Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט בטבת תשפ״ב | 2 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מגילה כא

הדף היום מוקדש ע”י שרי אסרמן לזכר נשמת אביה משה בן יוסף הכהן, שזה עשר שנים לפטירתו. וע”י הלן בואם לזכר נשמת אמה חיה חנה אלטר בת חנה ויקותיאל אריה. ולרפואת חנה בת שמואל ואסתר ובריינא ברכה בת רינה. 

המשנה קבעה את הכלל העומד מאחורי המקרים המפורטים (שמצוות שנועדו לעשות ביום אפשר לקיימם כל היום ושאפשר לעשות בלילה אפשר לקיים כל הלילה), למרות שהכלל היה ברור מאליו. למה? אפשר לשבת או לעמוד בעת קריאת המגילה. כל מקום עושים כמנהגו בעניין ברכות המגילה – יש המברכים אחרי המגילה ואחרים שלא. בימי שני, חמישי ומנחה בשבת מתקיימים שלוש עליות לתורה. בימים שיש מוסף, אבל זה לא יום טוב, יש ארבע עליות. ביום טוב יש 5, ביום כיפור 6 ובשבת 7. הראשון שעולה לתורה מברך לפני הקריאה ואחרון מברך אחרי הקריאה. קוראים את ההפטרה בחגים, יום כיפור ושבת. כשקוראים בתורה חייבים לעמוד. האם זה נכון גם ללימוד תורה? במה זה תלוי? שני אנשים יכולים לקרוא את המגילה ביחד אבל לא בקריאה בתורה. למה? מהן הברכות שנאמרות לפני ואחרי קריאת המגילה? כנגד מה תקנו שלוש העליות בימי שני, חמישי ושבת מנחה? בכל קריאת תורה חייבים להיות לפחות עשרה פסוקים. כנגד מה תקנו מספר זה? האם עדיף שהעלייה הראשונה תכלול ארבעה פסוקים ובשניים האחרים יהיו שלושה? או באמצעית תהיה ארבעה? או באחרון? הגמרא מביאה טעם לכל אפשרות. למה שינו לכך שכל מי שמקבל עלייה מברך לפני ואחרי? מה הסיבוך בחילוק לארבעת העלויות בקריאה לראש חודש?

 

מה משפט ביום אף כאן ביום

ולעריפת העגלה אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב בה כקדשים ולטהרת מצורע דכתיב זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו

כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו׳ דאמר מר קצירה וספירה בלילה והבאה ביום ולהקטר חלבים ואברים דכתיב כל הלילה עד הבוקר

זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום זה הכלל לאתויי מאי לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין

וכרבי יוסי דתניא רבי יוסי אומר סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום

ומה אני מקיים (לפני ה׳ תמיד) שלא יהא שולחן בלא לחם

דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה לאתויי מאי

לאתויי אכילת פסחים ודלא כרבי אלעזר בן עזריה דתניא ואכלו את הבשר בלילה הזה אמר רבי אלעזר בן עזריה נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות

הדרן עלך הקורא למפרע

מתני׳ הקורא את המגילה עומד ויושב קראה אחד קראוה שנים יצאו מקום שנהגו לברך יברך ושלא לברך לא יברך

בשני וחמישי בשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה

בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה

זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה ביום טוב חמשה ביום הכפורים ששה בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה

גמ׳ תנא מה שאין כן בתורה מנהני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא ואתה פה עמד עמדי ואמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול אף הקדוש ברוך הוא בעמידה

ואמר רבי אבהו מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע שנאמר ואתה פה עמד עמדי

תנו רבנן מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב והיינו דתנן משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה

כתוב אחד אומר ואשב בהר וכתוב אחד אומר ואנכי עמדתי בהר אמר רב עומד ולומד יושב ושונה רבי חנינא אמר לא עומד ולא יושב אלא שוחה רבי יוחנן אמר אין ישיבה אלא לשון עכבה שנאמר ותשבו בקדש ימים רבים רבא אמר רכות מעומד וקשות מיושב

קראה אחד קראוה שנים יצאו וכו׳

תנא מה שאין כן בתורה תנו רבנן בתורה אחד קורא ואחד מתרגם ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין ובנביא אחד קורא ושנים מתרגמין ובלבד שלא יהו שנים קורין ושנים מתרגמין ובהלל ובמגילה אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין

מאי טעמא כיון דחביבה יהבי דעתייהו ושמעי

מקום שנהגו לברך יברך אמר אביי לא שנו אלא לאחריה אבל לפניה מצוה לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן

מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי אביי אמר מהכא והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא ויעבר מלכם לפניהם וה׳ בראשם

לפניה מאי מברך רב ששת מקטרזיא איקלע לקמיה דרב אשי ובריך מנח

לאחריה מאי מברך ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ברוך אתה ה׳ הנפרע לישראל מכל צריהם רבא אמר האל המושיע אמר רב פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו ברוך אתה ה׳ הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע

בשני ובחמישי בשבת במנחה קורין שלשה וכו׳ הני שלשה כנגד מי אמר רב אסי כנגד תורה נביאים וכתובים רבא אמר כנגד כהנים לוים וישראלים

אלא הא דתני רב שימי אין פוחתין מעשרה פסוקין בבית הכנסת וידבר עולה מן המנין הני עשרה כנגד מי

אמר רבי יהושע בן לוי כנגד עשרה בטלנין שבבית הכנסת רב יוסף אמר כנגד עשרת הדברות שנאמרו למשה בסיני (רבי לוי אמר כנגד עשרה הילולין שאמר דוד בספר תהלים) ורבי יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם

הי נינהו ויאמר דבראשית הני תשעה הוו בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה׳ שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם

אמר רבא ראשון שקרא ארבעה משובח שני שקרא ארבעה משובח שלישי שקרא ארבעה משובח

ראשון שקרא ארבעה משובח דתנן בשלש קופות של שלש סאין שבהן תורמין את הלשכה והיה כתוב עליהן אבג לידע איזו מהן נתרמה ראשון להקריב ממנה ראשון שמצוה בראשון

אמצעי שקרא ארבעה משובח דתניא אל מול פני המנורה יאירו מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי ונר מערבי כלפי שכינה ואמר רבי יוחנן מכאן שאמצעי משובח

ואחרון שקרא ארבעה משובח משום מעלין בקדש ולא מורידין רב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר וקרא ראשון ארבעה ושבחיה רב פפא

אין פוחתין מהן ואין מוסיפין תנא הפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה

והאידנא דכולהו מברכי לפניה ולאחריה היינו טעמא דתקינו רבנן גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין

בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה וכו׳ בעא מיניה עולא בר רב מרבא פרשת ראש חודש כיצד קורין אותה צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי דהויין תמניא פסוקי היכי נעביד

ניקרי תרי תלתא תלתא פסוקין פשו להו תרי ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין ניקרי ארבעה ארבעה פשו להו שבעה וביום השבת הויין תרי ובראשי חדשיכם הויין חמשה היכי נעביד ניקרי תרי מהא וחד מהנך

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מגילה כא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מגילה כא

מה משפט ביום אף כאן ביום

ולעריפת העגלה אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב בה כקדשים ולטהרת מצורע דכתיב זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו

כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו׳ דאמר מר קצירה וספירה בלילה והבאה ביום ולהקטר חלבים ואברים דכתיב כל הלילה עד הבוקר

זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום זה הכלל לאתויי מאי לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין

וכרבי יוסי דתניא רבי יוסי אומר סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום

ומה אני מקיים (לפני ה׳ תמיד) שלא יהא שולחן בלא לחם

דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה לאתויי מאי

לאתויי אכילת פסחים ודלא כרבי אלעזר בן עזריה דתניא ואכלו את הבשר בלילה הזה אמר רבי אלעזר בן עזריה נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות

הדרן עלך הקורא למפרע

מתני׳ הקורא את המגילה עומד ויושב קראה אחד קראוה שנים יצאו מקום שנהגו לברך יברך ושלא לברך לא יברך

בשני וחמישי בשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה

בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה

זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה ביום טוב חמשה ביום הכפורים ששה בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה

גמ׳ תנא מה שאין כן בתורה מנהני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא ואתה פה עמד עמדי ואמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול אף הקדוש ברוך הוא בעמידה

ואמר רבי אבהו מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע שנאמר ואתה פה עמד עמדי

תנו רבנן מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב והיינו דתנן משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה

כתוב אחד אומר ואשב בהר וכתוב אחד אומר ואנכי עמדתי בהר אמר רב עומד ולומד יושב ושונה רבי חנינא אמר לא עומד ולא יושב אלא שוחה רבי יוחנן אמר אין ישיבה אלא לשון עכבה שנאמר ותשבו בקדש ימים רבים רבא אמר רכות מעומד וקשות מיושב

קראה אחד קראוה שנים יצאו וכו׳

תנא מה שאין כן בתורה תנו רבנן בתורה אחד קורא ואחד מתרגם ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין ובנביא אחד קורא ושנים מתרגמין ובלבד שלא יהו שנים קורין ושנים מתרגמין ובהלל ובמגילה אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין

מאי טעמא כיון דחביבה יהבי דעתייהו ושמעי

מקום שנהגו לברך יברך אמר אביי לא שנו אלא לאחריה אבל לפניה מצוה לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן

מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי אביי אמר מהכא והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא ויעבר מלכם לפניהם וה׳ בראשם

לפניה מאי מברך רב ששת מקטרזיא איקלע לקמיה דרב אשי ובריך מנח

לאחריה מאי מברך ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ברוך אתה ה׳ הנפרע לישראל מכל צריהם רבא אמר האל המושיע אמר רב פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו ברוך אתה ה׳ הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע

בשני ובחמישי בשבת במנחה קורין שלשה וכו׳ הני שלשה כנגד מי אמר רב אסי כנגד תורה נביאים וכתובים רבא אמר כנגד כהנים לוים וישראלים

אלא הא דתני רב שימי אין פוחתין מעשרה פסוקין בבית הכנסת וידבר עולה מן המנין הני עשרה כנגד מי

אמר רבי יהושע בן לוי כנגד עשרה בטלנין שבבית הכנסת רב יוסף אמר כנגד עשרת הדברות שנאמרו למשה בסיני (רבי לוי אמר כנגד עשרה הילולין שאמר דוד בספר תהלים) ורבי יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם

הי נינהו ויאמר דבראשית הני תשעה הוו בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה׳ שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם

אמר רבא ראשון שקרא ארבעה משובח שני שקרא ארבעה משובח שלישי שקרא ארבעה משובח

ראשון שקרא ארבעה משובח דתנן בשלש קופות של שלש סאין שבהן תורמין את הלשכה והיה כתוב עליהן אבג לידע איזו מהן נתרמה ראשון להקריב ממנה ראשון שמצוה בראשון

אמצעי שקרא ארבעה משובח דתניא אל מול פני המנורה יאירו מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי ונר מערבי כלפי שכינה ואמר רבי יוחנן מכאן שאמצעי משובח

ואחרון שקרא ארבעה משובח משום מעלין בקדש ולא מורידין רב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר וקרא ראשון ארבעה ושבחיה רב פפא

אין פוחתין מהן ואין מוסיפין תנא הפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה

והאידנא דכולהו מברכי לפניה ולאחריה היינו טעמא דתקינו רבנן גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין

בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה וכו׳ בעא מיניה עולא בר רב מרבא פרשת ראש חודש כיצד קורין אותה צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי דהויין תמניא פסוקי היכי נעביד

ניקרי תרי תלתא תלתא פסוקין פשו להו תרי ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין ניקרי ארבעה ארבעה פשו להו שבעה וביום השבת הויין תרי ובראשי חדשיכם הויין חמשה היכי נעביד ניקרי תרי מהא וחד מהנך

גלול כלפי מעלה