Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ז׳ בתשרי תש״פ | 6 אוקטובר 2019
  • לימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

מעילה יט

הברייתא ממשיכה לדרוש מתי חייבים במעילה – חייבים אפילו כשמשתמשים בכספי הקדש לדבר קדוש. למה היה צורך לרבות גם נשיא וכהן גדול לחיוב מעילה? האם זהב באמת לא נפגם? אם נהנה פגם אבל בחפצים אחרים או נהנה פחות משוה פרטוה ופגם פחות משוה פרוטה, הם אינם מצטרפים. אין מועל אחר מועל חוץ ממקרים חריגים (כי המעילה עצמה מוציאה את החפץ מידי הקדש לחולין). מהם החפצים החריגים? על איזה דבירם יש ויכוח?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

עד שיצא מן הקדש לחול

מן הקדש לקדש כגון לקח קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות

ושקל שקלו והביא חטאתו ואשמו מן ההקדש כיון שהוציא מעל דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר עד שיזרוק הדם מנין תלמוד לומר תמעל מעל מכל מקום

אמר מר נפש אחד היחיד ואחד הנשיא ואחד המשוח במשמע שיכול מאי פשיטא נפש כתיב

מהו דתימא אמר רחמנא ואשר יתן ממנו על זר והאי לאו זר הוא דהא אימשח בגוויה קא משמע לן

ואקשה רחמנא לסוטה ולעבודה זרה ולתרומה לסוטה דאף על גב דלא פגם גבי הקדש נמי נתנה טבעת בידה מעלה

כי אקשה רחמנא לעבודה זרה דעד דאית בה שינוי גבי הקדש נמי עד דביקע בקרדום ויפגם ופגום

אקשה רחמנא לתרומה מה תרומה כי יאכל פרט למזיק גבי הקדש נמי כל דבר אכילה כי מזיק ליה פטור

כיצד נתנה קטלא כו׳ אמר ליה רב כהנא לרב זביד ודהבא לאו בר איפגומי הוא והא דהבא דכלתיה דנון להיכא אזל

אמר ליה דלמא דהבא דרמיין כלתיך הוא ועוד נהי דלא איכא נהנה ופגם לאלתר לעולם מי לא איכא פגימה

הנהנה מן החטאת וכו׳ מכדי אי בבהמה תמימה היינו כוס של זהב אמר רב פפא בבעלת מום עסקינן


מתני׳ נהנה כבחצי פרוטה ופגם כחצי פרוטה או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר לא מעל עד שיהנה בשוה פרוטה ויפגם בשוה פרוטה בדבר אחד

אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד כיצד רכב על גבי בהמה ובא חברו ורכב ובא חברו ורכב כולן מעלו שתה בכוס של זהב ובא חברו ושתה ובא חברו ושתה כולן מעלו תלש מן החטאת ובא חברו ותלש ובא חברו ותלש כולן מעלו רבי אומר כל דבר שאין לו פדיון יש בו מועל אחר מועל

גמ׳ מני מתניתין רבי נחמיה היא דתניא אין מועל אחר מועל אלא בבהמה בלבד רבי נחמיה אומר בהמה וכלי שרת

מאי טעמא דתנא קמא קסבר בעניינא דבהמה כתיב דכתיב באיל האשם

ורבי נחמיה אמר לך קל וחומר אם אחרים מביא לקדושתן הוא עצמו לא כל שכן

רבי אומר כל דבר שאין לו פדיון יש כו׳ היינו תנא קמא אמר רבא איכא בינייהו עצים

דתנו רבנן האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירין רבי אומר עצים קרבן הן וטעונין מלח וטעונין תנופה

אמר רבא לדברי רבי עצים טעונין עצים ואמר רב פפא לדברי רבי עצים צריכין קמיצה

רב פפא אמר קדשי מזבח תמימין ונעשו בעלי מומין ועבר ושחטן איכא בינייהו

והתניא קדשי מזבח תמימין ונעשו בעלי מומין ועבר ושחטן רבי אומר יקברו

וחכמים אומרים יפדו

מתני׳ נטל אבן או קורה של הקדש הרי זה לא מעל


  • לימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מעילה יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מעילה יט

עד שיצא מן הקדש לחול

מן הקדש לקדש כגון לקח קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות

ושקל שקלו והביא חטאתו ואשמו מן ההקדש כיון שהוציא מעל דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר עד שיזרוק הדם מנין תלמוד לומר תמעל מעל מכל מקום

אמר מר נפש אחד היחיד ואחד הנשיא ואחד המשוח במשמע שיכול מאי פשיטא נפש כתיב

מהו דתימא אמר רחמנא ואשר יתן ממנו על זר והאי לאו זר הוא דהא אימשח בגוויה קא משמע לן

ואקשה רחמנא לסוטה ולעבודה זרה ולתרומה לסוטה דאף על גב דלא פגם גבי הקדש נמי נתנה טבעת בידה מעלה

כי אקשה רחמנא לעבודה זרה דעד דאית בה שינוי גבי הקדש נמי עד דביקע בקרדום ויפגם ופגום

אקשה רחמנא לתרומה מה תרומה כי יאכל פרט למזיק גבי הקדש נמי כל דבר אכילה כי מזיק ליה פטור

כיצד נתנה קטלא כו׳ אמר ליה רב כהנא לרב זביד ודהבא לאו בר איפגומי הוא והא דהבא דכלתיה דנון להיכא אזל

אמר ליה דלמא דהבא דרמיין כלתיך הוא ועוד נהי דלא איכא נהנה ופגם לאלתר לעולם מי לא איכא פגימה

הנהנה מן החטאת וכו׳ מכדי אי בבהמה תמימה היינו כוס של זהב אמר רב פפא בבעלת מום עסקינן


מתני׳ נהנה כבחצי פרוטה ופגם כחצי פרוטה או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר לא מעל עד שיהנה בשוה פרוטה ויפגם בשוה פרוטה בדבר אחד

אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד כיצד רכב על גבי בהמה ובא חברו ורכב ובא חברו ורכב כולן מעלו שתה בכוס של זהב ובא חברו ושתה ובא חברו ושתה כולן מעלו תלש מן החטאת ובא חברו ותלש ובא חברו ותלש כולן מעלו רבי אומר כל דבר שאין לו פדיון יש בו מועל אחר מועל

גמ׳ מני מתניתין רבי נחמיה היא דתניא אין מועל אחר מועל אלא בבהמה בלבד רבי נחמיה אומר בהמה וכלי שרת

מאי טעמא דתנא קמא קסבר בעניינא דבהמה כתיב דכתיב באיל האשם

ורבי נחמיה אמר לך קל וחומר אם אחרים מביא לקדושתן הוא עצמו לא כל שכן

רבי אומר כל דבר שאין לו פדיון יש כו׳ היינו תנא קמא אמר רבא איכא בינייהו עצים

דתנו רבנן האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירין רבי אומר עצים קרבן הן וטעונין מלח וטעונין תנופה

אמר רבא לדברי רבי עצים טעונין עצים ואמר רב פפא לדברי רבי עצים צריכין קמיצה

רב פפא אמר קדשי מזבח תמימין ונעשו בעלי מומין ועבר ושחטן איכא בינייהו

והתניא קדשי מזבח תמימין ונעשו בעלי מומין ועבר ושחטן רבי אומר יקברו

וחכמים אומרים יפדו

מתני׳ נטל אבן או קורה של הקדש הרי זה לא מעל


גלול כלפי מעלה