Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח בטבת תשפ״ב | 1 ינואר 2022
  • לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס

מגילה כ

 

האם רבי יהודה חושב שלכתחילה חרש אינו יכול לקרות את המגילה, אבל אם הוא כבר קרא, אפשר לצאת ידי חובה (בדיעבד)? או שיכול אפילו לכתחילה? הצעה הראשונה היא שהוא עצמו סובר שלא צריך בכלל להשמיע לאזנו ולכן חרש כשר לכתחילה והוא מסר בשם רבי אלעזר בן עזריה דעה אחרת שכשר רק בדיעבד (וזה תואם ברייתא שצוטטה מקודם). האופציה השניה היא שר' יהודה בעצמו סובר שחרש כשר רק בדיעבד והברייתא שאמרה שלכתחילה לא צריך להשמיע לאזנו כשיטת ר' מאיר. רבי יהודה סובר שקטן יכול לקרוא את המגילה ומביא הוכחה שקרא כשהיה צעיר בפני רבנים. אולם, מאחר שלא ניתן לקבל עדות מקטינים, מסרבים הרבנים לקבל את עדותו בנוגע לקטן. מובא ניסיון נוסף להוכיח את שיטת רבי יהודה ממעשה של רבי אך גם הוא נדחה. המשנה מפרטת מצוות שצריך לעשות במהלך היום וחיובן מתחיל עם הזריחה. אולם אם עשה זאת מעמוד השחר, יצא ידי חובה. הגמרא מוצאת מקור לכל מצווה ברשימה להסביר כיצד יודעים שהחובה למצווה זו היא במהלך היום. מדוע רשמה המשנה גם הטובל במקווה וגם זבה קטנה שצריכה לטבול במקווה? המשנה הבאה מפרטת מצוות שחייבים לעשות ביום ואפשר לעשות אותן כל היום. כמו כן, מצוות שעושים אותם בלילה, אפשר לעשותן כל הלילה. הגמרא עוברת על הרשימה ומוכיחה כיצד יודעים שצריך לקיים כל אחת מהמצוות הללו במהלך היום.

לעולם רבי יהודה ואפילו לכתחילה ולא קשיא הא דידיה הא דרביה

דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך רבי מאיר אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כוונת הלב הן הן הדברים

השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה והא דתני יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי רבי מאיר היא:

רבי יהודה מכשיר בקטן: (דתניא) אמר רבי יהודה קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי טרפון וזקנים בלוד אמרו לו אין מביאין ראיה מן הקטן

תניא אמר רבי קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי יהודה אמרו לו אין מביאין ראיה מן המתיר

ולימרו ליה אין מביאין ראיה מן הקטן חדא ועוד קאמרו ליה חדא דקטן היית ועוד אפילו גדול היית אין מביאין ראיה מן המתיר:

מתני׳ אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר:

גמ׳ מנלן דאמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים ביום אין בלילה לא לימא תיהוי תיובתא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום כי קתני אדיום:

ולא מלין וכו׳: דכתיב וביום השמיני ימול:

ולא טובלין ולא מזין וכו׳: דכתיב והזה הטהור על הטמא [וגו׳] ביום השביעי ואיתקש טבילה להזיה:

וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכו׳: פשיטא מאי שנא שומרת יום כנגד יום מכל חייבי טבילות

איצטריך סלקא דעתך אמינא תיהוי כראיה ראשונה של זב וראיה ראשונה של זב איתקש לבעל קרי דכתיב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה בעל קרי טובל ביום האי נמי ליטבול ביומיה

והא ביממא לא מצי טבלה דכתיב כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה בליליא מיהת ליעביד מקצת שימור ותיטבול קא משמע לן כיון דבעיא ספירה


ספירה ביממא היא:

וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר: מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא ויקרא אלהים לאור יום למאיר ובא קראו יום

אלא מעתה ולחשך קרא לילה [למחשיך ובא קרא לילה] הא קיימא לן דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא

אלא אמר רבי זירא מהכא ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר (והיה) לנו הלילה (למשמר)

מאי ואומר וכי תימא משעלה עמוד השחר לאו יממא ומכי ערבא שמשא ליליא ואינהו מקדמי ומחשכי תא שמע (והיה) לנו הלילה משמר והיום מלאכה:

מתני׳ כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפלת המוספין ולמוספין

ולוידוי הפרים ולוידוי מעשר ולוידוי יום הכפורים

לסמיכה לשחיטה לתנופה להגשה לקמיצה ולהקטרה למליקה ולקבלה ולהזיה

ולהשקיית סוטה ולעריפת העגלה ולטהרת המצורע

כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:

גמ׳ מנלן דאמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים לקריאת ההלל דכתיב ממזרח שמש עד מבואו (רבי יוסי) אומר זה היום עשה ה׳

ולנטילת לולב דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ולתקיעת שופר דכתיב יום תרועה יהיה לכם ולמוספין דכתיב דבר יום ביומו ולתפלת המוספין כמוספין שויוה רבנן

ולוידוי פרים דיליף כפרה כפרה מיום הכפורים דתניא גבי יום הכפורים וכפר בעדו ובעד ביתו בכפרת דברים הכתוב מדבר וכפרה ביממא הוא דכתיב ביום הזה יכפר עליכם:

ולוידוי מעשר וכו׳: דכתיב ואמרת לפני ה׳ אלהיך בערתי הקדש מן הבית וסמיך ליה היום הזה ה׳ אלהיך מצוך:

לסמיכה ולשחיטה: דכתיב וסמך ושחט וכתיב בה בשחיטה ביום זבחכם ולתנופה דכתיב ביום הניפכם את העומר

ולהגשה דאיתקש לתנופה דכתיב ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות והניף והקריב ולמליקה ולקמיצה ולהקטרה ולהזיה דכתיב ביום צוותו את בני ישראל

ולהשקיית סוטה אתיא תורה תורה כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב התם על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט


  • לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מגילה כ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מגילה כ

לעולם רבי יהודה ואפילו לכתחילה ולא קשיא הא דידיה הא דרביה

דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך רבי מאיר אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כוונת הלב הן הן הדברים

השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה והא דתני יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי רבי מאיר היא:

רבי יהודה מכשיר בקטן: (דתניא) אמר רבי יהודה קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי טרפון וזקנים בלוד אמרו לו אין מביאין ראיה מן הקטן

תניא אמר רבי קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי יהודה אמרו לו אין מביאין ראיה מן המתיר

ולימרו ליה אין מביאין ראיה מן הקטן חדא ועוד קאמרו ליה חדא דקטן היית ועוד אפילו גדול היית אין מביאין ראיה מן המתיר:

מתני׳ אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר:

גמ׳ מנלן דאמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים ביום אין בלילה לא לימא תיהוי תיובתא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום כי קתני אדיום:

ולא מלין וכו׳: דכתיב וביום השמיני ימול:

ולא טובלין ולא מזין וכו׳: דכתיב והזה הטהור על הטמא [וגו׳] ביום השביעי ואיתקש טבילה להזיה:

וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכו׳: פשיטא מאי שנא שומרת יום כנגד יום מכל חייבי טבילות

איצטריך סלקא דעתך אמינא תיהוי כראיה ראשונה של זב וראיה ראשונה של זב איתקש לבעל קרי דכתיב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה בעל קרי טובל ביום האי נמי ליטבול ביומיה

והא ביממא לא מצי טבלה דכתיב כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה בליליא מיהת ליעביד מקצת שימור ותיטבול קא משמע לן כיון דבעיא ספירה


ספירה ביממא היא:

וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר: מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא ויקרא אלהים לאור יום למאיר ובא קראו יום

אלא מעתה ולחשך קרא לילה [למחשיך ובא קרא לילה] הא קיימא לן דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא

אלא אמר רבי זירא מהכא ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר (והיה) לנו הלילה (למשמר)

מאי ואומר וכי תימא משעלה עמוד השחר לאו יממא ומכי ערבא שמשא ליליא ואינהו מקדמי ומחשכי תא שמע (והיה) לנו הלילה משמר והיום מלאכה:

מתני׳ כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפלת המוספין ולמוספין

ולוידוי הפרים ולוידוי מעשר ולוידוי יום הכפורים

לסמיכה לשחיטה לתנופה להגשה לקמיצה ולהקטרה למליקה ולקבלה ולהזיה

ולהשקיית סוטה ולעריפת העגלה ולטהרת המצורע

כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:

גמ׳ מנלן דאמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים לקריאת ההלל דכתיב ממזרח שמש עד מבואו (רבי יוסי) אומר זה היום עשה ה׳

ולנטילת לולב דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ולתקיעת שופר דכתיב יום תרועה יהיה לכם ולמוספין דכתיב דבר יום ביומו ולתפלת המוספין כמוספין שויוה רבנן

ולוידוי פרים דיליף כפרה כפרה מיום הכפורים דתניא גבי יום הכפורים וכפר בעדו ובעד ביתו בכפרת דברים הכתוב מדבר וכפרה ביממא הוא דכתיב ביום הזה יכפר עליכם:

ולוידוי מעשר וכו׳: דכתיב ואמרת לפני ה׳ אלהיך בערתי הקדש מן הבית וסמיך ליה היום הזה ה׳ אלהיך מצוך:

לסמיכה ולשחיטה: דכתיב וסמך ושחט וכתיב בה בשחיטה ביום זבחכם ולתנופה דכתיב ביום הניפכם את העומר

ולהגשה דאיתקש לתנופה דכתיב ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות והניף והקריב ולמליקה ולקמיצה ולהקטרה ולהזיה דכתיב ביום צוותו את בני ישראל

ולהשקיית סוטה אתיא תורה תורה כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב התם על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט


גלול כלפי מעלה