הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
מגילה ד
הדף היום מוקדש ע"י קטריאלה פרידמן לזכר נשמת אמה פרידה בת פרומה. ועל ידי ג'ולי מנדלסון לכבוד בנה על היותו קצין בחיל אויר.
יש עוד ארבעה דינים שאמר ר' יהושע בן לוי בעניין פורים (בנוסף שארבעה שהיו במגילה דף ג), שהם: רשימה של כמה ערים שהיו להם חומות מימות יהושע בן נון, נשים חייבות בקריאת מגילה משום שאף הן היו באותו הנס, אם פורים חל בשבת דורשים במגילה באותו היום וחייבים לקרוא מגילה ביום וגם בלילה. הגמרא דנה בדינים אלו. למה כפרים מדקימים ליום הכניסה. ר' חנינא מביא הסבר שזה בגלל שמספקים מים ומזון לבני העיר. הגמרא מתקשה בהבנת דבריו ובסופו של דבר מסבירים אותם בדבר קצת שונה. לפי המשנה אם חל פורים בערב שבת, בני העיר קוראים בו ביום. זה לפי שיטת רבי ור' יוסי אךף לא כשיטת התנאים שחולקים עליהם. מהן הדעות השונות ועל בסיס מה הם קובעים ככה? למה לא קוראים במגילה בשבת? רבה אומרים שמא יטלנו ארבע אמות ברשות הרבים כדי ללכת אצל בקי ללמוד (כי לא כולם בקיאים במקרא מגילה). רב יוסף אומר שגובים מתנות לעניים באותו זמן וזה לא אפשרי בשבת.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו
והני יהושע בננהי והא אלפעל בננהי דכתיב [ו]בני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה ולטעמיך אסא בננהי דכתיב ויבן (אסא את ערי הבצורות אשר ליהודה)
אמר רבי אלעזר הני מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו חרוב בימי פילגש בגבעה ואתא אלפעל בננהי הדור אינפול אתא אסא שפצינהו
דיקא נמי דכתיב ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה מכלל דערים הוו מעיקרא שמע מינה
ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס ואמר רבי יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום
מאי אריא פורים אפילו יום טוב נמי דתניא משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג
פורים איצטריכא ליה מהו דתימא נגזור משום דרבה קא משמע לן
ואמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי
סבור מינה למקרייה בליליא ולמיתנא מתניתין דידה ביממא אמר להו רבי ירמיה לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי חייא בר אבא כגון דאמרי אינשי אעבור פרשתא דא ואתנייה
איתמר נמי אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום ה׳ אלהי לעולם אודך:
אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה: אמר רבי חנינא חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין
למימרא דתקנתא דכרכין הוי והתנן חל להיות בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה הוו להו עשרה ועשרה לא תקינו רבנן
תא שמע חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה דאחד עשר הוא מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן
תא שמע אמר רבי יהודה אימתי במקום שנכנסים בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסים בשני ובחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה ואי סלקא דעתך תקנתא דכרכין היא משום דאין נכנסים בשני ובחמישי מפסדי להו לכרכין
לא תימא כדי שיספקו מים ומזון אלא אימא מפני שמספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכין:
כיצד חל להיות בשני בשבת כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום וכו׳: מאי שנא רישא דנקט סידורא דירחא ומאי שנא סיפא דנקט סידורא דיומי
איידי דמיתהפכי ליה נקט סידורא דיומי:
חל להיות בערב שבת וכו׳: מתניתין מני אי רבי אי רבי יוסי
מאי רבי דתניא חל להיות בערב שבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה ומוקפין חומה קורין בו ביום רבי אומר אומר אני לא ידחו עיירות ממקומן אלא אלו ואלו קורין בו ביום
מאי טעמא דתנא קמא דכתיב בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין אף כאן עיירות קודמות למוקפין
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין נדחין עיירות ממקומן אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן שאני הכא דלא אפשר
ורבי מאי טעמיה בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין עיירות נדחין ממקומן אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין אף כאן נמי עיירות קודמות למוקפין שאני הכא דלא אפשר
מאי רבי יוסי דתניא חל להיות בערב שבת מוקפין וכפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום רבי יוסי אומר אין מוקפין קודמין לעיירות אלא אלו ואלו קורין בו ביום
מאי טעמא דתנא קמא דכתיב בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות בארבעה עשר וזמנו של זה לא זמנו של זה אף כאן עיירות בארבעה עשר וזמנו של זה לא זמנו של זה
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות שאני הכא דלא אפשר
מאי טעמיה דרבי יוסי בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה זמנו של זה לא זמנו של זה אף כאן זמנו של זה לא זמנו של זה שאני הכא דלא אפשר
וסבר רבי עיירות לא דחינן ליום הכניסה והתניא חל להיות בשבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בערב שבת ומוקפות חומה למחר רבי אומר אומר אני הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה
הכי השתא התם זמנם שבת היא והואיל דנדחו ידחו והכא זמנם ערב שבת
כמאן אזלא הא דאמר רבי חלבו אמר רב הונא פורים שחל להיות בשבת הכל נדחין ליום הכניסה הכל נדחין סלקא דעתך והא איכא מוקפין דעבדי למחר אלא כל הנדחה ידחה ליום הכניסה כמאן כרבי
דכולי עלמא מיהא מגילה בשבת לא קרינן מאי טעמא אמר רבה הכל חייבין בקריאת מגילה (ובתקיעת שופר) ואין הכל בקיאין במקרא מגילה גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים
והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דלולב
רב יוסף אמר מפני שעיניהן של עניים נשואות במקרא מגילה תניא נמי הכי אף על פי שאמרו כפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום
אף על פי שאמרו אדרבה משום דאמרו הוא אלא הואיל ואמרו שכפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה אבל
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
המלצות לימוד לפורים
המלצות לימוד גמרא לקראת פורים מחפשת לימוד משמעותי לקראת פורים?! הגעת למקום הנכון! לימוד דפים הקשורים לפורים: הלכות פורים: מסכת מגילה ב-ז וגם יז-כא להתחלת הלימוד: מגילה ב דרשות על המגילה: מסכת מגילה י-יז להתחלת הלימוד: מגילה י שיעורים נוספים לפורים: שבע נביאות ומרים הנביאה –סוגיות נבחרות (אדר ב’ שיעור ג) קביעת חג…
מגילה ד
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו
והני יהושע בננהי והא אלפעל בננהי דכתיב [ו]בני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה ולטעמיך אסא בננהי דכתיב ויבן (אסא את ערי הבצורות אשר ליהודה)
אמר רבי אלעזר הני מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו חרוב בימי פילגש בגבעה ואתא אלפעל בננהי הדור אינפול אתא אסא שפצינהו
דיקא נמי דכתיב ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה מכלל דערים הוו מעיקרא שמע מינה
ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס ואמר רבי יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום
מאי אריא פורים אפילו יום טוב נמי דתניא משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג
פורים איצטריכא ליה מהו דתימא נגזור משום דרבה קא משמע לן
ואמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי
סבור מינה למקרייה בליליא ולמיתנא מתניתין דידה ביממא אמר להו רבי ירמיה לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי חייא בר אבא כגון דאמרי אינשי אעבור פרשתא דא ואתנייה
איתמר נמי אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום ה׳ אלהי לעולם אודך:
אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה: אמר רבי חנינא חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין
למימרא דתקנתא דכרכין הוי והתנן חל להיות בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה הוו להו עשרה ועשרה לא תקינו רבנן
תא שמע חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה דאחד עשר הוא מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן
תא שמע אמר רבי יהודה אימתי במקום שנכנסים בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסים בשני ובחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה ואי סלקא דעתך תקנתא דכרכין היא משום דאין נכנסים בשני ובחמישי מפסדי להו לכרכין
לא תימא כדי שיספקו מים ומזון אלא אימא מפני שמספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכין:
כיצד חל להיות בשני בשבת כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום וכו׳: מאי שנא רישא דנקט סידורא דירחא ומאי שנא סיפא דנקט סידורא דיומי
איידי דמיתהפכי ליה נקט סידורא דיומי:
חל להיות בערב שבת וכו׳: מתניתין מני אי רבי אי רבי יוסי
מאי רבי דתניא חל להיות בערב שבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה ומוקפין חומה קורין בו ביום רבי אומר אומר אני לא ידחו עיירות ממקומן אלא אלו ואלו קורין בו ביום
מאי טעמא דתנא קמא דכתיב בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין אף כאן עיירות קודמות למוקפין
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין נדחין עיירות ממקומן אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן שאני הכא דלא אפשר
ורבי מאי טעמיה בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין עיירות נדחין ממקומן אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין אף כאן נמי עיירות קודמות למוקפין שאני הכא דלא אפשר
מאי רבי יוסי דתניא חל להיות בערב שבת מוקפין וכפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום רבי יוסי אומר אין מוקפין קודמין לעיירות אלא אלו ואלו קורין בו ביום
מאי טעמא דתנא קמא דכתיב בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות בארבעה עשר וזמנו של זה לא זמנו של זה אף כאן עיירות בארבעה עשר וזמנו של זה לא זמנו של זה
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות שאני הכא דלא אפשר
מאי טעמיה דרבי יוסי בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה זמנו של זה לא זמנו של זה אף כאן זמנו של זה לא זמנו של זה שאני הכא דלא אפשר
וסבר רבי עיירות לא דחינן ליום הכניסה והתניא חל להיות בשבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בערב שבת ומוקפות חומה למחר רבי אומר אומר אני הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה
הכי השתא התם זמנם שבת היא והואיל דנדחו ידחו והכא זמנם ערב שבת
כמאן אזלא הא דאמר רבי חלבו אמר רב הונא פורים שחל להיות בשבת הכל נדחין ליום הכניסה הכל נדחין סלקא דעתך והא איכא מוקפין דעבדי למחר אלא כל הנדחה ידחה ליום הכניסה כמאן כרבי
דכולי עלמא מיהא מגילה בשבת לא קרינן מאי טעמא אמר רבה הכל חייבין בקריאת מגילה (ובתקיעת שופר) ואין הכל בקיאין במקרא מגילה גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים
והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דלולב
רב יוסף אמר מפני שעיניהן של עניים נשואות במקרא מגילה תניא נמי הכי אף על פי שאמרו כפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום
אף על פי שאמרו אדרבה משום דאמרו הוא אלא הואיל ואמרו שכפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה אבל
