Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ בשבט תשפ״ב | 3 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מגילה כב

השיעורים החודש מוקדשים ע”י טובה ודויד קסטנבאום לכבוד ילדיהם ונכדיהם.

השיעורים החודש מוקדשים ע”י אפרת ארנולד לזכר נשמת יהושע אריה לייב בן יונתן חיים ומלכה אסתר הכהן.

איך מחלקים את הפסוקים של קריאת התורה לראש חודש לארבע עליות באופן שימנע בעיות כגון, השארת פחות משלושה פסוקים בקטע לעלייה הבאה. על מנת לענות על השאלה מביאה הגמרא ויכוח של רב ושמואל כיצד לחלק את קריאת התורה למעמדות. קושי בשתי הגישות מובא מברייתא עם ויכוח בין התנא קמא ל’יש אומרים’ על איך לחלק קטעים לעליות. עם זאת, המקרים אינם ברי השוואה. האם יותר שכיח שאנשים מאחרים לבית הכנסת ונכנסים באמצע קריאת התורה או שיוצאים מוקדם באמצע קריאת התורה? איזו רלוונטיות יש לשאלה הזו? המשנה לא הזכירה כמה עליות יש בתענית ציבור. האם זה שלוש כמו ימי שני וחמישי או ארבע כמו ראש חודש וחול המועד? מובאים מספר מקורות כדי לנסות לענות על שאלה זו, כולל מדיוקים ממשנתנו, אולם רובם נדחים. אחד המקורות התייחס למקרה שבו הגיע רב לבבל וקרא בתורה ובירך ברכה לפני ולא אחרי. גם בתפילת תחנון לא נפל על פניו. הגמרא מנסה להבין מדוע.

אין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים ליקרי תרי מהא ותלתא מהך פשו להו תרי

אמר לו זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי דתנן ביום הראשון בראשית ויהי רקיע ותני עלה בראשית בשנים יהי רקיע באחד

והוינן בה בשלמא יהי רקיע באחד דתלתא פסוקי הוו אלא בראשית בשנים חמשה פסוקי הוו ותניא הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים

ואיתמר עלה רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק

רב אמר דולג מאי טעמא לא אמר פוסק קסבר כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה

ושמואל אמר פסקינן ליה והא אמר רבי חנניא קרא צער גדול היה לי אצל רבי חנינא הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשויין

התם טעמא מאי משום דלא אפשר הכא נמי לא אפשר

ושמואל אמר פוסק מאי טעמא לא אמר דולג גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין

מיתיבי פרשה של ששה פסוקים קורין אותה בשנים ושל חמשה פסוקים ביחיד קרא ראשון שלשה השני קורא שנים מפרשה זו ואחד מפרשה אחרת ויש אומרים שלשה לפי שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים

ואם איתא למאן דאמר דולג נדלוג ולמאן דאמר פוסק נפסוק

שאני התם דאפשר בהכי

אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כיש אומרים ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כשם שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים כך אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים

פשיטא השתא ומה אתחלתא דקא מקיל תנא קמא מחמירי יש אומרים שיור דמחמיר תנא קמא לא כל שכן דמחמירי יש אומרים

מהו דתימא נכנסין שכיחי יוצאין לא שכיחי דמנחי ספר תורה ונפקי קא משמע לן

ותנא קמא מאי שנא שיורי דלא משום יוצאין אתחולי נמי גזירה משום הנכנסין אמרי מאן דעייל שיולי שייל

שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף הלכתא מאי שלח ליה הלכתא דולג ואמצעי דולגן

זה הכלל כל שיש בו מוסף וכו׳ איבעיא להו תענית צבור בכמה ראש חדש ומועד דאיכא קרבן מוסף ארבעה אבל הכא דליכא קרבן מוסף לא או דלמא הכא נמי איכא מוסף תפלה

תא שמע בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה הא בתענית צבור שלשה אימא רישא בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה הא תענית צבור ארבעה אלא מהא ליכא למישמע מינה

תא שמע דרב איקלע לבבל בתענית צבור קם קרא בסיפרא פתח בריך חתים ולא בריך נפול כולי עלמא אאנפייהו ורב לא נפל על אפיה

מכדי רב בישראל קרא מאי טעמא חתם ולא בריך לאו משום דבעי למיקרי אחרינא בתריה

לא רב בכהני קרא דהא רב הונא קרי בכהני

בשלמא רב הונא קרי בכהני דהא אפילו רב אמי ורב אסי דכהני חשיבי דארעא ישראל מיכף כייפו ליה לרב הונא אלא רב הא איכא שמואל דכהנא הוה ודבר עליה

שמואל נמי מיכף הוה כייף ליה לרב ורב הוא דעבד ליה כבוד וכי עביד ליה בפניו שלא בפניו לא עביד ליה

הכי נמי מסתברא דרב בכהני קרא דאי סלקא דעתך בישראל קרא לפניה מאי טעמא בריך לאחר תקנה

אי הכי לאחריה נמי לבריך שאני היכא דיתיב רב דמיעל עיילי

מיפק לא נפקי

תא שמע זה הכלל כל שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית צבור ותשעה באב קורין שלשה

ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראשי חדשים וחולו של מועד קורין ארבעה שמע מינה

אמר רב אשי והא אנן לא תנן הכי זה הכלל כל יום שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה לאתויי מאי לאו לאתויי תענית ציבור ותשעה באב

ולרב אשי מתניתין מני לא תנא קמא ולא רבי יוסי דתניא חל להיות בשני ובחמישי קורין שלשה ומפטיר אחד בשלישי וברביעי קורא אחד ומפטיר אחד רבי יוסי אומר לעולם קורין שלשה ומפטיר אחד

ואלא קשיא זה הכלל לא לאתויי ראש חודש ומועד

הא בהדיא קתני לה בראשי חדשים ומועד קורין ארבעה

סימנא בעלמא יהיב דלא תימא יום טוב וחולו של מועד כי הדדי נינהו אלא נקוט האי כללא בידך כל דטפי ליה מילתא מחבריה טפי ליה גברא יתירא

הלכך בראש חודש ומועד דאיכא קרבן מוסף קורין ארבעה ביום טוב דאסור בעשיית מלאכה חמשה ביום הכפורים דענוש כרת ששה שבת דאיכא איסור סקילה שבעה

גופא רב איקלע לבבל בתענית צבור קם קרא בספרא פתח בריך חתם ולא בריך נפול כולי עלמא אאנפייהו ורב לא נפל על אנפיה מאי טעמא רב לא נפיל על אפיה

רצפה של אבנים היתה ותניא ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה עליה אי אתה משתחוה בארצכם אבל אתה משתחוה על אבנים של בית המקדש כדעולא דאמר עולא לא אסרה תורה אלא רצפה של אבנים בלבד

אי הכי מאי איריא רב אפילו כולהו נמי קמיה דרב הואי

וליזיל לגבי ציבורא ולינפול על אפיה לא בעי למיטרח ציבורא ואיבעית אימא רב פישוט ידים ורגלים הוה עביד וכדעולא דאמר עולא לא אסרה תורה אלא פישוט ידים ורגלים בלבד

וליפול על אפיה ולא ליעביד פישוט ידים ורגלים לא משני ממנהגיה

ואיבעית אימא אדם חשוב שאני כדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון דכתיב ויאמר ה׳ אל יהושע קום לך [וגו׳]

תנו רבנן קידה על אפים שנאמר ותקד בת שבע אפים ארץ כריעה על ברכים וכן הוא אומר מכרוע על ברכיו השתחואה זו פישוט ידים ורגלים שנאמר הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה

לוי אחוי קידה קמיה דרבי ואיטלע

והא קא גרמא ליה והאמר רבי אלעזר לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע ומנו לוי הא והא גרמא ליה

אמר רב חייא בר אבין חזינא להו לאביי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מגילה כב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מגילה כב

אין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים ליקרי תרי מהא ותלתא מהך פשו להו תרי

אמר לו זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי דתנן ביום הראשון בראשית ויהי רקיע ותני עלה בראשית בשנים יהי רקיע באחד

והוינן בה בשלמא יהי רקיע באחד דתלתא פסוקי הוו אלא בראשית בשנים חמשה פסוקי הוו ותניא הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים

ואיתמר עלה רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק

רב אמר דולג מאי טעמא לא אמר פוסק קסבר כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה

ושמואל אמר פסקינן ליה והא אמר רבי חנניא קרא צער גדול היה לי אצל רבי חנינא הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשויין

התם טעמא מאי משום דלא אפשר הכא נמי לא אפשר

ושמואל אמר פוסק מאי טעמא לא אמר דולג גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין

מיתיבי פרשה של ששה פסוקים קורין אותה בשנים ושל חמשה פסוקים ביחיד קרא ראשון שלשה השני קורא שנים מפרשה זו ואחד מפרשה אחרת ויש אומרים שלשה לפי שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים

ואם איתא למאן דאמר דולג נדלוג ולמאן דאמר פוסק נפסוק

שאני התם דאפשר בהכי

אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כיש אומרים ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כשם שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים כך אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים

פשיטא השתא ומה אתחלתא דקא מקיל תנא קמא מחמירי יש אומרים שיור דמחמיר תנא קמא לא כל שכן דמחמירי יש אומרים

מהו דתימא נכנסין שכיחי יוצאין לא שכיחי דמנחי ספר תורה ונפקי קא משמע לן

ותנא קמא מאי שנא שיורי דלא משום יוצאין אתחולי נמי גזירה משום הנכנסין אמרי מאן דעייל שיולי שייל

שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף הלכתא מאי שלח ליה הלכתא דולג ואמצעי דולגן

זה הכלל כל שיש בו מוסף וכו׳ איבעיא להו תענית צבור בכמה ראש חדש ומועד דאיכא קרבן מוסף ארבעה אבל הכא דליכא קרבן מוסף לא או דלמא הכא נמי איכא מוסף תפלה

תא שמע בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה הא בתענית צבור שלשה אימא רישא בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה הא תענית צבור ארבעה אלא מהא ליכא למישמע מינה

תא שמע דרב איקלע לבבל בתענית צבור קם קרא בסיפרא פתח בריך חתים ולא בריך נפול כולי עלמא אאנפייהו ורב לא נפל על אפיה

מכדי רב בישראל קרא מאי טעמא חתם ולא בריך לאו משום דבעי למיקרי אחרינא בתריה

לא רב בכהני קרא דהא רב הונא קרי בכהני

בשלמא רב הונא קרי בכהני דהא אפילו רב אמי ורב אסי דכהני חשיבי דארעא ישראל מיכף כייפו ליה לרב הונא אלא רב הא איכא שמואל דכהנא הוה ודבר עליה

שמואל נמי מיכף הוה כייף ליה לרב ורב הוא דעבד ליה כבוד וכי עביד ליה בפניו שלא בפניו לא עביד ליה

הכי נמי מסתברא דרב בכהני קרא דאי סלקא דעתך בישראל קרא לפניה מאי טעמא בריך לאחר תקנה

אי הכי לאחריה נמי לבריך שאני היכא דיתיב רב דמיעל עיילי

מיפק לא נפקי

תא שמע זה הכלל כל שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית צבור ותשעה באב קורין שלשה

ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראשי חדשים וחולו של מועד קורין ארבעה שמע מינה

אמר רב אשי והא אנן לא תנן הכי זה הכלל כל יום שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה לאתויי מאי לאו לאתויי תענית ציבור ותשעה באב

ולרב אשי מתניתין מני לא תנא קמא ולא רבי יוסי דתניא חל להיות בשני ובחמישי קורין שלשה ומפטיר אחד בשלישי וברביעי קורא אחד ומפטיר אחד רבי יוסי אומר לעולם קורין שלשה ומפטיר אחד

ואלא קשיא זה הכלל לא לאתויי ראש חודש ומועד

הא בהדיא קתני לה בראשי חדשים ומועד קורין ארבעה

סימנא בעלמא יהיב דלא תימא יום טוב וחולו של מועד כי הדדי נינהו אלא נקוט האי כללא בידך כל דטפי ליה מילתא מחבריה טפי ליה גברא יתירא

הלכך בראש חודש ומועד דאיכא קרבן מוסף קורין ארבעה ביום טוב דאסור בעשיית מלאכה חמשה ביום הכפורים דענוש כרת ששה שבת דאיכא איסור סקילה שבעה

גופא רב איקלע לבבל בתענית צבור קם קרא בספרא פתח בריך חתם ולא בריך נפול כולי עלמא אאנפייהו ורב לא נפל על אנפיה מאי טעמא רב לא נפיל על אפיה

רצפה של אבנים היתה ותניא ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה עליה אי אתה משתחוה בארצכם אבל אתה משתחוה על אבנים של בית המקדש כדעולא דאמר עולא לא אסרה תורה אלא רצפה של אבנים בלבד

אי הכי מאי איריא רב אפילו כולהו נמי קמיה דרב הואי

וליזיל לגבי ציבורא ולינפול על אפיה לא בעי למיטרח ציבורא ואיבעית אימא רב פישוט ידים ורגלים הוה עביד וכדעולא דאמר עולא לא אסרה תורה אלא פישוט ידים ורגלים בלבד

וליפול על אפיה ולא ליעביד פישוט ידים ורגלים לא משני ממנהגיה

ואיבעית אימא אדם חשוב שאני כדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון דכתיב ויאמר ה׳ אל יהושע קום לך [וגו׳]

תנו רבנן קידה על אפים שנאמר ותקד בת שבע אפים ארץ כריעה על ברכים וכן הוא אומר מכרוע על ברכיו השתחואה זו פישוט ידים ורגלים שנאמר הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה

לוי אחוי קידה קמיה דרבי ואיטלע

והא קא גרמא ליה והאמר רבי אלעזר לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע ומנו לוי הא והא גרמא ליה

אמר רב חייא בר אבין חזינא להו לאביי

גלול כלפי מעלה