Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב בכסלו תשע״ט | 20 נובמבר 2018

מנחות קב

האם הדין של ר' שמעון כל הראוי ליפדות כפדוי דמי, יהיה רלוונטי למעשים שלא נעשו עדיין – כגון כל הראוי ליזרק כזרוק דמי? אם מישהו נדר להביא מנחה מסוג מסויים או במספר כלים מסויימים והביא מנחה מסוג אחר או במספר כלים שונה, האם רואים אותו כאילו לא עשה כנדרו או האם אפשר לראות את זה כמנחה אחרת?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ואי בעי זריק וקתני דאינו מטמא טומאת אוכלין מאי לאו דפיגל בזריקה לא דפיגל בשחיטה

אבל פיגל בזריקה מאי הכי נמי דמטמא טומאת אוכלין

אדתני פיגל במנחה מטמא טומאת אוכלין ליפלוג בדידה במה דברים אמורים דפיגל בשחיטה אבל פיגל בזריקה מטמא טומאת אוכלין

פיגל במנחה איצטריכא ליה דאף על גב דפיגל בקמיצה דקומץ במנחה כשחיטה דמי אפילו הכי מטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לו שעת הכושר מעיקרו

אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב נחמן אפילו תימא לן ממש ואפילו תימא דפיגל בזריקה

דאי בעי פריק אמר אי בעי הוה זריק לא אמרינן

מיתיבי כלל אמר רבי יהושע כל שהיתה לו שעת היתר לכהנים אין מועלין בה וכל שלא היתה לו שעת היתר לכהנים מועלין בה

ואיזהו שעת היתר לכהנים שלנה ושנטמאת ושיצאה

ואיזו היא שלא היתה לו שעת היתר לכהנים שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה ושקבלו פסולין וזרקו את דמה

קתני מיהא רישא שלנה ושנטמאת ושיצאה מאי לאו לנה ממש והכא דאי בעי הוה זריק הוא וקתני דאין מועלין

לא ראויה לצאת וראויה לטמא וראויה ללין

אבל לינה ממש מאי הכי נמי דמועלין האי כל שהיה לו שעת היתר לכהנים וכל שלא היתה לו שעת היתר לכהנים

כל שיש לו שעת היתר לכהנים אין מועלין בה וכל שאין לה שעת היתר לכהנים מועלין בה מיבעי ליה

אלא אמר רב אשי מעילה אטומאה קא רמית

מעילה משום קדושה ולאו קדושה היא לבתר דפקעה לה קדושתיה במאי הדרא רכבא לה

טומאה משום אוכלא ולאו (משום) אוכלא היא כל היכא דאי בעי זריק מצי זריק ליה משוי ליה אוכלא ומטמא טומאת אוכלין היכא דאי בעי (מצי) זריק לא מצי זריק לא משוי ליה אוכלא [ולא] מטמא טומאת אוכלין

מיתיבי המביא אשם תלוי ונודע שלא חטא אם עד שלא נשחט נודע לו יצא וירעה בעדר דברי רבי מאיר וחכמים אומרים


ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה רבי אליעזר אומר יקריב שאם אינו בא על חטא זה הרי הוא בא על חטא אחר

משנשחט נודע לו הדם ישפך והבשר ישרף

נזרק הדם הבשר יאכל ורבי יוסי אומר אפילו הדם בכוס יזרק והבשר יאכל

ואמר רבא רבי יוסי בשיטת רבי שמעון אמר דאמר כל העומד לזרוק כזרוק דמי

מידי הוא טעמא אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא היינו טעמא דרבי יוסי דקסבר כלי שרת מקדשין את הפסולין לכתחילה ליקרב

אמר ליה רב אשי לרב כהנא מדאמר רבי שמעון כל העומד לזרוק כזרוק דמי כל העומד לשרוף נמי כשרוף דמי נותר ופרה אמאי מטמאין טומאת אוכלין עפרא בעלמא נינהו אמר ליה חיבת הקודש מכשרתן

אמר ליה רבינא לרב אשי נהי דמהניא להו חיבת הקודש לאיפסולי דגופיה ליקרויי טמא נמי למימני ביה ראשון ושני

תפשוט דבעי ריש לקיש צריד של מנחות מונין בו ראשון ושני או אין מונין בו ראשון ושני

כי מיבעיא ליה לריש לקיש דאורייתא כי קאמרינן דרבנן

מתני׳ האומר הרי עלי במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא

זו להביא במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת הרי זו פסולה

האומר הרי עלי שני עשרונות להביא בכלי אחד והביא בשני כלים בשני כלים והביא בכלי אחד מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא

אלו בכלי אחד והביא בשני כלים בשני כלים והביא בכלי אחד הרי אלו פסולין

הרי עלי שני עשרונות להביא בכלי אחד והביא בשני כלים אמרו לו בכלי אחד נדרת הקריבן בשני כלים פסולין בכלי אחד כשרין

הרי עלי שני עשרונות להביא בשני כלים והביא בכלי אחד אמרו לו בשני כלים נדרת הקריבן בשני כלים כשרין נתנו לכלי אחד כשתי מנחות שנתערבו

גמ׳ וצריכא

דאי אשמעינן הך קמייתא משום דאמר במחבת וקא מייתי במרחשת אבל הכא דאידי ואידי במחבת ואידי ואידי במרחשת אימא ידי נדרו נמי יצא

ואי אשמעינן הך משום דקא פליג להו אבל התם דלא פליג ביה אימא לא צריכא

תנו רבנן מה שהביא הביא וידי נדרו לא יצא רבי שמעון אומר אף ידי נדרו נמי יצא

זו להביא במחבת והא תניא לא קידשום כלי שרת אמר אביי לא קידשום ליקרב אבל קידשום ליפסל

ואמר אביי לא שנו


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מנחות קב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מנחות קב

ואי בעי זריק וקתני דאינו מטמא טומאת אוכלין מאי לאו דפיגל בזריקה לא דפיגל בשחיטה

אבל פיגל בזריקה מאי הכי נמי דמטמא טומאת אוכלין

אדתני פיגל במנחה מטמא טומאת אוכלין ליפלוג בדידה במה דברים אמורים דפיגל בשחיטה אבל פיגל בזריקה מטמא טומאת אוכלין

פיגל במנחה איצטריכא ליה דאף על גב דפיגל בקמיצה דקומץ במנחה כשחיטה דמי אפילו הכי מטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לו שעת הכושר מעיקרו

אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב נחמן אפילו תימא לן ממש ואפילו תימא דפיגל בזריקה

דאי בעי פריק אמר אי בעי הוה זריק לא אמרינן

מיתיבי כלל אמר רבי יהושע כל שהיתה לו שעת היתר לכהנים אין מועלין בה וכל שלא היתה לו שעת היתר לכהנים מועלין בה

ואיזהו שעת היתר לכהנים שלנה ושנטמאת ושיצאה

ואיזו היא שלא היתה לו שעת היתר לכהנים שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה ושקבלו פסולין וזרקו את דמה

קתני מיהא רישא שלנה ושנטמאת ושיצאה מאי לאו לנה ממש והכא דאי בעי הוה זריק הוא וקתני דאין מועלין

לא ראויה לצאת וראויה לטמא וראויה ללין

אבל לינה ממש מאי הכי נמי דמועלין האי כל שהיה לו שעת היתר לכהנים וכל שלא היתה לו שעת היתר לכהנים

כל שיש לו שעת היתר לכהנים אין מועלין בה וכל שאין לה שעת היתר לכהנים מועלין בה מיבעי ליה

אלא אמר רב אשי מעילה אטומאה קא רמית

מעילה משום קדושה ולאו קדושה היא לבתר דפקעה לה קדושתיה במאי הדרא רכבא לה

טומאה משום אוכלא ולאו (משום) אוכלא היא כל היכא דאי בעי זריק מצי זריק ליה משוי ליה אוכלא ומטמא טומאת אוכלין היכא דאי בעי (מצי) זריק לא מצי זריק לא משוי ליה אוכלא [ולא] מטמא טומאת אוכלין

מיתיבי המביא אשם תלוי ונודע שלא חטא אם עד שלא נשחט נודע לו יצא וירעה בעדר דברי רבי מאיר וחכמים אומרים


ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה רבי אליעזר אומר יקריב שאם אינו בא על חטא זה הרי הוא בא על חטא אחר

משנשחט נודע לו הדם ישפך והבשר ישרף

נזרק הדם הבשר יאכל ורבי יוסי אומר אפילו הדם בכוס יזרק והבשר יאכל

ואמר רבא רבי יוסי בשיטת רבי שמעון אמר דאמר כל העומד לזרוק כזרוק דמי

מידי הוא טעמא אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא היינו טעמא דרבי יוסי דקסבר כלי שרת מקדשין את הפסולין לכתחילה ליקרב

אמר ליה רב אשי לרב כהנא מדאמר רבי שמעון כל העומד לזרוק כזרוק דמי כל העומד לשרוף נמי כשרוף דמי נותר ופרה אמאי מטמאין טומאת אוכלין עפרא בעלמא נינהו אמר ליה חיבת הקודש מכשרתן

אמר ליה רבינא לרב אשי נהי דמהניא להו חיבת הקודש לאיפסולי דגופיה ליקרויי טמא נמי למימני ביה ראשון ושני

תפשוט דבעי ריש לקיש צריד של מנחות מונין בו ראשון ושני או אין מונין בו ראשון ושני

כי מיבעיא ליה לריש לקיש דאורייתא כי קאמרינן דרבנן

מתני׳ האומר הרי עלי במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא

זו להביא במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת הרי זו פסולה

האומר הרי עלי שני עשרונות להביא בכלי אחד והביא בשני כלים בשני כלים והביא בכלי אחד מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא

אלו בכלי אחד והביא בשני כלים בשני כלים והביא בכלי אחד הרי אלו פסולין

הרי עלי שני עשרונות להביא בכלי אחד והביא בשני כלים אמרו לו בכלי אחד נדרת הקריבן בשני כלים פסולין בכלי אחד כשרין

הרי עלי שני עשרונות להביא בשני כלים והביא בכלי אחד אמרו לו בשני כלים נדרת הקריבן בשני כלים כשרין נתנו לכלי אחד כשתי מנחות שנתערבו

גמ׳ וצריכא

דאי אשמעינן הך קמייתא משום דאמר במחבת וקא מייתי במרחשת אבל הכא דאידי ואידי במחבת ואידי ואידי במרחשת אימא ידי נדרו נמי יצא

ואי אשמעינן הך משום דקא פליג להו אבל התם דלא פליג ביה אימא לא צריכא

תנו רבנן מה שהביא הביא וידי נדרו לא יצא רבי שמעון אומר אף ידי נדרו נמי יצא

זו להביא במחבת והא תניא לא קידשום כלי שרת אמר אביי לא קידשום ליקרב אבל קידשום ליפסל

ואמר אביי לא שנו


גלול כלפי מעלה