הדף היומי
מעילה ח
מה קורה בכל השלבים של חטאת העוף (שהפריש, מולק ומזה) לגבי מליקה לחלות דין מעילה, הכשר לקבל טומאה על ידי טבול יום ומחוסר כיפורים וחיוב כרת לפיגול נותר וטמא? מה לגבי מיצוי הדם? למה זה לא נזכר במשנה? האם מיצוי מעכב או לא?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
אבל לאכילה הוא דלא מרצה
הדרן עלך קדשי קדשים
מתני׳ חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה נמלקה הוכשרה להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה
הוזה דמה חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא ואין בה מעילה
גמ׳ קתני הוכשרה ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה ליפסל אין אבל לטמויי לא
מתניתין מני רבנן היא דתניא אבא שאול אומר טבול יום
תחלה לקדש
רבי מאיר אומר מטמא את הקדש ופוסל את התרומה וחכמים אומרים כשם שהוא פוסל משקה תרומה ואוכלי תרומה כך הוא פוסל משקה קדש ואוכלי קדש
אמר רבא לאבא שאול מעלה עשו בקדשים שוינהו רבנן לטבול יום כראשון
לרבי מאיר כאוכל שני לרבנן כיון דטבל קלש טומאה פסול משוי טמא לא משוי
הוזה דמה חייבין כו׳ מעילה הוא דליכא אבל איסורא איכא ואמאי הא ממונא דכהנים הוא
אמר רבי חנינא ליוצאין ורבי עקיבא היא דאמר זריקה מועלת ליוצא דלאו בת אכילה היא
אמר רב הונא אמר רב מיצוי חטאת העוף אינו מעכב דתני רב הוזה דמה
רב אדא בר אהבה אמר רב מיצוי חטאת העוף מעכב ותני רב מיצה דמה
תא שמע והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת היא בשלמא לרב אדא בר אהבה היינו דכתיב והנשאר בדם ימצה חטאת היא אלא לרב הונא מאי והנשאר
כדתניא דבי רבי ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא הכי נמי
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
מעילה ח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אבל לאכילה הוא דלא מרצה
הדרן עלך קדשי קדשים
מתני׳ חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה נמלקה הוכשרה להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה
הוזה דמה חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא ואין בה מעילה
גמ׳ קתני הוכשרה ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה ליפסל אין אבל לטמויי לא
מתניתין מני רבנן היא דתניא אבא שאול אומר טבול יום
תחלה לקדש
רבי מאיר אומר מטמא את הקדש ופוסל את התרומה וחכמים אומרים כשם שהוא פוסל משקה תרומה ואוכלי תרומה כך הוא פוסל משקה קדש ואוכלי קדש
אמר רבא לאבא שאול מעלה עשו בקדשים שוינהו רבנן לטבול יום כראשון
לרבי מאיר כאוכל שני לרבנן כיון דטבל קלש טומאה פסול משוי טמא לא משוי
הוזה דמה חייבין כו׳ מעילה הוא דליכא אבל איסורא איכא ואמאי הא ממונא דכהנים הוא
אמר רבי חנינא ליוצאין ורבי עקיבא היא דאמר זריקה מועלת ליוצא דלאו בת אכילה היא
אמר רב הונא אמר רב מיצוי חטאת העוף אינו מעכב דתני רב הוזה דמה
רב אדא בר אהבה אמר רב מיצוי חטאת העוף מעכב ותני רב מיצה דמה
תא שמע והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת היא בשלמא לרב אדא בר אהבה היינו דכתיב והנשאר בדם ימצה חטאת היא אלא לרב הונא מאי והנשאר
כדתניא דבי רבי ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא הכי נמי
