Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ח׳ בשבט תשפ״ב | 10 ינואר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מגילה כט

הדף היום מוקדש ע”י בלימה שטורחיין לזכר נשמת אמא טינה (מזל) בת רינה ודוד.

הדף היום מוקדש ע”י דבורה סבן לרפואת שלמה של יוסף עזריאל בן חיה מיכל.

הדף היום מוקדש ע”י חיה ניסן לזכר נשמת ר׳ שמואל הלוי סגל “תלמיד חכם ירא שמים תמים וישר אהוב על המקום ועל הבריות, מילדיו זאב סגל, חיה ניסן, נעמי נוי ומשפחותיהם.”

והדף היום מוקדש ע”י מיכי קדוש לזכר נשמת טל איה בת דפנה בהט. “היא נהרגה בכרמל בעת שטיילה בנופי ארץ ישראל האהובה עליה כל כך.”

אפשר לבטל תלמוד תורה ללויית המת או להכנסת כלה. האם יש מגבלות לדין זה? כשהיהודים יצאו לגלות, הקב”ה יצא איתם לגלות. את השכינה בבבל ניתן למצוא בבית הכנסת בהוצל או בשף ויתיב. מסופר על אלו שנתקלו בנוכחות השכינה במקומות אלו. בעתיד יובאו בתי הכנסיות הללו לישראל – מאיפה זה נדרש? מה משמעות המילה קפנדריא? באילו נסיבות אפשר להשתמש בבית כנסת כקפנדריא? מה לא ניתן לעשות בבית קברות מתוך כבוד המתים? מתי קוראים את ארבע הפרשיות שלפני פסח? מדוע קוראים את פרשת שקלים לפני או בראש חודש אדר? איזה חלק בתורה נקרא ביום זה? יש ויכוח בין רב ושמואל בעניין זה – או מפרשת כי תשא על גביית השקלים לבניית המשכן או הקטע שנקרא בראש חודש על קרבן התמיד וקרבנות שבת וראש חודש, שנרכשו מהשקלים שנאספו. 4 קושיות הובאו נגד שיטת רב ואחד נגד שיטת שמואל. אם הקריאה זהה לראש חודש, אז במה שונה הקריאה בשבת פרשת שקלים מהקריאה בחודש רגיל שבו חל ראש חודש בשבת? בראש חודש אדר שחל בשבת וראש חודש טבת שחל בשבת, מוציאים שלושה ספרי תורה. בראש חודש שחל בחנוכה ביום חול, כמה עליות קוראים בעניין ראש חודש וכמה בעניין חנוכה?

מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה במה דברים אמורים בשאין שם כל צורכו אבל יש שם כל צורכו אין מבטלין

וכמה כל צורכו אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי ואמרי לה תריסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצי גברי מאבולא עד סיכרא

רב ששת אמר כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים ריבוא אף נטילתה בששים ריבוא הני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא

תניא רבי שמעון בן יוחי אומר בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא שבכל מקום שגלו שכינה עמהן גלו למצרים שכינה עמהן שנאמר הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים וגו׳ גלו לבבל שכינה עמהן שנאמר למענכם שלחתי בבלה ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן שנאמר ושב ה׳ אלהיך את שבותך והשיב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקדוש ברוך הוא שב עמהן מבין הגליות

בבבל היכא אמר אביי בבי כנישתא דהוצל ובבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא ולא תימא הכא והכא אלא זמנין הכא וזמנין הכא אמר אביי תיתי לי דכי מרחיקנא פרסה עיילנא ומצלינא התם אבוה דשמואל [ולוי] הוו יתבי בכנישתא דשף ויתיב בנהרדעא אתיא שכינה שמעו קול ריגשא [קמו ונפקו

רב ששת הוה יתיב בבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא אתיא שכינה] ולא נפק אתו מלאכי השרת וקא מבעתו ליה אמר לפניו רבונו של עולם עלוב ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי אמר להו שבקוהו

ואהי להם למקדש מעט אמר רבי יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל ורבי אלעזר אמר זה בית רבינו שבבבל

דרש רבא מאי דכתיב ה׳ מעון אתה היית לנו אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות אמר אביי מריש הואי גריסנא בביתא ומצלינא בבי כנשתא כיון דשמעית להא דקאמר דוד ה׳ אהבתי מעון ביתך הואי גריסנא בבי כנישתא

תניא רבי אלעזר הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל שנאמר כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא והלא דברים קל וחומר ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה

דרש בר קפרא מאי דכתיב למה תרצדון הרים גבנונים יצתה בת קול ואמרה להם למה תרצו דין עם סיני כולכם בעלי מומים אתם אצל סיני כתיב הכא גבנונים וכתיב התם או גבן או דק אמר רב אשי שמע מינה האי מאן דיהיר בעל מום הוא

אין עושין אותו קפנדריא מאי קפנדריא אמר רבא קפנדריא כשמה מאי כשמה כמאן דאמר אדמקיפנא אדרי איעול בהא

אמר רבי אבהו אם היה שביל מעיקרא מותר

אמר רב נחמן בר יצחק הנכנס על מנת שלא לעשות קפנדריא מותר לעשותו קפנדריא ואמר רבי חלבו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר לעשותו קפנדריא שנאמר ובבא עם הארץ לפני ה׳ במועדים הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב

עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש והתניא אינו תולש ומאכיל אבל תולש ומניח כי תנן נמי מתניתין תולש ומאכיל תנן

תנו רבנן בית הקברות אין נוהגין בהן קלות ראש אין מרעין בהן בהמה ואין מוליכין בהן אמת המים ואין מלקטין בהן עשבים ואם ליקט שורפן במקומן מפני כבוד מתים

אהייא אילימא אסיפא כיון ששורפן במקומן מאי כבוד מתים איכא אלא ארישא

מתני׳ ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת

בשניה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החודש הזה לכם בחמישית חוזרין לכסדרן

לכל מפסיקין בראשי חדשים בחנוכה ובפורים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים

גמ׳ תנן התם באחד באדר משמיעין על השקלים

ועל הכלאים

בשלמא על הכלאים דזמן זריעה היא אלא על השקלים מנלן

אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה דאמר קרא זאת עולת חודש בחדשו אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה

וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה קדמינן וקרינן באחד באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש

כמאן דלא כרבן שמעון בן גמליאל דאי רבן שמעון בן גמליאל האמר שתי שבתות דתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות

אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל כיון דאמר מר בחמשה עשר בו שולחנות יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש משום שולחנות קדמינן וקרינן

מאי פרשת שקלים רב אמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי ושמואל אמר כי תשא

בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דקרי לה פרשת שקלים דכתיב בה שקלים אלא למאן דאמר את קרבני לחמי הכא מידי שקלים כתיבי התם אין טעמא מאי כדרבי טבי

בשלמא למאן דאמר צו את בני ישראל משום דכתיבי קרבנות התם כדרבי טבי אלא למאן דאמר כי תשא קרבנות מי כתיבי שקלים לאדנים כתיבי

כדתני רב יוסף שלש תרומות הן של מזבח למזבח ושל אדנים לאדנים ושל בדק הבית לבדק הבית

בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דשני האי ראש חדש משאר ראשי חדשים

אלא למאן דאמר צו את קרבני מאי שני שני דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד בדראש חודש ואילו האידנא כולהו בדראש חודש

הניחא למאן דאמר לסדר פרשיות הוא חוזר

אלא למאן דאמר לסדר הפטרות הוא חוזר ופרשתא דיומא קרינן מאי שני

שני דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד קרי בדראש חודש ואילו האידנא קרו תלתא בעניינא דיומא וארבעה קרו בדראש חודש

מיתיבי ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דמפטירין ביהוידע הכהן דדמי ליה דכתיב כסף נפשות ערכו

אלא למאן דאמר את קרבני לחמי מי דמי דמי כדרבי טבי

מיתיבי חל להיות בפרשה הסמוכה לה בין מלפניה ובין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה

בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דמתרמי בההוא זימנא

אלא למאן דאמר צו את קרבני מי מתרמי בההוא זימנא אין לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין

תניא כוותיה דשמואל ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן

אמר רבי יצחק נפחא ראש חדש אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין בהן אחד בעניינו של יום ואחד בשל ראש חדש ואחד בכי תשא ואמר רבי יצחק נפחא ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מביאין שלש תורות וקורין בהן אחד בעניינו של יום ואחד בדראש חודש ואחד בחנוכה

וצריכא דאי איתמר בהא בהא קאמר רבי יצחק אבל בהך כרב סבירא ליה דאמר פרשת שקלים את קרבני לחמי ובשתי תורות סגי קא משמע לן

ולימא הא ולא בעיא הך חדא מכלל חבירתה איתמר

איתמר ראש חדש טבת שחל להיות בחול אמר רבי יצחק קרו תלתא בראש חדש וחד בחנוכה ורב דימי דמן חיפא אמר קרו תלתא בחנוכה וחד בראש חדש

אמר רבי מני כוותיה דרבי יצחק נפחא מסתברא דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

אמר רבי אבין כוותיה דרב דימי מסתברא מי גרם לרביעי שיבא ראש חדש הלכך רביעי בראש חדש בעי מיקרי

מאי הוי עלה רב יוסף אמר אין משגיחין בראש חודש ורבה אמר אין משגיחין בחנוכה והלכתא אין משגיחין בחנוכה וראש חדש עיקר

איתמר חל להיות בואתה תצוה אמר רבי יצחק נפחא קרו שיתא מואתה תצוה עד כי תשא וחד מכי תשא עד ועשית אמר אביי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מגילה כט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מגילה כט

מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה במה דברים אמורים בשאין שם כל צורכו אבל יש שם כל צורכו אין מבטלין

וכמה כל צורכו אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי ואמרי לה תריסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצי גברי מאבולא עד סיכרא

רב ששת אמר כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים ריבוא אף נטילתה בששים ריבוא הני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא

תניא רבי שמעון בן יוחי אומר בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא שבכל מקום שגלו שכינה עמהן גלו למצרים שכינה עמהן שנאמר הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים וגו׳ גלו לבבל שכינה עמהן שנאמר למענכם שלחתי בבלה ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן שנאמר ושב ה׳ אלהיך את שבותך והשיב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקדוש ברוך הוא שב עמהן מבין הגליות

בבבל היכא אמר אביי בבי כנישתא דהוצל ובבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא ולא תימא הכא והכא אלא זמנין הכא וזמנין הכא אמר אביי תיתי לי דכי מרחיקנא פרסה עיילנא ומצלינא התם אבוה דשמואל [ולוי] הוו יתבי בכנישתא דשף ויתיב בנהרדעא אתיא שכינה שמעו קול ריגשא [קמו ונפקו

רב ששת הוה יתיב בבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא אתיא שכינה] ולא נפק אתו מלאכי השרת וקא מבעתו ליה אמר לפניו רבונו של עולם עלוב ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי אמר להו שבקוהו

ואהי להם למקדש מעט אמר רבי יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל ורבי אלעזר אמר זה בית רבינו שבבבל

דרש רבא מאי דכתיב ה׳ מעון אתה היית לנו אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות אמר אביי מריש הואי גריסנא בביתא ומצלינא בבי כנשתא כיון דשמעית להא דקאמר דוד ה׳ אהבתי מעון ביתך הואי גריסנא בבי כנישתא

תניא רבי אלעזר הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל שנאמר כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא והלא דברים קל וחומר ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה

דרש בר קפרא מאי דכתיב למה תרצדון הרים גבנונים יצתה בת קול ואמרה להם למה תרצו דין עם סיני כולכם בעלי מומים אתם אצל סיני כתיב הכא גבנונים וכתיב התם או גבן או דק אמר רב אשי שמע מינה האי מאן דיהיר בעל מום הוא

אין עושין אותו קפנדריא מאי קפנדריא אמר רבא קפנדריא כשמה מאי כשמה כמאן דאמר אדמקיפנא אדרי איעול בהא

אמר רבי אבהו אם היה שביל מעיקרא מותר

אמר רב נחמן בר יצחק הנכנס על מנת שלא לעשות קפנדריא מותר לעשותו קפנדריא ואמר רבי חלבו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר לעשותו קפנדריא שנאמר ובבא עם הארץ לפני ה׳ במועדים הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב

עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש והתניא אינו תולש ומאכיל אבל תולש ומניח כי תנן נמי מתניתין תולש ומאכיל תנן

תנו רבנן בית הקברות אין נוהגין בהן קלות ראש אין מרעין בהן בהמה ואין מוליכין בהן אמת המים ואין מלקטין בהן עשבים ואם ליקט שורפן במקומן מפני כבוד מתים

אהייא אילימא אסיפא כיון ששורפן במקומן מאי כבוד מתים איכא אלא ארישא

מתני׳ ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת

בשניה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החודש הזה לכם בחמישית חוזרין לכסדרן

לכל מפסיקין בראשי חדשים בחנוכה ובפורים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים

גמ׳ תנן התם באחד באדר משמיעין על השקלים

ועל הכלאים

בשלמא על הכלאים דזמן זריעה היא אלא על השקלים מנלן

אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה דאמר קרא זאת עולת חודש בחדשו אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה

וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה קדמינן וקרינן באחד באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש

כמאן דלא כרבן שמעון בן גמליאל דאי רבן שמעון בן גמליאל האמר שתי שבתות דתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות

אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל כיון דאמר מר בחמשה עשר בו שולחנות יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש משום שולחנות קדמינן וקרינן

מאי פרשת שקלים רב אמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי ושמואל אמר כי תשא

בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דקרי לה פרשת שקלים דכתיב בה שקלים אלא למאן דאמר את קרבני לחמי הכא מידי שקלים כתיבי התם אין טעמא מאי כדרבי טבי

בשלמא למאן דאמר צו את בני ישראל משום דכתיבי קרבנות התם כדרבי טבי אלא למאן דאמר כי תשא קרבנות מי כתיבי שקלים לאדנים כתיבי

כדתני רב יוסף שלש תרומות הן של מזבח למזבח ושל אדנים לאדנים ושל בדק הבית לבדק הבית

בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דשני האי ראש חדש משאר ראשי חדשים

אלא למאן דאמר צו את קרבני מאי שני שני דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד בדראש חודש ואילו האידנא כולהו בדראש חודש

הניחא למאן דאמר לסדר פרשיות הוא חוזר

אלא למאן דאמר לסדר הפטרות הוא חוזר ופרשתא דיומא קרינן מאי שני

שני דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד קרי בדראש חודש ואילו האידנא קרו תלתא בעניינא דיומא וארבעה קרו בדראש חודש

מיתיבי ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דמפטירין ביהוידע הכהן דדמי ליה דכתיב כסף נפשות ערכו

אלא למאן דאמר את קרבני לחמי מי דמי דמי כדרבי טבי

מיתיבי חל להיות בפרשה הסמוכה לה בין מלפניה ובין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה

בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דמתרמי בההוא זימנא

אלא למאן דאמר צו את קרבני מי מתרמי בההוא זימנא אין לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין

תניא כוותיה דשמואל ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן

אמר רבי יצחק נפחא ראש חדש אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין בהן אחד בעניינו של יום ואחד בשל ראש חדש ואחד בכי תשא ואמר רבי יצחק נפחא ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מביאין שלש תורות וקורין בהן אחד בעניינו של יום ואחד בדראש חודש ואחד בחנוכה

וצריכא דאי איתמר בהא בהא קאמר רבי יצחק אבל בהך כרב סבירא ליה דאמר פרשת שקלים את קרבני לחמי ובשתי תורות סגי קא משמע לן

ולימא הא ולא בעיא הך חדא מכלל חבירתה איתמר

איתמר ראש חדש טבת שחל להיות בחול אמר רבי יצחק קרו תלתא בראש חדש וחד בחנוכה ורב דימי דמן חיפא אמר קרו תלתא בחנוכה וחד בראש חדש

אמר רבי מני כוותיה דרבי יצחק נפחא מסתברא דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

אמר רבי אבין כוותיה דרב דימי מסתברא מי גרם לרביעי שיבא ראש חדש הלכך רביעי בראש חדש בעי מיקרי

מאי הוי עלה רב יוסף אמר אין משגיחין בראש חודש ורבה אמר אין משגיחין בחנוכה והלכתא אין משגיחין בחנוכה וראש חדש עיקר

איתמר חל להיות בואתה תצוה אמר רבי יצחק נפחא קרו שיתא מואתה תצוה עד כי תשא וחד מכי תשא עד ועשית אמר אביי

גלול כלפי מעלה