Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ו בטבת תשפ״ב | 30 דצמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מגילה יח

הדף היום מוקדש ע”י שקמה כץ לבעלה וילדיה “שנזכה לשמור ולפתח בית נאמן, גדול ושמח. לזיכוי הרבים ולניצחון עם ישראל בארצו.”

הגמרא מסיימת להסביר את סדר הברכות בשמונה עשרה. אם אנשי כנסת הגדולה סדרו את שמונה עשרה, מדוע היה צריך שמעון הפקולי שנים רבות לאחר מכן לסדרם שוב? אסור להוסיף עוד לתפילת שמונה עשרה שסדרו החכמים כיון שאי אפשר להלל את ה’ במלואו ולכן מוטב שלא להוסיף בכלל. החכמים משבחים מידת השתיקה. מהיכן אנו למדים שיש לקרוא את המגילה מתוך ספר? אי אפשר לקרוא תרגום – מדובר אם הוא נכתב בשפה אחרת ונקרא בשפה הזו. אבל המשנה גם אמרה שמי שמדבר שפה זרה יכול לקרוא בשפה זו! איך אפשר לפתור את הסתירה הזו? רב ושמואל אומרים מותר רק אם זה ביוונית. אבל זה גם סותר ברייתא שאומר שמי שמדבר כל שפה יכול לקרוא את המגילה בשפה זו. לכן הב ושמואל בוודאי התכוונו שיוונית מותרת גם למי שלא מדבר יוונית. מי שאינו מבין עברית עדיין יכול לקרוא את המגילה בעברית, שכן ההבנה לא חשובה אלא עצם הקריאה כי יש בזה פרסומי ניסא אפילו למי שלא מבין. אם קוראים את זה בסירוגין (עם הפסקות), יצא ידי חובה. המילה ‘סירוגין’ הייתה מילה לא מוכרת להם ואת ההגדרה הם למדו מהאמה של רבי יהודה הנשיא. היא ידעה גם את ההגדרה של עוד מספר מילים שהגמרא מפרטת. רבי מונא קבע שיש הגבלת זמן של הסירוגין – שלא יהיה יותר מהזמן שלוקח לקרוא את המגילה. רב ושמואל חלוקים בשאלה האם אנו פוסקים כמו רבי מונא או לא. מה אם המילים נמחקות או מטושטשות? מה עושה הקורא אם הוא/היא מדלגים על פסוק? מה אם אחד נכנס מאוחר כשהם באמצע קריאת המגילה? אם אדם מתנמנם, הוא עדיין יכול לצאת ידי חובה. מהי ההגדרה של מתנמנם? האם סופר שכותב את המגילה וקורא תוך כדי, יוצא ידי חובה על ידי קריאה זו? במה זה תלוי? האם אפשר לכתוב ספר מבלי להשתמש בספר קיים כמדריך? האם יש חריגים לכלל זה?

אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה׳ אלהיהם ואת דוד מלכם וכיון שבא דוד באתה תפלה שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי

וכיון שבאת תפלה באת עבודה שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי וכיון שבאת עבודה באתה תודה שנאמר זובח תודה יכבדנני

ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים

אימא קודם עבודה לא סלקא דעתך דכתיב וירד מעשות החטאת וגו׳ מי כתיב לעשות מעשות כתיב

ולימרה אחר העבודה לא סלקא דעתך דכתיב זובח תודה

מאי חזית דסמכת אהאי סמוך אהאי מסתברא עבודה והודאה חדא מילתא היא

ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים דכתיב ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ברכה דהקדוש ברוך הוא שלום שנאמר ה׳ יברך את עמו בשלום

וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפלה על הסדר שמעון הפקולי מאי הסדיר שכחום וחזר וסדרום

מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב מי ימלל גבורות ה׳ ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה׳ למי שיכול להשמיע כל תהלתו

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן המספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא יותר מדאי נעקר מן העולם שנאמר היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע

דרש רבי יהודה איש כפר גבוריא ואמרי לה איש כפר גבור חיל מאי דכתיב לך דומיה תהלה סמא דכולה משתוקא כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא מלה בסלע משתוקא בתרין

קראה על פה לא יצא וכו׳ מנלן אמר רבא אתיא זכירה זכירה כתיב הכא והימים האלה נזכרים וכתיב התם כתב זאת זכרון בספר מה להלן בספר אף כאן בספר

וממאי דהאי זכירה קריאה היא דלמא עיון בעלמא לא סלקא דעתך (דכתיב) זכור יכול בלב כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור בפה

קראה תרגום לא יצא וכו׳ היכי דמי אילימא דכתיבה מקרא וקרי לה תרגום היינו על פה לא צריכא דכתיבה תרגום וקרי לה תרגום

אבל קורין אותה ללועזות בלעז וכו׳ והא אמרת קראה בכל לשון לא יצא רב ושמואל דאמרי תרוייהו בלעז יווני

היכי דמי אילימא דכתיבה אשורית וקרי לה יוונית היינו על פה אמר רבי אחא אמר רבי אלעזר שכתובה בלעז יוונית

ואמר רבי אחא אמר רבי אלעזר מנין שקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל דאי סלקא דעתך למזבח קרא ליה יעקב אל ויקרא לו יעקב מיבעי ליה אלא ויקרא לו ליעקב אל ומי קראו אל אלהי ישראל

מיתיבי קראה גיפטית עברית עילמית מדית יוונית לא יצא

הא לא דמיא אלא להא גיפטית לגיפטים עברית לעברים עילמית לעילמים יוונית ליוונים יצא

אי הכי רב ושמואל אמאי מוקמי לה למתניתין בלעז יוונית לוקמה בכל לעז [אלא מתניתין כברייתא] וכי איתמר דרב ושמואל בעלמא איתמר רב ושמואל דאמרי תרוייהו לעז יווני לכל כשר

והא קתני יוונית ליוונים אין לכולי עלמא לא אינהו דאמור כרבן שמעון בן גמליאל דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית

ולימרו הלכה כרבן שמעון בן גמליאל אי אמרי הלכה כרבן שמעון בן גמליאל הוה אמינא הני מילי שאר ספרים אבל מגילה דכתיב בה ככתבם אימא לא קא משמע לן

והלועז ששמע אשורית יצא וכו׳ והא לא ידע מאי קאמרי מידי דהוה אנשים ועמי הארץ

מתקיף לה רבינא אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן אלא מצות קריאה ופרסומי ניסא הכא נמי מצות קריאה ופרסומי ניסא

קראה סירוגין יצא וכו׳ לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין שמעוה לאמתא דבי רבי דקאמרה להו לרבנן דהוי עיילי פסקי פסקי לבי רבי עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין

לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות שמעוה לאמתא דבי רבי דאמרה ליה לההוא גברא דהוה קא מבדר פרפחיני עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך

לא הוו ידעי רבנן מאי סלסלה ותרוממך שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה מהפך במזייה אמרה ליה עד מתי אתה מסלסל בשערך

לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על ה׳ יהבך אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה אזילנא בהדי ההוא טייעא וקא דרינא טונא ואמר לי שקול יהביך ושדי אגמלאי

לא הוו ידעי רבנן מאי וטאטאתיה במטאטא השמד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחברתה שקולי טאטיתא וטאטי ביתא

תנו רבנן קראה סירוגין יצא

סירוסין לא יצא רבי מונא אומר משום רבי יהודה אף בסירוגין אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש אמר רב יוסף הלכה כרבי מונא שאמר משום רבי יהודה

אמר ליה אביי לרב יוסף כדי לגמור את כולה מהיכא דקאי לסיפא או דלמא מרישא לסיפא אמר ליה מרישא לסיפא דאם כן נתת דבריך לשיעורין

אמר רבי אבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב הלכה כרבי מונא ושמואל אמר אין הלכה כרבי מונא בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו הכי אמר רב כהנא אמר רב הלכה כרבי מונא ושמואל אמר אין הלכה כרבי מונא רב ביבי מתני איפכא רב אמר אין הלכה כרבי מונא ושמואל אמר הלכה כרבי מונא

אמר רב יוסף נקוט דרב ביבי בידך דשמואל הוא דחייש ליחידאה דתנן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום רבי יהודה בן בתירה אמרו אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה

אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתירה

תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא

מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות אם רשומן ניכר כשרה ואם לאו פסולה לא קשיא הא בכולה הא במקצתה

תנו רבנן השמיט בה הקורא פסוק אחד לא יאמר אקרא את כולה ואחר כך אקרא אותו פסוק אלא קורא מאותו פסוק ואילך נכנס לבית הכנסת ומצא צבור שקראו חציה לא יאמר אקרא חציה עם הצבור ואחר כך אקרא חציה אלא קורא אותה מתחילתה ועד סופה

מתנמנם יצא וכו׳ היכי דמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מידכר

היה כותבה דורשה ומגיהה אם כוון לבו יצא וכו׳ היכי דמי אי דקא מסדר פסוקא פסוקא וכתב לה כי כוון לבו מאי הוי על פה הוא אלא דכתב פסוקא פסוקא וקרי ליה

ומי יצא והאמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה ואפילו למאן דאמר מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה

אלא דמנחה מגילה קמיה וקרי לה מינה פסוקא פסוקא וכתב לה לימא מסייע ליה לרבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב דלמא דאתרמי ליה אתרמויי

גופא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב מיתיבי אמר רבי שמעון בן אלעזר מעשה ברבי מאיר שהלך לעבר שנה בעסיא ולא היה שם מגילה וכתבה מלבו וקראה

אמר רבי אבהו שאני רבי מאיר דמיקיים ביה ועפעפיך יישירו נגדך אמר ליה רמי בר חמא לרבי ירמיה מדפתי מאי ועפעפיך יישירו נגדך אמר לו אלו דברי תורה דכתיב בהו התעיף עיניך בו ואיננו ואפילו הכי מיושרין הן אצל רבי מאיר

רב חסדא אשכחיה לרב חננאל דהוה כתב ספרים שלא מן הכתב אמר ליה ראויה כל התורה כולה ליכתב על פיך אלא כך אמרו חכמים אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב מדקאמר כל התורה כולה ראויה שתיכתב על פיך מכלל דמיושרין הן אצלו והא רבי מאיר כתב שעת הדחק שאני

אביי שרא לדבי בר חבו למיכתב תפלין ומזוזות שלא מן הכתב כמאן כי האי תנא דתניא רבי ירמיה אומר משום רבינו תפלין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב ואין צריכות שרטוט

והלכתא תפלין אין צריכין שרטוט מזוזות צריכין שרטוט אידי ואידי נכתבות שלא מן הכתב מאי טעמא מיגרס גריסין

היתה כתובה בסם כו׳ סם סמא סקרא אמר רבה בר בר חנה סקרתא שמה קומוס קומא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מגילה יח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מגילה יח

אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה׳ אלהיהם ואת דוד מלכם וכיון שבא דוד באתה תפלה שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי

וכיון שבאת תפלה באת עבודה שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי וכיון שבאת עבודה באתה תודה שנאמר זובח תודה יכבדנני

ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים

אימא קודם עבודה לא סלקא דעתך דכתיב וירד מעשות החטאת וגו׳ מי כתיב לעשות מעשות כתיב

ולימרה אחר העבודה לא סלקא דעתך דכתיב זובח תודה

מאי חזית דסמכת אהאי סמוך אהאי מסתברא עבודה והודאה חדא מילתא היא

ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים דכתיב ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ברכה דהקדוש ברוך הוא שלום שנאמר ה׳ יברך את עמו בשלום

וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפלה על הסדר שמעון הפקולי מאי הסדיר שכחום וחזר וסדרום

מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב מי ימלל גבורות ה׳ ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה׳ למי שיכול להשמיע כל תהלתו

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן המספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא יותר מדאי נעקר מן העולם שנאמר היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע

דרש רבי יהודה איש כפר גבוריא ואמרי לה איש כפר גבור חיל מאי דכתיב לך דומיה תהלה סמא דכולה משתוקא כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא מלה בסלע משתוקא בתרין

קראה על פה לא יצא וכו׳ מנלן אמר רבא אתיא זכירה זכירה כתיב הכא והימים האלה נזכרים וכתיב התם כתב זאת זכרון בספר מה להלן בספר אף כאן בספר

וממאי דהאי זכירה קריאה היא דלמא עיון בעלמא לא סלקא דעתך (דכתיב) זכור יכול בלב כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור בפה

קראה תרגום לא יצא וכו׳ היכי דמי אילימא דכתיבה מקרא וקרי לה תרגום היינו על פה לא צריכא דכתיבה תרגום וקרי לה תרגום

אבל קורין אותה ללועזות בלעז וכו׳ והא אמרת קראה בכל לשון לא יצא רב ושמואל דאמרי תרוייהו בלעז יווני

היכי דמי אילימא דכתיבה אשורית וקרי לה יוונית היינו על פה אמר רבי אחא אמר רבי אלעזר שכתובה בלעז יוונית

ואמר רבי אחא אמר רבי אלעזר מנין שקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל דאי סלקא דעתך למזבח קרא ליה יעקב אל ויקרא לו יעקב מיבעי ליה אלא ויקרא לו ליעקב אל ומי קראו אל אלהי ישראל

מיתיבי קראה גיפטית עברית עילמית מדית יוונית לא יצא

הא לא דמיא אלא להא גיפטית לגיפטים עברית לעברים עילמית לעילמים יוונית ליוונים יצא

אי הכי רב ושמואל אמאי מוקמי לה למתניתין בלעז יוונית לוקמה בכל לעז [אלא מתניתין כברייתא] וכי איתמר דרב ושמואל בעלמא איתמר רב ושמואל דאמרי תרוייהו לעז יווני לכל כשר

והא קתני יוונית ליוונים אין לכולי עלמא לא אינהו דאמור כרבן שמעון בן גמליאל דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית

ולימרו הלכה כרבן שמעון בן גמליאל אי אמרי הלכה כרבן שמעון בן גמליאל הוה אמינא הני מילי שאר ספרים אבל מגילה דכתיב בה ככתבם אימא לא קא משמע לן

והלועז ששמע אשורית יצא וכו׳ והא לא ידע מאי קאמרי מידי דהוה אנשים ועמי הארץ

מתקיף לה רבינא אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן אלא מצות קריאה ופרסומי ניסא הכא נמי מצות קריאה ופרסומי ניסא

קראה סירוגין יצא וכו׳ לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין שמעוה לאמתא דבי רבי דקאמרה להו לרבנן דהוי עיילי פסקי פסקי לבי רבי עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין

לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות שמעוה לאמתא דבי רבי דאמרה ליה לההוא גברא דהוה קא מבדר פרפחיני עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך

לא הוו ידעי רבנן מאי סלסלה ותרוממך שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה מהפך במזייה אמרה ליה עד מתי אתה מסלסל בשערך

לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על ה׳ יהבך אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה אזילנא בהדי ההוא טייעא וקא דרינא טונא ואמר לי שקול יהביך ושדי אגמלאי

לא הוו ידעי רבנן מאי וטאטאתיה במטאטא השמד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחברתה שקולי טאטיתא וטאטי ביתא

תנו רבנן קראה סירוגין יצא

סירוסין לא יצא רבי מונא אומר משום רבי יהודה אף בסירוגין אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש אמר רב יוסף הלכה כרבי מונא שאמר משום רבי יהודה

אמר ליה אביי לרב יוסף כדי לגמור את כולה מהיכא דקאי לסיפא או דלמא מרישא לסיפא אמר ליה מרישא לסיפא דאם כן נתת דבריך לשיעורין

אמר רבי אבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב הלכה כרבי מונא ושמואל אמר אין הלכה כרבי מונא בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו הכי אמר רב כהנא אמר רב הלכה כרבי מונא ושמואל אמר אין הלכה כרבי מונא רב ביבי מתני איפכא רב אמר אין הלכה כרבי מונא ושמואל אמר הלכה כרבי מונא

אמר רב יוסף נקוט דרב ביבי בידך דשמואל הוא דחייש ליחידאה דתנן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום רבי יהודה בן בתירה אמרו אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה

אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתירה

תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא

מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות אם רשומן ניכר כשרה ואם לאו פסולה לא קשיא הא בכולה הא במקצתה

תנו רבנן השמיט בה הקורא פסוק אחד לא יאמר אקרא את כולה ואחר כך אקרא אותו פסוק אלא קורא מאותו פסוק ואילך נכנס לבית הכנסת ומצא צבור שקראו חציה לא יאמר אקרא חציה עם הצבור ואחר כך אקרא חציה אלא קורא אותה מתחילתה ועד סופה

מתנמנם יצא וכו׳ היכי דמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מידכר

היה כותבה דורשה ומגיהה אם כוון לבו יצא וכו׳ היכי דמי אי דקא מסדר פסוקא פסוקא וכתב לה כי כוון לבו מאי הוי על פה הוא אלא דכתב פסוקא פסוקא וקרי ליה

ומי יצא והאמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה ואפילו למאן דאמר מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה

אלא דמנחה מגילה קמיה וקרי לה מינה פסוקא פסוקא וכתב לה לימא מסייע ליה לרבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב דלמא דאתרמי ליה אתרמויי

גופא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב מיתיבי אמר רבי שמעון בן אלעזר מעשה ברבי מאיר שהלך לעבר שנה בעסיא ולא היה שם מגילה וכתבה מלבו וקראה

אמר רבי אבהו שאני רבי מאיר דמיקיים ביה ועפעפיך יישירו נגדך אמר ליה רמי בר חמא לרבי ירמיה מדפתי מאי ועפעפיך יישירו נגדך אמר לו אלו דברי תורה דכתיב בהו התעיף עיניך בו ואיננו ואפילו הכי מיושרין הן אצל רבי מאיר

רב חסדא אשכחיה לרב חננאל דהוה כתב ספרים שלא מן הכתב אמר ליה ראויה כל התורה כולה ליכתב על פיך אלא כך אמרו חכמים אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב מדקאמר כל התורה כולה ראויה שתיכתב על פיך מכלל דמיושרין הן אצלו והא רבי מאיר כתב שעת הדחק שאני

אביי שרא לדבי בר חבו למיכתב תפלין ומזוזות שלא מן הכתב כמאן כי האי תנא דתניא רבי ירמיה אומר משום רבינו תפלין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב ואין צריכות שרטוט

והלכתא תפלין אין צריכין שרטוט מזוזות צריכין שרטוט אידי ואידי נכתבות שלא מן הכתב מאי טעמא מיגרס גריסין

היתה כתובה בסם כו׳ סם סמא סקרא אמר רבה בר בר חנה סקרתא שמה קומוס קומא

גלול כלפי מעלה