Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ל׳ במרחשוון תשע״ט | 8 נובמבר 2018
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

מנחות צ

עוד דיונים בכלי מדידה במקדש. והאם נתקדש הגודש שבהם?אלו קרבנות טעונים נסכים?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

אי לא חזו לעולת חובה קרבי לעולת נדבה אלא הכא אי לא מוקמית ליה במילתיה אשם נדבה מי איכא

תניא כוותיה דרבי יוחנן אשם מצורע ששחטו שלא לשמו או שלא נתן מדמו על גבי בהונות הרי זו עולה לגבי מזבח וטעון נסכים וצריך אשם אחר להתירו

מתני׳ כל מדות שבמקדש היו נגדשות חוץ משל כהן גדול שהיה גודשה לתוכה

מדת הלח בירוציהן קדש ומדת היבש בירוציהן חול

רבי עקיבא אומר מדת הלח קדש לפיכך בירוציהן קדש מדת היבש חול לפיכך בירוציהן חול רבי יוסי אומר לא משום זה אלא שהלח נעקר והיבש אינו נעקר

גמ׳ מני אי רבי מאיר חד גדוש הוה אי רבנן חדא ומחוק הוה

אמר רב חסדא לעולם רבי מאיר ומאי כל מדות כל מדידות

מדת הלח בירוציהן קדש במאי קא מיפלגי

תנא קמא סבר מדת הלח נמשחה בין מבפנים בין מבחוץ מדת יבש נמשחה מבפנים ולא נמשחה מבחוץ

ורבי עקיבא סבר מדת הלח נמשחה בין מבפנים בין מבחוץ מדת יבש לא נמשחה כל עיקר

ורבי יוסי סבר אידי ואידי נמשחה מבפנים ולא נמשחה מבחוץ והכא היינו טעמא דלח נעקר ומגווה דמנא קא אתי והיבש אינו נעקר

וכי נעקר מאי הוי גברא למאי דצריך קא מכוין

אמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב זאת אומרת כלי שרת מקדשין שלא מדעת רבינא אמר לעולם אימא לך כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת וגזרה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול

מותיב רבי זירא סידר את הלחם ואת הבזיכין לאחר השבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסולה כיצד יעשה יניחנו לשבת הבאה שאפילו הוא על שלחן ימים רבים אין בכך כלום

ואמאי התם נמי לימא גזירה שמא יאמרו מפקידין בכלי שרת

פנים אחוץ קא רמית פנים לאו כולי עלמא ידעי חוץ כולי עלמא ידעי

תנן התם מותר נסכים לקיץ המזבח

מאי מותר נסכים

רבי חייא בר יוסף אמר בירוצי מדות רבי יוחנן אמר כאותה ששנינו המקבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו בשלש יספק מארבע

משלש ועמדו מארבע מספק מארבע שיד הקדש על העליונה

תניא כוותיה דרבי חייא בר יוסף תניא כוותיה דרבי יוחנן

תניא כוותיה דרבי חייא בר יוסף בירוצי מידות הללו מה היו עושין בהן אם יש זבח אחר יקריבו עמו ואם לנו יפסלו בלינה ואם לאו מקיצין בהן את המזבח וקיץ זה מהו עולות הבשר לשם ועורות לכהנים

תניא כוותיה דרבי יוחנן המקבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו משלש מספק מארבע משלש ועמדו מארבע מספק מארבע שיד הקדש על העליונה וזהו ששנינו מותר נסכים לקיץ המזבח

מתני׳ כל קרבנות הציבור והיחיד טעונין נסכים חוץ מן הבכור והמעשר והפסח והחטאת והאשם אלא שחטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים

גמ׳ תנו רבנן

ועשיתם אשה לה׳ יכול כל העולה לאישים יהא טעון נסכים אפילו מנחה תלמוד לומר עלה שלמים מנין תלמוד לומר זבח תודה מנין תלמוד לומר או זבח

יכול שאני מרבה אף בכור ומעשר ופסח וחטאת ואשם תלמוד לומר לפלא נדר או בנדבה בא בנדר ונדבה טעון נסכים שאינו בא בנדר ונדבה אין טעון נסכים

משמע להוציא את אלו אוציא את חובות הבאות מחמת הרגל ברגל ומאי נינהו עולות ראייה ושלמי חגיגה תלמוד לומר או במועדיכם כל הבא במועדיכם טעון נסכים

משמע להביא את אלו אביא שעירי חטאת הואיל ובאין חובה ברגל תלמוד לומר וכי תעשה בן בקר

בן בקר בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה בן בקר מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה

לעשות ריח ניחח לה׳ מן הבקר או מן הצאן מה תלמוד לומר לפי שנאמר עלה שומע אני אפילו עולת העוף במשמע תלמוד לומר מן הבקר או מן הצאן דברי רבי יאשיה

רבי יונתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר זבח ועוף אינו זבח אם כן מה תלמוד לומר מן הבקר או מן הצאן לפי שנאמר אדם כי יקריב מכם קרבן לה׳ מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן יכול האומר הרי עלי עולה יביא משניהם תלמוד לומר מן הבקר או מן הצאן רצה אחד מביא רצה שנים מביא

ורבי יונתן למה לי קרא האמר עד שיפרוט לך הכתוב יחדו

איצטריך סלקא דעתך אמינא

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

מנחות צ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

מנחות צ

אי לא חזו לעולת חובה קרבי לעולת נדבה אלא הכא אי לא מוקמית ליה במילתיה אשם נדבה מי איכא

תניא כוותיה דרבי יוחנן אשם מצורע ששחטו שלא לשמו או שלא נתן מדמו על גבי בהונות הרי זו עולה לגבי מזבח וטעון נסכים וצריך אשם אחר להתירו

מתני׳ כל מדות שבמקדש היו נגדשות חוץ משל כהן גדול שהיה גודשה לתוכה

מדת הלח בירוציהן קדש ומדת היבש בירוציהן חול

רבי עקיבא אומר מדת הלח קדש לפיכך בירוציהן קדש מדת היבש חול לפיכך בירוציהן חול רבי יוסי אומר לא משום זה אלא שהלח נעקר והיבש אינו נעקר

גמ׳ מני אי רבי מאיר חד גדוש הוה אי רבנן חדא ומחוק הוה

אמר רב חסדא לעולם רבי מאיר ומאי כל מדות כל מדידות

מדת הלח בירוציהן קדש במאי קא מיפלגי

תנא קמא סבר מדת הלח נמשחה בין מבפנים בין מבחוץ מדת יבש נמשחה מבפנים ולא נמשחה מבחוץ

ורבי עקיבא סבר מדת הלח נמשחה בין מבפנים בין מבחוץ מדת יבש לא נמשחה כל עיקר

ורבי יוסי סבר אידי ואידי נמשחה מבפנים ולא נמשחה מבחוץ והכא היינו טעמא דלח נעקר ומגווה דמנא קא אתי והיבש אינו נעקר

וכי נעקר מאי הוי גברא למאי דצריך קא מכוין

אמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב זאת אומרת כלי שרת מקדשין שלא מדעת רבינא אמר לעולם אימא לך כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת וגזרה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול

מותיב רבי זירא סידר את הלחם ואת הבזיכין לאחר השבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסולה כיצד יעשה יניחנו לשבת הבאה שאפילו הוא על שלחן ימים רבים אין בכך כלום

ואמאי התם נמי לימא גזירה שמא יאמרו מפקידין בכלי שרת

פנים אחוץ קא רמית פנים לאו כולי עלמא ידעי חוץ כולי עלמא ידעי

תנן התם מותר נסכים לקיץ המזבח

מאי מותר נסכים

רבי חייא בר יוסף אמר בירוצי מדות רבי יוחנן אמר כאותה ששנינו המקבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו בשלש יספק מארבע

משלש ועמדו מארבע מספק מארבע שיד הקדש על העליונה

תניא כוותיה דרבי חייא בר יוסף תניא כוותיה דרבי יוחנן

תניא כוותיה דרבי חייא בר יוסף בירוצי מידות הללו מה היו עושין בהן אם יש זבח אחר יקריבו עמו ואם לנו יפסלו בלינה ואם לאו מקיצין בהן את המזבח וקיץ זה מהו עולות הבשר לשם ועורות לכהנים

תניא כוותיה דרבי יוחנן המקבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו משלש מספק מארבע משלש ועמדו מארבע מספק מארבע שיד הקדש על העליונה וזהו ששנינו מותר נסכים לקיץ המזבח

מתני׳ כל קרבנות הציבור והיחיד טעונין נסכים חוץ מן הבכור והמעשר והפסח והחטאת והאשם אלא שחטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים

גמ׳ תנו רבנן

ועשיתם אשה לה׳ יכול כל העולה לאישים יהא טעון נסכים אפילו מנחה תלמוד לומר עלה שלמים מנין תלמוד לומר זבח תודה מנין תלמוד לומר או זבח

יכול שאני מרבה אף בכור ומעשר ופסח וחטאת ואשם תלמוד לומר לפלא נדר או בנדבה בא בנדר ונדבה טעון נסכים שאינו בא בנדר ונדבה אין טעון נסכים

משמע להוציא את אלו אוציא את חובות הבאות מחמת הרגל ברגל ומאי נינהו עולות ראייה ושלמי חגיגה תלמוד לומר או במועדיכם כל הבא במועדיכם טעון נסכים

משמע להביא את אלו אביא שעירי חטאת הואיל ובאין חובה ברגל תלמוד לומר וכי תעשה בן בקר

בן בקר בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה בן בקר מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה

לעשות ריח ניחח לה׳ מן הבקר או מן הצאן מה תלמוד לומר לפי שנאמר עלה שומע אני אפילו עולת העוף במשמע תלמוד לומר מן הבקר או מן הצאן דברי רבי יאשיה

רבי יונתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר זבח ועוף אינו זבח אם כן מה תלמוד לומר מן הבקר או מן הצאן לפי שנאמר אדם כי יקריב מכם קרבן לה׳ מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן יכול האומר הרי עלי עולה יביא משניהם תלמוד לומר מן הבקר או מן הצאן רצה אחד מביא רצה שנים מביא

ורבי יונתן למה לי קרא האמר עד שיפרוט לך הכתוב יחדו

איצטריך סלקא דעתך אמינא

גלול כלפי מעלה