Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ז בטבת תשפ״ב | 31 דצמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מגילה יט

הדף היום מוקדש ע”י שושנה שור לרפואת שושנה רייזל בת יפה שיינדל.

מהם חומרים שונים שלא ניתן להשתמש בהם לכתיבת מגילה? מאיפה נלמד שזה צריך להיות כתוב עם דיו ועל קלף? אם מתגוררים בעיר שאינה מוקפת חומה או בעיר מוקפת חומה ומבקרים בעיר מסוג אחר בפורים, איזה יום של פורים יש לחגוג? מאיזה פסוק במגילה מתחילים לקרוא? מובאות כמה דעות – מההתחלה, מהופעתו ראשונה של מרדכי, מהופעתו הראשונה של המן, מהלילה שנדדה שנתו של אחשורוש. מה שורש הוויכוח בין הרבנים השונים? מהי משמעותה של זה שהמגילה שנקראת גם ספר וגם אגרת? צריך לקרוא מגילה מקלף שרק מכיל את המגילה ואינו כולל ספרי כתבים אחרים. אילו הגבלות יש לדין זה? מי כשר ומי לא כשר לקרוא את המגילה? כשהמשנה אומרת שאדם חרש אינו יכול לקרוא את המגילה, האם דעתו כרבי יוסי הסובר שרק מי שמשמיע לאזנו יצא? או כדעת רבי יהודה שאינו מחייב להשמיע לאזנו אבל לכתחילה עדיף שכן? האם זו באמת דעתו של רבי יהודה? אם כן, יש בעיה עם ברייתא לגבי חרש שמברך על תרומה מלכתחילה שאין הברייתא תואמת אף דעה – לא ר’ יוסי ולא ר’ יהודה.

קנקנתום חרתא דאושכפי דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ נייר מחקא

עד שתהא כתובה אשורית דכתיב ככתבם וכזמנם

על הספר ובדיו וכו׳ מנלן אתיא כתיבה כתיבה כתיב הכא ותכתב אסתר המלכה וכתיב התם ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו

מתני׳ בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהן

ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובה רבי מאיר אומר כולה רבי יהודה אומר מאיש יהודי רבי יוסי אומר מאחר הדברים האלה

גמ׳ אמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי ארבעה עשר אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר קורא עמהן אמר רבא מנא אמינא לה דכתיב על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות מכדי כתיב היהודים הפרזים למה לי למיכתב היושבים בערי הפרזות הא קא משמע לן דפרוז בן יומו נקרא פרוז

אשכחן פרוז מוקף מנא לן סברא הוא מדפרוז בן יומו קרוי פרוז מוקף בן יומו קרוי מוקף

ואמר רבא בן כפר שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא עמהן מאי טעמא האי כבני העיר בעי למקרי ורבנן הוא דאקילו על הכפרים כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין הני מילי כי איתיה בדוכתיה אבל כי איתיה בעיר כבני עיר בעי למקרי

איתיביה אביי בן כרך שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא כמקומו בן כרך סלקא דעתך באם עתיד לחזור תליא מילתא אלא לאו בן כפר

ולאו תרוצי מתרצת תני קורא עמהן

מהיכן קורא אדם את המגילה וכו׳ תניא רבי שמעון בר יוחאי אומר מבלילה ההוא

אמר רבי יוחנן וכולן מקרא אחד דרשו ותכתב אסתר המלכהומרדכי היהודי את כל תוקף מאן דאמר כולה תוקפו של אחשורוש

ומאן דאמר מאיש יהודי תוקפו של מרדכי ומאן דאמר מאחר הדברים האלה תוקפו של המן ומאן דאמר מבלילה ההוא תוקפו של נס

רב הונא אמר מהכא ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם

מאן דאמר כולה מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלים של בית המקדש על ככה משום דחשיב שבעים שנין ולא איפרוק ומה הגיע אליהם דקטל ושתי

ומאן דאמר מאיש יהודי מה ראה מרדכי דאיקני בהמן על ככה דשוי נפשיה עבודה זרה ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא

ומאן דאמר מאחר הדברים האלה מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים על ככה משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ומה הגיע אליהם ותלו אותו ואת בניו על העץ

ומאן דאמר מבלילה ההוא מה ראה אחשורוש להביא את ספר הזכרונות על ככה דזמינתיה אסתר להמן בהדיה ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא

אמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה ואפילו למאן דאמר מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה

ואמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה אמר רב נחמן ובלבד שיהו משולשין

אמר רב יהודה אמר שמואל הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא אמר רבא לא אמרן אלא דלא מחסרא ומייתרא פורתא אבל מחסרא ומייתרא פורתא לית לן בה

לוי בר שמואל הוה קא קרי קמיה דרב יהודה במגילה

הכתובה בין הכתובים אמר ליה הרי אמרו הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ומחו לה אמוחא בצבור שנו

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן שיור התפר הלכה למשה מסיני ומחו לה אמוחא ולא אמרו אלא כדי שלא יקרע

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כמלא נקב מחט סדקית לא היו יכולין לעמוד מפני האורה שנאמר כי לא יראני האדם וחי

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מאי דכתיב ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה׳ עמכם בהר מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידין לחדש ומאי ניהו מקרא מגילה

מתני׳ הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן רבי יהודה מכשיר בקטן

גמ׳ מאן תנא חרש דיעבד נמי לא אמר רב מתנה רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא רבי יוסי אומר לא יצא

וממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא דלמא רבי יהודה היא ולכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי

לא סלקא דעתך דקתני חרש דומיא דשוטה וקטן מה שוטה וקטן דיעבד נמי לא אף חרש דיעבד נמי לא

ודלמא הא כדאיתא והא כדאיתא מדקתני סיפא רבי יהודה מכשיר בקטן מכלל דרישא לאו רבי יהודה היא

ודלמא כולה רבי יהודה היא מי דמי רישא לפסולה וסיפא לכשירה

ודלמא כולה רבי יהודה היא ותרי גווני קטן קתני לה וחסורי מיחסרא והכי קתני הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן במה דברים אמורים בקטן שלא הגיע לחינוך אבל בקטן שהגיע לחינוך אפילו לכתחלה שרבי יהודה מכשיר בקטן

במאי אוקימתא כרבי יהודה ודיעבד

אלא הא דתני (רבי) יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה מני אי רבי יהודה דיעבד אין לכתחלה לא אי רבי יוסי דיעבד נמי לא

ואלא מאי רבי יהודה ואפילו לכתחלה אלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא מני לא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי רבי יהודה אפילו לכתחלה אי רבי יוסי אפילו דיעבד נמי לא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מגילה יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מגילה יט

קנקנתום חרתא דאושכפי דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ נייר מחקא

עד שתהא כתובה אשורית דכתיב ככתבם וכזמנם

על הספר ובדיו וכו׳ מנלן אתיא כתיבה כתיבה כתיב הכא ותכתב אסתר המלכה וכתיב התם ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו

מתני׳ בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהן

ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובה רבי מאיר אומר כולה רבי יהודה אומר מאיש יהודי רבי יוסי אומר מאחר הדברים האלה

גמ׳ אמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי ארבעה עשר אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר קורא עמהן אמר רבא מנא אמינא לה דכתיב על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות מכדי כתיב היהודים הפרזים למה לי למיכתב היושבים בערי הפרזות הא קא משמע לן דפרוז בן יומו נקרא פרוז

אשכחן פרוז מוקף מנא לן סברא הוא מדפרוז בן יומו קרוי פרוז מוקף בן יומו קרוי מוקף

ואמר רבא בן כפר שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא עמהן מאי טעמא האי כבני העיר בעי למקרי ורבנן הוא דאקילו על הכפרים כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין הני מילי כי איתיה בדוכתיה אבל כי איתיה בעיר כבני עיר בעי למקרי

איתיביה אביי בן כרך שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא כמקומו בן כרך סלקא דעתך באם עתיד לחזור תליא מילתא אלא לאו בן כפר

ולאו תרוצי מתרצת תני קורא עמהן

מהיכן קורא אדם את המגילה וכו׳ תניא רבי שמעון בר יוחאי אומר מבלילה ההוא

אמר רבי יוחנן וכולן מקרא אחד דרשו ותכתב אסתר המלכהומרדכי היהודי את כל תוקף מאן דאמר כולה תוקפו של אחשורוש

ומאן דאמר מאיש יהודי תוקפו של מרדכי ומאן דאמר מאחר הדברים האלה תוקפו של המן ומאן דאמר מבלילה ההוא תוקפו של נס

רב הונא אמר מהכא ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם

מאן דאמר כולה מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלים של בית המקדש על ככה משום דחשיב שבעים שנין ולא איפרוק ומה הגיע אליהם דקטל ושתי

ומאן דאמר מאיש יהודי מה ראה מרדכי דאיקני בהמן על ככה דשוי נפשיה עבודה זרה ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא

ומאן דאמר מאחר הדברים האלה מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים על ככה משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ומה הגיע אליהם ותלו אותו ואת בניו על העץ

ומאן דאמר מבלילה ההוא מה ראה אחשורוש להביא את ספר הזכרונות על ככה דזמינתיה אסתר להמן בהדיה ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא

אמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה ואפילו למאן דאמר מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה

ואמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה אמר רב נחמן ובלבד שיהו משולשין

אמר רב יהודה אמר שמואל הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא אמר רבא לא אמרן אלא דלא מחסרא ומייתרא פורתא אבל מחסרא ומייתרא פורתא לית לן בה

לוי בר שמואל הוה קא קרי קמיה דרב יהודה במגילה

הכתובה בין הכתובים אמר ליה הרי אמרו הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ומחו לה אמוחא בצבור שנו

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן שיור התפר הלכה למשה מסיני ומחו לה אמוחא ולא אמרו אלא כדי שלא יקרע

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כמלא נקב מחט סדקית לא היו יכולין לעמוד מפני האורה שנאמר כי לא יראני האדם וחי

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מאי דכתיב ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה׳ עמכם בהר מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידין לחדש ומאי ניהו מקרא מגילה

מתני׳ הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן רבי יהודה מכשיר בקטן

גמ׳ מאן תנא חרש דיעבד נמי לא אמר רב מתנה רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא רבי יוסי אומר לא יצא

וממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא דלמא רבי יהודה היא ולכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי

לא סלקא דעתך דקתני חרש דומיא דשוטה וקטן מה שוטה וקטן דיעבד נמי לא אף חרש דיעבד נמי לא

ודלמא הא כדאיתא והא כדאיתא מדקתני סיפא רבי יהודה מכשיר בקטן מכלל דרישא לאו רבי יהודה היא

ודלמא כולה רבי יהודה היא מי דמי רישא לפסולה וסיפא לכשירה

ודלמא כולה רבי יהודה היא ותרי גווני קטן קתני לה וחסורי מיחסרא והכי קתני הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן במה דברים אמורים בקטן שלא הגיע לחינוך אבל בקטן שהגיע לחינוך אפילו לכתחלה שרבי יהודה מכשיר בקטן

במאי אוקימתא כרבי יהודה ודיעבד

אלא הא דתני (רבי) יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה מני אי רבי יהודה דיעבד אין לכתחלה לא אי רבי יוסי דיעבד נמי לא

ואלא מאי רבי יהודה ואפילו לכתחלה אלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא מני לא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי רבי יהודה אפילו לכתחלה אי רבי יוסי אפילו דיעבד נמי לא

גלול כלפי מעלה