Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בשבט תשפ״ב | 5 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מגילה כד

הדף היום מוקדש ע”י צביה רוס לרפואה שלמה של ינטה בת זלדה.

הדף היום מוקדש ע”י דבורה סבן לרפואת שלמה נריה יוסף הושע בן אביטל.

מי שקורא בתורה צריך לקרוא לפחות שלושה פסוקים. אבל מי שמתרגם לא יכול לתרגם יותר בפסוק אחד כל פעם. המתרגם מהנביאים, יכול לתרגם שלושה פסוקים בכל פעם, בתנאי שכולם נמצאים בקטע אחד. אפשר לדלג לקטע אחר בנביאים אבל לא בתורה. האם יש הגבלות לדינים האלו? אילו הטבות ניתנות לאדם הקורא בהפטרה? למה הוא צריך את ההטבות האלה? אילו חלקים בתפילה/קריאה בתורה יכול קטין לעשות? ומה הוא לא יכול לעשות? מי שרגליו אינן מכוסות, אילו תפילות מותר/אסור לומר. האם עיוור יכול לברך את הברכות לפני שמע ולומר את תרגום התורה? למה? כהן שיש לו מום אינו יכול לומר ברכת הכהנים. רבי יהודה מוסיף שמי שידיו אדומות גם לא יכול, שכן שניהם ימשכו תשומת לב ואסור לאנשים להביט בכהנים בזמן שהם מברכים את העם. הגמרא מפרטת מקרים נוספים שימנעו מכהן את האפשרות לומר את ברכת הכהנים. אבל אנשים המוכרים בעיר מותרים כי הם לא ימשכו תשומת לב כי שאנשים מכירים אותם. ישנן פעולות מסוימות המעידות על כך שאדם יכול להיות כופר ולכן אדם שעושה אחד מהדברים האלה לא יכול לשמש כשליח ציבור. אסור ללבוש תפילין עגולים על הראש כי זה מסוכן.

ובנביא שלשה היו שלשתן שלש פרשיות קורין אחד אחד

מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסוק המתורגמן

גמ׳ הני שלשה פסוקין כנגד מי אמר רב אסי כנגד תורה נביאים וכתובים

ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד ובנביא שלשה פסוקים ואם היו שלשתן שלש פרשיות קורא אחד אחד כגון כי כה אמר ה׳ חנם נמכרתם כי כה אמר ה׳ אלהים מצרים ירד עמי בראשונה ועתה מה לי פה נאם ה׳

מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ורמינהי קורא אחרי מות ואך בעשור והא קא מדלג

אמר אביי לא קשיא כאן בכדי שיפסוק התורגמן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן

והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסוק התורגמן מכלל דבתורה כלל כלל לא

אלא אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשתי עניינות והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני עניינין כאן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן

תניא אידך אין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלג ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו

מתני׳ המפטיר בנביא הוא פורס על שמע והוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו

קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו

פוחח פורס את שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו

סומא פורס את שמע ומתרגם רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו אינו פורס על שמע

גמ׳ מאי טעמא רב פפא אמר משום כבוד רבה בר שימי אמר משום דאתי לאינצויי

מאי בינייהו איכא בינייהו דעביד בחנם

תנן ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו אי אמרת משום נצויי קטן בר נצויי הוא

אלא מאי משום כבוד קטן בר כבוד הוא אלא איכא כבוד אביו וכבוד רבו

הכא נמי איכא נצויי אביו ונצויי רבו

פוחח פורס על שמע וכו׳ בעא מיניה עולא בר רב מאביי קטן פוחח מהו שיקרא בתורה

אמר ליה ותיבעי לך ערום ערום מאי טעמא לא משום כבוד צבור הכא נמי משום כבוד צבור

סומא פורס על שמע וכו׳ תניא אמרו לו לרבי יהודה הרבה צפו לדרוש במרכבה ולא ראו אותה מימיהם

ורבי יהודה התם באבנתא דליבא תליא מילתא והא קא מיכוין וידע הכא משום הנאה הוא והא לית ליה הנאה

ורבנן אית ליה הנאה כרבי יוסי דתניא אמר רבי יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה וכי מה אכפת ליה לעור בין אפילה לאורה

עד שבא מעשה לידי פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו למה לך אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין

מתני׳ כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו רבי יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו

גמ׳ תנא מומין שאמרו בפניו ידיו ורגליו אמר רבי יהושע בן לוי ידיו בוהקניות לא ישא את כפיו תניא נמי הכי ידיו בוהקניות לא ישא את כפיו עקומות עקושות לא ישא את כפיו

אמר רב אסי חיפני (ובשיני) לא ישא את כפיו תניא נמי הכי אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן ולא אנשי בית חיפה ולא אנשי טבעונין מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין

אמר ליה רבי חייא לרבי שמעון בר רבי אלמלי אתה לוי פסול אתה מן הדוכן משום דעבי קלך אתא אמר ליה לאבוה אמר ליה זיל אימא ליה כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה׳ לא נמצאת מחרף ומגדף

אמר רב הונא זבלגן לא ישא את כפיו והא ההוא דהוה בשיבבותיה דרב הונא והוה פריס ידיה ההוא דש בעירו הוה תניא נמי הכי זבלגן לא ישא את כפיו ואם היה דש בעירו מותר

אמר רבי יוחנן סומא באחת מעיניו לא ישא את כפיו והא ההוא דהוה בשיבבותיה דרבי יוחנן דהוה פריס ידיה ההוא דש בעירו הוה תניא נמי הכי סומא באחת מעיניו לא ישא את כפיו ואם היה דש בעירו מותר

רבי יהודה אומר מי שהיו ידיו צבועות לא ישא את כפיו תנא אם רוב אנשי העיר מלאכתן בכך מותר

מתני׳ האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין אף בלבנים לא יעבור בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבור

העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה נתנה על מצחו או על פס ידו הרי זו דרך המינות ציפן זהב ונתנה על בית אונקלי שלו הרי זו דרך החיצונים

גמ׳ מאי טעמא חיישינן שמא מינות נזרקה בו

העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה לימא תנינא להא דתנו רבנן תפלין מרובעות הלכה למשה מסיני ואמר רבא בתפרן ובאלכסונן

אמר רב פפא מתניתין דעבידא כי אמגוזא

מתני׳ האומר

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מגילה כד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מגילה כד

ובנביא שלשה היו שלשתן שלש פרשיות קורין אחד אחד

מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסוק המתורגמן

גמ׳ הני שלשה פסוקין כנגד מי אמר רב אסי כנגד תורה נביאים וכתובים

ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד ובנביא שלשה פסוקים ואם היו שלשתן שלש פרשיות קורא אחד אחד כגון כי כה אמר ה׳ חנם נמכרתם כי כה אמר ה׳ אלהים מצרים ירד עמי בראשונה ועתה מה לי פה נאם ה׳

מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ורמינהי קורא אחרי מות ואך בעשור והא קא מדלג

אמר אביי לא קשיא כאן בכדי שיפסוק התורגמן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן

והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסוק התורגמן מכלל דבתורה כלל כלל לא

אלא אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשתי עניינות והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני עניינין כאן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן

תניא אידך אין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלג ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו

מתני׳ המפטיר בנביא הוא פורס על שמע והוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו

קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו

פוחח פורס את שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו

סומא פורס את שמע ומתרגם רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו אינו פורס על שמע

גמ׳ מאי טעמא רב פפא אמר משום כבוד רבה בר שימי אמר משום דאתי לאינצויי

מאי בינייהו איכא בינייהו דעביד בחנם

תנן ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו אי אמרת משום נצויי קטן בר נצויי הוא

אלא מאי משום כבוד קטן בר כבוד הוא אלא איכא כבוד אביו וכבוד רבו

הכא נמי איכא נצויי אביו ונצויי רבו

פוחח פורס על שמע וכו׳ בעא מיניה עולא בר רב מאביי קטן פוחח מהו שיקרא בתורה

אמר ליה ותיבעי לך ערום ערום מאי טעמא לא משום כבוד צבור הכא נמי משום כבוד צבור

סומא פורס על שמע וכו׳ תניא אמרו לו לרבי יהודה הרבה צפו לדרוש במרכבה ולא ראו אותה מימיהם

ורבי יהודה התם באבנתא דליבא תליא מילתא והא קא מיכוין וידע הכא משום הנאה הוא והא לית ליה הנאה

ורבנן אית ליה הנאה כרבי יוסי דתניא אמר רבי יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה וכי מה אכפת ליה לעור בין אפילה לאורה

עד שבא מעשה לידי פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו למה לך אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין

מתני׳ כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו רבי יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו

גמ׳ תנא מומין שאמרו בפניו ידיו ורגליו אמר רבי יהושע בן לוי ידיו בוהקניות לא ישא את כפיו תניא נמי הכי ידיו בוהקניות לא ישא את כפיו עקומות עקושות לא ישא את כפיו

אמר רב אסי חיפני (ובשיני) לא ישא את כפיו תניא נמי הכי אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן ולא אנשי בית חיפה ולא אנשי טבעונין מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין

אמר ליה רבי חייא לרבי שמעון בר רבי אלמלי אתה לוי פסול אתה מן הדוכן משום דעבי קלך אתא אמר ליה לאבוה אמר ליה זיל אימא ליה כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה׳ לא נמצאת מחרף ומגדף

אמר רב הונא זבלגן לא ישא את כפיו והא ההוא דהוה בשיבבותיה דרב הונא והוה פריס ידיה ההוא דש בעירו הוה תניא נמי הכי זבלגן לא ישא את כפיו ואם היה דש בעירו מותר

אמר רבי יוחנן סומא באחת מעיניו לא ישא את כפיו והא ההוא דהוה בשיבבותיה דרבי יוחנן דהוה פריס ידיה ההוא דש בעירו הוה תניא נמי הכי סומא באחת מעיניו לא ישא את כפיו ואם היה דש בעירו מותר

רבי יהודה אומר מי שהיו ידיו צבועות לא ישא את כפיו תנא אם רוב אנשי העיר מלאכתן בכך מותר

מתני׳ האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין אף בלבנים לא יעבור בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבור

העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה נתנה על מצחו או על פס ידו הרי זו דרך המינות ציפן זהב ונתנה על בית אונקלי שלו הרי זו דרך החיצונים

גמ׳ מאי טעמא חיישינן שמא מינות נזרקה בו

העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה לימא תנינא להא דתנו רבנן תפלין מרובעות הלכה למשה מסיני ואמר רבא בתפרן ובאלכסונן

אמר רב פפא מתניתין דעבידא כי אמגוזא

מתני׳ האומר

גלול כלפי מעלה