Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בכסלו תשע״ט | 19 נובמבר 2018

מנחות קא

אפשר לפדות דברים שיש בהם קדושת דמים שעדיין טהורים?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

דמכלי שרת לא אשכחן דמיפריק

ובעל מום היכא איקרי טמא דתניא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה׳ בבעלי מומין שנפדין הכתוב מדבר

אתה אומר בבעלי מומין שנפדו או אינו אלא בבהמה טמאה ממש כשהוא אומר ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמורה הא מה אני מקיים ואם כל בהמה טמאה בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר

יכול יפדו על מום עובר תלמוד לומר אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה׳ מי שאינה קריבה לה׳ כל עיקר יצתה זו שאינה קריבה היום וקריבה למחר

מותיב רב הונא בר מנוח העופות והעצים והלבונה וכלי שרת שנטמאו אין להן פדיון שלא נאמר פדיון אלא בבהמה בשלמא עופות קדושת הגוף נינהו ולא נאמר אלא בבהמה

אלא עצים ולבונה וכלי שרת ליפרקו אלא לאו משום דטהורין בעלמא אין נפדין

והני נמי אף על גב דנטמאו כטהורים דמו דעצים ולבונה לאו בני אשויי אוכלא נינהו אלא חיבת הקודש משוה להו אוכלא

דעצים כמה דלא משפי להו לגזירין לא מיתכשרי לבונה נמי כמה דלא קידשה בכלי שרת לא מיתכשרה כלי שרת נמי הואיל ואית להו טהרה במקוה

לא לעולם אימא לך טהורין בעלמא נפדין והני משום דלא שכיחי הוא

בשלמא לבונה וכלי שרת לא שכיחי אלא עצים מישכח שכיחי עצים נמי כיון דאמר מר כל עץ שנמצא בו תולעת פסול לגבי מזבח הילכך לא שכיחי

אמר רב פפא אי שמיעא ליה לשמואל הא דתניא המתפיס תמימים לבדק הבית אין פודין אותן אלא למזבח שכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם ואף על גב דקדושת דמים נינהו אין נפדין הואיל וטהורים הם הוה הדר ביה

ולא היא שמיעא ליה ולא הדר ביה לאו אמרת התם כיון דלא שכיחי לא מיפרקי

הכא נמי כיון דשכיחי מומין דפסלי בבהמה דאפילו בדוקין שבעין נמי פסלי הילכך לא שכיחי

רב כהנא אמר טמאין נפדין טהורין אין נפדין וכן אמר רבי אושעיא טמאין נפדין טהורין אין נפדין איכא דאמרי אמר רבי אושעיא אפילו טהורין נפדין

רבי אלעזר אומר כולן טמאין נפדין טהורין אין נפדין חוץ מעשירית האיפה של מנחת חוטא

שהרי אמרה תורה מחטאתו על חטאתו

אמר רבי אושעיא שמעתי פיגל במנחה לרבי שמעון אינו מטמא טומאת אוכלין דתנן הערלה וכלאי הכרם


ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפורי מצורע ופטר חמור ובשר בחלב כולם מטמאין טומאת אוכלין

רבי שמעון אומר כולן אין מטמאין טומאת אוכלין ומודה רבי שמעון בבשר בחלב שמטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לו שעת הכושר

ואמר רב אסי אמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי שמעון מכל האכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים קרוי אוכל אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים אינו קרוי אוכל

והא פיגל במנחה נמי אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים הוא

אי הכי בשר בחלב נמי תיפוק ליה דאוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הוא

דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה שנאמר כי עם קדוש אתה לה׳ אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו ולהלן הוא אומר ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו מה להלן אסור באכילה ומותר בהנאה אף כאן אסור באכילה ומותר בהנאה

חדא ועוד קאמר חדא דאוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הוא ועוד לדידיה נמי היתה לו שעת הכושר

מיתיבי רבי שמעון אומר יש נותר שהוא מטמא טומאת אוכלין ויש נותר שאינו מטמא טומאת אוכלין

כיצד לן לפני זריקה אינו מטמא טומאת אוכלין לאחר זריקה מטמא טומאת אוכלין

(והא) ופיגול בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינו מטמא טומאת אוכלין פיגל במנחה מטמא טומאת אוכלין

לא קשיא כאן שהיתה לה שעת הכושר כאן שלא היתה לה שעת הכושר

היכי דמי דלא היתה לה שעת הכושר דאקדשינהו במחובר

וליפרקינהו הניחא להך לישנא דאמר רבי אושעיא טמאין נפדין טהורין אין נפדין שפיר

אלא להך לישנא דאמר אפילו טהורין נפדין לפרקינהו

השתא מיהא לא פריק

וכיון דאי בעי פריק ליה שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר כל העומד לפדות כפדוי דמי

דתניא רבי שמעון אומר פרה מטמאה טומאת אוכלין הואיל והיתה לה שעת הכושר ואמר ריש לקיש אומר היה רבי שמעון פרה נפדית על גב מערכתה

הכי השתא בשלמא פרה עומדת לפדות היא שאם מצא אחרת נאה הימנה מצוה לפדותה אלא הני מנחות מצוה לפדותן

והא לן לפני זריקה דמצוה למיזרקיה ואי בעי זרק וקתני דאין מטמא טומאת אוכלין

הכא במאי עסקינן שלא היתה שהות ביום למיזרקיה

אבל היתה לו שהות ביום מאי מטמא טומאת אוכלין

אדתני לן לאחר זריקה מטמא טומאת אוכלין ליפלוג בדידה במה דברים אמורים שלא היתה לו שהות ביום אבל היתה לו שהות ביום מטמא טומאת אוכלין

הכי נמי קאמר לן קודם שיראה לזריקה אינו מטמא טומאת אוכלין לאחר שיראה לזריקה מטמא טומאת אוכלין

והא פיגל בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים מצוה למיזרקיה


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מנחות קא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מנחות קא

דמכלי שרת לא אשכחן דמיפריק

ובעל מום היכא איקרי טמא דתניא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה׳ בבעלי מומין שנפדין הכתוב מדבר

אתה אומר בבעלי מומין שנפדו או אינו אלא בבהמה טמאה ממש כשהוא אומר ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמורה הא מה אני מקיים ואם כל בהמה טמאה בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר

יכול יפדו על מום עובר תלמוד לומר אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה׳ מי שאינה קריבה לה׳ כל עיקר יצתה זו שאינה קריבה היום וקריבה למחר

מותיב רב הונא בר מנוח העופות והעצים והלבונה וכלי שרת שנטמאו אין להן פדיון שלא נאמר פדיון אלא בבהמה בשלמא עופות קדושת הגוף נינהו ולא נאמר אלא בבהמה

אלא עצים ולבונה וכלי שרת ליפרקו אלא לאו משום דטהורין בעלמא אין נפדין

והני נמי אף על גב דנטמאו כטהורים דמו דעצים ולבונה לאו בני אשויי אוכלא נינהו אלא חיבת הקודש משוה להו אוכלא

דעצים כמה דלא משפי להו לגזירין לא מיתכשרי לבונה נמי כמה דלא קידשה בכלי שרת לא מיתכשרה כלי שרת נמי הואיל ואית להו טהרה במקוה

לא לעולם אימא לך טהורין בעלמא נפדין והני משום דלא שכיחי הוא

בשלמא לבונה וכלי שרת לא שכיחי אלא עצים מישכח שכיחי עצים נמי כיון דאמר מר כל עץ שנמצא בו תולעת פסול לגבי מזבח הילכך לא שכיחי

אמר רב פפא אי שמיעא ליה לשמואל הא דתניא המתפיס תמימים לבדק הבית אין פודין אותן אלא למזבח שכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם ואף על גב דקדושת דמים נינהו אין נפדין הואיל וטהורים הם הוה הדר ביה

ולא היא שמיעא ליה ולא הדר ביה לאו אמרת התם כיון דלא שכיחי לא מיפרקי

הכא נמי כיון דשכיחי מומין דפסלי בבהמה דאפילו בדוקין שבעין נמי פסלי הילכך לא שכיחי

רב כהנא אמר טמאין נפדין טהורין אין נפדין וכן אמר רבי אושעיא טמאין נפדין טהורין אין נפדין איכא דאמרי אמר רבי אושעיא אפילו טהורין נפדין

רבי אלעזר אומר כולן טמאין נפדין טהורין אין נפדין חוץ מעשירית האיפה של מנחת חוטא

שהרי אמרה תורה מחטאתו על חטאתו

אמר רבי אושעיא שמעתי פיגל במנחה לרבי שמעון אינו מטמא טומאת אוכלין דתנן הערלה וכלאי הכרם


ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפורי מצורע ופטר חמור ובשר בחלב כולם מטמאין טומאת אוכלין

רבי שמעון אומר כולן אין מטמאין טומאת אוכלין ומודה רבי שמעון בבשר בחלב שמטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לו שעת הכושר

ואמר רב אסי אמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי שמעון מכל האכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים קרוי אוכל אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים אינו קרוי אוכל

והא פיגל במנחה נמי אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים הוא

אי הכי בשר בחלב נמי תיפוק ליה דאוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הוא

דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה שנאמר כי עם קדוש אתה לה׳ אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו ולהלן הוא אומר ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו מה להלן אסור באכילה ומותר בהנאה אף כאן אסור באכילה ומותר בהנאה

חדא ועוד קאמר חדא דאוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הוא ועוד לדידיה נמי היתה לו שעת הכושר

מיתיבי רבי שמעון אומר יש נותר שהוא מטמא טומאת אוכלין ויש נותר שאינו מטמא טומאת אוכלין

כיצד לן לפני זריקה אינו מטמא טומאת אוכלין לאחר זריקה מטמא טומאת אוכלין

(והא) ופיגול בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינו מטמא טומאת אוכלין פיגל במנחה מטמא טומאת אוכלין

לא קשיא כאן שהיתה לה שעת הכושר כאן שלא היתה לה שעת הכושר

היכי דמי דלא היתה לה שעת הכושר דאקדשינהו במחובר

וליפרקינהו הניחא להך לישנא דאמר רבי אושעיא טמאין נפדין טהורין אין נפדין שפיר

אלא להך לישנא דאמר אפילו טהורין נפדין לפרקינהו

השתא מיהא לא פריק

וכיון דאי בעי פריק ליה שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר כל העומד לפדות כפדוי דמי

דתניא רבי שמעון אומר פרה מטמאה טומאת אוכלין הואיל והיתה לה שעת הכושר ואמר ריש לקיש אומר היה רבי שמעון פרה נפדית על גב מערכתה

הכי השתא בשלמא פרה עומדת לפדות היא שאם מצא אחרת נאה הימנה מצוה לפדותה אלא הני מנחות מצוה לפדותן

והא לן לפני זריקה דמצוה למיזרקיה ואי בעי זרק וקתני דאין מטמא טומאת אוכלין

הכא במאי עסקינן שלא היתה שהות ביום למיזרקיה

אבל היתה לו שהות ביום מאי מטמא טומאת אוכלין

אדתני לן לאחר זריקה מטמא טומאת אוכלין ליפלוג בדידה במה דברים אמורים שלא היתה לו שהות ביום אבל היתה לו שהות ביום מטמא טומאת אוכלין

הכי נמי קאמר לן קודם שיראה לזריקה אינו מטמא טומאת אוכלין לאחר שיראה לזריקה מטמא טומאת אוכלין

והא פיגל בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים מצוה למיזרקיה


גלול כלפי מעלה