Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ בתשרי תש״פ | 8 אוקטובר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

מעילה כא – סיום

אם בעל הבית ביקש מהשליח לעשות משהו והשליח שינה באופן חלקי, מי מעל? אם בעל הבית זכר שהמעות היו הקדש לפני שהשליח קנה, ובכל אופן השליח קנה, מי מעל? אם הוא ביקש שיקנה משהו (עם כספי הקדש) במחיר מסויים וקנה את החפץ בפחות כסף ועם השאר קנה משהו אחר, האם זה נחשב שהוא עשה באופן חלקי את מה שבעל הבית ביקש? אם מעות הקדש התערבו עם אחרים, מתי עובר על מעילה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

מהו דתימא עקר שליח שליחותיה דבעל הבית ולא למעול קא משמע לן

מתני׳ אמר לו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו אף על פי שאמר בעל הבית לא היה בלבי אלא מזה והביא מזה בעל הבית מעל אבל אם אמר לו הבא לי מן החלון והביא לו מן הדלוסקמא או מן הדלוסקמא והביא לו מן החלון השליח מעל

שלח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו שליחותו בעל הבית מעל לא עשו שליחותו חנווני מעל

שלח ביד פקח ונזכר עד שלא הגיע אצל חנווני חנווני מעל לכשיוציא

כיצד יעשה נוטל פרוטה או כלי ואומר פרוטה של הקדש בכל מקום שהוא מחולל על זה שההקדש נפדה בכסף ובשוה כסף

גמ׳ מאי קא משמע לן דברים שבלב אינם דברים

שילח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו [וכו׳] והא לאו בני שליחותא נינהו

אמר רבי אלעזר עשאום כמעטן של זיתים

דתנן הזיתים מאימתי מקבלין טומאה משיזיעו זיעת המעטן ולא זיעת הקופה

רבי יוחנן אמר כאותה ששנינו נתנו על גבי הקוף והוליכו או על גבי הפיל והוליכו ואמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב אלמא קא עבדא שליחותיה הכי נמי איתעביד שליחותיה

שלח ביד פקח וכו׳ ואף על גב דלא אידכר שליח ורמינהי נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח השליח מעל נזכרו שניהם חנוני מעל

אמר רב ששת מתניתין נמי כשנזכרו שניהם

מתני׳ נתן לו פרוטה אמר לו הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות והלך והביא לו בכולה פתילות או בכולה נרות או שאמר לו הבא לי בכולה נרות או בכולה פתילות והלך והביא בחציה נרות ובחציה פתילות שניהם לא מעלו

אבל אם אמר לו הבא לי בחציה נרות ממקום פלוני ובחציה פתילות ממקום פלוני והלך והביא לו נרות ממקום פתילות ופתילות ממקום נרות השליח מעל

נתן לו שתי פרוטות ואמר לו לך והבא לי אתרוג והלך והביא לו באחת אתרוג ובאחת רימון שניהם מעלו רבי יהודה אומר בעל הבית לא מעל שהוא אומר לו אתרוג גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע

נתן לו דינר זהב ואמר לו לך והבא לי חלוק


והלך והביא לו בשלשה חלוק ובשלשה טלית שניהם מעלו רבי יהודה אומר בעל הבית לא מעל שהוא אומר לו חלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע

גמ׳ שמעת מינה מאן דאמר לשלוחו זיל זבן לי כורא דארעא ואזל וזבן ליה ליתכא קני לוקח

אמרי הכא היכי דמי כגון דאייתי ליה שוה שש בשלש

אימא סיפא רבי יהודה אומר בעל הבית לא מעל שהוא יכול לומר לו חלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי חלוק קטן ורע

דאמר ליה אי יהבת דינר כוליה אייתית לי שוה שני דינרין

הכי נמי מסתברא דקתני סיפא מודה רבי יהודה בקטנית ששניהם מעלו שהקטנית בפרוטה וקטנית בדינר

היכי דמי אי באתרא דזבני בשומא גבי קטנית נמי דיהב סלע מוזלי ליה טפי אמר רב פפא בדוכתא דמזבני בכני כני כנא כנא בפרוטה דהתם פסיק מילתייהו

מתני׳ המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל אם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל החנווני כבעל הבית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כשולחני

נפלה פרוטה של הקדש בתוך כיסו או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש כיון שהוציא את הראשונה מעל דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים עד שיוציא את כל הכיס

ומודה רבי עקיבא לחכמים באומר פרוטה מן כיס זה הקדש שהוא מוציא והולך עד שיוציא את כל הכיס

גמ׳ כי אתא רב דימי אמר רמי ליה ריש לקיש לרבי יוחנן מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

אמר ליה סיפא באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש

כי אתא רבין אמר כיסין אשוורים רמא ליה דתנן האומר אחד משווריי הקדש היו לו שנים הגדול שבהן הקדש אמר ליה סיפא באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מעילה כא – סיום

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מעילה כא – סיום

מהו דתימא עקר שליח שליחותיה דבעל הבית ולא למעול קא משמע לן

מתני׳ אמר לו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו אף על פי שאמר בעל הבית לא היה בלבי אלא מזה והביא מזה בעל הבית מעל אבל אם אמר לו הבא לי מן החלון והביא לו מן הדלוסקמא או מן הדלוסקמא והביא לו מן החלון השליח מעל

שלח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו שליחותו בעל הבית מעל לא עשו שליחותו חנווני מעל

שלח ביד פקח ונזכר עד שלא הגיע אצל חנווני חנווני מעל לכשיוציא

כיצד יעשה נוטל פרוטה או כלי ואומר פרוטה של הקדש בכל מקום שהוא מחולל על זה שההקדש נפדה בכסף ובשוה כסף

גמ׳ מאי קא משמע לן דברים שבלב אינם דברים

שילח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו [וכו׳] והא לאו בני שליחותא נינהו

אמר רבי אלעזר עשאום כמעטן של זיתים

דתנן הזיתים מאימתי מקבלין טומאה משיזיעו זיעת המעטן ולא זיעת הקופה

רבי יוחנן אמר כאותה ששנינו נתנו על גבי הקוף והוליכו או על גבי הפיל והוליכו ואמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב אלמא קא עבדא שליחותיה הכי נמי איתעביד שליחותיה

שלח ביד פקח וכו׳ ואף על גב דלא אידכר שליח ורמינהי נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח השליח מעל נזכרו שניהם חנוני מעל

אמר רב ששת מתניתין נמי כשנזכרו שניהם

מתני׳ נתן לו פרוטה אמר לו הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות והלך והביא לו בכולה פתילות או בכולה נרות או שאמר לו הבא לי בכולה נרות או בכולה פתילות והלך והביא בחציה נרות ובחציה פתילות שניהם לא מעלו

אבל אם אמר לו הבא לי בחציה נרות ממקום פלוני ובחציה פתילות ממקום פלוני והלך והביא לו נרות ממקום פתילות ופתילות ממקום נרות השליח מעל

נתן לו שתי פרוטות ואמר לו לך והבא לי אתרוג והלך והביא לו באחת אתרוג ובאחת רימון שניהם מעלו רבי יהודה אומר בעל הבית לא מעל שהוא אומר לו אתרוג גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע

נתן לו דינר זהב ואמר לו לך והבא לי חלוק


והלך והביא לו בשלשה חלוק ובשלשה טלית שניהם מעלו רבי יהודה אומר בעל הבית לא מעל שהוא אומר לו חלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע

גמ׳ שמעת מינה מאן דאמר לשלוחו זיל זבן לי כורא דארעא ואזל וזבן ליה ליתכא קני לוקח

אמרי הכא היכי דמי כגון דאייתי ליה שוה שש בשלש

אימא סיפא רבי יהודה אומר בעל הבית לא מעל שהוא יכול לומר לו חלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי חלוק קטן ורע

דאמר ליה אי יהבת דינר כוליה אייתית לי שוה שני דינרין

הכי נמי מסתברא דקתני סיפא מודה רבי יהודה בקטנית ששניהם מעלו שהקטנית בפרוטה וקטנית בדינר

היכי דמי אי באתרא דזבני בשומא גבי קטנית נמי דיהב סלע מוזלי ליה טפי אמר רב פפא בדוכתא דמזבני בכני כני כנא כנא בפרוטה דהתם פסיק מילתייהו

מתני׳ המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל אם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל החנווני כבעל הבית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כשולחני

נפלה פרוטה של הקדש בתוך כיסו או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש כיון שהוציא את הראשונה מעל דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים עד שיוציא את כל הכיס

ומודה רבי עקיבא לחכמים באומר פרוטה מן כיס זה הקדש שהוא מוציא והולך עד שיוציא את כל הכיס

גמ׳ כי אתא רב דימי אמר רמי ליה ריש לקיש לרבי יוחנן מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

אמר ליה סיפא באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש

כי אתא רבין אמר כיסין אשוורים רמא ליה דתנן האומר אחד משווריי הקדש היו לו שנים הגדול שבהן הקדש אמר ליה סיפא באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש


גלול כלפי מעלה