Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז בטבת תשפ״ב | 21 דצמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מגילה ט

הדף היום מוקדש ע”י סורי סטרן לזכר נשמת אביה הרב רובין בן הרב חיים.

האם ניתן לכתוב ספרי קודש בכל שפה? לפי המשנה הם יכולים להיות, אולם תפילין ומזוזות יכולים להיכתב רק בכתב אשורית. רבן שמעון בן גמליאל אומר שרק ביוונית אפשר לכתוב ספרי קודש. הגמרא מסיקה שכל הדברים הללו טומאה את ידיו (לפי גזירת חכמים) וכולם תפורים בגידי בהמה. סתירה למשנתנו מובאת מברייתא הקובעת שגם ספרי קודש חייבים להיכתב בכתב אשורית. חמשה פתרונות מובאים כדי לפתור את הסתירה. מול כל אחת מהתשובות מועלות קושיות. רבי יהודה מסביר את דעתו של רבן שמעון בן גמליאל על היוונית כמתייחסת רק לתורה ובגלל סיפורו של תלמי שלקח 72 זקנים ואמר להם לתרגם את התורה ליוונית. לפי הסיפור, כל אחד מהם הונח בחדר נפרד ובכל זאת כל אחד מהם תרגם בדיוק באותו אופן. לגבי כמה פסוקים, כל אחד מהם פירש בכוונה קטעים מסוימים שונה משפט הכתוב כדי להגן על היושר של היהודית. מאיפה אפשר להפיק מהתורה שאפשר לתרגם ליוונית? כהן גדול שנמשח בשמן המשחה שונה ממי שלא נמשח אלא הפך לכהן גדול על ידי לבישת שמונת הבגדים של הכהן הגדול בכך שרק הוא יכול להביא פר כהן המשוח. כהן גדול ששימש ככהן גדול וכבר לא, שונה מכהן גדול רגיל רק בכך שהוא אינועושה את עבודת יום הכיפורים ואינו מביא את מנחת חביתין היומית שהכהן הגדול מביא. יש חולקים ואומרים שגם מי שנעשה כהן גדול מלבישת הבגדים יכול להביא קרבן פר כהן המשוח. רבי יוסי חולק על סוף המשנה וגורס שמי שאינו כהן גדול אינו יכול עוד לעבוד בבית המקדש. על בסיס מה הוא קובע ככה? אילו קרבנות ניתן להביא על במת יחיד ואיזה ניתן להביא על במה גדולה? ואיזה אינם ניתנים להביא על במה כלל.

כאן בגופן שלנו כאן בגופן שלהן

אמר ליה אביי במאי אוקימתא לההיא בגופן שלהן מאי איריא מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא אפילו מקרא שכתבו מקרא ותרגום שכתבו תרגום נמי דהא קתני עד שיכתבנו אשורית על הספר בדיו

אלא לא קשיא הא רבנן הא רבן שמעון בן גמליאל

אי רבן שמעון בן גמליאל הא איכא יונית אלא לא קשיא כאן בספרים כאן בתפלין ומזוזות

תפלין ומזוזות מאי טעמא משום דכתיב בהו והיו בהוייתן יהו מאי תרגום שכתבו מקרא איכא בשלמא תורה איכא יגר שהדותא אלא הכא מאי תרגום איכא

אלא לא קשיא כאן במגילה כאן בספרים מגילה מאי טעמא דכתיב בה ככתבם וכלשונם מאי תרגום שכתבו מקרא איכא

אמר רב פפא ונשמע פתגם המלך רב נחמן בר יצחק אמר וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן

רב אשי אמר כי תניא ההיא בשאר ספרים ורבי יהודה היא דתניא תפלין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית ורבותינו התירו יונית

והכתיב והיו אלא אימא ספרים נכתבים בכל לשון ורבותינו התירו יונית התירו מכלל דתנא קמא אסר

אלא אימא רבותינו לא התירו שיכתבו אלא יונית ותניא אמר רבי יהודה אף כשהתירו רבותינו יונית לא התירו אלא בספר תורה

ומשום מעשה דתלמי המלך דתניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת

וכתבו לו אלהים ברא בראשית אעשה אדם בצלם ובדמות

ויכל ביום הששי וישבות ביום השביעי זכר ונקבה בראו ולא כתבו בראם

הבה ארדה ואבלה שם שפתם ותצחק שרה בקרוביה

כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם

ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות ארבע מאות שנה וישלח את זאטוטי בני ישראל ואל זאטוטי בני ישראל לא שלח ידו

לא חמד אחד מהם נשאתי אשר חלק ה׳ אלהיך אתם להאיר לכל העמים

וילך ויעבוד אלהים אחרים אשר לא צויתי לעובדם

וכתבו לו את צעירת הרגלים ולא כתבו לו את הארנבת מפני שאשתו של תלמי ארנבת שמה שלא יאמר שחקו בי היהודים והטילו שם אשתי בתורה

רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ואמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל אמר קרא יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם דבריו של יפת יהיו באהלי שם

ואימא גומר ומגוג אמר רבי חייא בר אבא היינו טעמא דכתיב יפת אלהים ליפת יפיותו של יפת יהא באהלי שם

מתני׳ אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות

אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה

גמ׳ הא לענין פר יום כפורים ועשירית האיפה זה וזה שוין

מתניתין דלא כרבי מאיר דאי רבי מאיר [הא תניא] מרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינו מביא

מאי טעמיה דרבי מאיר דתניא משיח אין לי אלא משוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין תלמוד לומר המשיח

במאי אוקימנא דלא כרבי מאיר אימא סיפא אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה הא לכל דבריהן זה וזה שוין אתאן לרבי מאיר דתניא אירע בו פסול ומינו כהן אחר תחתיו ראשון חוזר לעבודתו שני כל מצות כהונה גדולה עליו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט

ואמר רבי יוסי מעשה ברבי יוסף בן אלם מציפורי שאירע בו פסול בכהן גדול ומינוהו תחתיו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט

כהן גדול משום איבה כהן הדיוט משום מעלין בקודש ולא מורידין רישא רבנן וסיפא רבי מאיר

אמר רב חסדא אין רישא רבנן וסיפא רבי מאיר רב יוסף אמר רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי

מתני׳ אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים זה הכלל כל שהוא נידר ונידב קרב בבמה וכל שאינו לא נידר ולא נידב אינו קרב בבמה

גמ׳ פסחים ותו לא אימא כעין פסחים

מני רבי שמעון היא דתניא רבי שמעון אומר אף צבור לא הקריבו אלא פסחים וחובות שקבוע להם זמן אבל חובות שאין קבוע להם זמן הכא והכא לא קרב

מתני׳ אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה אוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה

וכאן וכאן קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים קדושת שילה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

האם אפשר להקריב קרבנות בימינו? – גפ”ת 84

האם אפשר להקריב קרבנות בימינו אפילו שבית המקדש נחרב? מדברי רבי יהושע בסוגייתינו נשמע כך! איך זה יתכן? ואיך מתמודדים עם טומאת מת? ומה הקשר לשילה ולמקדש חוניו? הצטרפו אלינו לגפת גדושה במידע חדש ומפתיע על עולם הקורבנות לאחר החורבן ב”ה האם ניתן להקריב קורבנות בימינו? במשניות פרק א של מסכת מגילה מופיעה סדרה של…

מגילה ט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מגילה ט

כאן בגופן שלנו כאן בגופן שלהן

אמר ליה אביי במאי אוקימתא לההיא בגופן שלהן מאי איריא מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא אפילו מקרא שכתבו מקרא ותרגום שכתבו תרגום נמי דהא קתני עד שיכתבנו אשורית על הספר בדיו

אלא לא קשיא הא רבנן הא רבן שמעון בן גמליאל

אי רבן שמעון בן גמליאל הא איכא יונית אלא לא קשיא כאן בספרים כאן בתפלין ומזוזות

תפלין ומזוזות מאי טעמא משום דכתיב בהו והיו בהוייתן יהו מאי תרגום שכתבו מקרא איכא בשלמא תורה איכא יגר שהדותא אלא הכא מאי תרגום איכא

אלא לא קשיא כאן במגילה כאן בספרים מגילה מאי טעמא דכתיב בה ככתבם וכלשונם מאי תרגום שכתבו מקרא איכא

אמר רב פפא ונשמע פתגם המלך רב נחמן בר יצחק אמר וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן

רב אשי אמר כי תניא ההיא בשאר ספרים ורבי יהודה היא דתניא תפלין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית ורבותינו התירו יונית

והכתיב והיו אלא אימא ספרים נכתבים בכל לשון ורבותינו התירו יונית התירו מכלל דתנא קמא אסר

אלא אימא רבותינו לא התירו שיכתבו אלא יונית ותניא אמר רבי יהודה אף כשהתירו רבותינו יונית לא התירו אלא בספר תורה

ומשום מעשה דתלמי המלך דתניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת

וכתבו לו אלהים ברא בראשית אעשה אדם בצלם ובדמות

ויכל ביום הששי וישבות ביום השביעי זכר ונקבה בראו ולא כתבו בראם

הבה ארדה ואבלה שם שפתם ותצחק שרה בקרוביה

כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם

ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות ארבע מאות שנה וישלח את זאטוטי בני ישראל ואל זאטוטי בני ישראל לא שלח ידו

לא חמד אחד מהם נשאתי אשר חלק ה׳ אלהיך אתם להאיר לכל העמים

וילך ויעבוד אלהים אחרים אשר לא צויתי לעובדם

וכתבו לו את צעירת הרגלים ולא כתבו לו את הארנבת מפני שאשתו של תלמי ארנבת שמה שלא יאמר שחקו בי היהודים והטילו שם אשתי בתורה

רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ואמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל אמר קרא יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם דבריו של יפת יהיו באהלי שם

ואימא גומר ומגוג אמר רבי חייא בר אבא היינו טעמא דכתיב יפת אלהים ליפת יפיותו של יפת יהא באהלי שם

מתני׳ אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות

אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה

גמ׳ הא לענין פר יום כפורים ועשירית האיפה זה וזה שוין

מתניתין דלא כרבי מאיר דאי רבי מאיר [הא תניא] מרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינו מביא

מאי טעמיה דרבי מאיר דתניא משיח אין לי אלא משוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין תלמוד לומר המשיח

במאי אוקימנא דלא כרבי מאיר אימא סיפא אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה הא לכל דבריהן זה וזה שוין אתאן לרבי מאיר דתניא אירע בו פסול ומינו כהן אחר תחתיו ראשון חוזר לעבודתו שני כל מצות כהונה גדולה עליו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט

ואמר רבי יוסי מעשה ברבי יוסף בן אלם מציפורי שאירע בו פסול בכהן גדול ומינוהו תחתיו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט

כהן גדול משום איבה כהן הדיוט משום מעלין בקודש ולא מורידין רישא רבנן וסיפא רבי מאיר

אמר רב חסדא אין רישא רבנן וסיפא רבי מאיר רב יוסף אמר רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי

מתני׳ אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים זה הכלל כל שהוא נידר ונידב קרב בבמה וכל שאינו לא נידר ולא נידב אינו קרב בבמה

גמ׳ פסחים ותו לא אימא כעין פסחים

מני רבי שמעון היא דתניא רבי שמעון אומר אף צבור לא הקריבו אלא פסחים וחובות שקבוע להם זמן אבל חובות שאין קבוע להם זמן הכא והכא לא קרב

מתני׳ אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה אוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה

וכאן וכאן קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים קדושת שילה

גלול כלפי מעלה