כאן בדבר שאין לו קצבה
אמר רב פפא הלכתא דבר שיש לו קצבה חולקין דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות מאי קא משמע לן שינויא דשנינן שינויא הוא
איבעיא להו אמר ליה זבין לי ליתכא ואזל וזבין ליה כורא מאי מוסיף על דבריו הוא וליתכא מיהא קני או דלמא מעביר על דבריו הוא וליתכא נמי לא קני
אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבינא תא שמע אמר בעל הבית לשלוחו תן להן חתיכה לאורחין והוא אומר טלו שתים והן נטלו שלש כולן מעלו
אי אמרת בשלמא מוסיף על דבריו הוי משום הכי בעל הבית מעל אלא אי אמרת מעביר על דבריו הוי בעל הבית אמאי מעל והתנן השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל לא עשה שליחותו שליח מעל
הכא במאי עסקינן דאמר להו טלו אחת מדעתו של בעל הבית ואחת מדעתי ושקלו אינהו תלת
תא שמע היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל
מאי לאו דזבין שוה מנה ודינר במנה ודינר ומאי במנה מנה שלה ומאי אפילו אפילו היא אומרת אחזיר את הדינר ליורשים בדינר מקרקעי וקתני מכרה בטל
אמר רב הונא בריה דרב נתן לא בדאוזיל
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
כתובות צח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
בבתוליה שיהו כל בתוליה קיימין בין בכדרכה בין שלא כדרכה
ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה קתבעה מזוני אתאי לקמיה דרבא אמר להו ליתמי זילו הבו לה מזונות לית דחש להא דרבי שמעון דאמר לא אמרינן מקצת כסף ככל כסף
שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף מוכרת שלא בבית דין צריכה שבועה או אין צריכה שבועה ותבעי לך הכרזה
אמר ליה הכרזה לא קמיבעיא לי דאמר רבי זירא אמר רב נחמן אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה ולא כלום
היכי דמי אי דאכרוז אמאי לא עשתה ולא כלום אלא לאו דלא אכרוז ולעצמה הוא דלא עשתה ולא כלום הא לאחר מה שעשתה עשתה
לעולם דאכרוז ודאמרי לה מאן שם ליך
כי האי דההוא גברא דאפקידו גביה כיסתא דיתמי אזל שמה לנפשיה בארבע מאה זוזי אייקר קם בשית מאה
אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה מאן שם לך
והלכתא צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה:
מתני׳ אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה
היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל אפילו היא אומרת אחזיר דינר ליורשין מכרה בטל
רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם מכרה קיים עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין ובגנה בת חצי קב וכדברי רבי עקיבא בית רובע
היתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים:
גמ׳ מאי שנא שוה מאתים במנה דאמרי לה את אפסדת שוה מנה במאתים נמי תימא אנא ארווחנא
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה
כאן שנה רבי הכל לבעל המעות כדתניא הוסיפו לו אחת יתירה הכל לשליח דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר חולקין
והתניא רבי יוסי אומר הכל לבעל המעות אמר רמי בר חמא לא קשיא כאן בדבר שיש לו קצבה כאן בדבר שאין לו קצבה
אמר רב פפא הלכתא דבר שיש לו קצבה חולקין דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות מאי קא משמע לן שינויא דשנינן שינויא הוא
איבעיא להו אמר ליה זבין לי ליתכא ואזל וזבין ליה כורא מאי מוסיף על דבריו הוא וליתכא מיהא קני או דלמא מעביר על דבריו הוא וליתכא נמי לא קני
אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבינא תא שמע אמר בעל הבית לשלוחו תן להן חתיכה לאורחין והוא אומר טלו שתים והן נטלו שלש כולן מעלו
אי אמרת בשלמא מוסיף על דבריו הוי משום הכי בעל הבית מעל אלא אי אמרת מעביר על דבריו הוי בעל הבית אמאי מעל והתנן השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל לא עשה שליחותו שליח מעל
הכא במאי עסקינן דאמר להו טלו אחת מדעתו של בעל הבית ואחת מדעתי ושקלו אינהו תלת
תא שמע היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל
מאי לאו דזבין שוה מנה ודינר במנה ודינר ומאי במנה מנה שלה ומאי אפילו אפילו היא אומרת אחזיר את הדינר ליורשים בדינר מקרקעי וקתני מכרה בטל
אמר רב הונא בריה דרב נתן לא בדאוזיל
