Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ בשבט תשפ״ב | 4 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מגילה כג

הדף היום מוקדש ע”י ג’ודי אורבך לזכר נשמת אביה שלמה בן דב באר.

הדף היום מוקדש ע”י דבורה לואיס לכבוד ג’נט לייצוס.

מהן הדעות השונות לגבי עליות בשבת, יום טוב ויום כיפור? לגבי תפילות בימים אלו, באילו ימים מתחילים את התפילות מאוחר ומסיימים מוקדם או מוקדם ומסיימים מאוחר או מוקדם ומסיימים מוקדם? למה? האם זה קשור לכמה עליות יש באותם ימים? שלוש העליות בימי שני, חמישי וכו’, החמש ביום טוב והשבע בשבת – כנגד מה מספרים אלו? מה לגבי השישה ביום כיפור? נשים וילדים יכולים להיות בין שבעת הקוראים בתורה אבל הרבנים אמרו שאסור לנשים בגלל “כבוד הציבור”. כיצד ניתן להבין זאת? הקורא מהנביאים, המפטיר, קורא גם חלק מהתורה כדי לא להראות חוסר כבוד לתורה. מכיוון שכל הסיבה היא רק משום כבוד התורה, האם העלייה הזו היא בנוסף לשבעה או שאפשר להיות חלק מהשבעה? ההפטרה חייבת להיות מינימום עשרים ואחד פסוקים. מה המשמעות של המספר הזה? האם יש יוצאים מן הכלל? איזה תפילות צריכים להגיד בפני עשרה? למה עשרה? ומניין לומדים לגבי כל אחד את החיוב לעשרה?

 

ורבא דמצלי אצלויי

ביום טוב חמשה ביום הכפורים ששה כו׳ מתניתין מני לא רבי ישמעאל ולא רבי עקיבא דתניא ביום טוב חמשה וביום הכפורים ששה ובשבת שבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר ביום טוב חמשה וביום הכפורים שבעה ובשבת ששה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן

מני אי רבי ישמעאל קשיא תוספת אי רבי עקיבא קשיא ששה ושבעה

אמר רבא תנא דבי רבי ישמעאל היא דתנא דבי רבי ישמעאל ביום טוב חמשה ביום הכפורים ששה בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן דברי רבי ישמעאל

קשיא דרבי ישמעאל אדרבי ישמעאל תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל

מאן תנא להא דתניא ביום טוב מאחרין לבוא וממהרין לצאת ביום הכפורים ממהרין לבוא ומאחרין לצאת ובשבת ממהרין לבוא וממהרין לצאת לימא רבי עקיבא דאית ליה גברא יתירא אפילו תימא רבי ישמעאל דנפיש סידורא דיומא

הני שלשה חמשה ושבעה כנגד מי פליגי בה רבי יצחק בר נחמני וחד דעמיה ומנו רבי שמעון בן פזי ואמרי לה רבי שמעון בן פזי וחד דעמיה ומנו רבי יצחק בר נחמני ואמרי לה רבי שמואל בר נחמני חד אמר כנגד ברכת כהנים וחד אמר כנגד שלשה שומרי הסף חמשה מרואי פני המלך שבעה רואי פני המלך

תני רב יוסף שלשה חמשה ושבעה שלשה שומרי הסף חמשה מרואי פני המלך שבעה רואי פני המלך אמר ליה אביי עד האידנא מאי טעמא לא פריש לן מר אמר ליה לא הוה ידענא דצריכתו ליה ומי בעיתו מינאי מילתא ולא אמרי לכו

אמר ליה יעקב מינאה לרב יהודה הני ששה דיום הכפורים כנגד מי אמר ליה כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא וששה משמאלו שנאמר ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמוד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשום וחשבדנה זכריה משלם

הני שבעה הוו היינו זכריה היינו משלם ואמאי קראו משלם דמישלם בעובדיה

תנו רבנן הכל עולין למנין שבעה ואפילו קטן ואפילו אשה אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור

איבעיא להו מפטיר מהו שיעלה למנין שבעה רב הונא ורבי ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה מאן דאמר עולה דהא קרי

ומאן דאמר אינו עולה כדעולא דאמר עולא מפני מה המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה מפני כבוד תורה וכיון דמשום כבוד תורה הוא למנינא לא סליק

מיתיבי המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין כנגד שבעה שקראו בתורה ואם איתא עשרים וארבעה הויין כיון דמשום כבוד תורה הוא

כנגדו נמי לא בעי

מתקיף לה רבא והרי עולותיכם ספו דלא הויין עשרין וחד וקרינן שאני התם דסליק עניינא

והיכא דלא סליק עניינא לא והאמר רב שמואל בר אבא זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרבי יוחנן וכי הוה קרינן עשרה פסוקי אמר לן אפסיקו מקום שיש תורגמן שאני דתני רב תחליפא בר שמואל לא שנו אלא במקום שאין תורגמן אבל מקום שיש תורגמן פוסק

מתני׳ אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא

ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים ואין מזמנין בשם פחות מעשרה ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן

גמ׳ מנא הני מילי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דאמר קרא ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה

מאי משמע דתני רבי חייא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם הבדלו מתוך העדה

ואתיא עדה עדה דכתיב התם עד מתי לעדה הרעה הזאת מה להלן עשרה אף כאן עשרה

ואין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה כיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו בציר מעשרה לאו אורח ארעא

ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו׳) מאי ברכת אבלים ברכת רחבה דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין

ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה (וכו׳) כיון דבעי למימר נברך לאלהינו בציר מעשרה לאו אורח ארעא

והקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן (וכו׳) מנא הני מילי

אמר שמואל עשרה כהנים כתובים בפרשה חד לגופיה (וחד למעוטי) ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות תשעה ישראלים וחד כהן

ואימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים קשיא

ואדם כיוצא בהן אדם מי קדוש

אמר רבי אבהו באומר דמי עלי דתניא האומר דמי עלי שמין אותו כעבד ועבד איתקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה

מתני׳ הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

דף משלהן- 98 הכל עולים למנין

הכל עולים למנין -דף משלהן 98

האם לנשים מותר לעלות לתורה? מה הקשר למסכת מגילה? נשים נספרות כחלק משבעת העולים. למה זה מופיע בגמרא? ולאן זה נעלם בהלכה? נשים, עליה לתורה, שבעה

מגילה כג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מגילה כג

ורבא דמצלי אצלויי

ביום טוב חמשה ביום הכפורים ששה כו׳ מתניתין מני לא רבי ישמעאל ולא רבי עקיבא דתניא ביום טוב חמשה וביום הכפורים ששה ובשבת שבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר ביום טוב חמשה וביום הכפורים שבעה ובשבת ששה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן

מני אי רבי ישמעאל קשיא תוספת אי רבי עקיבא קשיא ששה ושבעה

אמר רבא תנא דבי רבי ישמעאל היא דתנא דבי רבי ישמעאל ביום טוב חמשה ביום הכפורים ששה בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן דברי רבי ישמעאל

קשיא דרבי ישמעאל אדרבי ישמעאל תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל

מאן תנא להא דתניא ביום טוב מאחרין לבוא וממהרין לצאת ביום הכפורים ממהרין לבוא ומאחרין לצאת ובשבת ממהרין לבוא וממהרין לצאת לימא רבי עקיבא דאית ליה גברא יתירא אפילו תימא רבי ישמעאל דנפיש סידורא דיומא

הני שלשה חמשה ושבעה כנגד מי פליגי בה רבי יצחק בר נחמני וחד דעמיה ומנו רבי שמעון בן פזי ואמרי לה רבי שמעון בן פזי וחד דעמיה ומנו רבי יצחק בר נחמני ואמרי לה רבי שמואל בר נחמני חד אמר כנגד ברכת כהנים וחד אמר כנגד שלשה שומרי הסף חמשה מרואי פני המלך שבעה רואי פני המלך

תני רב יוסף שלשה חמשה ושבעה שלשה שומרי הסף חמשה מרואי פני המלך שבעה רואי פני המלך אמר ליה אביי עד האידנא מאי טעמא לא פריש לן מר אמר ליה לא הוה ידענא דצריכתו ליה ומי בעיתו מינאי מילתא ולא אמרי לכו

אמר ליה יעקב מינאה לרב יהודה הני ששה דיום הכפורים כנגד מי אמר ליה כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא וששה משמאלו שנאמר ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמוד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשום וחשבדנה זכריה משלם

הני שבעה הוו היינו זכריה היינו משלם ואמאי קראו משלם דמישלם בעובדיה

תנו רבנן הכל עולין למנין שבעה ואפילו קטן ואפילו אשה אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור

איבעיא להו מפטיר מהו שיעלה למנין שבעה רב הונא ורבי ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה מאן דאמר עולה דהא קרי

ומאן דאמר אינו עולה כדעולא דאמר עולא מפני מה המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה מפני כבוד תורה וכיון דמשום כבוד תורה הוא למנינא לא סליק

מיתיבי המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין כנגד שבעה שקראו בתורה ואם איתא עשרים וארבעה הויין כיון דמשום כבוד תורה הוא

כנגדו נמי לא בעי

מתקיף לה רבא והרי עולותיכם ספו דלא הויין עשרין וחד וקרינן שאני התם דסליק עניינא

והיכא דלא סליק עניינא לא והאמר רב שמואל בר אבא זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרבי יוחנן וכי הוה קרינן עשרה פסוקי אמר לן אפסיקו מקום שיש תורגמן שאני דתני רב תחליפא בר שמואל לא שנו אלא במקום שאין תורגמן אבל מקום שיש תורגמן פוסק

מתני׳ אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא

ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים ואין מזמנין בשם פחות מעשרה ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן

גמ׳ מנא הני מילי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דאמר קרא ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה

מאי משמע דתני רבי חייא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם הבדלו מתוך העדה

ואתיא עדה עדה דכתיב התם עד מתי לעדה הרעה הזאת מה להלן עשרה אף כאן עשרה

ואין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה כיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו בציר מעשרה לאו אורח ארעא

ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו׳) מאי ברכת אבלים ברכת רחבה דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין

ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה (וכו׳) כיון דבעי למימר נברך לאלהינו בציר מעשרה לאו אורח ארעא

והקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן (וכו׳) מנא הני מילי

אמר שמואל עשרה כהנים כתובים בפרשה חד לגופיה (וחד למעוטי) ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות תשעה ישראלים וחד כהן

ואימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים קשיא

ואדם כיוצא בהן אדם מי קדוש

אמר רבי אבהו באומר דמי עלי דתניא האומר דמי עלי שמין אותו כעבד ועבד איתקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה

מתני׳ הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד

גלול כלפי מעלה