Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט באלול תשע״ט | 29 ספטמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

מעילה יב

הדיון ממשיך לגבי איזה דברים יש או אין בהם מעילה ובאיזה שלבים: דישון המזבח הפנימי, מה שנשאר במנורה, תורין שלא הגיע זמנם (אינם גדולים מדי להיקרב) או בני יונה שכבר עברו את הגיל שאפשר להקריבם. מה הדין לגבי חלב וביצים של בהמות מוקדשים – במה זה תלוי?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

מזבח החיצון דכתיב ביה ושמו אצל המזבח מזבח הפנימי מנלן

אמר רבי אלעזר דאמר קרא והסיר את מראתו בנצתה אם אינו ענין למזבח החיצון תנהו ענין למזבח הפנימי

אימא אידי ואידי במזבח החיצון ולקבוע לו מקום

אם כן לימא קרא אצל המזבח מאי הדשן דאפילו מזבח הפנימי

מנורה מנלן דשן הדשן

מתני׳ רבי שמעון אומר תורין שלא הגיע זמנן מועלין בהן בני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין בהן

גמ׳ בשלמא רבי שמעון כדקתני טעמא שהיה רבי שמעון אומר כל הראוי לאחר זמן והקדישו בתוך זמנו הרי הוא בלא תעשה ואין בו כרת

אלא רבנן מאי שנא ממחוסר זמן

אמרי מחוסר זמן מידי דהוה אבעל מום דבר פדיון הוא אבל הני עופות כיון דאין מום פוסל בעופות אין לעופות פדיון

אמר עולא אמר רבי יוחנן קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דבר תורה

יתיב עולא וקאמר להא שמעתא אמר ליה רב חסדא מאן שמע לך ולרבי יוחנן רבך וכי קדושה שבהן להיכן הלכה

אמר ליה תיקשי מתניתין תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין הכא נמי נימא קדושה שבהן להיכן הלכה

אמר ליה מודינא לך דאיכא מעילה מדרבנן וקשיא לי מי איכא מידי דמעיקרא לא אית ביה מעילה ולבסוף אית ביה מעילה

ולא והא איכא דם דמעיקרא לית בה מעילה ולבסוף אית בה מעילה דתנן דם בתחלה אין מועלין בו יצא לנחל קדרון מועלין בו

אמרי התם נמי איכא מעילה מעיקרא

דאמר רב המקיז דם לבהמת קדשים אסור בהנאה ומועלין בו

גופא אמר רב הונא אמר רב המקיז דם לבהמת קדשים אסור בהנאה ומועלין בו מתיב רב המנונא חלב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין ולא מועלין

אמר ליה כי קאמרינן לגבי דם דלא מתקיימת בלא דם אבל חלב דקא מקיימא בלא חלב לא

מתיב רב משרשיא הזבל והפרש שבחצר אין נהנין ואין מועלין ויפלו דמיה ללשכה

אמאי הכא נמי לא מקיים בלא פרש אמרי מאי איריא הדין פרש דמן עלמא קאתי לה אזיל האי אתי אחרינא לאפוקי דם מגופה

הא קתני לא נהנין ולא מועלין ודמיו ללשכה מסייעא ליה לרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר כל מקום שאמרו חכמים קדוש ואינו קדוש דמיו יפלו ללשכה

מתני׳ חלב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין ולא מועלין

במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית הקדיש תרנגולת מועלין בה ובביצתה חמורה מועלין בה ובחלבה

גמ׳ אלא גבי מזבח כי אקדשה קדושת דמים לא אית בה מעילה

אמר רב פפא חסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים כשהקדיש קדושת הגוף לגבי מזבח אבל הקדישו קדושת דמים לגבי מזבח נעשה כמי שהקדישו לבדק הבית הקדיש תרנגולת מועלין בה ובביצתה חמורה מועלין בה ובחלבה

מתני׳ כל הראוי למזבח

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מעילה יב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מעילה יב

מזבח החיצון דכתיב ביה ושמו אצל המזבח מזבח הפנימי מנלן

אמר רבי אלעזר דאמר קרא והסיר את מראתו בנצתה אם אינו ענין למזבח החיצון תנהו ענין למזבח הפנימי

אימא אידי ואידי במזבח החיצון ולקבוע לו מקום

אם כן לימא קרא אצל המזבח מאי הדשן דאפילו מזבח הפנימי

מנורה מנלן דשן הדשן

מתני׳ רבי שמעון אומר תורין שלא הגיע זמנן מועלין בהן בני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין בהן

גמ׳ בשלמא רבי שמעון כדקתני טעמא שהיה רבי שמעון אומר כל הראוי לאחר זמן והקדישו בתוך זמנו הרי הוא בלא תעשה ואין בו כרת

אלא רבנן מאי שנא ממחוסר זמן

אמרי מחוסר זמן מידי דהוה אבעל מום דבר פדיון הוא אבל הני עופות כיון דאין מום פוסל בעופות אין לעופות פדיון

אמר עולא אמר רבי יוחנן קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דבר תורה

יתיב עולא וקאמר להא שמעתא אמר ליה רב חסדא מאן שמע לך ולרבי יוחנן רבך וכי קדושה שבהן להיכן הלכה

אמר ליה תיקשי מתניתין תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין הכא נמי נימא קדושה שבהן להיכן הלכה

אמר ליה מודינא לך דאיכא מעילה מדרבנן וקשיא לי מי איכא מידי דמעיקרא לא אית ביה מעילה ולבסוף אית ביה מעילה

ולא והא איכא דם דמעיקרא לית בה מעילה ולבסוף אית בה מעילה דתנן דם בתחלה אין מועלין בו יצא לנחל קדרון מועלין בו

אמרי התם נמי איכא מעילה מעיקרא

דאמר רב המקיז דם לבהמת קדשים אסור בהנאה ומועלין בו

גופא אמר רב הונא אמר רב המקיז דם לבהמת קדשים אסור בהנאה ומועלין בו מתיב רב המנונא חלב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין ולא מועלין

אמר ליה כי קאמרינן לגבי דם דלא מתקיימת בלא דם אבל חלב דקא מקיימא בלא חלב לא

מתיב רב משרשיא הזבל והפרש שבחצר אין נהנין ואין מועלין ויפלו דמיה ללשכה

אמאי הכא נמי לא מקיים בלא פרש אמרי מאי איריא הדין פרש דמן עלמא קאתי לה אזיל האי אתי אחרינא לאפוקי דם מגופה

הא קתני לא נהנין ולא מועלין ודמיו ללשכה מסייעא ליה לרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר כל מקום שאמרו חכמים קדוש ואינו קדוש דמיו יפלו ללשכה

מתני׳ חלב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין ולא מועלין

במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית הקדיש תרנגולת מועלין בה ובביצתה חמורה מועלין בה ובחלבה

גמ׳ אלא גבי מזבח כי אקדשה קדושת דמים לא אית בה מעילה

אמר רב פפא חסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים כשהקדיש קדושת הגוף לגבי מזבח אבל הקדישו קדושת דמים לגבי מזבח נעשה כמי שהקדישו לבדק הבית הקדיש תרנגולת מועלין בה ובביצתה חמורה מועלין בה ובחלבה

מתני׳ כל הראוי למזבח

גלול כלפי מעלה